אבני גזית כתב:בגמרא לא מצאתי סמך לזה.
הפשוט בפשטותו כתב:כמדומה שהרמב"ם כותב מסברא שכנראה צמו אז כיון שהיה עת צרה
אבני גזית כתב:בגמרא לא מצאתי סמך לזה.
יבנה כתב:באנגלית: https://seforimblog.com/2011/03/origin- ... it-esther/
אבל תענית, בין כרכים בין כפרים בין עיירות כולן מתענין בשלשה עשר באדר. דאמר שמואל בר רב יצחק: שלשה עשר זמן קהילה לכל היא [מגילה ב, א], שנאמר "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ביום שלשה עשר לחדש אדר". מאי 'קהילה', יום תענית; ומאי 'יום כניסה', שמתכנסים בו ויושבין בתענית ומבקשים רחמים.
. . כך פירשו חכמים, 'יום כניסה' - יום תענית הוא, שהקהל מתכנסין ומתענין בו בי"ג באדר; שכך כתוב, "נקהלו היהודים ועמֹד על נפשם ביום שלשה עשר לחדש אדר", מכאן את למד שי"ג תענית ובי"ד שמחה ומשתה . .
יבנה כתב:במאמר הנ"ל בספרים בלוג מבואר ששאילתא הזאת אינו לבעל השאילתות ונוסף אח"כ.
לבי במערב כתב:יבנה כתב:במאמר הנ"ל בספרים בלוג מבואר ששאילתא הזאת אינו לבעל השאילתות ונוסף אח"כ.
ולכן?
לבי במערב כתב:[ובהמשך הדברים שם נתפרש, שכבר בזמן שביהמ"ק הי' קיים נהגו בתענית זו].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים