מטבע של ברכה מעין שלוש בלשון נוכח

[לעמל יולד]

לדעת הרמב"ן שמות ט"ו כ"ו "והנני מאיר עיניך כי כל ברכה שיש בה מלכות היא כן שחלקו כבוד למלכות העולם אשר קדשנו ואשר עשה לנו והסמוכה לחברתה אשר לא יזכירו בה מלכות הן לנכח אתה גבור אתה קדוש וכן כלם ותקנו בעלינו לשבח נסתר מפני שמזכירין בה מלפני מלך מלכי המלכים והבן זה".

וקשה, למה בברכת "על המחיה" שיש בה מלכות תקנו בלשון נכח?

[איש_ספר]

ר' משה לייב שחור.jpg (487.52 KiB) נצפה 3841 פעמים

[עזריאל ברגר]

מעניין שבברכת "אשר גאלנו" שבסיום ההגדה - התפילה מתחילה בלשון נסתר "יגיענו למועדים ולרגלים" ומסיימת בלשון נוכח "שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ... על קיר מזבחך ... ונודה לך שיר חדש".
(כך הוא לנוסח חב"ד, ולא בדקתי בכל הנוסחאות)
וצ"ע.

[לעמל יולד]

ר' משה לייב שחור.jpg

תודה רבה!

אבל, ברכת האבות הוא בלשון נסתר ואיני יודע איך פירש הגאון הנ"ל שהוא בלשון נכח ( ואיך יפרש "למען שמו באהבה"? כמו שכבר העיר).

ולדעתי הטעם דעת הרמב"ן יהיה כמו שכתב בתוס' ברכות מ: ומט. דאלקי אברהם הינו מלכות.
ותוס' מוסיף שהקל הקדוש שאין כמוהו גם מלכות איקרי, וא"כ מובן למה שתקנוה בלשון נסתר.

ואם כנים הדברים בברכת מעין שבע לא דמיא ליה לשמו"ע והוצרכו לדחוק שמלכות אית ביה מצד עצמו. ומאי שנא ברכה מעין שלוש?

אף בלי דברי התוס', ככל שנאמר שברכה מעין שלוש דומיא דברכה שניה דברכת המזון, מאי שנא ברכה מעין שבע שדומיא דברכה ראשונה של שמו"ע תקנוהו?

[ביקורת תהיה]

ומה טעם נוסח החתימות הוא בדרך כלל בלשון נסתר?

[לעמל יולד]

ומה טעם נוסח החתימות הוא בדרך כלל בלשון נסתר?

לדוגמא??

[עזריאל ברגר]

ומה טעם נוסח החתימות הוא בדרך כלל בלשון נסתר?

לדוגמא??

רופא חולי עמו ישראל

[ביקורת תהיה]

דוגמא: אוהב עמו ישראל, גאל ישראל, שומר עמו ישראל, המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו, המאיר לעולם כולו בכבודו, המקדש שמו ברבים; ואינך זיל גמור.
יוצאים מן הכלל: שאותך לבדך ביראה נעבוד, הטוב שמך ולך נאה להודות; ואינך איזיל אגמור.

[ביקורת תהיה]

רופא חולי עמו ישראל

וכן 'מקבץ נדחי עמו ישראל'.
נוסח זה ללמד על כלל החתימות שבתפלת העמידה ('מגן אברהם' – 'שומע תפלה') יצא, שבלשון נסתר נאמרו ולא בלשון נוכח.

[לעמל יולד]

מעניין שבברכת "אשר גאלנו" שבסיום ההגדה - התפילה מתחילה בלשון נסתר "יגיענו למועדים ולרגלים" ומסיימת בלשון נוכח "שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ... על קיר מזבחך ... ונודה לך שיר חדש".
(כך הוא לנוסח חב"ד, ולא בדקתי בכל הנוסחאות)
וצ"ע.

משום מה שמתי לב לזה רק עכשיו.
נ"ל העניין ע"פ תוס' פסחים קד: שיש בברכת אשר גאל שתי עניינים הודאה ובקשה ע"ש, והודאה נאמר בנסתר ובקשה בנכח.

[עזריאל ברגר]

מעניין שבברכת "אשר גאלנו" שבסיום ההגדה - התפילה מתחילה בלשון נסתר "יגיענו למועדים ולרגלים" ומסיימת בלשון נוכח "שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ... על קיר מזבחך ... ונודה לך שיר חדש".
(כך הוא לנוסח חב"ד, ולא בדקתי בכל הנוסחאות)
וצ"ע.

משום מה שמתי לב לזה רק עכשיו.
נ"ל העניין ע"פ תוס' פסחים קד: שיש בברכת אשר גאל שתי עניינים הודאה ובקשה ע"ש, והודאה נאמר בנסתר ובקשה בנכח.

נתתי אל לבי את חלוקת ברכה זו לשני חלקים, וכל מה שציטטתי - היה מהחלק השני(!).

[לעמל יולד]

דוגמא: אוהב עמו ישראל, גאל ישראל, שומר עמו ישראל, המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו, המאיר לעולם כולו בכבודו, המקדש שמו ברבים; ואינך זיל גמור.
יוצאים מן הכלל: שאותך לבדך ביראה נעבוד, הטוב שמך ולך נאה להודות; ואינך איזיל אגמור.

מדברי הרוקח בהלכות תפילה סימן שס"ג נראה שבחתימה אינו צריך למלכות והזכרת השם כמי שהזכיר מלכות דמיא, ע"ש, וא"כ שפיר הוי לן למימר בלשון נסתר.
וכן הוא בכסף משנה בריש הלכות קר"ש, ובעוד ראשונים ואחרונים.

(לגבי אותך לבדך ביראה נעבוד יתכן שבקשה הוא ודומיא דברוך אתה ה למדני חוקיך (ע' רש"י ברכות י"א:), ובהמשך דברי הרוקח שם, מבואר שבכהאי גוונא אינו צריך מלכות, וא"כ יתכן שלא נוכל לומר שחתימת ברכה זו הוי כמאן דאית ליה מלכות, ולכן תיקנו בלשון נכח).

איברא, נראה שאין דעת הרמב"ן כדעת הרוקח וסייעתו, כי הא דלעיל שהרוקח חילק בין ברכת הודאה שטעון הזכרת מלכות, לברכת בקשה ותביעת צרכי האדם שבשמו"ע שלא תקנו בה מלכות (ועי' ב"ח או"ח רי"ד). אבל לרמב"ן (ועל דעתי בתוס' כנ"ל) מבואר שאין חילוק בין שמו"ע לשאר ברכות, ובעצם תקנו ליה מלכות (אלוקי אברהם), והא דלא מזכירים מלכות בשאר ברכות שמו"ע דסמוכות הם.

אבל באמת לכו"ע בחתימה אין שייך מלכות כדאיתא בתוס' שם בברכות מ:, והטעם של הרוקח בזה אפשר לומר שהוא לכל הדעות, ורק במה שחילק בסוגי הברכות בזה נחלקו.


ולגבי הטוב שמך ולך נאה להודות, צ"ע. תודה על הערה זו!

[לעמל יולד]

מעניין שבברכת "אשר גאלנו" שבסיום ההגדה - התפילה מתחילה בלשון נסתר "יגיענו למועדים ולרגלים" ומסיימת בלשון נוכח "שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ... על קיר מזבחך ... ונודה לך שיר חדש".
(כך הוא לנוסח חב"ד, ולא בדקתי בכל הנוסחאות)
וצ"ע.

משום מה שמתי לב לזה רק עכשיו.
נ"ל העניין ע"פ תוס' פסחים קד: שיש בברכת אשר גאל שתי עניינים הודאה ובקשה ע"ש, והודאה נאמר בנסתר ובקשה בנכח.

נתתי אל לבי את חלוקת ברכה זו לשני חלקים, וכל מה שציטטתי - היה מהחלק השני(!).

כוונתך למה שאומרים "יגיענו" ולא "תגיענו"? אכן זו הערה טובה!

[ביקורת תהיה]

כתב רבנו דוד אבודרהם ב'סדר הגדה ופירושה':

וְלָא גָרְסִינַן 'יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים', אֶלָּא 'הַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים', שֶׁכָּל הָעִנְיָן עַד לְמַטָּה הוּא מְדַבֵּר לְנוֹכֵחַ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר 'שְׂמֵחִים בְּצִיּוֹן עִירָךְ' וְכוּ', וְכֵן הוּא בְּסֵדֶר רַבֵּנוּ סְעַדְיָה.

[לבי במערב]

הגדת הגאונים והרמב''ם.pdf

(296.38 KiB) הורד 101 פעמים

בנוסח הרמב"ם: יגיענו.