מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
שבע
הודעות: 1312
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

אור יקר להרמ''ק - בדרכי ההשתדלות בעת צרת דבר ר''ל

הודעהעל ידי שבע » ו' מרץ 20, 2020 5:21 pm

שמן זית זך - מדברי קדשו של רבינו הרמ"ק (בהאי פרשתא)
קבצים מצורפים
אור יקר להרמ''ק - בדרכי ההשתדלות בעת צרת דבר ר''ל.pdf
(366.38 KiB) הורד 113 פעמים

תבונה1
הודעות: 93
הצטרף: ד' דצמבר 07, 2016 3:29 pm

רפואה וחיים

הודעהעל ידי תבונה1 » ש' מרץ 21, 2020 8:02 pm

חשבתי לציין כאן לספר רפואה וחיים לרבינו הגר"ח פלאג'י הכולל בין השאר הנהגות בשעת מגיפה [בפרק ה'].

.השוחט
הודעות: 531
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה - כלי יקר וזוה"ק

הודעהעל ידי .השוחט » ש' מרץ 21, 2020 9:21 pm

בס"ד, מוצש"ק ויקה"פ.

ידועים דברי הכלי יקר בפרשת הקטורת, הכותב בענין מה שאמרו שהחלבנה ריחה רע והרמז בכך שמצרפים אותה לקטורת כבר אמרו חז"ל שמצרפים פושעי ישראל לתעניות. והוא מאריך לבאר שעל פי עיקר הדין אין הפושעים ראויים להצטרף עמנו ויש בזה הכנסת רחמים לדין כשמצרפים אותה, וזה ענין החלבנה.

ויש קצת לבאר הכוונה, שהכל למען כבוד שמים, כל הנברא בשמי ולכבודי בראתיו. מצד אחד יש כבוד שמים כשהתענית כולה רק על ידי צדיקים גמורים הראויים בדין. אבל דייקא כשמצרפים את הפושעים ברחמים, יש גוון מיוחד של כבוד שמים שנעשה מהצירוף הזה. מעצם הפעולה של שיתוף הרחמים לתוך הדין. ויסוד זה נלמד מהחלבנה שבקטורת. שלמרות שריחה רע כשהיא לעצמה, אבל כשהיא מצטרפת לרוב הסממנים שהן מיני בשמים, הצירוף גורם שגם היא תורמת לריח הטוב הכללי.

ויש להוסיף שבא' המקומות בזוה"ק שמדבר על הקטורת ועל סגולת אמירתה בעת מגיפה, כתוב שקטורת זה תרגום של קשר, שכל ענין הקטורת הוא קישור רחמים בדין, ולכן הקטרת קטורת, או בזמננו בשילום פרים שפתינו, מעורר הכנסת רחמים בדין, וזה מעורר רחמי שמים שייכנסו לתוך מדת הדין המתוחה בעת המגיפה.

ודברי הכלי יקר ודברי הזוה"ק תואמים ומשלימים זה לזה. שבאמירת הקטורת מעוררים בשמים את הענין של כבוד שמים המתרבה על ידי שיתוף רחמים לדין, שהוא ענין החלבנה שבקטורת, ושאנו נוהגים כך למעשה בצירוף פושעי ישראל לתעניות, ובזה מבקשים במרומים שינהגו גם כן איתנו בהכנסת רחמים לתוך הדין של המגיפה, ולא יתחסר מכבוד שמים אלא אדרבה.

ומה מתקו לפי זה דברי רבותינו בדור הזה שנכון להתחזק בלשה"ר ולדון לכף זכות, שהכל ענין אחד, שרש הלה"ר נובע מלדון את חבירו במידת הדין, וכשיערב קצת רחמים וידון לזכות, ממילא לא ידבר לה"ר, וינהג בענווה כלפי חבירו, ויעורר בזה למעלה שיגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עמנו לפנים משורת הדין. ויה"ר שבקרוב ינענע לנו בראשו כביכול ויסיר חרון אף מעל עמו ישראל.

וראה עמך הגוי הזה שנתקיים בהם "ויכלא העם מהביא", הגויים כלואים ממילוי תאוותיהם, וישראל עם קדושים, כל צער כליאתם הוא על ביטול עבודת ה', שאינם יכולים להביא לפניו ית' את נדבת לבם בתלמוד תורה ובתפילה בציבור ובחסד כראוי.

צבי-שפייר
הודעות: 92
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 1:12 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי צבי-שפייר » ש' מרץ 21, 2020 10:02 pm

מצו"ב מכתבו של הבהני יששכר להעיר מונקאטש לאחר המגיפה בשנת תקצ"א. ומכתבו של המהרצ"ה מזידטשויב לעיר הנ"ל.
קבצים מצורפים
ולא יהיה בהם נגף א.pdf
(334.43 KiB) הורד 83 פעמים

אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי אותה אבקש » ב' מרץ 23, 2020 7:44 pm

ראיתי היכן שהוא שציינו למכתב הרה"ק מוויטעבסק זי"ע בנוגע למגיפה והסגר, האם יש למי?

שומע ומשמיע
הודעות: 2325
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' מרץ 23, 2020 9:58 pm

אותה אבקש כתב:ראיתי היכן שהוא שציינו למכתב הרה"ק מוויטעבסק זי"ע בנוגע למגיפה והסגר, האם יש למי?
קבצים מצורפים
7aa7cfe1-5aa1-4bd6-b417-316743ae58d1.jpg
7aa7cfe1-5aa1-4bd6-b417-316743ae58d1.jpg (114.84 KiB) נצפה 1462 פעמים
d7e44197-3ad1-4b24-9e37-30287191b812.jpg
d7e44197-3ad1-4b24-9e37-30287191b812.jpg (118.41 KiB) נצפה 1462 פעמים

אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי אותה אבקש » ב' מרץ 23, 2020 10:34 pm

ייש"כ להרב השומע ותיכף ומיד משמיע.

שבע
הודעות: 1312
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי שבע » ד' מרץ 25, 2020 2:14 pm

קבלתי במייל:

וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל בעניני רפואות

לרגל המצב בעקבות מגיפת הקורונה הננו להביא סיפורי צדיקים ואמרות קודש כפי שכתב הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל בענייני מגיפות ורפואות מצדיקי הדור תלמידי הבעש"ט זי"ע וענפיהם, וכידוע סיפורי צדיקים ואמרותיהם מסוגלים לרפואות וישועות.

אעצור את המגיפה אבל זה יעלה לכם ביוקר…
הרה"ק רבי זאב מרומטעש זי"ע [מכפר רומטש – המכונה ״רבי ועלוויל רומטשער״] נסע פעם דרך העיר וולאדבווא. באותם ימים פשטה בעיר מגיפה קשה אשר הכתה חללים רבים ר״ל. כששמעו תושבי העיר, כי איש קדוש עובר דרכם, הלכו אצלו ויחלו פניו שיתפלל בעדם שתיעצר המגיפה. אמר להם הרה"ק מרומטעש: ״אעשה כן, אבל הדבר לא יעלה לכם כל כך בזול״.

פנה והלך אל האכסניה, קרא אליו עשרה אנשים וציוה לסדר את המיטה, וישכב ונסתלק לחיי עד… חצי שעה אחרי הקבורה, נעצרה המגיפה וכולם עמדו על דברי הקדוש הזה שהדבר ״לא יעלה בזול״. ויבכו אותו כל העיירות הסמוכות ששמעו מן הדבר הנפלא. זי״ע. (שמעתי מנכדו ר' שאול מישתילים ראשון לציון)

לקחת תוף ולהכות עליו ברחוב
מעשה שבא איש פלוני אל הרה"ק רבי ישכר דוב מוואלברוז' זי"ע, בשליחות תושבי העיר 'עיר-חדש' הסמוכה לוורשה, כי ר"ל עושה מגפת ה'חולי-רע' שמות בעירם והם זקוקים לישועה. ציוה עליו הרה״ק מוואלברוז' לקחת תוף בידיו ולילך ברחובות העיר ולהכות עליו. שאלו האיש: "עד מתי?" אמר לו: "תדע בעצמך!״. וכך עשה, לקח תוף בידיו והלך ברחובות העיר והיכה עליו, וכל ילדי העיר אחריו. לפתע, תוך כדי הילוכו, ניגש אליו גוי מתושבי העיר, נטל אבן בידו וזרק לתוך התוף וניקבו מעבר לעבר. או אז ידע האיש שעליו להרפות… והנה, מיד נעצרה המגיפה ואותו גוי חלה ומת, והוא היה האיש האחרון.

הסוסים מתו והמשפחה ניצלה
בימיו של הגה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע בעל 'דברי חיים', התגורר בעיר צאנז אכסנאי ושמו דרילך ולו בת אשר נישאה לאברך אחד. אותו אברך הוסת ע״י חברו וסטה מדרך הישר. כעבור שבועות אחדים מיום הנישואין נעלם מהעיר וברח לקאשוי. באותם ימים עדיין לא היו בקאשוי יהודים. חלפו שבועות נוספים והאברך איננו. נכנסו בני המשפחה אל הגה"ק מצאנז לשאול עצה והרב מצאנז הכה על שולחנו עם ה'ציבך' [מקטרת] באמרו: ״הוא יבוא!״.

משחלפו להם חודשים מספר והאברך איננו, שבו ונכנסו אצל הרב מצאנז, ושוב נשנה הדבר, הרב מכה על השולחן ומבטיח שהאברך ישוב. לפני ר״ה שבה האשה עם אביה אל הקודש פנימה, אבל הרב פתח שוב וצעק על האשה: ״מה, את כבר רוצה להינשא, אמרתי לך שהוא יבוא הביתה״.

ובקאשוי – שוכר לו האברך חדר בבית מלון של נכרי וישכח את יהדותו. שכח את השבת, את התפילין, את הכל ר״ל. והנה, בכל פעם שהרב מצאנז דופק על שולחנו עם ה'ציבך', מתעורר האברך משנתו ואינו מסוגל לישון. מכיון שלא היה ישן, גם לא יכל לעבוד. וכך שב ונשנה הדבר פעמים נוספות. הוא שוכב לישון והרב מצאנז מעירו משנתו. פעם אחת חלם והנה, ה'דברי חיים' עומד אצלו והוא שומע את קולו. מיד קם ממיטתו ופתח את כל החלונות והדלתות לראות אם הרב מצאנז אכן נמצא כאן. והנה הוא שומע את קולו הקדוש אומר: "מה אתה רוצה, לעגן אשה? סע הביתה, תן גט לאשתך ואחר כך תעשה מה שתרצה!״

התיישב האברך בדעתו ואמר: ״הלא הרב אינו מניחני לישון, אשוב לביתי, אתן גט לאשתי ואחר כך אשוב״. ביקש מהגוי שיניח לו מעבודתו לשבועיים לתת גט לאשתו ואח"כ יחזור לכאן. נסע האברך לצאנז. והנה, בכניסה לעיירה עמד מלון של גויים, האברך נכנס שמה וידבר בשפה ההונגרית כדי שלא יכירו אותו. דרך מקרה חלף שם יהודי אחד – חברו של האברך אשר למד עמו – והכירו. מיד רץ לעיירה אל בית חמיו וסיפר לו כי חתנו נמצא פה בבית המלון בכניסה לעיירה. רץ החותן אל בית המלון והכיר את חתנו. שאלו: ״למה לא תלך הביתה?״ – והוא באחת. איננו מכיר את שפתו. גם אשתו באה שמה והזהירה אותו שתלך לממשלה, רק אז הודה לה שהוא בעלה והלך עימם אל בית הרב ליתן גט לאשה.

כשבאו אצל הגה"ק ה'דברי חיים' זי"ע וביקש האברך לתת גט, אמר לו הרב: ״לא יתכן, אני מתכוון שתדור עם אשתך ויהיה ביניכם שלום ושלוה״. שאל האברך: ״ומנין יהיה לי לאכול, הלא פרנסתי מצויה בקאשוי?״ אמר הרב מצאנז: ״אבל בקאשוי אין שום יהודי ואיך תדורו שם? תדור כאן עם אשתך, תקנה שני סוסים עם עגלה ואודיע לכל מי שיבא אצלי שיסע אתך ותהיה לך פרנסה״. כן עשה האברך ונעשה בעל תשובה גמור.

לימים, פרצה בעיירה צאנז מגיפה גדולה ר״ל והפילה חללים רבים. מה עשו גויי הסביבה ? כרו בור וטחו אותו בסיד, וכל מי שמת מהמגיפה נזרק לאותו בור. יום אחד מתה אשה אחת יהודיה וזרקוה לאותו בור, ובאה בחלום אל הגה"ק מצאנז זי״ע בטענה שיוציאו אותה מהבור ויעבירוה לבית קברות יהודי. כמו כן באה בחלום אל שלושה מאנשי ה'חברא קדישא'.

שלח הרב מצאנז לקרוא לאותו אברך ואמר לו שיסע להביא את האשה לקבר ישראל. פחד האברך מהמגיפה ומהגוים השומרים על המת. אמר לו הרב מצאנז: ״אין לך מה לפחד, אתן לך בקבוק יי״ש ותיתן לכל גוי״. לקח האברך את צלוחית הי״ש ועמו שני אנשים, נסעו יחדיו ונתן לכל גוי מהיי״ש ונרדמו. עתה הוציא את גופת הנפטרת מהבור והביאה לקבר ישראל. והנה, כאשר שב לביתו, מצא כי בתו היחידה נתפסה במגיפה ל"ע. מיד רץ אל הרב מצאנז להזכירה. צעק הרב מצאנז: ״על הילד אתה דואג ומה על אשתך?!" וכששב לביתו, כרעו שתי סוסיו ומתו, אך אשתו ובתו נרפאו ממחלתם.

השליך גט והילד נשאר חי
בהיותו אברך צעיר לימים, היה עוסק הרבי הזקן הרה״ק רבי יצחק מווארקי זי״ע בהנהלת יערות והיה עמו עוד אברך שהיה עוזר לו בניהול העסק. לאברך זה היה ר"ל מקרה רע, אשר בלילה שלפני הברית המילה מתו ילדיו ר״ל ולא הועילו שום סגולות ורפואות. ויהי כאשר נולד לו בן זכר, ביום שלפני הברית מילה הלך האיש בצער נורא, ולא היה יכול לעשות דבר מרוב בלבול וצער עד מאד.

שאלו הרבי מווארקי שהיה אברך בגילו: ״אמור לי איזה צער יש לך, שאני רואה בך שפניך אינם כתמול שלשום״. השיב לו האיש: "מה תוכל לעזור לי?!" הפציר בו הרבי להשיח לבו לפניו למען ירווח לו, עד שהוכרח לומר לו את מצוקתו. אמר לו הרבי: ״שוב לביתך וחשוב ברעיונך את כל אשר קרה לך מנעוריך עד היום, האם לא שיחקת פעם בטבעת והאם לא קדשת את מי בשחוק״. הלך האיש לביתו ונזכר, אשר בימי ילדותו מצא טבעת של ברזל ושיחק בו בשחוק, וניגש אל ענף אחד שהיה בולט מהאילן ונתן הטבעת לתוך הענף ואמר 'הרי את מקודשת לי'.

אמר לו הרבי: ״דע לך שעל ענף זה ישבה חיצונית אחת ואותה קידשת והיא ההורגת את ילדך. אני אכתוב לך עבורה גט וקודם חצות הלילה תלך אל מקום פלוני אשר על עין המים, ותזרוק שם את הגט ותאמר 'הרי את מגורשת ממני', ודע לך אשר החיצונית תפחיד אותך מאד ויבהילו אותך בכל מיני הפחדות, אל תירא ואל תחת מהם. אני אעמוד במקום מרוחק משם ואקרא כל פעם בשמך ואתה חזק ואמץ ואל יפול רוחך״.

עשה האברך כן והלך לשם לפני חצות הלילה, אבל בעזרת השי״ת גבר עליהם וזרק לה את הגט במקום אשר ציוה עליו הרבי, ואמר 'הרי את מגורשת ממני'. וכאשר אך סיים את דבריו נשתתק הכל ולא נשמע מאומה. למחרת נערכה הברית מילה, הרבי היה הסנדק והילד נשאר חי והאריך ימים רבים.

מחצית השקל נוגע להצלת כלל ישראל
אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: איתא (מדרש תנחומא פ' כי תשא ס"ט) ״כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא הכבוד והראהו למשה ואמר לו "זה יתנו – כזה יתנו״." עיקר ענין מחצית השקל היה, כדי שלא יהיה בהם נגף. המחצית השקל נוגע להצלת ישראל ומשה רבנו, האוהב הנאמן של כלל ישראל, פחד שאם לא יהיה חלילה עם כל הדקדוקים ח"ו לא תפעל הכפרה, ולכן רצה שהקב"ה בעצמו יראה לו את מחצית השקל.

על ידי כוס לחיים זכו לישועה
פעם אחת נקלע הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא זי"ע לכפר אחד, סיפר לו בעל האכסניה שחמותו חולה מאד באותה שעה וביקשו שיתפלל עליה, ולא נענה לו הרבי, כי חש שהמצב בכי רע. בינתיים יצא הרבי להכין את עצמו לתפילה. באכסניה זו התארחו גם מוכרי סוסים שלקחו האחד מחברו את התפילין והתפללו במהירות, ואחרי התפילה לקחו מעט יי״ש ושתו. ביקש האכסנאי גם מהם שיברכוהו שחמותו תחלים ממחלתה. וכן עשו.

והנה, בשובו לבית האכסניה, כיון שנטל הרבי מקאמינקא את ידיו, ראה ברוח קדשו כי המצב השתנה לטובה והקב"ה יעזור לה ותתרפא, אך לא ידע מהיכן באה הישועה בפתע פתאום. סיפרו לו שסוחרי הסוסים בירכו את האיש. שאלם הרבי לשמם, וכל אחד נענה לו בשמו, וראה כי בשמות האנשים הללו יש את הקמיע שטוב למחלה זו, והוא שפעל לרפואת החולה.

אמר על כך ר' חיים שלום, שזה מה שאמרו הצדיקים על הפסוק (תהלים כג, ה) "כוסי רויה", "כוסי" ראשי תיבות ו'יאמר י'י ס'לחתי כ'דבריך (שלח יד, כ). "רויה" ראשי תיבות ר'פאני י'י ו'נרפא ה'ושיעני (ירמיה יז, יד), שמחמת ששתו 'לחיים' מתוך כוס רויה, בזה פעלו לה רפואה. עוד אמר שתיבת "כוסי" ראשי תיבות ו'על ס'פרך כ'ולם י'כתבו (תהילים קלט, טז), כלומר שעל ידי הכוס ששתו 'לחיים' ביחד, נכתב החולי בספר החיים. ולי נראה, אשר מה שנאספו יחד, היתה נשמתם רבה גבוה מעל גבוה וכולם כאחד נעשו כאחד מן הגדולים, וכך פעלו לה את הישועה.

מצווה בשלימות שומר שלא יהיה נגף
וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית (שמות יב, יג). הנה אם ישראל עושה מצוה בשלמות, המצווה נעשית 'כתר' כביכול על ראש ממ"ה הקב"ה, ואם ח"ו לא נעשית בשלמות, נמצא פגם בה ואין כתר כזה עולה לרצון.

וכאשר נתנו בנ"י במצרים את הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף, היו צריכים ליתן בלתי לד' לבדו. זהו שאמר הכתוב, וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית, מילת הכת"ר עולה תרכ"ה וכשתצרף לזה מלת נג"ף עולה משחי"ת (758), והיינו שבזה שתעשו כך ותתנו את הדם על המזוזות ועל המשקוף, יהיה הכתר שלם, ולא יצטרף הנגף לכתר ח"ו שהיא הקליפה ר"ל, ולא תראו שום דבר רע ויהיה אצל ישראל רק טוב.

ישראל מהפכים את הנגף לגפן
איתא במדרש גפן אלו ישראל, שישראל מהפכין ה"נגף" לגפ"ן וסותמין הפרצה, וכנאמר "ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה" (תהילים ק"ו ל').

לכל חולי חייב להיות רפואה
כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ד' רופאך (שמות טו, כו). יובן עם מה ששמעתי מכ"ק אאמו"ר זצ"ל בשם אדמו"ר הקדוש הזקן מווארקא זצוק"ל, כשנשלח משמים ר"ל חולי, נשלח תיכף רפואת ה' שיוכלו להתרפאות ברפואה הזאת, ואם הרפואה איננה בעולם אזי מוכרח החולי להסתלק.

וסיפר מעשה, שבא לרבנו אחד בקובלנא על חולי, צוה עליו רבה"ק לנסוע לווארשא ושם בבית מרקחת פלוני יש זו התרופה תקח ותשרוף אותו, וכן עשה האיש ונתרפא, אמר רבה"ק שמזו התרופה לא היה עוד בעולם רק בבית מרקחת הזה, וכיון שנסתלקה התרופה הוכרח החולי להסתלק.

ובזה נראה לפרש כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי למצרים שלחתי מכות בלי תרופה, אבל דע שאני ד' רופאך, אם לא אשלח אזי דע שיש תרופה ותבקש ואאיר עיניך ותראה התרופה.

נעשה בריה חדשה
היה מעשה שהר"ר קאפיל יאקאבאווץ בן הרה"ח ר' משה יאקאבאווץ ז"ל אחי הרה"ח ר' טוביה יאקאבאווץ ז"ל מזלשין בוורשא, נחלה ר"ל על מעי העורת, והרופאים אמרו שחייב ניתוח דחוף. תיכף שלחו שליח לאלכסנדר לרבינו הקדוש "בעל ישמח ישראל", ובאמצע הלילה כאשר השליח היה שם פקעה המכה שעל המעי ויצאה כל המוגלא עד שנעשה בריה חדשה, הרופאים שבאו בבוקר נתפלאו מאוד על זה שלא ראו כזה עוד, וזה פעם ראשונה שרואין כזאת וב"ה נתרפא.

אולם הרופאים עמדו בשלהם, שהגם שנעשה נס כזה, מ"מ צריכים ניתוח על זה המקום לנקותו כדי שלא יחזור. נסע הר"ר קאפיל שוב על שבת לאלכסנדר, ובעת פרידת שלום שח לאדמו"ר הקדוש זצק"ל מה שהרופאים אומרים. השיבו אדמו"ר האם כאשר הנך עומד פה כואב לך, השיב לא, אמר רבינו הקדוש א"כ לא צריכין.

עמד שם חתן אחי רבינו הרה"ג הצדיק ר' יצחק מאיר זצק"ל אב"ד דק"ק אלכסנדר חתן הרה"ק בעל התפארת שמואל זצק"ל בן הרה"ג ר' אליהו ראב"ד דק"ק קאליש, ואמר שתורת הרפואה אומרת שאחר התקפה ראשונה לא צריכים, א"כ בין כך ובין כך לא צריך. השיב רבינו הקדוש ואמר, מי אמר לך שתאמר שזה פעם ראשון, תגיד שזה פעם האחרון, וכן היה שלא נחלה עוד על זה. [הר"ר ברוך דוד זאלטובסקי הי"ו].

הצליח לאכול רק את המצות מאכל הרפואה
רבינו הקדוש ראש גולת אריאל האדמו"ר ר' אברהם מסוכטשאוו זצקלה"ה, פעם אחת בערב פסח היה חולה מסוכן ר"ל על שפך דם מהגרון ר"ל, כאשר בא לאכילת כזית מצה לא היה יכול לאכול, התחיל להגיד את הזוהר הקדוש מצה מיכלא דאסוותא (זוה"ק ח"ב קפג:) וחזר ושנה כמה פעמים עד שבא להתלהבות עצומה ואכל את הכזית מצה שהיה גודלו כשני זיתים בדביקות גדולה. כשראו זאת בני הבית סברו שהנה הוטב לו והביאו לו גם דגים לאכול אך בשום פו"א לא היה יכול לאכול, הביאו לו רוטב ולא היה יכול לאכול אפילו כף אחד. נכדו הרב הקדוש ר' דוד שישב תמיד אצלו ואהבו כבבת עינו ביקש ממנו שיאכל עכ"פ כף רוטב אחד, אך רבינו הראה לו שאינו יכול בשום פו"א לבלוע. [ועיין כעין זה בספר תולדות אדם בענין ארון ספרים מהגאון הצדיק ר' זלמן מוולאזין זצק"ל]. [הרה"ג ר' ישכר תמר מתל אביב שמע זה מהגאון הצדיק ר' וולביש בורנשטין מטשענסטחוב].

האזוב שריפא מברכת הרבי מלובלין
היה פעם אחת בביהמ"ד של כ"ק הרה"ק ר' עזריאל מאיר אייגר זצק"ל מלובלין, שבא אברך אחד להזכיר את בנו שנפל פתאום בחולי חן ר"ל, וביקש מן המשמש שיוכל להיכנס אל הקודש פנימה, תוך כדי שיחה הזכיר אחד הזקנים היושבים שם, כי זוכר את זקנו הרב הגאון הקדוש ר' לייבילי אייגר זצק"ל שציוה לאחד שנפל בנו בחולי חן לבשל אזוב וליתן לו לשתות בכל איזה שעה כפית קטנה ונתרפא, והנה תוך כדי שסיפר הזקן את המעשה, פתח ר' עזריאל מאיר זצק"ל את הפתח הפונה מביתו לבית המדרש, נגש אל הזקן ואמר לו ספר נא עוד הפעם מה שספרת, סיפר הזקן עוד הפעם את המעשה והאברך הנ"ל פרץ בבכי ובתחנון אל הרבי ז"ל שיבטיח לו שרפואה זו תפעל גם אצלו, פתח הרבי את פיו ואמר זקני הבטיח וכך הוי אבל מי אני להבטיח, אכן זאת מן הראוי ליקח את הרפואה הזאת ולבקש מהשי"ת שיהיה גם לו לרפואה ובוודאי על דברת זקני כדאי ליקח אבל אני אינני יכול להבטיח. יצא האברך מלפני קדשו אך היכן ימצא בפולין 'אזוב', ואמר לו ידידי הר"ר יהודה ליב אייזנשטיין יחי' שהוא ילך אתו אל זקנתו כי יש לה אזוב שנשלח לה מארץ ישראל, כך עשה ובישל את האזוב ונתנו לו בכל פעם כף קטנה עד שנתרפא כליל. [שמעתי מידידי הרה"ח ר' יהודה ליב אייזנשטיין נ"י].

לקח אותנו לביתו והציל אותנו
ידידי מוהר"ר אברהם יונה קליין זצ"ל. אם אבוא לספר תרומיות מידות טובות שלו יקצר היריעה מהכיל, רק אחת אספר כעת שהיה ר"ל החל"ר בראווע וכ"ק אאמו"ר זצוק"ל [הרה"ק רבי יעקב דוד מרדומסק זי"ע] נחלה, וגרשו מן הבית את כל בני הבית, ואנחנו היינו ילדים קטנים, אני נח הייתי אז בן חמש, ואחותי ברכה הי"ד בת שלוש, ואחי אהרן שליט"א היה בן כחצי שנה, ושום בן אדם לא הניח אותנו אפילו לדרוך על מפתן ביתו מחמת הפחד והיראה שלא ידבק בם מגיפת החולירע ח"ו, והצדיק הזה ר' אברהם יונה זצ"ל לקח אותנו לביתו וסיפק לנו כל צרכנו. זכות הצדיק הזה יעמוד לזרעו הנותרים בכל מקום שהם ולמעלה יהיה זה לו זכות תמיד.

סגולה לרפואה
הכנסת אורחים – סגולה לרפואה, והעד אברהם אבינו, שהכניס אורחים ונתרפא, והקב"ה הוציא חמה ונתרפא על ידה.

והסיר ממך כל חולי
בימי הרבי ר' בונם מפשיסחא זצק"ל היה אברך אחד שהרופאים אמרו שצריכים רפואה עבורו אשר לא היה בשום אופן באפשרות להשיג, באו להרבי ר' בונם וספרו לו, אמר הרבי ר' בונם זצק"ל כתיב (דברים ז, טו) והסיר ד' ממך כל חולי, ממ"ך אותיות ממ"ך [ואם מך הוא מערכך] כלומר עני אינו צריך לכל זה. [הרב ר' רפאל פרידמן שמע מר' בונם ז"ל משמש של החידושי הרי"ם זצק"ל, בשם הרבי ר' בונם זצק"ל].

לבקשת רפואה ילכו לר' יעקב דוד רדומסקר
סיפר לי אחי היקר ר' אהרן שליט"א, שבעיניו ראה אחר פטירת רבינו הגאון הקדוש בעל "ישמח ישראל" זצ"ל מאלקסנדר שבאו אל אבינו ז"ל שני אנשים מסקרנוויץ להזכיר חולה הצריך לרחמים, ואמרו שהאדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצ"ל אמר: לבקשת רפואה לחולה ילכו לר' יעקב דוד רדומסקר ויוושעו בע"ה.

אם יהיו ביחד בלי פירוד יהיה רפואה
רפואה – במילוי [כזה: רי"ש פ"ה ו"ו אל"ף ה"א] עולה תשכ"ד, שזהו מספר יעק"ב ישרא"ל עם הכולל, שאם יהיו בכולל – היינו ביחד – בלי פירוד, תהיה להם רפואה. והיינו אם יהיו הקטנים עם הגדולים ביחד, שהגדול ינמיך עצמו לדעת הקטן, גדול הדור מוכרח להבין את קטן השכל, כי הקטן אי אפשר לו להבין את הגדול ממנו, רק להיפך צריך הגדול להנמיך עצמו לקטן, ובאופן כזה תהיה הרפואה היותר גדולה הן בגשמיות והן ברוחניות. וזה ענין תשובת הגדולים, שירצו להבין את הקטנים מהם, ואם לא רוצים ח"ו, אזי הוא חטא גדול, ומי יודע אם חטא זה אינו גדול מחטא הקטנים.

שבע
הודעות: 1312
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי שבע » ו' מרץ 27, 2020 12:47 am

קורא הדורות (קונפורטי), מהדורת 'אהבת שלום', עמ' קלה:
קבצים מצורפים
קורא הדורות.jpg
קורא הדורות.jpg (88.56 KiB) נצפה 1290 פעמים

שבע
הודעות: 1312
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי שבע » ו' מרץ 27, 2020 1:02 am

מגילת אחימעץ (מהד' קלאר), עמ' 101:
קבצים מצורפים
מגילת אחימעץ.png
מגילת אחימעץ.png (155.26 KiB) נצפה 1288 פעמים

קרית מלך
הודעות: 485
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי קרית מלך » ו' מרץ 27, 2020 2:08 pm

תשובת הרשב"ש סי' קצ"ה - בענינא דיומא.

מי שיכול להעלות ממהדורות מכון ירושלים יבורך.
קבצים מצורפים
הרשבש.PDF
תשובת הרשב"ש
(841.37 KiB) הורד 33 פעמים

שבע
הודעות: 1312
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי שבע » ו' מרץ 27, 2020 3:56 pm

קרית מלך כתב:תשובת הרשב"ש סי' קצ"ה - בענינא דיומא.

מי שיכול להעלות ממהדורת מכון ירושלים יבורך.
קבצים מצורפים
א.PDF
(1.13 MiB) הורד 52 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 8881
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 03, 2020 1:15 am

נשאלתי -
ראיתי מביאים מספר הפעולות של מהרח"ו שהכוח של מגפה הוא ממרה שחורה ועצבות, ולכן ישמח עצמו בכל מיני שמחה. בבקשה אם תוכל למצוא מקור הדברים.

נוטר הכרמים
הודעות: 6779
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: שיעורים/שיחות/כתבים בעניני הקורונה -להורדה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אפריל 07, 2020 9:47 am

בית אלוקים להמבי"ט שער התפילה פרק טז

ומפני שראיתי בענין הדבר שנתפשט בפי כל ההמון גם החכמים בפרט חכמי הטבע שענין המגפה הוא הפסד האויר במקום ההוא מסבות ידועות, ומתערב הוא עם אויר הנשאף לאדם ומזיקו, באופן שמקרבים הדבר לטבע, בראותם הבורחים מחמת המגפה שהם ניצולים, והעומדים באויר ההוא הנפסד מסתכנים, לכן ראיתי לכתוב מה שנ"ל בענין הזה, והוא כי אמת ויציב ונכון כי כל מה שיארע לאדם בכלל ובפרט הוא מאתו ית', וביחוד ענין המות הנגזר על הכל ביום ר"ה שהוא יום הדין, ונכתב ונחתם האיש לחיים ולמות, ואם נגזר עליו מיתה לא יועיל נוסו וברחו ביום עברתו, אבל מי שלא נגזר עליו המיתה ועמד במקום הסכנה, אפשר שילכד ויסתכן, וכשנגזר על מדינה ידועה שיהיה בה באותה השנה דבר ח"ו, וימותו בה אנשים ידועים בשמותם ומנינם, הענין נוהג כך, כי כל המתים במגפה והנלכדים בה גם שהיו בורחים כולם נחתמים ביום ר"ה למיתה, אלא שיש הפרש ביניהם, כי קצתם הם מחוייבים בדינם למיתה החלטית בין יעמדו במקום ההוא או לא יעמדו אלא יברחו וינוסו, וקצתם הם מחוייבים בדינם אם יעמדו במקום ההוא, ואם יברחו כל אחד מהם ערוקיה מסתייה, ובאותו הצער שמצטער נחשב לו כגלות וניצול באותה שעה, והוא יתברך יודע בחירתו של זה האיש מה שיבחר אם לעמוד אם לנוס, וכשרואה ויודע שבחירתו תהיה לעמוד במקום המסוכן חותמו למיתה, וכשבחירתו לנוס חותמו לחיים, ואם הוא ישר בדרכיו הוא ית' נותן בלבו ומדריך אותו מורה לו מקום לנוס שמה, וקצתם שאינם מחוייבים אז בעונש ההוא אלא שהם מסתכנים בעצמם לעמוד במקום הסכנה ואינם ראויים לשיעשה להם נס ונדבק בהם החולי ההוא במדינה, ואם טבעם מוכן להסתכן בחולי ההוא הם מסתכנים, והוא ית' יודע בחירתם וחותמם למיתה, אם יבחרו לעמוד במקום סכנה בהיות טבעם מוכן להפסד בהתדבק בהם החולי ההוא, ואם אין טבעם מוכן לכך אינם נזוקים. וענין הדבר בכלל הוא השגחה מאתו ית' שהוא בורא חדשה בארץ, והוא הפסד האויר מוכן ועומד ללכוד ברשתו אותם שנגזר עליהם שימותו, ומיסר ביסורין קצת האנשים שלא נגזר עליהם מיתה בהיותם מוכים ומדוכאים בחולי ההוא, והוא יתברך מקרב הענין לטבע כי אותם הבורחים ואינם ניצולים מרפה את לבם שלא להשמר בדרך טבע מהחולי ההוא המתדבק בו, ומי שאינו נגזר למיתה אלא לחיים הוא יתברך מראה לו דרך שינוס ולא ילכד אפילו בצער החולי בלי מיתה ותהיה נוסו כפרתו, וקצתם נחתמים בודאי לחיים כי גם שיעמדו לשם לא יאונה להם כל און, והאיש הנלכד חושש בעצמו אולי הוא מאותם שנתחייבו אם יעמדו, או מאותם שמסתכנים בעצמם אם יעמדו במקום הסכנה, ולכן באים בחדריהם, או נסים ובורחים מחמת המגפה, וכמו שראינו בדורות הראשונים, וכמו שכתב הנביא ע"ה (ישעיה כ"ו) לך עמי בא בחדריך וגו', וכתיב (ירמיה ט') כי עלה מות בחלונינו וגו', ואמר פ' הכונס (ד' ס') רבא בעידן ריתחא הוה סכר כוי דכתיב כי עלה מות בחלונינו וגו', ואמרו (שם) דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך שמלאך המות מהלך באמצע הדרכי' דכיון דאתיהיב ליה רשותא מסגי להדיא. וענין מלאך המות הוא הממונה ליטול הנשמות ולהוליכם לפניו יתברך ליתן דין וחשבון, כי המלאך אינו עושה כי אם נטילת הנשמה בשעת הפרדה מהגוף, בחולי שנדבק בו בהפסד האויר שבורא האל יתברך לעתים הצריכות, וגם כי חכמי הטבע גם כן אומרים כי הויית האויר עצמו הוא בדרך טבע, עם כל זה היה יכול האל יתברך להציל עמו ועבדיו מהכנת הפסדו, אלא שחטאי הדור גורמים שיהיה גזור עליהם שימותו בו המעותדים למיתה כפי מ"ש למעלה.

וראוי לירא וחרד דבר השם לכבות גחלת המגפה בצדקה המצילה ממות. ותשובה ומעשים טובים, ויחשוב בעצמו כשעבר כבר חמת המגפה שאולי הוא היה מאותם שנגזר עליהם מיתה אם לא היו בורחים מהמדינה והושם גלותו וטלטולו חלף מיתתו, ובתוך זמן המגפה יחוש שמא הוא מאותם שנגזר עליהם מיתה אף אם ינוסו או יתחבאו, וירבה בתפלה וצדקה ותחנונים לפני האל יתברך בתשובה ומעשים טובים, ואומרים בכל יום פטום הקטרת בקר וצהרים כי הוא מסוגל לענין הדבר, וכמו שמצינו (שבת פ"ט) כשעלה משה למרום שכל א' מהמלאכים מסר לו דבר שנא' עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, ואף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר (במדבר י"ז) ויתן את הקטרת ויכפר על העם וגו' ואי לאו דיהב ליה מנא הוה ידע, וכיון שהקטרת מכפר על העם בזמן המגפה, כמו כן קריאתו יועיל, על דרך (הושע י"ד) ונשלמה פרים שפתינו, ויש בו רמז בענין החלבנה המעורבת בשאר עשרת הסממנים עם היות ריחה רע ושאר הסממנים ריחם טוב, ויש בטבע נדיפת ריחם לבסם ריח הרע שבחלבנה עד שיהא ריחו טוב כמותם, וזה רמז למלאך המות שהוא דמיון החלבנה והוא מתערב לקהל שיש ביניהם דבר של קדושה להזיקם, וכשהם טובים וישרים בלבותם ושבים בתשובה שלימה אין מלאך המות יכול לשלוט בהם אלא הם שולטים בו עד שמלאך הרע בעל כרחו עונה אמן, כמו החלבנה שאין כח בטבעה להוציא ריחה הרע בהיותה מעורבת עם שאר סממני הקטרת העשרה, ולכך ראוי להיות האדם זריז ונשכר בהתפללו ברבים כי הם מוכנים לינצל מחמת הדבר, כי מלאך המות בין עשרה מישראל צדיקים הוא דמיון החלבנה בסממני הקטרת שאין לה יכולת להבאיש ריחה כנזכר. ולחשיבת הקטרת נזכר מעשהו בתורה בפרשה כי תשא בכלל מעשה המשכן אצל פרשת שקלים להורות כי הוא קיומו והעמדתו, כי כמו שהשקלים הם מכפרים במנין שלא יהא בהם נגף כמו כן הקטרת, ואם לא נזהרו ובא הנגף ח"ו, תעצר המגפה בעשייתו, ומה שלא הקטירו קטרת במעשה פנחס מפני שכבר פירש האל יתברך מה שיעשו על השבת חרון אפו והוא ענין הוקעת העם, וכן בדבר שהיתה בימי דוד היתה ע"פ נביא לדוד, ולא היה יכול לתקן כי אם ע"פ האל יתברך, אבל מכיון שמצינו שנעצרה המגפה בעשיית הקטרת ע"י אהרן נראה שהוא דבר נמסר למשה בשמים.

ואפשר כי בזמן המקדש כשהיה הווה ענין המגפה שהיה כ"ג מקטיר קטרת לכפר על בני ישראל לבד קטרת בקר וערב ולא היתה ביאה ריקנית אלא לצורך עדת בני ישראל, וכשתקן דוד המלך ע"ה מאה ברכות בכל יום על שאמרו לו שהיו מתים בכל יום ק' אנשים והיה הענין כעין מגפה, לא תקן שיקטרו הקטרת לפי שראה שהיו מצומצמים ק' בכל יום לא פחות ולא יותר חשב כי לא נפל הענין על צד הקרי וההזדמן, ולכך נתן אל לבו לתקן ק' ברכות שמצא סמך מה"ת מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה, ובנביאים (ש"ב כ"ג) נאום הגבר הוקם ע"ל, ובכתובים (תהלים קכ"ח) הנה כ"י כ"ן יבורך גבר. אבל בלי ספק שאפי' קריאת הקטרת מועיל בזמן המגפה כמו שנזכר. ונוהגים ג"כ לומר פסוק ויאמר אליהם ישראל אביהם ג"פ סמוך לקטרת לרמוז שם בן ע"ב, ולמה שהוזכר בו מעט צרי והוא הראשון מסממני הקטרת, ושלשת הפסוקים המועילים בכל צרה והם ה' צבאות עמנו וגו' ה' צבאות ה' הושיעה וגו' והם סופי ג' מזמורים מיוחדים לתפלה, ובירושלמי (ברכות פ' אין עומדין) אמרו ר' חזקיה בשם רבי יוחנן אמר לעולם אל יהא פסוק זה זז מתוך פיך ה' צבאות עמנו וגו' רבי יוסי בשם רבי יוחנן וחברי' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך, ומפני כי ה' הושיעה הוא סוף מזמור כמותם והוא מזמור יענך ה' ביום צרה (תהלים כ') המסוגל לכל צרה אנו אומרים אותו גם כן, גם כי לא נזכר שם בירושלמי, ויש רמז במנינם ליודעים חן:

ברוז
הודעות: 1396
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

רבי אליהו הכהן מאיזמיר: המת במגיפה נמחלין לו כל עוונותיו

הודעהעל ידי ברוז » ב' אפריל 27, 2020 6:29 pm

חוט של חסד פרשת מטות
קבצים מצורפים
1.png
1.png (59.56 KiB) נצפה 616 פעמים
2.png
2.png (163.79 KiB) נצפה 616 פעמים
3.png
3.png (82.73 KiB) נצפה 616 פעמים
4.png
4.png (165.38 KiB) נצפה 616 פעמים

דמשק
הודעות: 798
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: רבי אליהו הכהן מאיזמיר: המת במגיפה נמחלין לו כל עוונותיו

הודעהעל ידי דמשק » ב' אפריל 27, 2020 7:21 pm

ברוז כתב:חוט של חסד פרשת מטות

viewtopic.php?p=614111#p614111

לענין
הודעות: 2869
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי לענין » ב' מאי 04, 2020 10:37 pm

דבר מעניין שראיתי באקראי
מהרי''ט צהלון.PNG
מהרי''ט צהלון.PNG (25.09 KiB) נצפה 473 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' מאי 05, 2020 1:01 am

גם המבי"ט. ריש טור ב'
קבצים מצורפים
מגיפה.PDF
(357.05 KiB) הורד 19 פעמים

שבע
הודעות: 1312
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי שבע » ה' מאי 14, 2020 3:58 pm

קבלה מחכמי ארץ ישראל תוב"ב

JTS Ms. 336, עמ' 152 ב'כתיב'
קבצים מצורפים
JTS 336.jpg
JTS 336.jpg (130.54 KiB) נצפה 259 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' מאי 14, 2020 5:58 pm

מהו ספר ארבעה ועשרים?

דמשק
הודעות: 798
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי דמשק » ה' מאי 14, 2020 6:07 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מהו ספר ארבעה ועשרים?

תנ"ך.

תורה מפוארת
הודעות: 504
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי תורה מפוארת » א' מאי 17, 2020 10:58 am

הספר הנאדר בקודש של מכון ירושלים אודות מגיפה והמסתעף
מצו"ב
קבצים מצורפים
נאמנו מאוד להדפסה.pdf
(2.23 MiB) הורד 13 פעמים

דמשק
הודעות: 798
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: דברים יקרים מגדולי הדורות בעניני מגיפה

הודעהעל ידי דמשק » ג' מאי 19, 2020 2:40 pm

תורה מפוארת כתב:הספר הנאדר בקודש של מכון ירושלים אודות מגיפה והמסתעף
מצו"ב

חדש ממכון ירושלים: 'נאמנו מאד - אורך ימים', הליכות גדו"י בימי חולי ומגיפה (להורדה)


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים