קריאת התורה בתקופת הקורונה

אשרי יושבי ביתך

א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ב' מרץ 23, 2020 2:19 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

א. אינני רואה בזה חשש אמיתי.
ב. ראוי שהוא עצמו יהיה החזן לברכת החודש. ועכ"פ נוהגים לעמוד. וכפי שמחזיקי הס"ת הראשון והשני שניהם עומדים בברכת החודש.

אשרי יושבי ביתך

עזריאל ברגר כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

א. אינני רואה בזה חשש אמיתי.
ב. ראוי שהוא עצמו יהיה החזן לברכת החודש. ועכ"פ נוהגים לעמוד. וכפי שמחזיקי הס"ת הראשון והשני שניהם עומדים בברכת החודש.

א. צריך שאלת רופא ומומחה ולא מסברת יחיד.
ב. מה שאני רואה, מנהג העולם להשאר לשבת עם הס"ת ולא לעמוד, כבודו רואה מקומות שנוהגים לעמוד?

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ב' מרץ 23, 2020 4:26 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

א. אינני רואה בזה חשש אמיתי.
ב. ראוי שהוא עצמו יהיה החזן לברכת החודש. ועכ"פ נוהגים לעמוד. וכפי שמחזיקי הס"ת הראשון והשני שניהם עומדים בברכת החודש.

א. צריך שאלת רופא ומומחה ולא מסברת יחיד.
ב. מה שאני רואה, מנהג העולם להשאר לשבת עם הס"ת ולא לעמוד, כבודו רואה מקומות שנוהגים לעמוד?

א. צודק.
ב. בכל מקום ראיתי שעומדים. ועכ"פ אלו שנוהגים לשבת - גם עכשיו עליו לשבת. אין שום חילוק בין המקרים. אלא שאם אפשר בקל שהמגביה יהיה החזן - עדיף טפי.

אוהב עמו · הודעהעל ידי **אוהב עמו** » ג' מרץ 24, 2020 12:10 am

לקראת שבת הקרובה אני רוצה לפרסם כמה הוראות לבאי בית הכנסת (שעבר לחצר ומתפללים בו בשמירה ראוייה תוך הקפדה על מרחק בין מתפלל לחברו)

לכאורה מחמת הקורונה יש להתיר:

א. שהעולה לתורה לא יישאר סמוך לבימה, וגם הגבאי יעמוד מרחוק.
ב. העולה יברך על הספר תורה בלי להחזיק אלא הבעל קורא ייפתח ויחזיק את שני העצי חיים, או לחילופין שהאוחז בספר תורה [וכן המגביה והגולל] יהיו עם כפפות.
ג. כדי להפחית ככל האפשר את שהות עולים רבים ליד הבעל קורא למשך זמן ארוך, יהיו בתחילה שישה עולים עם עליות קצרות ככל האפשר ואז הבעל קורא יעלה לשביעי ויקרא את רוב הפרשה ואת המפטיר.

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ג' מרץ 24, 2020 12:28 am

אוהב עמו כתב:לקראת שבת הקרובה אני רוצה לפרסם כמה הוראות לבאי בית הכנסת (שעבר לחצר ומתפללים בו בשמירה ראוייה תוך הקפדה על מרחק בין מתפלל לחברו)

לכאורה מחמת הקורונה יש להתיר:

א. שהעולה לתורה לא יישאר סמוך לבימה, וגם הגבאי יעמוד מרחוק.
ב. העולה יברך על הספר תורה בלי להחזיק אלא הבעל קורא ייפתח ויחזיק את שני העצי חיים, או לחילופין שהאוחז בספר תורה [וכן המגביה והגולל] יהיו עם כפפות.

יעויין בביאה"ל ריש קמא שבמגילה יש דין על כאו"כ לקרוא ולכן יש שומע כעונה, אבל בקריה"ת אין העולה יותר מהאחרים ולכן חייב לקרוא בעצמו. ושמעתי מת"ח מובהק ומורה הרואה שמצד הדין בכל קריה"ת יוכל הבעל קורא לכוון להוציא את העולה מדין שומע כעונה, והעולה יוכל לשבת במקומו. אלא שאנחנו עושים את ההלכה כצורתה ולא קונצים.
עפיי"ז באמת יש מקום להתיר לאור הנסיבות המיוחדות, וצריך לשאול את גדולי המורים.

אשרי יושבי ביתך

עזריאל ברגר כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

א. אינני רואה בזה חשש אמיתי.
ב. ראוי שהוא עצמו יהיה החזן לברכת החודש. ועכ"פ נוהגים לעמוד. וכפי שמחזיקי הס"ת הראשון והשני שניהם עומדים בברכת החודש.

א. צריך שאלת רופא ומומחה ולא מסברת יחיד.
ב. מה שאני רואה, מנהג העולם להשאר לשבת עם הס"ת ולא לעמוד, כבודו רואה מקומות שנוהגים לעמוד?

א. צודק.
ב. בכל מקום ראיתי שעומדים. ועכ"פ אלו שנוהגים לשבת - גם עכשיו עליו לשבת. אין שום חילוק בין המקרים. אלא שאם אפשר בקל שהמגביה יהיה החזן - עדיף טפי.

שמעתי מעד נאמן (הרה"ג ר' יהושע אייזנשטיין שליט"א מקרי"ס) שמרן הגרח"ק שליט"א אמר לו שהאוחז ס"ת משום כבוד הס"ת שלא יעמוד עם כל הציבור בקדיש וברכו, ורק בקדושה שזה חיוב גמור, אבל בדבר שהוא רק מנהג ישאר לשבת, ולכן כאן גבי עמידה בברכת החודש שהוא רק מנהג כמבו' במשנ"ב בסי' תי"ז סק"א.
[וגם שעיקר העמידה היא כשאומרים "ראש חודש פלוני יהיה ביום פלוני", ובזה בלא"ה הוא עומד כי מביא הס"ת לחזן. רק נפק"מ כשיש שני ס"ת, דאז א' מהיושבים שמחזיק הס"ת נשאר לשבת].

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' מרץ 24, 2020 1:47 am

אוהב עמו כתב:לקראת שבת הקרובה אני רוצה לפרסם כמה הוראות לבאי בית הכנסת (שעבר לחצר ומתפללים בו בשמירה ראוייה תוך הקפדה על מרחק בין מתפלל לחברו)

לכאורה מחמת הקורונה יש להתיר:

א. שהעולה לתורה לא יישאר סמוך לבימה, וגם הגבאי יעמוד מרחוק.
ב. העולה יברך על הספר תורה בלי להחזיק אלא הבעל קורא ייפתח ויחזיק את שני העצי חיים, או לחילופין שהאוחז בספר תורה [וכן המגביה והגולל] יהיו עם כפפות.
ג. כדי להפחית ככל האפשר את שהות עולים רבים ליד הבעל קורא למשך זמן ארוך, יהיו בתחילה שישה עולים עם עליות קצרות ככל האפשר ואז הבעל קורא יעלה לשביעי ויקרא את רוב הפרשה ואת המפטיר.

א. 1. המנהג שיעמדו שלשה בקריאת התורה,
אבל אם שלשתם בשוה, ופניהם למזרח, לכאורה אין חשש.
2 .העולה צריך להשאר עד שיעלה הראוי לבוא תחתיו ( רמ''א סימן קמא סעיף ז)
ולא מבואר במשנ''ב אם מועיל מה שעומד שם בעל הקורא.

ב. לכאורה כפפות אינו ראוי ( משנ''ב סימן צא ס''ק יב)
כתב המש''ב בסימן קמז ס''ק ב'
בעמודי הספר תורה יכול לאחוז בלא מטפחת, ויש מחמירין
וכורכין עמודי הספר תורה בקצוות הטלית בשעת הגבהה. ע''כ
( והב''ח כתב שגם בשעה שקורא לא יאחוז בידו)

צפנת פענח · הודעהעל ידי **צפנת פענח** » ג' מרץ 24, 2020 4:37 am

רצו"פ שאלה העומד כעת על הפרק, ותשובה מהגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, הראב"ד דירושלים עיה"ק ת"ו, בעל מועדים וזמנים ותשובות והנהגות.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ג' מרץ 24, 2020 8:23 am

אוהב עמו כתב:לקראת שבת הקרובה אני רוצה לפרסם כמה הוראות לבאי בית הכנסת (שעבר לחצר ומתפללים בו בשמירה ראוייה תוך הקפדה על מרחק בין מתפלל לחברו)

לכאורה מחמת הקורונה יש להתיר:

א. שהעולה לתורה לא יישאר סמוך לבימה, וגם הגבאי יעמוד מרחוק.
ב. העולה יברך על הספר תורה בלי להחזיק אלא הבעל קורא ייפתח ויחזיק את שני העצי חיים, או לחילופין שהאוחז בספר תורה [וכן המגביה והגולל] יהיו עם כפפות.
ג. כדי להפחית ככל האפשר את שהות עולים רבים ליד הבעל קורא למשך זמן ארוך, יהיו בתחילה שישה עולים עם עליות קצרות ככל האפשר ואז הבעל קורא יעלה לשביעי ויקרא את רוב הפרשה ואת המפטיר.

ג. לא הייתי מוותר על המפטיר. אבל ראוי אכן לשנות את חלוקת העליות כך שהקורא יעלה לרוב הפרשה.
לחילופין - אם זה אפשרי כדאי לנהוג כאחב"י התימנים שכאו"א קורא את העליה שלו (כ"א יכין ג פסוקים וכיו"ב).

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ג' מרץ 24, 2020 8:29 am

הצעה אחרת, מאת ידידי ר' מ.ק. מכפר חב"ד, בעריכה קלה:

לפענ"ד, נקודת התורפה שלנו בבתי הכנסת הוא קריאת התורה. כמעט בלתי אפשרי שלא יהיה מגע פיזי ו/או עמידה קרובה מדי בין שני אנשים או יותר.
לכן, במידה ומתעקשים להמשיך ולפתוח את בתי הכנסת לתפילה במניין, יש (לקבל את אישורו של הרב ו)לנהוג כדלהלן:
פתיחה: א מהקהל ניגש לפתוח את ארון הקודש, אך אינו מוציא ספר! (כדי שלא יצטרך ליצור מגע עם החזן).
הוצאה: החזן עצמו יוציא את הספר, יאמר "גדלו", ויניחו על בימת הקריאה. בזמן ההולכה אף אחד לא ניגש לנשק את הספר!
הגבאי: יקרא לאנשים לקבל עלייה בעודו עומד במקומו. מבלי להתקרב לבימת/שולחן הקריאה.
העולים: יברכו את הברכות במקומם (!) כמו שעושים בשמח"ת בבתי כנסת בהם יש חשש פקו"נ מצפיפות האנשים. ולא יגשו לנשק את ספר התורה לפני הברכות.
בעל הקורא: בלבדו יעמוד ויקרא מתוך הספר כאשר אין על ידו אף אחד אחר!
הגבהה וגלילה: לאחר שבעל הקורא התרחק מבימת הקריאה, יעלה המגביה להגביה את הספר, ואח"כ יניחנו בחזרה על בימת הקריאה ויגלול ויכסה את הספר בעצמו! ויתישב עם הספר אחרי שהוא כבר כרוך במעילו.
הכנסה: מי שפתח את הארון, ייגש שוב לפתוח, ויתרחק כדי שהמגביה יוכל להחזיר את הס"ת להיכל.

כהנ"ל הוא לפענ"ד, ואשמח לשמוע את דעתכם.

אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך!

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ג' מרץ 24, 2020 8:33 pm

צפנת פענח כתב:רצו"פ שאלה העומד כעת על הפרק, ותשובה מהגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, הראב"ד דירושלים עיה"ק ת"ו, בעל מועדים וזמנים ותשובות והנהגות.

כבר הציעו שהבעל קורא בעצמו יעלה לכל העליות, ואיזה שעת דחק יש שחייבים להעלות את המתפללים ממקום עומדם, שלדעת השו"ע הוא ברכה לבטלה.

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ד' מרץ 25, 2020 11:27 pm

האם זה בזיון לס"ת להחזיק בו עם כפפות?

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ד' מרץ 25, 2020 11:42 pm

שומע ומשמיע כתב:האם זה בזיון לס"ת להחזיק בו עם כפפות?

שו''ת תורה לשמה סימן כו

יוסף חיים אוהב ציון

עיין שו"ת ויען שאול חיו"ד סימן ו'.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מרץ 25, 2020 11:58 pm

שומע ומשמיע כתב:האם זה בזיון לס"ת להחזיק בו עם כפפות?

בלי לעיין במקורות שצוינו לעיל, אלא מסברא:
בדרך כלל - זה בוודאי לא דבר מכובד.
במצב הנוכחי - אין ברירה אחרת.
וע"ד מי שלוקח ס"ת עמו ברכיבה על החמור, שבדרך כלל - צריך להחזיק את הספר בידו, אבל אם היה מתפחד מן הגנבים ומן הליסטים - מותר להניח את ספר התורה על החמור ולרכוב עליו!!!

ועוד יש לומר, שבמצב הזה - זה לא בזיון.
(יצא לי לראות מבודד-קורונה (אדם בריא, שחזר מחו"ל והוכנס לבידוד, ואכן הוא כבר שוחרר מהבידוד ללא שום בעיה) שעלה לתורה ביום היארצייט של אביו, והוא עשה זאת עם כפפות ומסכה, ובזהירות הראויה שלא להדביק את הציבור ואת בעל הקריאה וכו', ולפחות בעינים שלי לא היה נראה שום צד ביזיון בזה שהוא אחז את הספר בכפפות. אבל אילו הוא היה עושה זאת בימי שגרה - ברור שזו לא צורה מכובדת)

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ה' מרץ 26, 2020 12:04 am

אי אפשרלאחוז עם טלית?
( מי שחושש לאוויר, וכל היום ידיו בכפפות, אולי כך לבושו משום סכנה,
אבל מי שלא חושש לאוויר, ובמשך היום ידיו אינם בכפפות,
החשש בטלית ( או במטפחת ) החשש הוא כמו החשש באוויר)

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ה' מרץ 26, 2020 12:27 am

צביב כתב:
שומע ומשמיע כתב:האם זה בזיון לס"ת להחזיק בו עם כפפות?

שו''ת תורה לשמה סימן כו

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ה' מרץ 26, 2020 12:28 am

צביב כתב:אי אפשרלאחוז עם טלית?
( מי שחושש לאוויר, וכל היום ידיו בכפפות, אולי כך לבושו משום סכנה,
אבל מי שלא חושש לאוויר, ובמשך היום ידיו אינם בכפפות,
החשש בטלית ( או במטפחת ) החשש הוא כמו החשש באוויר)

לפענ"ד טלית איננה מועילה (לענין הבידוד) כמו כפפות.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ה' מרץ 26, 2020 12:31 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין שו"ת ויען שאול חיו"ד סימן ו'.

מצו"ב, ואכן נראה שכיוונתי לסברתו.

יהודה בן יעקב

רב ביהכ"נ שבו אני מתפלל כתב כי יעשו מנינים לשחרית ומוסף בחצרות הבתים ומקומות פתוחים, ולאחמ"כ בין השעות 9-10 יעשו קריאה"ת ברחבת ביהכ"נ.

הוא הוסיף וכתב כי אין לומר קדיש לאחר קריאה"ת. האם יש לזה מקור / הסבר?

כפי הנראה הוא סובר שיקראו שוב ושוב את הקריאה, ומשום כך הוא דימה זאת לקריאה ארוכה. האם ניתן לומר כך, כשכל קריאה מתחלפים האנשים השומעים?

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ה' מרץ 26, 2020 12:11 pm

יהודה בן יעקב כתב:רב ביהכ"נ שבו אני מתפלל כתב כי יעשו מנינים לשחרית ומוסף בחצרות הבתים ומקומות פתוחים, ולאחמ"כ בין השעות 9-10 יעשו קריאה"ת ברחבת ביהכ"נ.

הוא הוסיף וכתב כי אין לומר קדיש לאחר קריאה"ת. האם יש לזה מקור / הסבר?

כפי הנראה הוא סובר שיקראו שוב ושוב את הקריאה, ומשום כך הוא דימה זאת לקריאה ארוכה. האם ניתן לומר כך, כשכל קריאה מתחלפים האנשים השומעים?

פלא. מסתבר שכיון שהציבור מתחלף צריך לומר קדיש אחר כל קריאה.

ואם כבר יש לדון להיפך, שיאמרו קדיש יהא שלמא. דלכאו' מה אומרים רק חצי קדיש זה משום שלא מסיימים בזה, אבל אם מסיימים כאן את סדר התפילה לכאו' יש לומר קדיש שלם.

לומד אחד · הודעהעל ידי **לומד אחד** » ש' מרץ 28, 2020 10:16 pm

בעניין איך להפחית את ההתקרבות בעת קריאת התורה.
הורו הגאונים ר' משה שטרנבוך שליט''א וכן הורה הגאון ר' שבח רוזנבלט שליט''א שהקורא יעמוד במקומו (ויקרא מחומש) ויוציא את הקורא בברכותיו והקורא יוציאו בקריאה.
שמעתי עצה טובה שיוציאו שני ס''ת, אחד לעולה ואחד לקורא, כך גם יקרא העולה מתוך ס''ת, וגם הציבור ישמעו את הקורא שיקרא מתוך ס''ת.

לומד אחד · הודעהעל ידי **לומד אחד** » ש' מרץ 28, 2020 10:21 pm

בעניין איך להפחית את ההתקרבות בעת קריאת התורה.
הורו הגאונים ר' משה שטרנבוך שליט''א וכן הורה הגאון ר' שבח רוזנבלט שליט''א שהקורא יעמוד במקומו (ויקרא מחומש) ויוציא את הקורא בברכותיו והקורא יוציאו בקריאה.
שמעתי עצה טובה שיוציאו שני ס''ת, אחד לעולה ואחד לקורא, כך גם יקרא העולה מתוך ס''ת, וגם הציבור ישמעו את הקורא שיקרא מתוך ס''ת.

דרך ישרה · הודעהעל ידי **דרך ישרה** » ב' מרץ 30, 2020 1:36 pm

א. במצב בו כל כלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם (למעט יחידים שביחידים) אינו קורא בתורה פרשת שבוע, האם זה נחשב שפרשת השבוע היא 'פרשת צו'?
ב. בהמשך להנ"ל, לאחר גמר הקורונה, מה יהיה פרשת השבוע? האם יחזרו מצו עד היכן שיאחזו אז? או שיקראו היכן שתהיה אז הפרשה? ומה עם כל הפרשיות שבנתיים?

עתניאל בן קנז

הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קלה, ב)
עיין שם ובנו"כ.

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » ב' מרץ 30, 2020 1:48 pm

עתניאל בן קנז כתב:הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קלה, ב)
עיין שם ובנו"כ.

בתקווה שתגמר הקורונה מהר ולא נצטרך להשלים פרשות רבות, לא נספיק סעודה שנייה לפני השקיעה...

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » ב' מרץ 30, 2020 1:48 pm

ובענין "שמו"ת" דבעינן ישלים פרשיותיו עם הציבור, האם השבוע אין צורך לקרוא?

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ב' מרץ 30, 2020 1:53 pm

לכאורה יש מקומות בארץ שממשיכים להתפלל במניין ולקרוא בתורה (בבתים פרטיים של רבנים וכד' שיש ס"ת ובני הבית מספיקים למניין, וכמובן במלונות הקורונה...).

דרך ישרה · הודעהעל ידי **דרך ישרה** » ב' מרץ 30, 2020 1:57 pm

שמש כתב:לכאורה יש מקומות בארץ שממשיכים להתפלל במניין ולקרוא בתורה (בבתים פרטיים של רבנים וכד' שיש ס"ת ובני הבית מספיקים למניין, וכמובן במלונות הקורונה...).

לכ' יש לנו לילך אחר רוב מנין ובנין של כלל ישראל, והרוב המוחלט לא ישמעו לכ' השבת קריאת התורה.

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ב' מרץ 30, 2020 2:05 pm

א. מהו המקור לחידוש זה?
ב. רוב מניין של עם ישראל אינם שומעים קריה"ת מזה כמאה וחמישים שנה לערך.. לגבי רוב בניין יל"ע.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ב' מרץ 30, 2020 3:13 pm

טברייני כתב:
עתניאל בן קנז כתב:הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קלה, ב)
עיין שם ובנו"כ.

בתקווה שתגמר הקורונה מהר ולא נצטרך להשלים פרשות רבות

באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ב' מרץ 30, 2020 7:57 pm

יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

גם אם נימא כהמאמ"ר היינו במה שמחוייבים בבו"ה ולא בכל הפרשה

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ב' מרץ 30, 2020 8:57 pm

ברוך00 כתב:
יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

גם אם נימא כהמאמ"ר היינו במה שמחוייבים בבו"ה ולא בכל הפרשה

ומאמר מרדכי הוא רק בעשרה פסוקים ראשונים ( כשאין בתוכם הפסק פרשה)
ולא בכל מה שקראו?

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ב' מרץ 30, 2020 10:40 pm

ברוך00 כתב:
יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

גם אם נימא כהמאמ"ר היינו במה שמחוייבים בבו"ה ולא בכל הפרשה

לא נכון.
יעויין במאמ"ר.

יהודה בן יעקב

טברייני כתב:
עתניאל בן קנז כתב:הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קלה, ב)
עיין שם ובנו"כ.

בתקווה שתגמר הקורונה מהר ולא נצטרך להשלים פרשות רבות, לא נספיק סעודה שנייה לפני השקיעה...

נטיית המשנ"ב שם לקרוא רק את הפרשה האחרונה...

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ג' מרץ 31, 2020 4:33 pm

יוצא פוניבז' כתב:
ברוך00 כתב:
יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

גם אם נימא כהמאמ"ר היינו במה שמחוייבים בבו"ה ולא בכל הפרשה

לא נכון.
יעויין במאמ"ר.

בדקתי. לא רואה שום משמעות שלא כמו שכתבתי. אפשר לומר כך ואפשר כך.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ג' מרץ 31, 2020 6:26 pm

אם לא יתאפשר לקרוא בתורה ברבים בשבת, האם יקראו את הפרשה כשיתאפשר?
עם יתאפשר עוד חודש, יקראו בתורה אז 5 פרשיות?

עתניאל בן קנז

ראה רמ"א או"ח קלה, ב. ובנו"כ
הלכה מפורשת

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ג' מרץ 31, 2020 6:52 pm

את הרמ"א אני מכיר. השאלה היא האם כל מה שנאמר שם הוא בגלל שביטלו את הקריאה "מחמת קטטה וכיוצ"ב", אך אם לא התכנסו כלל למנין וקריאה, ג"כ חייבים להשלים. שמעתי שלא חייבים בכה"ג.
מקורות?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר