בסליחה המתחלת 'יום זה יהי משקל כל חטאתי' לרי"א מודינא "הן ראש חדשים אל עמך נתת לזמן כפרה על כל תולדותם. מאת אהוביך שוטן השבת על כן אקדמך בתחינתם. מיום לפניו בא כי אז איתם. אשוב לאיש תושב לא עוד אורח".
ומהי הכוונה 'אשוב לאיש תושב לא עוד אורח', יש שפירשוהו שהמתפלל אומר שישוב לד' ואזי יהיה כתושב בעבודת ד' בקביעות ולא כאורח, ויש שפירשו שהכוונה שהמתפלל אומר שהיצר הרע שהיה אצלו עד עתה כתושב לא יקבלו מעתה אפילו כאורח.
ונראה יותר שהכוונה ע"פ דברי הגמ' בסוכה (נב, ב): אמר רבא בתחילה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש, שנאמר ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח, וכתיב ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו.
והיינו שישוב ויאמר ליצה"ר שנהיה תושב אצלו בבחינת 'איש' שלא יהיה אפילו בדרגה הנמוכה יותר בדרגת אורח, ואולם בודאי לא יכול לסלק יצר הרע מעצמו שלא היה בדרגת 'הלך'.
[ודברי הגמ' בסוכה שם לעיל מיניה רמוזים בתחילת הפיוט "חוטי עוונותי עם דוק רשעי", וזה ע"פ דברי הגמ' שם בעמוד א: אמר רבי אסי: יצר הרע, בתחילה דומה לחוט של בוכיא, ולבסוף דומה כעבותות העגלה, שנאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה. ועוד שם: כדדרש רבי יהודה: לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין, והללו בוכין. צדיקים בוכין ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה! ורשעים בוכין ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה].