לימוד אותיות א ב' האם חשיב לימוד תורה

[גם זו לטובה]

ראיתי מביאים בשם הג"ר נתן קופשיץ שליט"א

יש לברך ברכות התורה לפני שלומדים א' ב' עם ילד, וכן שאסור ללמוד עמו א' ב' בתשעה באב, וכן אבל בימי השבעה אסור ללמוד א' ב' עם ילד.

לדידי אין הדברים מסתברים כלל, אשמח לקבל מ"מ.

[יאיר]

ודאי שכן. וזו התחלת הלימוד ההכרחי (מסתבר שאפילו לא נקרא 'הכשר מצוה' אלא מצות ת"ת בעצמה).

וכבר אמר הגר"א שהכי מוקיר טובה למי שלימדו את הא"ב וכן אחד מגדולי החסידות אמר שהמלמד שמלמד א"ב זו ודאי תורה, כי זה ודאי אמת, משא"כ דברים אחרים.

[מנחם-כהן]

לא הבנתי את מה שכתבת. בגלל שזה "התחלת הלימוד ההכרחי" זה הופך לתלמוד תורה?!

זה בדיוק השאלה מנלן המקור לכך?

[צדיק613]

ראיתי מביאים בשם הג"ר נתן קופשיץ שליט"א

יש לברך ברכות התורה לפני שלומדים א' ב' עם ילד, וכן שאסור ללמוד עמו א' ב' בתשעה באב, וכן אבל בימי השבעה אסור ללמוד א' ב' עם ילד.

לדידי אין הדברים מסתברים כלל, אשמח לקבל מ"מ.

שמעתי שהרב שך זצ"ל כשאשתו עברה ניתוח והוא עמד בחוץ ולא היה לו ישוב הדעת ללמוד, חזר בחוץ כל הזמן את האותיות של א' ב'

[יאיר]

לא הבנתי את מה שכתבת. בגלל שזה "התחלת הלימוד ההכרחי" זה הופך לתלמוד תורה?!

זה בדיוק השאלה מנלן המקור לכך?

לא התכוונתי כראיה ואין לי כרגע מקור לכך אבל ברור לי שזה כך.

[מנחם-כהן]

מה שברור לך לא ברור כלל לי.

[מה שנכון נכון]

יעויין תשובות והנהגות ח"ד סימן יז.

[יאיר]

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =19&hilite

[יאיר]

יישר כח ר' מה שנכון ואלו דברין שם (בלינק לעיל):

ולמעשה נראה דראוי
לברך ברכת התורה קודם לכן ולכוין בלימודו עם
הילד לקיים מצות ת"ת, אבל בשעת הדחק כששואל
ממנו על איזה אות כיצד לקוראה אינו צריך למנוע
מפני ברכת התורה, שיש לו על מה לסמוך שאין
מתכוונים למצות ת"ת וכמ"ש.
וביותר נראה שאפילו נימא שהאותיות רק הכשר,
כיון שאי אפשר לידע מקרא בלעדי ידיעת
האותיות הוה כגוף המצוה, וכן משמע בפסקי תוס'
זבחים (ס"ט), דאם א"א לקיים מ"ע בענין אחר לא
בעינן בעידנא דמיעקר לאו לקיים עשה, והיינו דחשיב
עי"ז בעידנא , ע"ש, וה"ה בעניננו י"ל דהכשר שא"א
בלעדיו חשיב כגוף המצוה. וע"כ זהו כן בכלל מצות
ת"ת, וכשמכוונים לכך מקיימין המ"ע . ואולי גם אין
ליקח עלה שכר מדינא אלא מפני שימור או נגינות
טעמים וכמ"ש לעיל.

[מנחם-כהן]

תודה על המקור.

[איש בער]

אולי אפשר להביא כדמות ראיה מלימוד חכמת הדקדוק שהתירו לימודו בבית הכסא - אי לאו שיכול להיגרר לד"ת ממש, ולא אסרוהו משום הכשר מצוה. (ולא נעלם ממנו שאין הכרח ידיעת חכמת הדקדוק שוה לידיעת הא"ב)

[מה שנכון נכון]

ויעו"ע כאן.

[סעדיה]

אולי אפשר להביא כדמות ראיה מלימוד חכמת הדקדוק שהתירו לימודו בבית הכסא - אי לאו שיכול להיגרר לד"ת ממש, ולא אסרוהו משום הכשר מצוה. (ולא נעלם ממנו שאין הכרח ידיעת חכמת הדקדוק שוה לידיעת הא"ב)

אינו מוכח (עי' בה"ל סי' תקפ"ח ד"ה שמע).

[הכהן]

יל"ע אם מהני מחשבה שלא לשם מצוה לפטור מברה"ת, שהרי בודאי אם לומד לקרוא לשם דברים בטלים לא חשיב ת"ת.
עוד יש לעיין, כשלומד כתב אחר לשם ת"ת אי חשיב ת"ת.

[סעדיה]

יל"ע אם מהני מחשבה שלא לשם מצוה לפטור מברה"ת, שהרי בודאי אם לומד לקרוא לשם דברים בטלים לא חשיב ת"ת.

דן בזה הגרא"ו הובאו דבריו בדב"א ח"א ר"ס ט"ז.

[יאיר]

הובא גם לעיל בתשובות והנהגות.

[גם זו לטובה]

במדרש תנחומא (פר' האזינו דף קכג.) עה"פ יערוף כמטר לקחי, כתב בזה"ל, "ומה המטר יורד מעט כך התורה תחילה קורא אבג"ד כמנין קטן, ולבסוף עולה למנין גדול ק' ר' ש' ת', כך מתחילין ואח"כ עומד על התורה ודקדוקיה".

[מה שנכון נכון]

במדרש תנחומא (פר' האזינו דף קכג.) עה"פ יערוף כמטר לקחי, כתב בזה"ל, "ומה המטר יורד מעט כך התורה תחילה קורא אבג"ד כמנין קטן, ולבסוף עולה למנין גדול ק' ר' ש' ת', כך מתחילין ואח"כ עומד על התורה ודקדוקיה".

ויעו"ע כאן.

[אבןטובה]

אי מותר ללמוד צורת האותיות עם התינוק קודם ברכת התורה אי זה הוי בכלל תלמוד תורה או שאינו ת"ת אלא הוא מקיים מצות ולמדתם אותם את בניכם וכמו שמותר [לפ"ד איזה פוסקים] עשיית מצוה קודם ברכה"ת ה"נ מותר ללמדו א-ב קודם ברכה"ת???????

[פרי יהושע]

יש בזה קיום של ולמדתם אותם וגו', [אם מתכוון ללמדו תורה ולא קריאת אותיות עבריות], אבל יש לומר שאינו נכלל בכלל האמור בגמ' אפי' למדרש וכו', באמת שאלה..

[שומע ומשמיע]

מה עם הדפי א' ב' שמקבלים מהחיידר?
אני שם אותם בגניזה כי הכוונה שלי ושל הרבה היא לתורה.
אבל אם יוצא שיש דפי עבודה ללימוד אותיות, שאינם ממקורות תורניים. אז אני זורק, כי אז זה נכתב סתם בתורת אינטלגנציה.

[אבןטובה]

שבת לא. למדני תורה שבכתב וכו' א"ל אבגד למחר אפיך ליה וכו' הרי שלימוד א"ב נחשב לתורה מיהו מסוכה מב. כשתינוק מתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה למ"ה

[עזריאל ברגר]

שבת לא. למדני תורה שבכתב וכו' א"ל אבגד למחר אפיך ליה וכו' הרי שלימוד א"ב נחשב לתורה

איך גוי יכול ללמוד תורה שבכתב בלי לדעת את האותיות?
זה לא תורה אלא הקדמה לתורה.

[אפשר]

עי' יו"ד סי' רמו ס"ח ובביאור הגר"א שם משמע להדיא דהוי תורה.
אך ברכת התורה לא שייך לברך דלא עדיף מדין תורה או הוראה בלא טעם למ"ד דפטור, עי' או"ח סי' מז ס"ד, ואפי' למ"ד דחייב היינו מחמת ההרהור.

[פרי יהושע]

שבת לא. למדני תורה שבכתב וכו' א"ל אבגד למחר אפיך ליה וכו' הרי שלימוד א"ב נחשב לתורה

איך גוי יכול ללמוד תורה שבכתב בלי לדעת את האותיות?
זה לא תורה אלא הקדמה לתורה.

כוונתך מחמת שאסור לגוי ללמוד תורה?

[עזריאל ברגר]

עי' יו"ד סי' רמו ס"ח ובביאור הגר"א שם משמע להדיא דהוי תורה.

לא מצאתי שם שום דבר שנראה קשור לזה.
אולי המ"מ לא מדויק?

[ונתנו ידידים]

אי מותר ללמוד צורת האותיות עם התינוק קודם ברכת התורה אי זה הוי בכלל תלמוד תורה או שאינו ת"ת אלא הוא מקיים מצות ולמדתם אותם את בניכם וכמו שמותר [לפ"ד איזה פוסקים] עשיית מצוה קודם ברכה"ת ה"נ מותר ללמדו א-ב קודם ברכה"ת???????

היא היא עיקר מצות ת"ת וע"ז דרשינן ולמדתם אתם בפתח, ומ"מ אינו מצוה נפרדת, ועי' רמב"ם ריש הל' ת"ת וכן בריש הל' ת"ת לשו"ע הרב

[אפשר]

צ"ל סי' רמה ס"ח

[עזריאל ברגר]

לא ראיתי שם שום ראיה שזהו "לימוד תורה" ועדיין איכא למימר שזה רק "הכנה ללימוד תורה", וכמו שאין צריך לברך ברכות התורה לפני שמוציא את הגמרא מהארון ופותח אותה בעמוד הנדרש לו וכיו"ב.

[אפשר]

לכן כתבנו לעיין בגר"א.

[עזריאל ברגר]

עיינתי ולא מצאתי.
והנה דברי הגר"א על סעיף זה:

[אפשר]

ג' דיוקים
א. איני מבין שיחתו כו', כוונתו להקשות מסוכה מב ושם כתיב אביו לומדו תורה, והוא מקשה לשם על תחילת לימוד אותיות.
ב. במה שמכנהו ערל עד לימוד אותיות, ואי אין בזה לימוד התורה במה פקע ערלותו, ואיך דמי לקודש הילולים בשנה ד'.
ג. ל' התנחומא מקדשו לתורה, והיינו תורה ממש.
וכבר הקדמנו הכל בגדר "אפשר".

[אבןטובה]

בתשובות והנהגות ח"ד סי' יז כ' דלכתחילה מהנכון לומר ברכה"ת קודם שמלמד את בנו א-ב ובידיעבד י"ל כיוחן שלא מכוין לת"ת הוי כתחנונים שמותר לומר קודם ברכה"ת. וראה בס' חשוקי חמד שבת עג. מדה"ס שלג כי לימוד א-ב הוא תורה שלימה ויש בזה סודות נפלאים וצריך האב לברך ברכה"ת קודם. ועי' שו"ת ויען דוד ח"ד סי' ב ואגן הסהר תולדות להגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל מהדו' שלישית אות שכז

[יוסף חיים אוהב ציון]

הַחִידָ"א עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּתַב, כִּי אִם אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר דִּבְרֵי-תּוֹרָה כְּלָל, יָכוֹל הוּא לוֹמַר אֶת אוֹתִיּוֹת הָאָלֶ"ף-בֵּי"ת, עַד הָאוֹת תָּי"ו, וּמַלְאֲכֵי-הַשָּׁרֵת לוֹקְחִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת וּמְצָרְפִים אוֹתָן לִכְדֵי מִלִּים. אֲבָל הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר הוּא לִלְמֹד תּוֹרָה מִתּוֹךְ סֵפֶר.
היכן נמצא כן בספרי החיד"א או שמא בספרים אחרים?

[ברוז]

מהספה"ק דברי שלום מהרה"ק רבי שלום מבראהין קוידינוב לחג הפסח:

1.png (179.22 KiB) נצפה 5190 פעמים

2.png (71.95 KiB) נצפה 5190 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

חזק וברוך.

[קו ירוק]

הגר"י אברמסקי אמר מודה אני וכו' פעם אחר פעם כשהיה בסיביר ולא יכול ללמוד מפאת גוף נקי, או מקום נקי

[אראל]

ידוע ומפורסם המעשה המסופר על רבינו הבעל שם טוב זיעועכי"א,
שנכשל נסיעתו בדרכו לארץ ישראל, ובלב ים ניטלו ממנו כל מדרגותיו, ולא זכר כלום, ביקש שיאמרו עמו סדר האלף בית, ועי"ז חזר אליו מדרגותיו
איפה המקור? בשבחי הבעש"ט, או בספרי הקאמארנער?
לא זכור לי כרגע

[תם מה הוא אומר]

כמדו' שכ"כ גם בספר אורחות יושר להגר"י מולכו

[מ אלישע]

האם הלכות כתיבת האותיות מותר ללמוד בשבת?
הרי יש לומר שלומד כיצד כותבים, ואסור לכתוב בשבת,
אבל מותר ללמוד.
אם אחר שתכתב האות , לקרוא אותה בפני עצמה זה רק הכשר מצוה ולא ת''ת,
( לא נראה לחלק בזה בין לימוד אותיות מלוח, ללימוד אותיות מס''ת ( אע''פ שמנהג ישראל מאז ללומדו מלוח)
כיצד כתיבת האותיות תהיה ת''ת, ( ויל''ע אורח חיים סימן לח סעיף ח)
ןאם כתיבת האות אינה ת''ת ,
לכאורה לימוד הכתיבה כיצד יהיה ת''ת

ולכן נ''ל שכל אות - ת''ת ( לענין שכר, יל''ע באבות פרק שנו חכמים, אפילו אות אחת,
ויל''ע ירושלמי תחילת פאה, שלומד שם הגר''א שכל תיבה מצוה לעצמה,
אומנם אמרו שזה במקום שבכל מילה יש הלכה או דיוק לעצמו כמו משניות)