מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מלכים. הערות וציונים על סדר הנביא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
בברכה המשולשת
הודעות: 14141
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 25, 2020 10:44 am

יעקב בורלשטיין כתב:כא ב. וידבר אחאב אל נבות לאמור תנה לי את כרמך וגו'. פרשה זו עם כל חומרתה, מכללה למדנו גם את צדקותם של ישראל ומלכיהם, שכאשר מלך רצה לקחת קרקע מאדם לא עשה זאת בכוח אלא נאלץ להתחנן לקנות את אותה האדמה, ולא עוד אלא שאחאב לא העלה בדעתו לעשות כמעשיה של איזבל וחטאו היה בשתיקתו ובהסכמתו למעשיה, אך הוא עצמו לא עשה דבר. מה שמלמד שאחאב מצד עצמו לא חשב לעשות את הרעה, וגם שלא היה מקובל אצל מלכי ישראל להפקיע קרקעות לצרכיהם ושלא כמו שנאמר באזהרתו של שמואל את ישראל אודות המלוכה. .


מצ"ב מש"כ בזה בס"ד בספרי
קבצים מצורפים
פרשת המלך.docx
(22.03 KiB) הורד 144 פעמים

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 25, 2020 12:04 pm

בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:כא ב. וידבר אחאב אל נבות לאמור תנה לי את כרמך וגו'. פרשה זו עם כל חומרתה, מכללה למדנו גם את צדקותם של ישראל ומלכיהם, שכאשר מלך רצה לקחת קרקע מאדם לא עשה זאת בכוח אלא נאלץ להתחנן לקנות את אותה האדמה, ולא עוד אלא שאחאב לא העלה בדעתו לעשות כמעשיה של איזבל וחטאו היה בשתיקתו ובהסכמתו למעשיה, אך הוא עצמו לא עשה דבר. מה שמלמד שאחאב מצד עצמו לא חשב לעשות את הרעה, וגם שלא היה מקובל אצל מלכי ישראל להפקיע קרקעות לצרכיהם ושלא כמו שנאמר באזהרתו של שמואל את ישראל אודות המלוכה. .


מצ"ב מש"כ בזה בס"ד בספרי

ייש''כ על הדברים הערוכים בטוטו''ד ועל מראי המקומות הרבים

עזריאל ברגר
הודעות: 12987
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 25, 2020 6:17 pm

יעקב בורלשטיין כתב:עוד אציין, שמלך המשיח עומד להיות לכאורה מזרעם של אחאב ואיזבל שהרי הזרע היחיד שיש לבית דוד (לאחר שעתליה המיתה את כולם) מגיע מיואש נינו של יהושפט ושל אחאב ואיזבל. והוא פלאי.

לא כל כך ברור אם כל זרעו של דוד המלך נהרג בידי עתליה, או רק משפחת המלוכה (וראה כתובות סב,ב - רבי אתי משפטיה בן אביטל, וראה סנהדרין צח,ב - אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, והאריך בזה הרשד"ב וולפא בספרו "יחי המלך" או "יחי המלך המשיח", וטרם למדתי את דבריו).

עזריאל ברגר
הודעות: 12987
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 25, 2020 6:20 pm

ראוי לציין לדיון בגמרא האם דנו את נבות כמורד במלכות שנכסיו למלך (ואז יוצא שאחאב גזל את הכרם, שהרי נבות לא באמת מרד בו, ונכסיו שייכים ליורשיו), או שאחאב היה בן-דודו וירש אותו בירושה רגילה (ואז לא היה הכרם גזל גמור בידו, שהרי סוף סוף הוא היורש, ולמרות שנהרג ברצונו - אין שליח לדבר עברה (עכ"פ בב"ד של מטה)).

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 25, 2020 6:41 pm

עזריאל ברגר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:עוד אציין, שמלך המשיח עומד להיות לכאורה מזרעם של אחאב ואיזבל שהרי הזרע היחיד שיש לבית דוד (לאחר שעתליה המיתה את כולם) מגיע מיואש נינו של יהושפט ושל אחאב ואיזבל. והוא פלאי.

לא כל כך ברור אם כל זרעו של דוד המלך נהרג בידי עתליה, או רק משפחת המלוכה (וראה כתובות סב,ב - רבי אתי משפטיה בן אביטל, וראה סנהדרין צח,ב - אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, והאריך בזה הרשד"ב וולפא בספרו "יחי המלך" או "יחי המלך המשיח", וטרם למדתי את דבריו).

ויש צד שמלך המשיח אמור ללכת כל כך אחורה ולצאת מזרעו של אסא ולא מיהושפט?

לגבי נבות, אכן הנידון מוזכר גם במפרשים על הנביא, אך לא הספיקותי עדיין לעיין בזה כדבעי.

עזריאל ברגר
הודעות: 12987
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 25, 2020 6:46 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:עוד אציין, שמלך המשיח עומד להיות לכאורה מזרעם של אחאב ואיזבל שהרי הזרע היחיד שיש לבית דוד (לאחר שעתליה המיתה את כולם) מגיע מיואש נינו של יהושפט ושל אחאב ואיזבל. והוא פלאי.

לא כל כך ברור אם כל זרעו של דוד המלך נהרג בידי עתליה, או רק משפחת המלוכה (וראה כתובות סב,ב - רבי אתי משפטיה בן אביטל, וראה סנהדרין צח,ב - אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, והאריך בזה הרשד"ב וולפא בספרו "יחי המלך" או "יחי המלך המשיח", וטרם למדתי את דבריו).

ויש צד שמלך המשיח אמור ללכת כל כך אחורה ולצאת מזרעו של אסא ולא מיהושפט?

לזאת ציינתי לסנהדרין שאמרו על רבינו הקדוש שהוא יכול להיות משיח, למרות שהוא בא משפטיה בן אביטל!

אבל לא למדתי את הסוגיא לעיון.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' פברואר 26, 2020 1:42 am

עזריאל ברגר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:עוד אציין, שמלך המשיח עומד להיות לכאורה מזרעם של אחאב ואיזבל שהרי הזרע היחיד שיש לבית דוד (לאחר שעתליה המיתה את כולם) מגיע מיואש נינו של יהושפט ושל אחאב ואיזבל. והוא פלאי.

לא כל כך ברור אם כל זרעו של דוד המלך נהרג בידי עתליה, או רק משפחת המלוכה (וראה כתובות סב,ב - רבי אתי משפטיה בן אביטל, וראה סנהדרין צח,ב - אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, והאריך בזה הרשד"ב וולפא בספרו "יחי המלך" או "יחי המלך המשיח", וטרם למדתי את דבריו).

ויש צד שמלך המשיח אמור ללכת כל כך אחורה ולצאת מזרעו של אסא ולא מיהושפט?

לזאת ציינתי לסנהדרין שאמרו על רבינו הקדוש שהוא יכול להיות משיח, למרות שהוא בא משפטיה בן אביטל!

אבל לא למדתי את הסוגיא לעיון.

עכשיו הבנתי דבריך
אם כי לכאורה זה סותר את דברי הרמב''ם לא תעשה שסב שכתב שאין מלך אלא מזרע שלמה, ואם כן הכוונה בגמ' היא כדוגמא בעלמא, אם כי ברש''י שם קצת משמע שהכוונה שהוא עצמו ראוי להיות משיח.
על כל פנים אינני בסוגיא

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' פברואר 28, 2020 4:46 pm

שם. שם. פרשיה זו באה לספר את נפילתו של אחאב ברמות גלעד, ואם כן לכאורה פתיחת הסיפור ראוי לה לעסוק בהצעתו של מלך ישראל לצאת למלחמה על רמות גלעד, ולא לפתוח בנקודה המקרית שאינה שייכת כל כך לסיפור אודות ביאתו של מלך יהודה.
ובאופן כללי לכאורה ביאתו של מלך יהודה למלחמה אינה מוסיפה כלום לעצם מיתתו של אחאב, ובלעדיה גם כן היה אחאב מת אלא שהיה סומך מלכתחילה על נבואות השקר.
ואפשר שבאה פרשה זו לרמז את ההמשך המבואר להלן במלכים ב' שכל בית יהושפט נהרגו למעט יואש, וזה מטעם שהתחבר לאחאב, וכמו שאחאב מת בעוונו כך גם בית יהושפט נתפס באותו העוון. עוד אפשר שלולי ביאת יהושפט לא היה אחאב מרהיב עוז בנפשו לילך למלחמה.

ומכל מקום וודאי שסיפור בואו של מלך יהודה נצרך בכדי לבאר את החיבור העמוק שנוצר בין שני בתי המלוכה וכיצד זה הוביל בדור הבא לקלקולה של ממלכת יהודה עצמה.

כב ה. ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר ה'. מבואר שאחאב לא טרח לדרוש את דבר ה' אפילו מידם של נביאי השקר לולי בקשתו של יהושפט.

כב ו. ויאמרו עלה ויתן א-ד-נ-י ביד המלך. יהושפט ביקש לדרוש בדבר הוי-ה ואילו הנביאים התנבאו בשם אדנות. ושם אדנות מתפרש יותר בקלות בדרך חול ולא על הקב"ה עצמו ובשונה משם אדנות, ועיין במלבי"ם שהאריך בזה מדוע רק לאחר מכן התנבאו אותם הנביאים בשם הוי-ה. (אם כי יש לציין שגם שם הוי-ה יכול להתפרש כשם חול כמו שמצינו אצל פסל מיכה. ויש בזה מחלוקת ראשונים האם דברי הגמ' שכל שמות האמורים במיכה חול קאי גם על שם הוי-ה).
ויש לעיין לפי דבריו אם שם אדנות הכתוב כאן הוא מהשמות הנמחקים אם לאו. ואפשר שגם אם נתכוונו הם לאדון שאינו אדון הכל ברוך הוא מכל מקום, כוונתם היתה לחקות את הנבואה ממנו, וכיוון שכך כאשר הם מזכירים שם אדנות יש בזה משום כוונה לשם קודש. וצל"ת.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' פברואר 28, 2020 4:46 pm

כב ח. עוד איש אחד לדרוש את ה' מאותו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן. יש לידע מה טעם לא רצה אחאב לשמוע את נבואתו של מיכיהו, ומה בצע לו לשמוע נבואות של נביאי שקר. ואם הנביא הוא נביא אמת, אם כן מה הנפקא מינה האם הוא שונא את אחאב אם לאו, ומה אכפת לו לאחאב מדבריו. (וכמו שאכן התרחש בסופו של דבר שאחאב יצא למלחמה למרות דבריו של מיכיהו).
כמו כן יש לעיין בתשובתו של יהושפט 'אל יאמר המלך כן', ומצו"ד ומלבי"ם פירשו שהוא משום שהנביא אומר את דבר ה' כפי הנאמר לו.
ולכאורה בחז"ל מצינו מקור להנהגתו של אחאב כמבואר במגילה יד: שיאשיהו שלח לחולדה מפני שהנשים רחמניות הן. (ויש בזה פירושים מה מועיל שהן רחמניות והלא מדובר בנבואה, אך בכל מקרה איך שלא יתבארו הדברים עולה שיש משמעות לזהותו של הנביא) ואם לרחמנות של נשים יש משמעות ודאי שיש משמעות לשנאה של הנביא כלפי אדם מסויים.
ואם כן לכאורה דברי יהושפט 'אל יאמר המלך כן' לא יתפרשו כפי שהבאנו לעיל מדברי המפרשים, אלא יוצרכו להתבאר באופן אחר.
ואפשר שכוונת יהושפט שחלילה לו מלחשוד את נביאי ה' בשנאה אליו. וצ"ת.

שם. מיכיהו. פירוש שמו הוא 'מי כהוי-ה', וענינו ששם ה' נשגב על כל. ונבואתו לעומת ארבע מאות הנביאים שהיו נביאי שקר, שאפשר שהיו גם נביאי האשרה (כמו שכתבו חלק מהמפרשים), שיגבה את רוממות הוי-ה לעומת שאר האלוהים. (וגם הנביא מיכה נבואתו באה לבאר את השתגבות שם ה' על כל העמים).

כב י-יב. ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים כו' וכל הנביאים מתנבאים לפניהם ויעש לו כו' קרני ברזל כו' וכל הנביאים נבאים כן לאמור עלה רמות גלעד והצלח וגו'. שלשת פסוקים אלו אין בהם חידוש לכאורה שהרי כבר לעיל נכתבה נבואת אותם נביאים, ואם כן לשם מה חזר הנביא על נבואותיהם בדיוק בין שליחת הסריס להביא את מיכיהו לבין הבאתו.
ואפשר שבא הכתוב לבאר מדוע אותו שליח ניסה לשכנע את מיכיהו להצטרף אליהם בנבואתו, וזאת מכיוון שהיה כביכול מעמד שלם של נבואה שכולו היה מכוון לחיזוק המלכים, ולא אבה השליח שיתקלקל כביכול. וצל"ת.

כב טו. ויאמר אליו עלה והצלח ונתן ה' ביד המלך. לכאורה בדברים אלו ענה מיכיהו על בקשת השליח על ידי כך שדיבר דברי ברכה אל המלך ולא קלקל כביכול את המעמד הגדול של ארבע מאות הנביאים שמברכים את אחאב ומורים לו לעלות אל הגלעד.
וצ"ב מדוע המלך חוזר ומשביע אותו שיאמר רק האמת בשם ה', ואם עד עתה הספיקו לו אותם ארבע מאות נביאים לשם מה הוא מתעקש עם מיכיהו שיתנבא אמת, והלא נוח לו עם נבואות השקר ומה אכפת לו בכך, ואדרבא עדיף לו שלא יאמר את דברי האמת (ובדיוק בשביל שלא לשמוע אמת החזיקו את כל שאר הנביאים ומה לו לשמוע דברי אמת ממיכיהו). ועיין רד"ק.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' פברואר 28, 2020 4:47 pm

כב יז. ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים וגו'. הקפיד הנביא שלא לומר את הנקודה המרכזית שהיא – כי מלך ישראל לא ישוב בשלום, אלא רק בדרך רמז ומשל. ורק לאחר מכן כאשר אחאב מאשים אותו בנבואות רע חוזר הנביא ומספר את כל המראה בשלימותו.

כב יח. ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם רע. לא מובן כל כך מדוע אחאב רוגז על מיכיהו והלא כבר מלכתחילה הסכים מיכיהו להשתתף בנבואה הכללית שאומרת כי אחאב ינצח במלחמה, ורק בגלל שאחאב הכריח אותו והשביע אותו לדבר את האמת הוא אמר את הנבואות הרעות, ומה לו לאחאב כי ילין. וגם כאן משמע שאחאב הבין שהנבואה עצמה תלויה בנביא וכמו שהבאנו לעיל שיש לכך מקור מסויים גם בדברי חז"ל.

כב יט. ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו. תיאור זה הוא ממש כתיאורו של אחאב עצמו מלך ישראל שיושב על כסאו ומסביבו כל הנביאים, אלא שאחאב חושב איך והאם ללכת לרמות גלעד, ואילו צבא השמים דנים כיצד לשכנע את אחאב לילך אל רמות גלעד. והצד השווה שביניהם הוא דבר השקר שהרוח יוצאת לומר בפי נביאי אחאב והם אומרים את אותו השקר באוזניו של אחאב.
ויש לרמוז עוד, שחז"ל אמרו שהקב"ה אמר לרוח 'צא ממחיצתי' כיוון שהיה בעל שקר, ואילו מלך ישראל סילק את מיכיהו בעל נבואת האמת מלפניו.

כב כ. ויאמר ה' מי יפתה את אחאב. הדבר צריך ביאור מה העניין לפתות את אחאב, ומדוע זה מצריך כביכול דיון שלם של צבא השמים שזה אומר בכה וזה אומר בכה, והוא עוד צריך פיתוי לכך ומה ההבדל בין דין זה לבין כל העונשים הכתובים במקרא שאף פעם לא מצאנו כעין זה.
ואפשר, שביקש הקב"ה שימות דווקא בידם של הארמים, אך כיוון שהתחבר אחאב עם יהושפט הרי שיהושפט ביקש לשאול בה' קודם המלחמה, ואם כן בוודאי שהקב"ה לא יאמר דבר שקר להורותו לילך במלחמה שעומד ליפול בה. ועל כך מגיעה כל התיאור שאכן היה רוח שקר שיצאה ונכנסה בפי נביאיו.

עוד יש לעיין, שלכאורה אחאב יכול היה שלא לשמוע לנביאיו אלא להאזין לנבואת האמת של מיכיהו, ואם היה עושה כן הרי שלכאורה היה ניצל (ולא מועלית האפשרות שהארמים מצד עצמם יצאו למלחמה בישראל), ולכאורה אם כן מדוע נתן ה' נבואה ביד מיכיהו שיכלה להציל את אחאב, ויותר טוב היה שלא לנבואותו כלל. (כמו שמצאנו בשאול ש'לא ענהו ה' בנביאים').
ומשמע קצת שעצם השמיעה לקולו של מיכיהו היתה עשויה להציל את אחאב והיה בכך בירור של השמיעה לדבר ה' ובירור ההבדל בין נביאי השקר לנביאי האמת.

כב כא. אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו. משמע שגם נביאי השקר חיפשו חיבור לאיזה רוח ואין הכוונה שנביאי שקר היו ממציאים כפי דעתם בסתם, אלא היה זה על ידי חיבור מסויים. וכן גם משמע קצת בירמיהו שאמר 'הכהנים לא אמרו איה ה' ותופשי התורה לא ידעוני והרועים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל', והכהנים, תופשי התורה והרועים תוארם נכון גם אם באמת אינם שואלים איה ה', אך הנביאים הניבאים בבעל מאי שייאטייהו להכא, ומשמע קצת שהנביאים גם הם הינם אנשים שמוכנים לקבלת דברי נבואה אלא שכאשר מכוונים נפשם שלא כשורה הם שומעים דברי שקר.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' פברואר 28, 2020 4:48 pm

כב כח. ויאמר שמעו עמים כולם. עיין במפרשים שהכוונה לשבטים. ונראה שהוא בגלל שהיו כאן שתי המלכויות יהודה וישראל.
עיין עוד שלשון זו 'שמעו עמים כולם' היא פתיחת נבואתו של מיכה המורשתי שגם הוא התנבא גם ליהודה וגם לישראל.

כב כט. ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמות גלעד. צריך ביאור מדוע עלו למלחמה לאחר נבואתו של מיכיהו, ובפרט מלך יהודה שלא נחה דעתו מנבואת ארבע מאות הנביאים וביקש להביא נביא המדבר בדבר ה'.

כב ל. התחפש ובוא במלחמה. מבואר שהאמין למחצה בדברי הנביא, האמין בסכנתם, והאמין ששינוי הבגדים יכול לבטלם.

כב לא. לא תלחמו את קטון ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו. אפשר שכוונת בן הדד היתה שעל ידי כך תתבטל הברית שכרת לו אחאב. ודווקא העובדה שאחאב ריחם על בן הדד היא זו שהביאה למותו, ואם כנים הדברים הרי ש'והיתה נפשך תחת נפשו' מתקיים בגופא דעובדא, שעצם הצלת נפשו של בן הדד היא היא שהביאה למותו של אחאב.

כב לז. וימת המלך ויבוא שומרון. לשון הכתוב קשה קצת מפני מה נקט 'יבוא' ולא 'ויביאו אותו שומרונה'. ואפשר שמפני כבוד המלך חשבוהו לבא בכוחות עצמו. וצל"ת בלשונות הכתובים בדומה לזה.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ו' פברואר 28, 2020 5:08 pm

יעקב בורלשטיין כתב:כב כח. ויאמר שמעו עמים כולם. עיין במפרשים שהכוונה לשבטים. ונראה שהוא בגלל שהיו כאן שתי המלכויות יהודה וישראל.
עיין עוד שלשון זו 'שמעו עמים כולם' היא פתיחת נבואתו של מיכה המורשתי שגם הוא התנבא גם ליהודה וגם לישראל.

עיין בהרחב דבר בראשית מט.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' פברואר 29, 2020 11:27 pm

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:כב כח. ויאמר שמעו עמים כולם. עיין במפרשים שהכוונה לשבטים. ונראה שהוא בגלל שהיו כאן שתי המלכויות יהודה וישראל.
עיין עוד שלשון זו 'שמעו עמים כולם' היא פתיחת נבואתו של מיכה המורשתי שגם הוא התנבא גם ליהודה וגם לישראל.

עיין בהרחב דבר בראשית מט.

ייש''כ, אעיין.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' מרץ 17, 2020 2:55 am

כב יא. צדקיה בן כנענה. נראה לדרוש שם זה שהוא נביא לה' כפי שמו צדקיה, אך הוא בן כנענה. והכוונה בזה, שהן אמנם שסר אחאב מחטאות הבעל, מכל מקום גם נביאי ה' שלו היו בני כנען, ולכן גם כאשר נביאיו הפסיקו להתנבא בשם הבעל ועברו להתנבא בשם הוי-ה מכל מקום לא התנבאו אמת וכדרך נביאי בני כנען


כב מא. ויהושפט בן אסא וכו'. פרשיה זו מסכמת את מלכותו של יהושפט, אלא שלכאורה תמוה מדוע היא מסיימת כביכול ואומרת 'ויתר דברי יהושפט' וכו' ואחרי כן היא ממשיכה לספר עוד אירועים במלכות יהושפט, ולכאורה היה לו לכתוב לכתוב את דברי הסיכום בסוף וכדרך רוב רובם של המלכים.
גם במלכים שבהם לא הוצמד סיכום זה לסיום יש משפט אחד שאומר 'ומלחמה היתה בין כו' וכדו', אך לא אריכות שכזו. (באסא מזכיר הכתוב את חולי הרגליים, באבים את המלחמה בינו לירבעם, וכן ברחבעם).

כב מג. לא סר ממנו לעשות הישר בעיני ה'. לשון זו נאמרה על מלכי בית דוד הצדיקים, על דוד ועל חזקיהו ויאשיהו, והוא מלשון הכתוב בדברים 'ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל'.

כב מה. וישלם יהושפט עם מלך ישראל. ולא פירש הכתוב אם הוא לגנאי או לשבח. לאחר מכן בענין האוניות מבואר שהיה בזה גנאי, וכן מפורש בדברי הימים, וכן מפורש לעיל ולהלן לגבי ההליכה למלחמה עם בית אחאב שהגיע בזה יהושפט לכלל סכנה בעוון הכרכו עימם.
ומכל מקום בפסוק זה השאיר זאת הכתוב סתום.
ולכאורה, מצינו בחז"ל על מלכות בית אחאב 'חבור עצבים אפרים הנח לו' שכיוון שלא היו בהם דילטורין היו יורדין ונוצחין, ואם כן מבואר שלמרות רשעותם היה בזה מעלה גדולה של החיבור של כלל ישראל. ואולי יש לומר שעצם החיבור עצמו היה מן הראוי לעשות לחבר את עצי יהודה ויוסף, אלא שלא נזהר בזה יהושפט ועשה החיבור באופן שיותר משישפיע הוא על בית אחאב השפיע בית אחאב על בית דוד כמו שהתרחש בדור שלאחר מכן.

כב מח-מט. יהושפט עשה אניות תרשיש כו' ולא הלך כי נשברו אניות כו' אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט. תימה גדול בפסוק זה שאינו מזכיר את העובדה כי גם בפעם הראשונה הלך יהושפט עם אחזיה, ויתר על כן, הלא מבואר בדה"י שהעובדה שהאניות נשברו היתה בגלל שהלך עם אחזיהו, כך שלכאורה הכתוב כאן משתמע בדיוק להיפך שבפעם הראשונה לא הלך עם אחזיהו ורק בפעם השניה התעורר אחזיהו לבקשו לילך יחדיו. וצל"ת.

בברכה המשולשת
הודעות: 14141
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 17, 2020 9:49 am

יעקב בורלשטיין כתב: ולכאורה, מצינו בחז"ל על מלכות בית אחאב 'חבור עצבים אפרים הנח לו' שכיוון שלא היו בהם דילטורין היו יורדין ונוצחין, ואם כן מבואר שלמרות רשעותם היה בזה מעלה גדולה של החיבור של כלל ישראל. ואולי יש לומר שעצם החיבור עצמו היה מן הראוי לעשות לחבר את עצי יהודה ויוסף, אלא שלא נזהר בזה יהושפט ועשה החיבור באופן שיותר משישפיע הוא על בית אחאב השפיע בית אחאב על בית דוד כמו שהתרחש בדור שלאחר מכן.


לא היו דילטורין שהלשינו על הנביאים לאיזבל.
לא כתוב שאחאב עצמו היה מתוקן בעניין זה.
(אם כי נאמרו עליו דברי שבח על דברים אחרים)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' מרץ 17, 2020 9:57 am

בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: ולכאורה, מצינו בחז"ל על מלכות בית אחאב 'חבור עצבים אפרים הנח לו' שכיוון שלא היו בהם דילטורין היו יורדין ונוצחין, ואם כן מבואר שלמרות רשעותם היה בזה מעלה גדולה של החיבור של כלל ישראל. ואולי יש לומר שעצם החיבור עצמו היה מן הראוי לעשות לחבר את עצי יהודה ויוסף, אלא שלא נזהר בזה יהושפט ועשה החיבור באופן שיותר משישפיע הוא על בית אחאב השפיע בית אחאב על בית דוד כמו שהתרחש בדור שלאחר מכן.


לא היו דילטורין שהלשינו על הנביאים לאיזבל.
לא כתוב שאחאב עצמו היה מתוקן בעניין זה.
(אם כי נאמרו עליו דברי שבח על דברים אחרים)

זה שבח לדור כולו
החיבור לבית אחאב הוא בעצם איחוי של השבטים עצמם

בברכה המשולשת
הודעות: 14141
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 17, 2020 9:59 am

יעקב בורלשטיין כתב:
בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: ולכאורה, מצינו בחז"ל על מלכות בית אחאב 'חבור עצבים אפרים הנח לו' שכיוון שלא היו בהם דילטורין היו יורדין ונוצחין, ואם כן מבואר שלמרות רשעותם היה בזה מעלה גדולה של החיבור של כלל ישראל. ואולי יש לומר שעצם החיבור עצמו היה מן הראוי לעשות לחבר את עצי יהודה ויוסף, אלא שלא נזהר בזה יהושפט ועשה החיבור באופן שיותר משישפיע הוא על בית אחאב השפיע בית אחאב על בית דוד כמו שהתרחש בדור שלאחר מכן.


לא היו דילטורין שהלשינו על הנביאים לאיזבל.
לא כתוב שאחאב עצמו היה מתוקן בעניין זה.
(אם כי נאמרו עליו דברי שבח על דברים אחרים)

זה שבח לדור כולו
החיבור לבית אחאב הוא בעצם איחוי של השבטים עצמם


יפה כתבתם, אבל עדיין נלענ"ד שמכיוון שמוזכר שיהושפט התחבר לאחאב עצמו, קשה לתלות זאת בשבח הדור מול אחאב

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ג' מרץ 17, 2020 11:33 am

יעקב בורלשטיין כתב:כב יא. צדקיה בן כנענה. נראה לדרוש שם זה שהוא נביא לה' כפי שמו צדקיה, אך הוא בן כנענה. והכוונה בזה, שהן אמנם שסר אחאב מחטאות הבעל, מכל מקום גם נביאי ה' שלו היו בני כנען, ולכן גם כאשר נביאיו הפסיקו להתנבא בשם הבעל ועברו להתנבא בשם הוי-ה מכל מקום לא התנבאו אמת וכדרך נביאי בני כנען


כב מא. ויהושפט בן אסא וכו'. פרשיה זו מסכמת את מלכותו של יהושפט, אלא שלכאורה תמוה מדוע היא מסיימת כביכול ואומרת 'ויתר דברי יהושפט' וכו' ואחרי כן היא ממשיכה לספר עוד אירועים במלכות יהושפט, ולכאורה היה לו לכתוב לכתוב את דברי הסיכום בסוף וכדרך רוב רובם של המלכים.
גם במלכים שבהם לא הוצמד סיכום זה לסיום יש משפט אחד שאומר 'ומלחמה היתה בין כו' וכדו', אך לא אריכות שכזו. (באסא מזכיר הכתוב את חולי הרגליים)

קצת מצחיק לפלפל במדרש שם, ולא להתייחס למדרש השם אסא-רפואה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מרץ 22, 2020 1:41 am

כב מח. יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב וגו'. הפעם הקודמת שבה שלחו אניות לאופיר היתה בימי שלמה המלך, וגם הוא שלח אניות בשיתוף עם מלך אחר, חירם מלך צור. (וגם כאן היתה שליחת האוניות ביחד עם מלך ישראל כמבואר בדה"י) ומשמע קצת ששליחת אוניות היתה מעשה שהצריך שיתוף פעולה עם מדינות נוספות, וכך גם משתמע מבקשתו של אחזיהו לשלוח אוניות ביחד. ונראה לומר, שכשם ששלמה שלח את האוניות בימי תפארתה של מלכות ישראל, כך גם האוניות של יהושפט יצאו לדרכן מכוחו של השלום שבין מלכות ישראל ויהודה שהביאו אותן לידי שליחת אוניות, ואם כן שבירת האוניות היא מכוונת ביותר כיוון שדווקא היא מבטאת את החיבור בין ישראל ליהודה באשר היא מעשה שנעשה דווקא על ידי שיתוף פעולה בין מלכויות (כפי המכונה בימינו 'בין לאומי')

מלכים ב א ג. ומלאך ה' דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שומרון כו'. כל ימי עמרי ואחאב לא נתפרש שהקב"ה שלח אליהם נביא להזהירם ולהוכיחם על עבודת הבעל, ואילו כאן הקב"ה שולח את אליהו. ואפשר שאחזיה שלח מלאכים בדווקא לבעל זבוב ולא פנה כלל לאלוקי ישראל, ולפיכך יש בזה חומרה רבה על מעשיו של אביו.
עוד אפשר, שלאחר שאחאב נכנע מלפני ה' בהתגלות הר הכרמל, שוב חזרה אל הבעל מהווה חומרה מיוחדת. (אך יש בזה דוחק שהרי מבואר שעוד לפני שנפל עבד את הבעל, ולכן מסתבר לי יותר כלשון ראשון).

שם. ומלאך ה'. בדרך כלל מכנה הכתוב את הדיבור עם אליהו 'ויהי דבר ה' אליו' (במעשה עוגת הרצפים גם כן יש מלאך, אך כמדומני שהוא שונה). ואפשר שנתכוון הכתוב להדגיש שהקב"ה שולח את מלאכיו אל מלך ישראל לעומת מלך ישראל ששולח את מלאכיו אל בעל זבוב.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:38 am

שם. ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך. נראה לעניות דעתי, שמשיחה זו של אלישע בן שפט אינה מינוי ממלא מקום בעלמא לאליהו, אלא עצם המשיחה עצמה מהווה את התנגדותו של הקב"ה לדבריו של אליהו.
והיינו – אליהו מגיע להר סיני ובעצם אומר לקב"ה שאין המשך, ראויה התורה לחזור כביכול למקום שניתנה בו, להר סיני, וזאת מכיוון ש'עזבו בריתך בני ישראל', ובעצם ראויה ברית סיני להיבטל רח"ל, 'את נביאיך הרגו בחרב' כך שגם אין סיכוי שבעתיד יחזרו ישראל בתשובה. ובכך שהקב"ה מורה לאליהו ללכת ולמשוח נביא חדש, הוא בעצם אומר לו שעדיין אפשר להעמיד נביא לה' בתוך ישראל, וממילא יש קיום לברית של הקב"ה בישראל. ונראה שכל העמדתו של אלישע היא נגד סברתו ומחשבתו של אליהו עצמו, וכביכול אליהו לא מאמין בהיתכנות של זה לולי דבר ה'. ואפשר שזוהי הסיבה שכאשר פוגש אליהו באלישע הוא כביכול גם מזמין אותו להיות תלמידו על ידי השלכת האדרת, וגם מתרחק ממנו באומרו 'לך שוב כי מה עשיתי לך'. וכשם שאלו פני הדברים בתחילת תלמידות אלישע, כך גם בסופה מבקש אליהו לילך למקום הסתלקותו בגפו מבלעדי אלישע, ושלש פעמים הוא מנסה להשמט ממנו, ואלישע לעומתו נשבע כנגדו שלש פעמים שלא יעזוב את אליהו, וכך הוי, שבשעת הפרדות אליהו מאלישע עדיין היו הולכים ומדברים ורק מרכבת האש הפרידה ביניהם.
ולפי זה יש לפרש מה שבשעת הסתלקות אליהו אמר לו שאם יראנו בשעת הסתלקותו יזכה בפי שנים ברוחו, ואם לאו לא. ואפשר לומר בזה שהשאלה כביכול שמרחפת כל הזמן במינויו של אלישע היא בדיוק השאלה הזו, האם יתכן שיהיה בישראל תלמיד מושלם לאליהו שיקבל ממנו את תורתו ונבואתו ויעבירם הלאה בקרב ישראל, וכאשר דבק אלישע באליהו וביקש ממנו לקבל פי שנים ברוחו, התנה זאת אליהו בכך שאלישע יראה במו עיניו בהסתלקותו, והמשמעות של זה היא שעם ישראל כביכול ליווה את אליהו לדרכו, ואליהו לא פרח ברוח ה' מבלי ידיעת אדם, וזאת מפני שיש תלמיד לאליהו בישראל וממילא ראוי הוא לקבל את רוח אליהו.

שם. שם. יש לידע כיצד חזר אליהו לארץ, והלא ברח מפחד איזבל, ומכאן ואילך אנו מוצאים אותו מסתובב בארץ כמה פעמים כביכול סר פחד איזבל, והדבר צריך ביאור.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:45 am

כב מא. ויהושפט בן אסא וכו'. פרשיה זו מסכמת את מלכותו של יהושפט, אלא שלכאורה תמוה מדוע היא מסיימת כביכול ואומרת 'ויתר דברי יהושפט' וכו' ואחרי כן היא ממשיכה לספר עוד אירועים במלכות יהושפט, ולכאורה היה לו לכתוב לכתוב את דברי הסיכום בסוף וכדרך רוב רובם של המלכים.
גם במלכים שבהם לא הוצמד סיכום זה לסיום יש משפט אחד שאומר 'ומלחמה היתה בין כו' וכדו', אך לא אריכות שכזו. (באסא מזכיר הכתושב את חולי הרגליים, באבים את המלחמה בינו לירבעם, וכן ברחבעם).
שוב מצאתי שעמד בזה רמ"ד ואלי, וביאר שרצה הכתוב בתחילה לבאר שהיה צדיק כדוד אביו, ושמת בצדקותו ורק לאחר מכן המשיך לבאר את נפילותיו בכדי לומר שלמעשה לא למד מרשעותו של בית אחאב.

כב מח. ומלך אין באדום נצב מלך. ולא נתבאר בכתוב מדוע בא זה דווקא יהושפט. ודברי רש"י בזה שמימי דוד עד עתה היה אדום כפוף לישראל. והדברים צ"ע שהרי כבר בימי שלמה מבואר שהדד האדומי היה שטן לשלמה, ואף אם נאמר שבימי שלמה עדיין היו כפופים לשלמה, הרי שבדברי הימים מבואר שיושבי הר שעיר באו להלחם ביהושפט ביחד עם עמון ומואב במטרה לכבוש את ארץ יהודה, וכיצד יתכן שכל זה קרה כאשר מלכות אדום עצמה משועבדת ליהושפט.
אמנם יש לחלק בין יושבי הר שעיר לאדום, אך בפשטות הדברים היה נראה שהם הם הדברים שהרי מקומו של אדום הוא בהר שעיר כמפורש בהרבה מקומות, ולבד מזאת בדברי יהושפט לקב"ה שם מבואר, שבני הר שעיר הם מכלל אלו שהקב"ה אסר עליהם לבוא בקהל ישראל, ואם כן שוב מוכרח שהם האדומיים. ואולי חילק רש"י בין יושבי הר שעיר לשאר האדומיים. וצ"ע.
והמלבי"ם נטה מדברי רש"י ופירש שרק יהושפט הוא שגבר עליהם וביטל את מלכותם. אלא שגם דברי המלבי"ם דחוקים מעט שהרי היה ראוי לכתוב זאת באופן שיגלה כי יהושפט הוא זה שגבר עליהם.

ויש להוסיף בענין זה, שבימי יהושפט חזרה מלכות ישראל לתפארתה במידת מה כבימי דוד, שהרי ישראל ויהודה השלימו ביניהם, ואף על אדום התגבר יהושפט, ושלשת המלכים הללו הלכו להלחם ולכבוש את מואב ובכך להשלים את מסכת הכיבושים של האיזור וכפי שנהג דוד שכבש את אדום ועמון ומואב.
ואם כן, אריכות הסיפור להלן אודות שלשת המלכים אינה רק כגילוי מופתיו של אלישע, אלא הכתוב בא לספר כיצד רצו המלכים להחזיר את מלכות ישראל לתפארתה, אך כיוון שהדבר נעשה על ידי התחברות עם רשע לא אבה בזה הקב"ה, ולא נתן ליהושפט להשלים את חפצו, ואף שהצילם ממוות ואף נתן את נקמתם במואב, מכל מקום היה קצף גדול על ישראל ולא יכלו להשלים את כיבושה של מואב, ובזה בא הקץ על הנסיון להשיב את מלכות ישראל לתפארתה.

ואם כן הדברים מתחברים להמשך הפרשה כאן על עשיית האוניות וכפי שיתבאר להלן ששליחת האוניות הינה פעולה עצומה שנעשתה אך ורק בימי שלמה, עיין להלן. (וכמובן, שיש גם שייכות לשלטון על אדום לגבי אפשרות הגישה לים סוף כמו שכתב המלבי"ם).

מלכים ב א א. ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב. יש לידע מפני מה עזרו הקב"ה לאחאב ואילו לאחר מותו סילק סייעתא זו והביא לפשיעתו של מואב בישראל דווקא בימי בנו אחזיה. ועיין מה שכתבנו לעיל מלכים א כב, נד.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:52 am

א ב. לכו דרשו בבעל זבוב אלוהי עקרון. צריך ביאור מפני מה לא דרש בבעל, ועיין בזה במלבי"ם. ויש להוסיף על דבריו שכיוון שראה שמדרדר מצבו במרד מואב ובנפילתו, היה סבור שאין השגחת הבעל עליו ולפיכך חיפש לו אלוהים חדשים. ובזאת היה עליו קצף מיוחד שאפילו בשעה שאין הבעל מועיל לו, מכל מקום לא שב אל יקוק. וכביכול אחזיה ענה על שאלת אליהו 'אם ה' הוא האלוקים כו' ואם הבעל כו', שאכן הבעל חלילה הוא האלוהים ולא ראה כלל צד לפנות אל הויה אלוקי ישראל, ובזה היה שונה מאביו, ועל כן נאמר עליו שהלך גם 'בדרך אימו' שהיא באמת לא היתה פוסחת על שני הסעיפים אלא רק על הבעל.
ומכלל גנותו אתה למד שבחו של אביו ושל ישראל, שגם לפסוח על שני הסעיפים מעלה היא לפעמים.

א ג. ומלאך ה' דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שומרון כו'. כל ימי עמרי ואחאב לא נתפרש שהקב"ה שלח אליהם נביא להזהירם ולהוכיחם על עבודת הבעל, ואילו כאן הקב"ה שולח את אליהו. ואפשר שאחזיה שלח מלאכים בדווקא לבעל זבוב ולא פנה כלל לאלוקי ישראל, ולפיכך יש בזה חומרה רבה על מעשיו של אביו.
עוד אפשר, שלאחר שאחאב נכנע מלפני ה' בהתגלות הר הכרמל, שוב חזרה אל הבעל מהווה חומרה מיוחדת. (אך יש בזה דוחק שהרי מבואר שעוד לפני שנפל עבד את הבעל, ולכן מסתבר לי יותר כלשון ראשון).

שם. ומלאך ה'. בדרך כלל מכנה הכתוב את הדיבור עם אליהו 'ויהי דבר ה' אליו' (במעשה עוגת הרצפים גם כן יש מלאך, אך כמדומני שהוא שונה). ואפשר שנתכוון הכתוב להדגיש שהקב"ה שולח את מלאכיו אל מלך ישראל לעומת מלך ישראל ששולח את מלאכיו אל בעל זבוב.

שם. ודבר אליהם המבלי אין אלוקים בישראל אתם הולכים וגו'. יש לידע מדוע נשלח אליהו אל מלאכי המלך ולא אל המלך עצמו, והלא בהמשך כן הגיע אליהו אל המלך ואם כן מה טעם שלא יבוא אליו מיד. ובהמשך רואים שהיה בזה ענין מיוחד עם סיפור שלם של קבוצות חיילים שמגיעות לקחתו וכו'.
ואפשר, שכיוון שהוא לא שלח אל הקב"ה כך גם הקב"ה לא רצה לשלוח אליו ולכבדו בכך, אלא כביכול נפגש עימו הנביא דרך מקרה על ידי שלוחיו באמצע הדרך.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:53 am

שם. קום עלה. נקט הכתוב לשון עלייה. ואיני יודע לפרש, אך הכתובים בפרשה זו משתמשים כל הזמן בלשונות עליה וירידה. אליהו עולה לקראת מלאכי המלך ומבשר להם כי המיטה אשר עלית לא תרד השליחים מבשרים כי איש עלה ובישר כי אחזיה לא ירד מהמיטה אליה עלה, אחזיה שואל אותם מה משפט האיש שעלה לקראתכם והוא שולח לו שר חמישים שעולה אל אליהו ודורש ממנו לרדת בדבר המלך, ואליהו בתגובה משיב שתרד אש מהשמים ואכן אש יורדת מן השמים, כך גם שר החמישים השני דורש מאליהו כה אמר המלך מהרה רדה ושוב אליהו מודיע שתרד אש, ואכן יורדת אש, השר השלישי עולה אל אליהו וכורע לפניו ומבקש שלא תרד אש, ואכן מלאך ה' מצוה את אליהו לרדת איתו ואליהו יורד איתו ומגיע אל המלך ואומר שהמיטה אליה עלית לא תרד ממנה.
ואיני יודע לפרש סוד הדברים.

א ד. לכן כה אמר ה' כו' כי מות תמות וילך אליה. מילים אחרונות אלו 'וילך אליה' הן לכאורה לא נצרכות, והדבר מתמיה עוד יותר שהרי נראה להלן שכאשר המלאכים חזרו אל אליהו הוא עדיין היה על ההר, ואם כן יוצא שאליה הלך ולאחר מכן חזר, וצריך ביאור לשם מה.
ואולי כוונת המילים אינה לאחר הדברים, אלא שאליה הלך ופעל את השליחות עליה נצטווה.

א י. תרד אש מן השמים ותאכל וגו'. ירידת האש בהרבה מקומות הינה גילוי שכינה, ונדב ואביהו שהאש אכלה אותם הוא בגלל שנכנסו למקום גילוי שכינה שלא כראוי, ואם כן לכאורה אפשר לומר גם כאן אין זו מיתה סתם אלא בגלל שהגיעו להר עליו ישב אליהו וכביכול נכנסו לתוך מחנה שכינה שלא באופן הראוי. וצ"ת. ועיין בספרי זוטא בהעלותך יא שם ציוות המדרש את כל המקומות בהם ירדה אש מן השמיים ובכללם אש זו.

א יא. ויען וידבר אליו וגו'. בשר החמישים השני לא מצויין כי הוא עולה אל ראש ההר ובשונה מהראשון והשלישי.
נערך לאחרונה על ידי יעקב בורלשטיין ב א' אפריל 26, 2020 2:09 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:54 am

ב א. ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים. כן דרכו של אליהו שהרוח לוקחת אותו כמבואר בדברי עובדיה לאליהו 'ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע', וכפי שהיה מהלך בחיי חיותו על ידי הרוח כך גם נלקח על ידי רוח.
ויש לציין בהקשר זה שכל הופעתו הראשונה של אליהו לפני אחאב מלך ישראל לא נזכרה בנביא בצורה מסודרת כמו בדרך כלל. (למשל, איש האלוקים מיהודה, הכתוב מספר שהוא מגיע למקום הבמה. מלחמת ארבעת המלכים, הכתוב פותח 'ויהי בימי כו', ואינו כותב מיד 'אמרפל מלך שנער וכו'), ולכאורה היה לו לנביא לומר 'ואליהו התשבי היה נביא לה', ויאמר אליהו אל אחאב', ובמקום זאת אומר הכתוב 'ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב' מבלי להקדים דבר.

ב ב. ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה. אליהו מנסה להשאיר את אלישע לבדו, ויש לציין שכך גם פני הדברים בפעם הראשונה שנראה אליהו לאלישע 'ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך'.
גם האדרת, נזרקת על ידי אליהו אל אלישע כאשר פגש בו, וכאשר אליהו עולה השמימה אדרתו נופלת מעליו אל אלישע.
ולעצם הענין צריך ביאור מדוע אליהו אינו רוצה שאלישע ילך עימו.

שם. כי ה' שלחני עד בית אל. לכאורה לא ברור מדוע זו סיבה שאלישע לא יבוא איתו וכמו שהתלווה איתו עד היום לכל מקום אליו הלך.

שם. כי ה' שלחני עד בית אל. מבואר שדרכו של אליהו אל מעבר הירדן עברה על פי ציווי ה' בבית אל ולאחר מכן ביריחו ומשם הירדנה והלאה. ולכאורה זוהי הדרך ההפוכה של עם ישראל כאשר נכנס לארץ. גם קריעת הירדן הינה ההיפך מכניסת ישראל על ידי בקיעת הירדן ביד יהושע, ובזמן שישראל נכנסים לארץ ישראל אליהו יוצא ממנה. כביכול אליהו מהווה חזרה מקבלת הארץ בימי יהושע. (ועיין במה שכתבנו לעיל לגבי חיאל בית העלי שעבר על השבועה לבנות את יריחו).
וכמובן יש לציין שעצם יציאתו של אליהו ואלישע היא מהגלגל, הלא הוא המקום שבו העמידו בני ישראל את המשכן בכניסתם לארץ

ולעצם היציאה של אליהו מארץ ישראל, היה מקום לומר שחוזר אל מקומו בגלעד, אך לכאורה מכך שהכתוב לא מזכיר זאת כלל שהגיע אל הגלעד משמע שאין זה עיקר הענין, אלא כמו שכתבנו לעיל שעיקרו הוא היציאה מארץ ישראל שאליהו כביכול אין לו מנוחה בארץ ישראל, ורק תלמידו אלישע הוא זה שיכנס חזרה לארץ, ודווקא באותו אופן של גילוי שכינה בקריעת הירדן בשנית. (ובזה יש דמיון למשה ויהושע שמשה נשאר בעבר הירדן ורק תלמידו יהושע נכנס לארץ).

ב ג. ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע וכו'. וכן להלן לגבי יריחו. ומשמע קצת שהיו בני נביאים בכל מקום, ולכאורה יש בזה סתירה לאמור אצל עובדיה שאיזבל הכריתה את הנביאים מישראל. ואפשר דשאני בני נביאים, או אפשר שעברו כבר כמה שנים מאז גזירה זו והפסיקו להמית את הנביאים. שוב ראיתי במלבי"ם שעמד בזה בעקיפין, עיי"ש.

ב ו. חי ה' וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם. עמד בזה רמ"ד ואלי שרק בפעם השלישית אמר הכתוב 'וילכו שניהם'. ופירש בזה שהושוו שניהם בחשיבות. ועוד נראה לפרש בהדגשה זו, שבהליכה זו נדבק אלישע באופן מוחלט באליהו רבו, ועל כן פירש הכתוב שהלכו שניהם כביכול נתחברו זה לזה.

ב ז. וחמישים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק. והוא כלשון הכתוב על עם ישראל בהר סיני 'וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק'.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:55 am

ב ח. ויקח אליהו את אדרתו ויגלום ויכה את המים. יש לידע לשם מה דרוש היה נס זה ומה הטעם בו. ועיין בקטע הבא

שם. ויכה את המים. יהושע בקע את הירדן על ידי ארון הברית, ואליהו עוזב את הארץ דווקא בגלל עזיבתו של אותו הארון ששוכן כעת בממלכת יהודה ואינו נדרש על ידי ישראל. והוא עצמו הופך להיות מקום הגילוי שכינה של הקב"ה בישראל, בהר הכרמל, וגם כעת הוא פועל את אותה הפעולה של ארון ה' אדון כל הארץ.

ב ט. ויהי כעברם ואליהו אמר וגו'. נראה שדווקא תוך כדי מעבר הירדן זכה אלישע להצעתו של אליהו לבקשה מיוחדת. ומשמע קצת שלולי שהיה הולך עימו לא היה מקבל את האפשרות לבקש דבר.

ב י. ויאמר הקשית לשאול אם תראה אותי לוקח מאיתך וגו'. אליהו אינו שולל את בקשתו של אלישע ומאידך אינו נענה לה אלא תולה את קיומה באירוע אחר. וכאן צריך להבין מה כל כך משמעותי בראית אליהו עולה השמימה שדווקא הוא ישפיע על קיום בקשתו של אלישע. (אפשר גם להתנסח בלשון חקירה ישיבתית ולשאול, האם ראיית ההסתלקות תוכיח שאלישע ראוי לקיום בקשתו, או שעצם ראיית ההסתלקות שהיא מחזה קודש, היא עצמה תשפיע עליו את רוחו של אליהו. וכמובן שאין סתירה בין שני הצדדים).
ונראה ליתן קצת טעם בזה, שכפי שכתבנו לעיל דרכו של אליהו היא להתהלך בסערה כפי שחשש עובדיה שמא אליהו ייעלם עד שאחאב יגיע על ידי הרוח, ובעצם איש לא ידע בצאתו ובבואו, לפתע הוא בא ולפתע הולך, ולפיכך אומר אליהו שאם אלישע אכן יצליח להתחקות ולראות את עלייתו ברוח הרי שאות הדבר הוא שאלישע עמד על דעת רבו ולפיכך ראוי הוא לזכות לפי שנים ברוחו.

ב יא. ויהי המה הולכים הלוך ודבר. מבואר שלא היתה פרידה ביניהם אלא הסערה עצמה היא זו שהפרידה ביניהם.

שם. ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש כו' ויפרידו בין שניהם. אציין שצורת הפרידה לא היתה 'מסודרת' כביכול, אלא אליהו כביכול נקרע מעל אלישע באמצע המשפט.

בכמה נקודות של פרשת הסתלקות אליהו עיין מה שכתבנו לעיל מלכים א יט, טז.

ב יג. וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו. מבואר שאדרת אליהו נפלה, ומשמע כביכול זה היה בצורה לא מתוכננת, שהרי אליהו לא פשט את אדרתו, אלא תוך כדי שהסערה לקחה אותו היא גם הפילה מעליו את האדרת.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:56 am

ב יז. ויפצרו בו עד בוש. צריך ביאור מדוע הפצירו בו למרות שמאן בשליחותם. ומשמע קצת שלא האמינו בו למרות שראו כי בקע את הירדן.

ב יח. והוא יושב ביריחו. כאשר חזר אלישע לארץ ישראל הלך ליריחו ומשם לבית אל בדרך ההפוכה מזו שהלך עם אליהו מבית אל ליריחו ומשם לעבר הירדן. ומבית אל לא חזר אלישע אל הגלגל אלא להר הכרמל ומשם לשומרון. ויש לידע לשם מה הלך אלישע להר הכרמל בזמן שאין זה כלל הדרך מבית אל לשומרון. ואפשר שרצה לילך למקום שהשרה עליו אליהו שכינה. וצ"ת.

שם. ויבקשו שלושת ימים ולא מצאו. דומה בזה אליהו למשה שמשה לא ידע איש את קבורתו וגם אליהו בקשוהו ולא מצאוהו לאחר הסתלקותו.

ב יט. ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה והמים רעים וגו'. פעולתו הראשונה של אליהו נזכרה בסמיכות לחטא הקמת העיר יריחו, ודרשו בזה חז"ל שהיתה שייכות בין בניית העיר לבין עצירת השמים על ידי אליהו. והנה הפעולה הראשונה הנעשית בישראל על ידי אלישע, היא לתקן את אותה העיר ולהפוך את מימיה למים חיים.

ב כ. קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח. בחז"ל שהוא נס בתוך נס. ואולי אפשר לדרוש בענין זה, שהמלח גם משמש לאות ברית. ואלישע שמרפא את המים הוא כנגד אליהו שעצר את המים, ויש לרמוז בזה שאמנם אלישע מרפא את המים, כי ברית בין ה' לישראל, אך נדרש בזה גם מלח וזוהי עצירת הגשמים על ידי אליהו שלאחריה כאשר ברור לכל שהמים מגיעים מהקב"ה, ניתן לתת את המים בשפע גם אם עדיין יש חטאים בישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:57 am

ב כג. ויעל משם בית אל. עיין לעיל ב יח שהערנו שהוא באותה דרך שהלך עם אליהו. עיי"ש.

שם. ונערים קטנים יצאו מן העיר וגו'. ובחז"ל הפליגו ברשעותם של אותם נערים. אך יש להתפלא שבנביא לא פירש את עיקר גודל חטאם, ולכאורה נראה שזה כעין ליצנות של נערים ותו לא, ולולי דברי חז"ל היינו תמהים מאוד מפני מה הגיע להם עונש כה חמור שארבעים ושנים ילדים בוקעו על ידי הדובים. ואם כן יש להפליא כיצד זה שפרט כה משמעותי ועקרוני לא נכתב בדברי הנביא.
ולכאורה משמע מכך שבאמת מעשה זה מצד עצמו הוא מעשה סתום שהיה אפשר לפרשו כליצנות בעלמא וכמעשה קונדס, אך מאידך אפשר היה להבינו כדרך נערים שעומדים להפוך להיות רשעים גמורים, ולכן בדברי הנביא לא נתפרש הדבר כי אכן לא ראו זאת במציאות אלא רק מהתגובה החריפה של אלישע ניתן ללמוד זאת.
עוד יש לציין שאכן יש בחז"ל תליית חטא באלישע על שגירה דובים בתינוקות. סוטה מז.

ב כד. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'. מילת 'ויראם' לכאורה מיותרת והיה לו לכתוב לומר 'ויפן אחריו ויקללם בשם ה', ולכאורה זהו מקור דברי חז"ל שראה שאין בהם לחלוחית של טובה.

ב כה. וילך משם אל הר הכרמל. עיין לעיל ב יח שתמהנו מפני מה הלך להר הכרמל, ובמה שכתבנו בזה שם.

שם. ומשם שב שומרון. לעיל נתבאר שהיה אליהו בין שומרון לבין עקרון ועלה לקראת מלאכי מלך ישראל. ואם כן מסתבר שהיה אלישע עימו וכעת חזר אלישע לאותו המקום שבשומרון.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:58 am

ג ב. ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו. פעולה זו הינה משמעותית מאוד ובפרט שעדיין אימו הייתה קיימת ועם כל זאת הסיר את מצבת הבעל. אך כיוון שיצא גזר דינו של בית אחאב נגזר דינו למרות זאת בעוון החזיקו בחטאות ירבעם בן נבט.

ג ז. וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה כו' ויאמר אעלה. יש להפליא על תשובתו של יהושפט מדוע לא שאל בה' על מלחמה זו. ולעיל במלחמה נגד בני ארם דרש יהושפט לשאול בה' לפני היציאה למלחמה ואילו עתה אף לא שאל.

ג ט. ולא היה מים למחנה ולבהמה. אף שיש כאן סכנה לאדם וסכנה לבהמה, כרכם הכתוב יחדיו. וכן דרך המקרא בהרבה מקומות ששוקל את צער הבהמה ביחד עם צער האדם. וכך גם בתשובת אלישע הוא מתיחס בפרטות גם למים שיינתנו למקנה.

ג י. ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא הויה וגו'. הזכיר על לשונו שם ה', ובשונה מאחיו אחזיה.

ג יא. ויאמר פה אלישע בן שפט וגו'. צריך ביאור מפני מה הגיע לשם אלישע בן שפט.

ג טו. ועתה קחו לי מנגן. וכעין זה מצאנו בשאול שעמד לפגוש חבל נביאים שיש לפניהם כלי נגינה והם מתנבאים. אלא שיש לידע מדוע דווקא כאן הוצרך הנביא לנגינה ובשונה מכל הנבואות שלא מוזכר ענין זה.

שם. ותהי עליו יד ה'. לשון זו של יד ה' לכאורה צריכה ביאור שהרי היה מתאים לומר 'רוח ה', ובדרך כלל 'יד ה' נכתב על מעשה שנעשה על ידי הקב"ה. וביחזקאל רגיל בלשון זו של 'יד ה', אך באותם מקומות אכן מדובר במעשה שנעשה על ידי ההוראה כמו ציווי הנביא לילך למקום מסויים או שיד ה' לקחה אותו או פתחה את פיו, אך כאן לא מוזכר כדבר הזה ואם כן צריך ביאור מדוע שימש הכתוב בלשון זו.

ג יח. ונקל זאת בעיני ה' ונתן את מואב בידכם. צריך ביאור מדוע נתן את מואב בידם, והלא בשביל להציל את ישראל מספיק היה ליתן להם את המים ומדוע עזרם הקב"ה גם לנצח את מואב. ובפרט יש להתקשות בזה על פי המבואר לכאורה להלן שמסע המלחמה לא הצליח להביא למטרתו העיקרית – הכנעת מואב תחת ידי ישראל, ואם כן לשם מה הנס שלא הביא לשום תועלת.

ג כ. ויהי בבוקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום כו'. ציין את הכתוב את זמן הגעת המים בזמן עלות המנחה. וכמדומה שלא מצינו ציון זמן כזה על פי הקרבנות במקרא. וצריך ביאור מדוע נשתמש בזה הכתוב. (מצאנו כן באליהו, אך שם הוא מובן שהרי היה מדובר בקרבן)
ובאופן כללי הכתוב לא מזכיר בדרך כלל את פירוט הזמן שבתוך היום ויש לידע מדוע כאן הזכיר. (ולגבי השאלה השניה יש לציין שזה מבאר מדוע היה נראה למואב שהמים הם דם).

ג כג. החרב נחרבו המלכים. פירשו בזה מלשון חרב. ונראה שרמז בזה הכתוב דבר נוסף והוא את דבר צמאונום של שלושת הצבאות והרי הם כאומרים שישראל ויהודה נחרבו והם צמאים למים, וממילא הם הניחו בטעות שיש מאבקים בין שלשת הצבאות על מעט המים שנותרו.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 2:01 am

ד א. ואשה אחת וגו'. מעשה זה מדבר על אשה שהיתה לה צרה ופנתה לאלישע בכדי שיצילנה. וכמדומה שהוא המקום הראשון במקרא שאנו מוצאים נס לאדם פרטי שלנביא אין זיקה ישירה אליו, וכדרך סיפורי הצדיקים שמגיע אליהם יהודי מישראל ומבקש ישועה והם פועלים עבורו נסים ונפלאות. ובאופן כללי מעשי אליהו ואלישע בולטים בכך שנעשים סביבם ניסים גלויים רבים, אך כאן הדבר חורג אף מהרגיל שאין מדובר על נס שנעשה במקומו של הנביא או עבור הנביא או כהכרת הטוב של הנביא, אלא זהו נס שנעשה על פי בקשת אדם שמבקש להיוושע, והנביא פועל בעבורו.

שם. ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'. ובמדרש תנחומא שזהו עובדיה. וכמדומה שטעם דרשה זו הוא בתואר 'ירא את ה' מאוד' שנזכר לעיל על עובדיהו (א יח, ג).

שם. והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים. לכאורה אינו כדין התורה. ואפשר שלא נהגו כדין, או שהעדיפה שיקח אותם לעבדים לתקופה מאשר שיקח את ביתם ולא יהא להם מקום לדור, או שהיה בזה דינא דמלכותא באותו הזמן, או שכיוון שעל פי הדרש מדובר ביהורם המלך יכול היה לקחת אותם לעבדים בחוב אביהם כיוון שגם בלאו הכי רשאי לקחתם למלאכתו וכמשפט המלך.

ד ב. ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לך בבית. השאלה הראשונה 'מה אעשה לך' טעונה ביאור, ולכאורה היה מתאים 'ויאמר אליה אלישע הגידי לי מה יש לך בבית'.

שם. ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן. וממנו חלה הברכה ושפע השמן לרוב. והוא כדרך הנס שנתפרש באליהו אצל האשה הצרפית שצפחת השמן נבעה עד בוא הגשם.

ד ג. לכי שאלי לך כלים כו' ובאת וסגרת הדלת וגו'. יש כאן כמין גזירה שוה למה שהיה במצרים ששאלו כלים משכניהם ולאחר מכן נסגרו בבתיהם במכת בכורות ואז באה תשועתם ויצאו לחוץ ונשתחררו מעבדותם וכך גם כאן כאשר יצאה האשה נפדו בניה מעבדות. (למדתיו בפסח ומתוך כך נתעוררתי לזה). ויש להתבונן בזה.

ד ד. ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בנייך. ובעוד נסים שפעל אלישע היה לעיני כל, מלבד מעשה זה והחייאת בן השונמית שהיתה בסגירת הדלת. ורש"י פירש כאן שזהו כבוד הנס, ואם כן יש לידע מה חילוק יש בין הנסים.

ד ה. ותלך מאיתו ותסגור הדלת. והשמיט הכתוב את שאילת הכלים וקצת משמע שלא שאלה כלים, וכן משמע מכך שעמידת השמן נבעה מכך שלא היו לה עוד כלים לקבל את הברכה, אך הברכה מצידה היתה ראויה להמשך עוד.

ד ז. ותבוא ותגד לאיש האלוקים. יש לידע לשם מה חזרה אל איש האלוקים, ועמדו בזה המפרשים. וברש"י שבאה ליטול עצה, ואם המדובר בעצה של אדם חכם בעלמא, קצת קשה לשם מה נכתבו הדברים.

ד ז. לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיך ואת ובניך תחיי בנותר. גם זה קצת צריך ביאור לשם מה נצרך לומר לה בדיוק מה לעשות עם השמן ועם המותר והאם לשלם את החוב, ומה לעשות עם המותר.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 2:02 am

ד ח. ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם כו' ויהי מידי עברו כו'. מבואר שאלישע היה הולך ממקום למקום, וכן נראה בעוד כמה מקומות. ודרך בזה בדרכו של שמואל הנביא שהיה מסבב בישראל להרביץ בהם תורה ומשפט.

שם. ושם אשה גדולה. במעשה זה ברך אלישע ונתן לאשה זרע ולאחר מכן גם החיה אותו. ומעשה האשה השונמית ביחד עם מעשה האלמנה והשמן, מקבילים לאליהו והאלמנה הצרפית.
האלמנה הצרפית האכילה את אליהו כדרך האשה השונמית,
אלישע החיה את בן השונמית כדרך שהחיה אליהו את בן הצרפית,
אלישע נתן לאלמנה שפע של שמן שלא מפסיק כדרך שהביא אליהו לאלמנה הצרפית,
שתי הנשים צועקות לפני אלישע כדרך האשה הצרפית, (השונמית והצרפית לא מוזכר בהן לשון צעקה, אך יש בדבריהן משום צעקה וטענה),
גם האשה השונמית שהיתה נשואה, מכל מקום בעלה נזכר באופן שולי למדי, כאשר את עיקר הכובד תופסת האשה שעושה את כל המעשים ואף לא מספרת לבעלה את מטרת יציאתה אל הנביא,
האשה השונמית יודעת שהוא איש אלוקים קדוש שעובר אצלם תמיד וכדרך האשה הצרפית

ד יב-יג. קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמוד לפניו, ויאמר לו אמר נא אליה וגו'. מבואר שאף שקרא לשונמית והיתה לפניו מכל מקום לא דיבר עימה אלא על ידי סרסור. ויש לידע מדוע, ובפרט שלאחר מכן כאשר הבטיחה על ילד פנה אלישע ישירות אל האשה ואמר לה 'למועד הזה כו' את חובקת בן'. ועיין במצו"ד ומלבי"ם.

ד יג. היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא. ודרשו בזה שהיה ראש השנה, אך ודאין מקרא יוצא מיד פשוטו, ומתבאר שלאלישע היה מהלכים בבית המלוכה הישראלי. (וכך מסתבר הדבר מדלעיל שיצא עימם למלחמה).

ד יד. ויאמר ומה לעשות לה. משפט זה אינו דבק לדלעיל שהרי מבואר שהיה צריך לקרוא לה בשנית.

שם. ויאמר ומה לעשות לה. אלו דברי אלישע לגיחזי, ומבואר שלמרות שהיה אלישע נביא, מכל מקום נזקק לשאול את גיחזי כיצד לנהוג, ולא רק זאת אלא גיחזי הוא שנתן את העצה לאלישע.

שם. ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן. מבואר שהאשה לא הרהיבה עוז לשאול בקשה כה גדולה שחורגת מדרכי הטבע, ואילו גיחזי לא חשש לכך.

ד טו. ויקרא לה ותעמוד בפתח. עמד בזה מצו"ד ומלבי"ם מפני מה כעת עמדה בפתח ולעיל עמדה לפניו.

ד טז. למועד הזה כעת חיה את חובקת בן. שתי נשים הובטחו באופן זה בלידת בן, שרה והאשה השונמית, בשתיהן מצוין כי 'אישה זקן', שתיהן לא האמינו בבשורה - שרה צחקה בליבה והאשה השונמית אמרה 'אל תכזב בשפחתך', ואכן שני הילדים הגיעו לשערי מוות כאשר יצחק נעקד על גבי המזבח והיה ראוי להשחט וגם בן השונמית מת, ושניהם חזרו לחיים. (ומפטירים בפרשיה זו בפרשת וארא). ועיין להלן דימויים נוספים בין הפרשיות.
וכמדומה שהוא ענין עקרוני, שהנולד בנס הרי שבעצם מדרכי השתלשלויות העולם אין לו קיום כאן, שהרי מדרכי הטבע לא היה ראוי להיות, ולפיכך גם אין לו קיום וראוי הוא למות ולהיעלם מבלי השאיר זכר ושריד, ולכן צריך הוא מעבר ללידתו לנתינת חיים מיוחדת שחורגת מכל אדם. וצריך לי תלמוד בזה. ואפשר לפרש, שכיוון שנולדו בנס ושלא מדרכי העולם, נצרכים הם לינוק את חייהם ממקום גבוה מהרגיל, ולכן יצחק חייב להפוך להיות קרבן חי ובלי זה אין לו קיום, וכך גם בן השונמית חייב לקבל את המשך חייו מכוח הנבואה עצמה ומידיו של איש האלוקים ורק אז יש לו קיום בעולם הזה.
ויש לציין עוד, ששמואל שנולד אף הוא בדרך נס, נשתנה מיצחק ובן השונמית שלא עמד למיתה, ואפשר שסיבת הדבר היא בכך שהוא הושאל לה' על ידי אימו, וממילא כל חייו מלכתחילה היו מקודשים לה'.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 2:04 am

ד יח. ויהי היום ויצא אל אביו אל הקוצרים. ויש לציין שבכל המעשה האם תופסת את עיקר המקום, וכל פעולותיה הם בהקשר לאיש האלוקים, וכאשר הנער יוצא עם אביו למלאכת השדה הוא נופל למשכב ומת. ועיין בהארה קודמת שם כתבנו שאפשר שהנולד בנס אינו יכול לחיות את חייו כאדם רגיל.

ד כב. וארוצה עד איש האלקים ואשובה. נראה שאפשר לדרוש בזה גזירה שוה לדברי אברהם שאמר 'ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה'. שניהם לא גילו לאחרים את מטרת הליכתם, אברהם הלך למקום שבו האלוקים והשונמית אל מקומו של איש האלוקים, אברהם הלך להשתחוות והשונמית החזיקה ברגלי איש האלוקים (ולכאורה היה זה על ידי נפילה והשתחוואה לפניו). ושניהם הסתירו מבני זוגם את מטרת ההליכה. אברהם הולך עם חמור והשונמית עם אתון, שניהם חובשים את הבהמה בעצמם, אברהם הולך עם שני נערים והשונמית עם נער אחד. דמיון נוסף יש על דרך הסתירה, שאברהם הלך במטרה לאבד את בנו והשונמית הלכה במטרה להשיבו לחיים.

ד כג. לא חודש ולא שבת. ומכאן למדו חז"ל שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. ודבר זה שורשו דווקא במלכות ישראל כיוון שלא היה שם בית המקדש וממילא עיקר הקבלת פני שכינה היתה על ידי הנביאים, וכביכול הם מקום המקדש בישראל, והארכנו בזה קצת בהארות לשמואל על המזבח שבנה שמואל על יד ביתו.

ד כה. ותלך ותבוא אל איש האלקים אל הר הכרמל. עיקר מקומו של אלישע היה בשומרון כמו שנאמר 'ומשם שב שומרון'. ומבואר שהיה אלישע באותה שעה בכרמל, והכרמל זו אחת מהתחנות שבהן עבר אלישע בחזרתו מעבר הירדן בסילוק אליהו. והנראה מזה שפעמים רבות ישב בכרמל, והיה נוהג לסבב בערי ישראל וכפי שכתבנו לעיל.

ד כו. ואמר לה השלום לך. שאל בשלומה. ובאה"ע סי' כא נפסק שאין שואלין בשלום אשה. וכתב שם הט"ז שאם לא היתה אשתו בקו הבריאה רשאי לשאול בשלומה, ואם כן יש לומר שאף כאן כיוון שבאה אליו בסתם יום של חול, הבין אלישע שדבר אינו בסדר עימה ולפיכך רשאי לשאול בשלומה.

שם. ותאמר שלום. ולא אבתה לדבר עם אלישע על ידי סרסור, וכשם שהודיעה אלישע בעצמו על לידת בנה כך גם כעת רצתה לספר לו בעצמה את מיתת בנה. (ובמצו"ד כתב שלא רצתה לגלות גם לו, אך לכאורה הוא מוקשה שהרי כשספרה לאלישע שמע זאת גם גיחזי).

ד כז. ותבוא אל איש האלוקים כו' ותחזק ברגליו כו' הרפה לה כי נפשה מרה לה וה' העלים ממני ולא הגיד לי. יש דמיון בזה למעשה חנה ועלי שנהגה גם היא באופן שונה מהרגיל מרוב שיחה וכעסה, וגם אלישע כעלי לא ידע מדוע. אלא שאלישע הבין שיש לה טעם לזה, ואפשר שהוא מפני שהכירה כאשה גדולה. (דמיון זה כמובן עומד ביחד עם כל השייכות בין הפרשות של פקידת עקרות ושאילת בן).

ד כט. השאלתי בן מאת אדוני הלא אמרתי לא תשלה אותי. והוא בניגוד לאברהם וחנה ששאלו בן.

ד ל. חי ה' וחי נפשך אם אעזבך. נקטה השונמית בלשונו של אלישע עצמו בדברו אל אליהו. אלא שחילוק יש ביניהם, שאלישע לא עזב את אליהו והלך אחריו, ואילו השונמית דרשה בעצם שאלישע יבוא עימה אל הילד.

שם. ויקם וילך אחריה. ובגמ' פירשו 'אחר דבריה ועצתה'.

ד לא. וגחזי כו' וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב. ובחז"ל אמרו שגחזי לא שמע לדברי הנביא ודיבר בדרך. וקצת צריך תלמוד שכיוון שכך הם הדברים, אם כן מדוע השמיט הנביא פרט כה חשוב ולא פירש זאת, ומסתימת לשון הנביא עולה כביכול לא היתה תועלת בעצת הנביא.

ד לב. ויבוא אלישע הביתה והנה הנער מת. צריך ביאור מה החידוש ב'והנה הנער מת' ואפשר שציפה אלישע שהמשענת תפעל עד שתבוא אך כאשר הגיע ראה שהנער עדיין מת.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 2:05 am

ה א. והאיש היה גיבור חיל מצורע. לכאורה העובדה שהיה גיבור חיל ראויה היתה להכתב בחלקו הראשון של הפסוק ביחד עם כל שבחיו, ובשלב הזה בא לספר את עובדת צרעתו בכדי לפתוח בתיאור המעשה, ואם כן מה טעם לספר באותו משפט על כך שהיה גיבור חיל.

ה ב. וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה. לכאורה אין יציאת הגדודים מענין הסיפור, ומספיק לומר ובביתו 'נערה קטנה מארץ ישראל לפני אשת נעמן'.

ה ג. ותאמר אל גבירתה אחלי אדוני לפני הנביא אשר בשומרון. יש לידע לשם מה חפצה בטובתו, עוד יש להבין כיצד היתה בטוחה שאז ירפא את נעמן מצרעתו ולא חששה שמא לא יסכים אלישע לרפאותו והיה לה הדבר למוקש.

ה ה. ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל. נעמן מבקש לילך ולהתרפאות על ידי הנביא בישראל. ויש לציין שהדבר מיוחד בארם ולא מצאנו כזאת בשאר אומות שרצו להיעזר בנביאי ישראל. ובהקשר זה יש לציין עוד נקודות דומות היחודיות לארם.
הנסיון של ארם להלחם בישראל מתוך הבנה של 'אופי האלוהים' שלהם כביכול – 'אלוהי הרים אלוהיהם'.
הנסיון הארמי לתפוס את אלישע בכדי להפריעו מלעזור למלך ישראל בידיעות אודות צבא ארם.
הציווי על אליהו והליכת אלישע למשוח את חזאל למלך ארם, דבר שלא מצאנו כזאת שנביא מישראל ילך למשוח מלך מאומות העולם.
ועל כל אלו יש את הנסיון של בלעם הארמי לקלל את ישראל בשמו של מקום.
(ואולי יש לצרף לכך גם את דרשת חז"ל על כך שמלך ארם דרש מאחאב ליתן לו את ספר התורה, ואם אין זה רק בכדי לבזות את אחאב הרי שיש כאן נסיון כביכול לתפוס בעלות ושייכות לאלוקי ישראל).
ומכל אלו עולה, כי יש יחס מיוחד בין ארם לבין אלוקי ישראל. וצ"ת בזה.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' אפריל 26, 2020 2:53 am

יעקב בורלשטיין כתב:ב כג. ויעל משם בית אל. עיין לעיל ב יח שהערנו שהוא באותה דרך שהלך עם אליהו. עיי"ש.

שם. ונערים קטנים יצאו מן העיר וגו'. ובחז"ל הפליגו ברשעותם של אותם נערים. אך יש להתפלא שבנביא לא פירש את עיקר גודל חטאם, ולכאורה נראה שזה כעין ליצנות של נערים ותו לא, ולולי דברי חז"ל היינו תמהים מאוד מפני מה הגיע להם עונש כה חמור שארבעים ושנים ילדים בוקעו על ידי הדובים. ואם כן יש להפליא כיצד זה שפרט כה משמעותי ועקרוני לא נכתב בדברי הנביא.
ולכאורה משמע מכך שבאמת מעשה זה מצד עצמו הוא מעשה סתום שהיה אפשר לפרשו כליצנות בעלמא וכמעשה קונדס, אך מאידך אפשר היה להבינו כדרך נערים שעומדים להפוך להיות רשעים גמורים, ולכן בדברי הנביא לא נתפרש הדבר כי אכן לא ראו זאת במציאות אלא רק מהתגובה החריפה של אלישע ניתן ללמוד זאת.
עוד יש לציין שאכן יש בחז"ל תליית חטא באלישע על שגירה דובים בתינוקות. סוטה מז.

ב כד. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'. מילת 'ויראם' לכאורה מיותרת והיה לו לכתוב לומר 'ויפן אחריו ויקללם בשם ה', ולכאורה זהו מקור דברי חז"ל שראה שאין בהם לחלוחית של טובה.

ב כה. וילך משם אל הר הכרמל. עיין לעיל ב יח שתמהנו מפני מה הלך להר הכרמל, ובמה שכתבנו בזה שם.

שם. ומשם שב שומרון. לעיל נתבאר שהיה אליהו בין שומרון לבין עקרון ועלה לקראת מלאכי מלך ישראל. ואם כן מסתבר שהיה אלישע עימו וכעת חזר אלישע לאותו המקום שבשומרון.


נערים קטנים, למבואר בחז''ל, נערים אינו לשון שנים זעירות ( וכן עוד בתנ''ך)
ואם ען אינו מעשה קונדס

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' אפריל 26, 2020 3:02 am

יעקב בורלשטיין כתב:ד ח. ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם כו' ויהי מידי עברו כו'. מבואר שאלישע היה הולך ממקום למקום, וכן נראה בעוד כמה מקומות. ודרך בזה בדרכו של שמואל הנביא שהיה מסבב בישראל להרביץ בהם תורה ומשפט.

שם. ושם אשה גדולה. במעשה זה ברך אלישע ונתן לאשה זרע ולאחר מכן גם החיה אותו. ומעשה האשה השונמית ביחד עם מעשה האלמנה והשמן, מקבילים לאליהו והאלמנה הצרפית.
האלמנה הצרפית האכילה את אליהו כדרך האשה השונמית,
אלישע החיה את בן השונמית כדרך שהחיה אליהו את בן הצרפית,
אלישע נתן לאלמנה שפע של שמן שלא מפסיק כדרך שהביא אליהו לאלמנה הצרפית,
שתי הנשים צועקות לפני אלישע כדרך האשה הצרפית, (השונמית והצרפית לא מוזכר בהן לשון צעקה, אך יש בדבריהן משום צעקה וטענה),
גם האשה השונמית שהיתה נשואה, מכל מקום בעלה נזכר באופן שולי למדי, כאשר את עיקר הכובד תופסת האשה שעושה את כל המעשים ואף לא מספרת לבעלה את מטרת יציאתה אל הנביא,
האשה השונמית יודעת שהוא איש אלוקים קדוש שעובר אצלם תמיד וכדרך האשה הצרפית

ד יב-יג. קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמוד לפניו, ויאמר לו אמר נא אליה וגו'. מבואר שאף שקרא לשונמית והיתה לפניו מכל מקום לא דיבר עימה אלא על ידי סרסור. ויש לידע מדוע, ובפרט שלאחר מכן כאשר הבטיחה על ילד פנה אלישע ישירות אל האשה ואמר לה 'למועד הזה כו' את חובקת בן'. ועיין במצו"ד ומלבי"ם.

ד יג. היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא. ודרשו בזה שהיה ראש השנה, אך ודאין מקרא יוצא מיד פשוטו, ומתבאר שלאלישע היה מהלכים בבית המלוכה הישראלי. (וכך מסתבר הדבר מדלעיל שיצא עימם למלחמה).

ד יד. ויאמר ומה לעשות לה. משפט זה אינו דבק לדלעיל שהרי מבואר שהיה צריך לקרוא לה בשנית.

שם. ויאמר ומה לעשות לה. אלו דברי אלישע לגיחזי, ומבואר שלמרות שהיה אלישע נביא, מכל מקום נזקק לשאול את גיחזי כיצד לנהוג, ולא רק זאת אלא גיחזי הוא שנתן את העצה לאלישע.

שם. ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן. מבואר שהאשה לא הרהיבה עוז לשאול בקשה כה גדולה שחורגת מדרכי הטבע, ואילו גיחזי לא חשש לכך.

ד טו. ויקרא לה ותעמוד בפתח. עמד בזה מצו"ד ומלבי"ם מפני מה כעת עמדה בפתח ולעיל עמדה לפניו.

ד טז. למועד הזה כעת חיה את חובקת בן. שתי נשים הובטחו באופן זה בלידת בן, שרה והאשה השונמית, בשתיהן מצוין כי 'אישה זקן', שתיהן לא האמינו בבשורה - שרה צחקה בליבה והאשה השונמית אמרה 'אל תכזב בשפחתך', ואכן שני הילדים הגיעו לשערי מוות כאשר יצחק נעקד על גבי המזבח והיה ראוי להשחט וגם בן השונמית מת, ושניהם חזרו לחיים. (ומפטירים בפרשיה זו בפרשת וארא). ועיין להלן דימויים נוספים בין הפרשיות.
וכמדומה שהוא ענין עקרוני, שהנולד בנס הרי שבעצם מדרכי השתלשלויות העולם אין לו קיום כאן, שהרי מדרכי הטבע לא היה ראוי להיות, ולפיכך גם אין לו קיום וראוי הוא למות ולהיעלם מבלי השאיר זכר ושריד, ולכן צריך הוא מעבר ללידתו לנתינת חיים מיוחדת שחורגת מכל אדם. וצריך לי תלמוד בזה. ואפשר לפרש, שכיוון שנולדו בנס ושלא מדרכי העולם, נצרכים הם לינוק את חייהם ממקום גבוה מהרגיל, ולכן יצחק חייב להפוך להיות קרבן חי ובלי זה אין לו קיום, וכך גם בן השונמית חייב לקבל את המשך חייו מכוח הנבואה עצמה ומידיו של איש האלוקים ורק אז יש לו קיום בעולם הזה.
ויש לציין עוד, ששמואל שנולד אף הוא בדרך נס, נשתנה מיצחק ובן השונמית שלא עמד למיתה, ואפשר שסיבת הדבר היא בכך שהוא הושאל לה' על ידי אימו, וממילא כל חייו מלכתחילה היו מקודשים לה'.


ד.ח.
עניני הליכה, רגלים, ברכים מוזכרים הרבה אצל השונמית.

ד יב
במדרש , אשה לא יכלה להסתכל בפני אלישע הנביא.

ד טו
גם בבשורה לשרה על יצחק הוזכר פתח.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 3:08 am

צביב כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ב כג. ויעל משם בית אל. עיין לעיל ב יח שהערנו שהוא באותה דרך שהלך עם אליהו. עיי"ש.

שם. ונערים קטנים יצאו מן העיר וגו'. ובחז"ל הפליגו ברשעותם של אותם נערים. אך יש להתפלא שבנביא לא פירש את עיקר גודל חטאם, ולכאורה נראה שזה כעין ליצנות של נערים ותו לא, ולולי דברי חז"ל היינו תמהים מאוד מפני מה הגיע להם עונש כה חמור שארבעים ושנים ילדים בוקעו על ידי הדובים. ואם כן יש להפליא כיצד זה שפרט כה משמעותי ועקרוני לא נכתב בדברי הנביא.
ולכאורה משמע מכך שבאמת מעשה זה מצד עצמו הוא מעשה סתום שהיה אפשר לפרשו כליצנות בעלמא וכמעשה קונדס, אך מאידך אפשר היה להבינו כדרך נערים שעומדים להפוך להיות רשעים גמורים, ולכן בדברי הנביא לא נתפרש הדבר כי אכן לא ראו זאת במציאות אלא רק מהתגובה החריפה של אלישע ניתן ללמוד זאת.
עוד יש לציין שאכן יש בחז"ל תליית חטא באלישע על שגירה דובים בתינוקות. סוטה מז.

ב כד. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'. מילת 'ויראם' לכאורה מיותרת והיה לו לכתוב לומר 'ויפן אחריו ויקללם בשם ה', ולכאורה זהו מקור דברי חז"ל שראה שאין בהם לחלוחית של טובה.

ב כה. וילך משם אל הר הכרמל. עיין לעיל ב יח שתמהנו מפני מה הלך להר הכרמל, ובמה שכתבנו בזה שם.

שם. ומשם שב שומרון. לעיל נתבאר שהיה אליהו בין שומרון לבין עקרון ועלה לקראת מלאכי מלך ישראל. ואם כן מסתבר שהיה אלישע עימו וכעת חזר אלישע לאותו המקום שבשומרון.


נערים קטנים, למבואר בחז''ל, נערים אינו לשון שנים זעירות ( וכן עוד בתנ''ך)
ואם ען אינו מעשה קונדס

זוהי גופא השאלה
כיוון שחז''ל דורשים ואומרים שלא מדובר בילדים אלא באנשים מבוגרים, (אגב, יש להדגיש שזו רק דרשה אחת של חז''ל, ויש בחז''ל שכן היו קטנים) אם כן מדוע נכתב הדבר באופן שגורם לקורא להבין שלא מדובר בחטא גדול אלא במעשה קונדס.
נכון שיש פירוש אחר לנערים מהפירוש הפשוט והוא שהם מנוערים מן המצוות, אך לכאורה משמע כביכול הכתוב מטעה אותנו בדווקא ונותן לנו להבין שכן מדובר במעשה קונדס, מדוע?

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' אפריל 26, 2020 3:21 am

חז''ל אומרים שצריך ביאור הנמלט מחרב.. ימית אלישע והרי לא המית,
ולכן צ''ל שזה נערים קטנים.
והנה אם לא מדובר בסוד הגלגול,
לא מובן מה חטאו,
הרי שבדרך הפשט היו גדולים בשנים.

( וגם לשון נער אינו על מנין שנים,
ולכן לא הבנתי למה מובן יותר שהיה מעשה קונדס)

עזריאל ברגר
הודעות: 12987
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 26, 2020 10:40 am

יעקב בורלשטיין כתב:ה ב. וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה. לכאורה אין יציאת הגדודים מענין הסיפור, ומספיק לומר ובביתו 'נערה קטנה מארץ ישראל לפני אשת נעמן'.

כמדומני שראיתי כתוב שהוא לקה בצרעת בעוון שביית הנערה.

ואולי לכן היא שלחה אותו אל הנביא, מתוך ציפיה שהנביא יורה לו לשחררה?

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אפריל 26, 2020 1:17 pm

עזריאל ברגר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ה ב. וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה. לכאורה אין יציאת הגדודים מענין הסיפור, ומספיק לומר ובביתו 'נערה קטנה מארץ ישראל לפני אשת נעמן'.

כמדומני שראיתי כתוב שהוא לקה בצרעת בעוון שביית הנערה.

ואולי לכן היא שלחה אותו אל הנביא, מתוך ציפיה שהנביא יורה לו לשחררה?

אכן, כן הוא בחז''ל שלקה בעון הנערה, ולענ''ד למדוהו מדיוק זה

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » א' אפריל 26, 2020 4:14 pm

צביב כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ב כג. ויעל משם בית אל. עיין לעיל ב יח שהערנו שהוא באותה דרך שהלך עם אליהו. עיי"ש.

שם. ונערים קטנים יצאו מן העיר וגו'. ובחז"ל הפליגו ברשעותם של אותם נערים. אך יש להתפלא שבנביא לא פירש את עיקר גודל חטאם, ולכאורה נראה שזה כעין ליצנות של נערים ותו לא, ולולי דברי חז"ל היינו תמהים מאוד מפני מה הגיע להם עונש כה חמור שארבעים ושנים ילדים בוקעו על ידי הדובים. ואם כן יש להפליא כיצד זה שפרט כה משמעותי ועקרוני לא נכתב בדברי הנביא.
ולכאורה משמע מכך שבאמת מעשה זה מצד עצמו הוא מעשה סתום שהיה אפשר לפרשו כליצנות בעלמא וכמעשה קונדס, אך מאידך אפשר היה להבינו כדרך נערים שעומדים להפוך להיות רשעים גמורים, ולכן בדברי הנביא לא נתפרש הדבר כי אכן לא ראו זאת במציאות אלא רק מהתגובה החריפה של אלישע ניתן ללמוד זאת.
עוד יש לציין שאכן יש בחז"ל תליית חטא באלישע על שגירה דובים בתינוקות. סוטה מז.

ב כד. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'. מילת 'ויראם' לכאורה מיותרת והיה לו לכתוב לומר 'ויפן אחריו ויקללם בשם ה', ולכאורה זהו מקור דברי חז"ל שראה שאין בהם לחלוחית של טובה.

ב כה. וילך משם אל הר הכרמל. עיין לעיל ב יח שתמהנו מפני מה הלך להר הכרמל, ובמה שכתבנו בזה שם.

שם. ומשם שב שומרון. לעיל נתבאר שהיה אליהו בין שומרון לבין עקרון ועלה לקראת מלאכי מלך ישראל. ואם כן מסתבר שהיה אלישע עימו וכעת חזר אלישע לאותו המקום שבשומרון.


נערים קטנים, למבואר בחז''ל, נערים אינו לשון שנים זעירות ( וכן עוד בתנ''ך)
ואם ען אינו מעשה קונדס

בפשט הכתובים - העולה מיריחו לבית אל עובר דרך 'נערן', ואם כן 'נערים' = הבאים מנערן 'קטנים' = בגילם.
וא"ש.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' אפריל 26, 2020 6:42 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: ולכאורה, מצינו בחז"ל על מלכות בית אחאב 'חבור עצבים אפרים הנח לו' שכיוון שלא היו בהם דילטורין היו יורדין ונוצחין, ואם כן מבואר שלמרות רשעותם היה בזה מעלה גדולה של החיבור של כלל ישראל. ואולי יש לומר שעצם החיבור עצמו היה מן הראוי לעשות לחבר את עצי יהודה ויוסף, אלא שלא נזהר בזה יהושפט ועשה החיבור באופן שיותר משישפיע הוא על בית אחאב השפיע בית אחאב על בית דוד כמו שהתרחש בדור שלאחר מכן.


לא היו דילטורין שהלשינו על הנביאים לאיזבל.
לא כתוב שאחאב עצמו היה מתוקן בעניין זה.
(אם כי נאמרו עליו דברי שבח על דברים אחרים)

זה שבח לדור כולו
החיבור לבית אחאב הוא בעצם איחוי של השבטים עצמם


הגר''א כתב בשיר השירים, שמלכי בית ישראל היו מלכי חסד,
כמ''ש מלכי חסד הם.
וכמ''ש אפילו באיזבל (שהיתה משתתפת בשמחת חתן וכלה)


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים