.בכל דור ודור יש שורש לתקן מצוה מיוחדת יותר משאר מצות. למשל בדור הזה יש שורש לתקן מצות ציצית יותר משאר מצות וכד'
על ידי הצדיק העולה תמיד לעולמות העליונים ורואה את המצוה שמאירה שם, אז הוא מזהיר ומצוה את העם להזהר בה תמיד.
מופיע גם בפירוש הגר"א ליונההיא שיחתי כתב:ידוע מחכמי הקבלה
שאם מרגיש אדם ניסיון בדבר מסויים דייקא
אות הוא לו כי לכך חזר בגלגול לתקן דבר מסויים זה
ועליו לעמול בעיקר על נקודה זו
אולי אני לא מדייק
איש_ספר כתב:מופיע גם בפירוש הגר"א ליונההיא שיחתי כתב:ידוע מחכמי הקבלה
שאם מרגיש אדם ניסיון בדבר מסויים דייקא
אות הוא לו כי לכך חזר בגלגול לתקן דבר מסויים זה
ועליו לעמול בעיקר על נקודה זו
איש_ספר כתב:מופיע גם בפירוש הגר"א ליונההיא שיחתי כתב:ידוע מחכמי הקבלה
שאם מרגיש אדם ניסיון בדבר מסויים דייקא
אות הוא לו כי לכך חזר בגלגול לתקן דבר מסויים זה
ועליו לעמול בעיקר על נקודה זו
אולי אני לא מדייק
והנה אף שגילוי זה ע"י עסק התורה והמצות הוא שוה לכל נפש מישראל בדרך כלל כי תורה אחת ומשפט א' לכולנו אעפ"כ בדרך פרט אין כל הנפשות או הרוחות והנשמות שוות בענין זה לפי עת וזמן גלגולם ובואם בעוה"ז וכמארז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי א"ל בציצית כו' וכן אין כל הדורות שוין כי כמו שאברי האדם כל אבר יש לו פעולה פרטית ומיוחדת העין לראות והאזן לשמוע כך בכל מצוה מאיר אור פרטי ומיוחד מאור א"ס ב"ה ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצות מ"מ לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצות. וזהו שאמר במאי הוי זהיר טפי טפי דייקא. והנה יתרון האור הזה הפרטי לנשמות פרטיות אינו בבחינת טעם ודעת מושג אלא למעלה מבחינת הדעת שכך עלה במחשבה לפניו יתברך ודוגמתו למטה הוא בחינת הגורל ממש:
בקרו טלה כתב:איש_ספר כתב:מופיע גם בפירוש הגר"א ליונההיא שיחתי כתב:ידוע מחכמי הקבלה
שאם מרגיש אדם ניסיון בדבר מסויים דייקא
אות הוא לו כי לכך חזר בגלגול לתקן דבר מסויים זה
ועליו לעמול בעיקר על נקודה זו
גר"א יונה ד, ג
עשוי לנחת כתב:[ואפי' דוגמאות קלילות יותר של דגש על ענין חשוב, כהח"ח שהדגיש מאוד את ענין שמירת הלשון שכידוע עד לזמנו היה הדבר פרוץ, וכעין מה ש'אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה אבוך במאי זהיר טפי אמר ליה בציצית' (שבת קיח:)].
בקרו טלה כתב:איש_ספר כתב:מופיע גם בפירוש הגר"א ליונההיא שיחתי כתב:ידוע מחכמי הקבלה
שאם מרגיש אדם ניסיון בדבר מסויים דייקא
אות הוא לו כי לכך חזר בגלגול לתקן דבר מסויים זה
ועליו לעמול בעיקר על נקודה זו
גר"א יונה ד, ג
בקרו טלה כתב:עשוי לנחת כתב:[ואפי' דוגמאות קלילות יותר של דגש על ענין חשוב, כהח"ח שהדגיש מאוד את ענין שמירת הלשון שכידוע עד לזמנו היה הדבר פרוץ, וכעין מה ש'אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה אבוך במאי זהיר טפי אמר ליה בציצית' (שבת קיח:)].
אשר על כן שמע בקולי איעצך ויהי אלהים עמך לבקש אופן להבין על מה פגמת בגלגול שעבר ובאת לתקן. דע שכל מצוה מכל המצות אשר תתאוה נפשך לשקוע בה יותר מאחרות. תדע באמת שבה פגמת תחלה ושלחך השם עוד בעוה"ז להשלימה לכן אל תרף ממנה ועשה אותה בשלמותה בכלליה ופרטיה ובכל גדריה וסייגיה ואל תסיר אותה מנגד עיניך תמיד ודע שיזדמנו עליה הרבה מונעים בה והם שלוחי סמא"ל הרשע למנוע לך שלא תשלימנה ותקבל עליה עונש במותך ותחזור פעם אחרת בזה העולם ותטעום טעם המיתה פעם אחר פעם על ידו. הלא תראה בחכמי התלמוד דשאלו מהם (עיין שבת קי"ח) במה היית נזהר חד אמר במצות ציצית וחד אמר בהשכמת בית הכנסת וכיוצא בזה דקשה וכי בציצית היה נזהר ולא בשאר מצות ח"ו. אלא שהיו משיגים בחכמתם הרמה על המצות שבאים לתקן והיו שוקעים בה תדיר לתת עיני השגחתם עליה לקיימה בשלמות. ואף על פי דשאר המצות היו מקיימים בשלמות אך המצוה שעליה באו היה כל מגמתם עליה לא היו פוסקים מלהזכירה לבקש אופנים לקיימה בכל חלקי היותר נאות שאפשר. ולכן אם לבך מתאוה ללמוד מקרא יותר ממשנה או בהפך וכן אם תאוה נפשך ללמוד תלמוד יותר מקבלה או קבלה יותר מתלמוד ממה שתאוה נפשך דע שעל זה באת ואחוז בה לעשות עיקר לימודך בזה. ואפשר דעל זה רמזו רז"ל באומרם (ע"ז י"ט) אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו. ירצה באיזה חלקי התורה שתאוה נפשו יותר שם ילמוד כגון במקרא או במשנה או תלמוד או קבלה או אגדה משום שבודאי החלק הזה בא לקיים בפעם הזאת. וכמו שראיתי בכתבי האר"י זלה"ה שמוהר"מ אלשיך זצ"ל רצה ללמוד קבלה ואמר לו שבגלגול שעבר היה חכם בחכמת הקבלה ולא בא בגלגול זה כי אם להשלים עצמו בדרוש כי בקבלה אין לו צורך כי כבר השלים.
.השוחט כתב:בזכרוני שבבחרותי דיבר על זה מורי הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ואמר שעולה מהספרים ב' נקודות שנראות סותרות, ובאמת אינן סתירה.
שאם אדם יתבונן יראה שאותן עבירות בהן נכשל הרבה ויש לו נסיונות, דוקא בהן יש לו כשרונות מיוחדים להצליח אם יתגבר.
ושתי הנקודות באות מאותה הסיבה, משום שבהם נכשל בעבר ואותן בא לתקן.
לכן מחד גיסא יש לו כוחות מיוחדים בנושא הזה, כלים כדי למלא תפקידו,
ומאידך גיסא נסיונות רבים.
וכמעט בטוח אני שאמר אז שאצל רוב בני התורה באו לתקן עוון ביטול תורה ועמלה,
ולכן יש להם נסיונות גדולים על השקידה,
אבל יש כוחות מיוחדים בדור הזה להבין ולחדש שלא היו כלל בדורות קודמים.
אולי יש מזה בספרי המוסר שלו.
[ולהבדיל בין קדש לחול, ראיתי פעם ספר של פסיכ' אמריקאי שמיוסד כולו על יסוד זה, בלי גלגולים,
שכל אדם החולשות שלו, הן צד אחד של אותו המטבע שבצד השני היכולות שלו.
ומייסד על זה שיטה שלימה, שדוקא כשיתגבר אדם על חולשותיו, שם הוא יבנה את המיוחדות שלו.
שכחתי כרגע את שמו. משום מה נדמה לי מטען עודף, או משהו דומה]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 64 אורחים