אנו נאלמים דומיה אל מול מעשיו של שאול המלך בנוב עיר הכהנים, אבל לאחרונה התעוררתי לחשוב (בעקבות איזו הרצאה ששמעתי) שגם אצל דוד יש משהו דומה.
לאחר שנבל הכרמלי הגיב בצורה נבזית לנערי דוד והם חוזרים ומספרים זאת לדוד, נאמר (שמואל א' כה יג):
וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ וַיַּעֲלוּ אַחֲרֵי דָוִד כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וּמָאתַיִם יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים:
ובהמשך (פסוקים כא-כב):
וְדָוִד אָמַר אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה וַיָּשֶׁב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה: כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר:
בתרגום יונתן ובמפרשים ישנן שתי דעות, האם ביטוי זה כולל רק בני אדם או גם בעלי חיים, ולמען האמת זו מחלוקת תנאים במדרש שמואל, אבל כך או כך, מדובר בחיסול מוחלט, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק (לשון הכתוב בשמואל א' כב יט אצל שאול בנוב) של כל אנשי בית נבל.
בשלמא אצל שאול, אולי אפשר איכשהו לתלות את האשמה ברוח הרעה שהייתה מבעתת אותו, אבל מה נאמר על דוד???
הרלב"ג כתב: משתין בקיר - והוא הזכר, ויש להפלא איך נסכם דוד להרוג נבל וביתו והוא לא הסכים על הריגת שאול עם היותו רודפו, ואפשר שנאמר שכבר נתפרסם לכלם היות דוד נמשח למלך על ישראל ולפי שהיה נבל מבזה המלכות היה עונשו למות וכל הנסכמים לו בזה וכבר התבאר ממאמר אביגיל לדוד שזה הענין היה מפורסם אז לישראל:
ואיני מצליח להבין מי הם "הנסכמים לו בזה". הרי דוד שמע את עדותם של נעריו, והם לא סיפרו לו אלא על נבל לבדו. לא היה להם שום דבר רע לומר על אנשי בית נבל. וכפי שרואים מהפסוקים, דעתו של נבל לא הייתה שייכת אלא לו לבדו.
חז"ל (מגילה יד: סנהדרין לו.) אמרו שדוד דן את נבל בדין סנהדרין כמורד במלכות. ולדידי צע"ג, האם בדין סנהדרין יתחייבו מיתה גם עולל ויונק של בית נבל?