בפשטות חשבתי שכל מקום שאיננו מוקף חומה מימות יהושע, ה"ה נכלל בפשיטות בדין הפרזים. כי רק ערים המוק"ח יצאו לחלוק להם דין בפנ"ע, אבל אין תנאים מה נחשב 'פרזים'.
אמנם ז"ל הרמ"א סי' תרפח ס"ה "אם הוא במדבר או בספינה קורא ביום י"ד כמו רוב העולם", ומשמע שזהו משום שהוא נטפל לרוב העולם, אבל לא שהוא עצמו נחשב פרוז. וכך הוא לש' הכלבו שהוא מקור דברי הרמ"א, "דבן כרך שהיה מפרש והולך בשיירא והיה על הים או במדבר ביום י"ד קורא בו ביום דכיון שאינו במקומו הולך אחר רוב העולם". ולכאו' תיפו"ל שהמקום בו הוא נמצא כעת אינו מוק"ח. וע"כ כנ"ל.
או אולי הביאור שמי שהולך במדבר או בספינה בעצם אינו קובע לו מקום חדש, והיה מקום לגוררו אחרי המקום שהוא דר בו בדרך קבע, ולכן קמ"ל דאזלי' בתר רוב העולם. אבל לו יצוייר שיהיה דר במקום שאינו פרזים ואינו מוק"ח ג"כ יהיה דינו לקרות בי"ד.
מה דעתכם?