לבי במערב כתב:היכן ניתן לקנותו, ומה מחירו?
בראנסוויל כתב:מה עשו עם ההגהות ותיקונים על התרגום?
י. אברהם כתב:באמריקה . . באנגלי' . .
הגהמ כתב: ושיטותיו (כמו שקידתו לפרש כל "לאמר" ע"פ ההנחה שהכוונה לאמר לאחרים, ואמנם במקצתם לא פירש כלום, ראה לדוגמא בראשית ב:טז, ח:טו, וכנראה הודה בע"כ שיש לפרשם במובן דיבור ברור כשיטת הרמב"ן שמות ו:י) לאורך הספר].
אם לבינה כתב:אין פלא כ"כ על לוט, כי מש"כ רש"י (יג,יד) כל זמן שהרשע עמו וכו' הוא ביחס לאאע"ה, וגם מש"כ 'ואנשי' סדום, אולי לאפוקי מלכם, אך מה שכתב 'שבאותו זמן עדיין לא קלקלו סדום ועמורה מעשיהם' לכאורה קשה מפסוק הנ"ל.
אך אם יעיין ב'אם לבינה' לעיל שם (יג,יג) נשמר המחבר מקושי זה וא"ש.
ביליצר כתב:אם לבינה כתב:אין פלא כ"כ על לוט, כי מש"כ רש"י (יג,יד) כל זמן שהרשע עמו וכו' הוא ביחס לאאע"ה, וגם מש"כ 'ואנשי' סדום, אולי לאפוקי מלכם, אך מה שכתב 'שבאותו זמן עדיין לא קלקלו סדום ועמורה מעשיהם' לכאורה קשה מפסוק הנ"ל.
אך אם יעיין ב'אם לבינה' לעיל שם (יג,יג) נשמר המחבר מקושי זה וא"ש.
ל"א אך ראה גם ראיתיו [שם יג] ולא רווח לי אז בכדי לומר חוזרני בי דהרי מפטיר דכבר ראויים היו לאותה איצטלא כיון שאז התחילו בקלקולם וברישא בכ"ז משתמש בלשון "עדיין לא נתמלאה סאתם" ! [יתכן דשוב יש במגמתו יותר רצון להמנע מלפרש שהפסוק בא לגנות את לוט כפי שעשה רש"י מאשר לשמור על כבודם של אנשי סדום]
אך זה ברור שאם שני הפירושים נכתבו באותה עת ממש שפיר דמי וזאת לא אדע כ"א כבוד תורתו!יישר כח גדול !
ושא_נס כתב:עמ' יד ויכל אלקים. "כמו שכתבתי במחניים בס"ד [לעיל ד"ה ויכל]". לא כתוב שם כלום. לצערנו כת"י מחניים לא מצוי כיום.
ושא_נס כתב:עמ' יד ויכל אלקים. "כמו שכתבתי במחניים בס"ד [לעיל ד"ה ויכל]". לא כתוב שם כלום.
ושא_נס כתב:בפרשת בראשית עמ' יב. "בצלמו בצלא"ל עיין גלעד". איך מגיע בצלאל לכאן. פשוט, המחבר משתמש בראשי תיבות, בצלא"ל ר"ת בצלם אלקים. אותם ראשי תיבות גם בעמ' יג.
ושא_נס כתב:בעמ' יג קטע ראשון. "מטעם שזה תשמיש". אינו מובן. נראה לי שיש כאן השחלת מלים שלא במקומן.
ושא_נס כתב:שם. פרו ורבו ומלאו את הארץ. [את לרבות] "מדבריות ובייתות". הקב"ה בירך שימלאו גם את המדבריות. אבל מה פשר המלה בייתות, שאמורה במסכת ביצה על בהמות שחוזרות מהמרעה בלילה.כנראה שיעבץ כתב לרבות "מדבריות ויערות" כמו שכתב לעיל עמ' יב "ובכל הארץ. לרבות המדברות ויערות". וכן לקמן (ב, ו).
ושא_נס כתב: שם. ירק עשב לאכלה. דשא של עשב הבלתי נזרע. אבל לא אכלו [החיות] עשב זורע זרע שהוא למאכל בלבד. "אם לא על פי בקשתו מחית האדם". אין למלים אלו פירוש. אולי צריך להפוך כאן את סדר המלים כך "שהוא למאכל מחית האדם בלבד, אם לא על פי בקשתו".
ושא_נס כתב: עמ' יד ויכל אלקים. "כמו שכתבתי במחניים בס"ד [לעיל ד"ה ויכל]". לא כתוב שם כלום. לצערנו כת"י מחניים לא מצוי כיום.
ושא_נס כתב:עמ' טז. שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. "החוילה קרי בה 'החוי לה' תרין מלין, החוי אשר בלבנון לה הוא במתנת הארץ ... שם הזהב ממש עוד היום". פענוח המלים 'אשר בלבנון' נראה טעות, כי נהר פישון הוא תחת מצרים כמו שכתב הרמב"ן. ושם הזהב, שמצוי באפריקה ולא בלבנון.
ושא_נס כתב: שם. הסובב את כל ארץ כוש. "אולי הוא רומז לחלק הרביעי של הישוב הנגלה לאחרונים בקרוב, אחר שנשכח. ויש אומרים שהארץ ההיא היתה לפנים דבוקה באפריקא, ושטף מבול מים הפריד בינה ובין הישוב הנודע. לכך יש שם ארץ בערבית נקראת כושיא". לא טרח העורך לכתוב שהכונה ליבשת אמריקה.
ושא_נס כתב:גם המשפט האחרון 'יש שם ארץ' וכו' נראה משובש. אולי 'ארץ מערבית' וצ"ע בכת"י.
אליהו חיים כתב:בינתים פרפרת נוספת נפלאה [גיוולדיגר שטיקעל]
[ט"ז כ"א] וסמך אהרן את שתי ידיו, שתי ידיו שיהו סמוכות זו לזו נראת כאחת עכ"ל.
וזה חידוש גדול בדיני סמיכת הקרבנות. ומקור דבריו מהקרי והכתיב בתיבת ידו שבפסוק כתיב ידו (חסר) ובמשנה מנחות צ"ג א' דסומך בשתי ידיו, והמקור בגמ' שם מפסוק הזה דכתיב שתי ידו, ומכאן בנין אב דכל מקום דכתיב ידו בתורה הכוונה בשתי ידים, ומפרש הג' היעב"ץ דאף אחרי הדרשא אין סתירה למשמעות ידו לשון יחיד ונפלא מאוד.
אליהו חיים כתב:עוד מרגלית שם לפ' קדושים ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה. האכל יאכל. כזית אף בשתי אכילות תוך כדי אכילת פרס.
הנה בזבחים ל"א ב' מסופק אם מצטרף מחשבת ב' אכילות ביותר מכדי פרס, ומשמע דתוך כדי אכילת פרס לא מספקינן, ולפי הגאון היעב"ץ יתכן דאילולי ריבוי דכתיב ב' אכילות לא היה צירוף כיון דאין כאן מעשה אכילה כדי שהמעשה יצורף יחד אלא רק מחשבה אולי אין צירוף למחשבה על אכילה ונמצא דאין כאן אלא ב' פעמים חצי אכילה, ורק אחרי דנתרבה דגם במחשבה מצורף כמו מעשה איבעיא להו בגמ' ביותר מכדי אכילת פרס [ועי' חולין ק"ב ב' חלקו מבחוץ מהו וברש"י שם ד"ה מהו דכיו"ב שם איבעיא לגמ' בצירוף תוך כדא"פ באכילת אבר מן החי כיון דהוי חידוש וכמבואר ברש"י, ורואים דמצד עצמו אין כדי אכילת פרס לעשותו אכילה אחת בפועל אלא הוא שיעור דין צירוף של שתי חצי אכילות יחד, ויש הגבלות לזה דלפעמים לא מצטרף וכיו"ב כאן אילולי הדרש וכמבואר].
ביליצר כתב:אליהו חיים כתב:בינתים פרפרת נוספת נפלאה [גיוולדיגר שטיקעל]
[ט"ז כ"א] וסמך אהרן את שתי ידיו, שתי ידיו שיהו סמוכות זו לזו נראת כאחת עכ"ל.
וזה חידוש גדול בדיני סמיכת הקרבנות. ומקור דבריו מהקרי והכתיב בתיבת ידו שבפסוק כתיב ידו (חסר) ובמשנה מנחות צ"ג א' דסומך בשתי ידיו, והמקור בגמ' שם מפסוק הזה דכתיב שתי ידו, ומכאן בנין אב דכל מקום דכתיב ידו בתורה הכוונה בשתי ידים, ומפרש הג' היעב"ץ דאף אחרי הדרשא אין סתירה למשמעות ידו לשון יחיד ונפלא מאוד.
עיין גם בפרשת שמיני וישא אהרן את "ידיו" אל העם ויברכם דדורש חסר!
לבי במערב כתב:י. אברהם כתב:באמריקה . . באנגלי' . .
ובאה"ק תובב"א?
אליהו חיים כתב:בשאר חנויות קשה להאמין שיהא להם
הבטחתי כתב:ראיתיו היום בספרים וינקל רח' עלי הכהן ירושלים ב58 ש"ח
ובאור החיים פינת בר אילן 71 ש"ח
הבטחתי כתב:א. האם מתעתדים להוציא גם את החלק של המגילות?
הבטחתי כתב:ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?
הבטחתי כתב: בשורה השניה הסוגריים לא נסגרות
הבטחתי כתב: במדור אם למסורת במקום 'התפלסים' צ"ל 'המתפלספים'.
אם לבינה כתב:הבטחתי כתב:ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?
כרוז זה הדפיס הגאון היעב"ץ לעת זקנותו 'למודעה ובקשה' מי מתנדב לה' מבעלי כיסים או מדפיסים להוציא לאור הדפוס (כלשונו במודעה מעבר לדף בצילום בספר), ולאסוף מעות קדימה להוצאת הדפוס.
ראה תולדות יעב"ץ (וואגנר) עמ' 47 ועיין שם בסוף הספר הוספה עשירית בהערה שהעתיקו מכת"י הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי זצ"ל בחיי הרב יעב"ץ.
ואלו דבריו שם: אף שלא נזכר בשער מי המחבר מכותל קולמוסו ניכר שהוא הרב ר' יעקב מעמדין נר"ו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 104 אורחים