מה המקור הראשון לחיוב תענית אסתר?

[אבני גזית]

בגמרא לא מצאתי סמך לזה.

[בברכה המשולשת]

בשאילתות

[אבני גזית]

ומתי התחילו לנהוג כן?

[בברכה המשולשת]

ככה"נ בתקופת הגאונים המוקדמת (הרי סוכ"ס זה יום נקנור. ויעויין במסכת סופרים)

[בן מיכאל]

בגמרא לא מצאתי סמך לזה.

ר"ת מדייק כן מי"ג זמן קהילה לכל הוא.

[בברכה המשולשת]

מפורסם, אך מהרמב"ם ברור שלא ס"ל הכי, וגם ממסכת סופרים נראה ברורות לא כך, וכבר התקשו ראשונים בהסבר דברי ר"ת

[הפשוט בפשטותו]

כמדומה שהרמב"ם כותב מסברא שכנראה צמו אז כיון שהיה עת צרה

[בברכה המשולשת]

דברתי על תענית אסתר לדורות

[גיורא בשמי שמיא]

כמדומה שהרמב"ם כותב מסברא שכנראה צמו אז כיון שהיה עת צרה

ד"ז הביא הרא"ש בשם ר"ת, אך הרבמב"ם (פ"ה תעניות ה"ה) כתב רק "זכר לתענית שהתענו בימי המן" ובפשטות היינו התענית הידוע, מדסתם דבריו. הרא"ש מביא תו בשם מס' סופרים שהיה מנהג להתענות ג' ימים באדר, זכר לתענית שהיה בימי מרדכי ואסתר, ולא רצו להתענות בניסן לכן התענו באדר. והגר"א מציין לד' הר"ן ר"ה י"ח ע"ב שמבואר שתענית אסתר נקבע ע"ש הג' ימי תענית שהתענו אז. אך בטוש"ע לא משמע שהדברים קשורים, אלא כמש"כ ר"ת.

[בברכה המשולשת]

זו לשון הרמב"ם: ה ונהגו כל ישראל בזמנים אלו, להתענות בשלושה עשר באדר, זכר לתענית שנתענו בימי המן, שנאמר "דברי הצומות, וזעקתם" (אסתר ט,לא)

אם כן, זה "מנהג" ולא דין (כמו ד' צומות) שנהגו ב-"זמנים אלו", דהיינו לא בזמן הגמרא

[משה דוויק]

בעלון קנין תורה דחסידי תו"א פרשת ויקרא, האריכו בענין זה מי שיצלם תע"ב.

[עושה חדשות]

בענין תענית אסתר -
אחרי מש"כ ברמב"ם שהצום הוא "זכר לתענית שהתענו בימי המן", יש לשאול האם תענית אסתר זה צום של תשובה כשאר צומות אשר נועדו "כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב", או זכר בעלמא ותל"מ.

[הפשטן]

בגמרא לא מצאתי סמך לזה.

מבלי להתיימר לענות, רק אציין אגב אורחא, שגם קהילת ביתא ישראל (המוזכרת ברדב"ז) נוהגת להתענות, והם - לפי מסורתם - גלו לארץ כוש/חבש לפני חורבן הבית.

אגב, הרדב"ז (הנחשב כאחד מאחרוני הראשונים ואיכא דאמרי מראשוני האחרונים אך עכ"פ מובא פעמים רבות בבית יוסף), כתב בשו"ת שלו ח"ד סי' רט: "מארץ כוש הנקרא אלחבש", ובח"ז סי' ה כתב: "הבאים מארץ כוש הם משבט דן בלי ספק", ושם סי' ט כתב: "מארץ כוש הנקרא אל חבאש...ושבט דן אשר שוכנים בהרי כוש". ומעי"ז כתב הכפתור ופרח (סי' נו) לגבי זיהוי כוש עם חבש.
ורב גוברי' וחילי' דהאי גברא רבה - הרדב"ז - להעיד בפנינו בעניין זה, ובמיוחד שדעתו על קהילת ביתא ישראל של אתיופי' אינה דיעה יחידאה - שהלא עלי' סמכו הלכה למעשה הרב עובדי' זצ"ל ותלמידיו.

ומי שעוד מסופק בזה, מוזמן לעיין:
כאן: viewtopic.php?f=7&t=40772&start=160#p557490
ואח"כ כאן: viewtopic.php?f=7&t=40772&start=200#p557554

[יבנה]

באנגלית: https://seforimblog.com/2011/03/origin- ... it-esther/

[הפשטן]

באנגלית: https://seforimblog.com/2011/03/origin- ... it-esther/

וע"ש בטוקבק הראשון (של ארי' שור), המאשר את השורה הראשונה שבהודעתי שמעל הודעתך.

[יבנה]

נשאר לברר מה בדיוק מנהג האיתיופים, ממתי, ומהיכן בא להם.
אשאיר זאת לחוקרי הדתות והפולקלור האפריקאית.

[לבי במערב]

ה'שאלתות' פי' כן בלשון הגמרא, שכן כתב (שאילתא סז):

אבל תענית, בין כרכים בין כפרים בין עיירות כולן מתענין בשלשה עשר באדר. דאמר שמואל בר רב יצחק: שלשה עשר זמן קהילה לכל היא [מגילה ב, א], שנאמר "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ביום שלשה עשר לחדש אדר". מאי 'קהילה', יום תענית; ומאי 'יום כניסה', שמתכנסים בו ויושבין בתענית ומבקשים רחמים.
. . כך פירשו חכמים, 'יום כניסה' - יום תענית הוא, שהקהל מתכנסין ומתענין בו בי"ג באדר; שכך כתוב, "נקהלו היהודים ועמֹד על נפשם ביום שלשה עשר לחדש אדר", מכאן את למד שי"ג תענית ובי"ד שמחה ומשתה . .

[ובהמשך הדברים שם נתפרש, שכבר בזמן שביהמ"ק הי' קיים נהגו בתענית זו].

[יבנה]

במאמר הנ"ל בספרים בלוג מבואר ששאילתא הזאת אינו לבעל השאילתות ונוסף אח"כ.

[לבי במערב]

במאמר הנ"ל בספרים בלוג מבואר ששאילתא הזאת אינו לבעל השאילתות ונוסף אח"כ.

ולכן?

[יבנה]

במאמר הנ"ל בספרים בלוג מבואר ששאילתא הזאת אינו לבעל השאילתות ונוסף אח"כ.

ולכן?

הבאת ידיעה על דעת השאילתות, והבאתי ע"ז ידיעה שאינו לבעל השאילתות.

[עזריאל ברגר]

[ובהמשך הדברים שם נתפרש, שכבר בזמן שביהמ"ק הי' קיים נהגו בתענית זו].

צע"ג, דהא יום טוב הוא במגילת תענית!
ועוד, שלפני שבטלה מגילת תענית היה אסור להתענות בו משום "ימים שלפניהם"!