דער אייבישטער

[תוכן]

המילה 'אייבישטער' באידיש מקבילה בצורת השימוש לתואר 'רבש"ע' בלשה"ק. פירושו המילולי של 'אייבישטער' הוא 'העליון'. שאלתי היא, מהו מקור ביטוי זה? לפום ריהטא לא אדע מקור בלשה"ק או בארמית שכינו לבורא עולם בשם 'העליון', ונשאלת השאלה מי המציא ביטוי זה. לפי הביטוי שלו, המקור הוא רוסי, כי רק באידיש הרוסי אומרים צירי במקום חולם, דהיינו 'אייבישטער' במקום 'אויבישטער', אבל עדיין זה לא מוסיף הרבה למקור הביטוי.

[סגי נהור]

המילה היא אויבערשטער, עם רי"ש.

[דוב גרין]

.

[מרבה_שלום]

'אל עליון'
בראשית, יד, יח-כב.

[מה שנכון נכון]

והוא יכוננה עליון. תהלים פז, לאב"ע ורד"ק.

[חרסון]

הָעֶלְיוֹן, וְעֵינוֹ אֶל יְרֵאָיו

[צביב]

ראיתי היום בספר אחד שרבי אהרן מבעלז זצ''ל
כשהיה לו ספק בברכה אחרונה על שתיה היה מברך בארמית,
בריך רחמנא מלכא דעלמא עילאה בורא נפשות רבות וגו'.

[שבענו מטובך]

בקצור ספר חרדים:

וירגיל אדם עצמו שלא להזכירו אפילו בשאר לשונות, אלא כשירצה להזכירו יאמר 'העליון' (בלשון אשכנז: דער אויברשטר).

[בן ראובן]

המילה 'אייבישטער' באידיש מקבילה בצורת השימוש לתואר 'רבש"ע' בלשה"ק. פירושו המילולי של 'אייבישטער' הוא 'העליון'. שאלתי היא, מהו מקור ביטוי זה? לפום ריהטא לא אדע מקור בלשה"ק או בארמית שכינו לבורא עולם בשם 'העליון', ונשאלת השאלה מי המציא ביטוי זה. לפי הביטוי שלו, המקור הוא רוסי, כי רק באידיש הרוסי אומרים צירי במקום חולם, דהיינו 'אייבישטער' במקום 'אויבישטער', אבל עדיין זה לא מוסיף הרבה למקור הביטוי.

דומני שבעלי הגייה פולנית הוגים "אייבישטער" בצירה דידהו.

[סגי נהור]

כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

[בן ראובן]

כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).

[גל של אגוזים]

יושב בסתר 'עליון'

[סגי נהור]

כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).

החידוש במקרה זה הוא שהפולנים אומרים "אויבן" בחולם ולא בצירי דידהו. הלא כן?

[בן ראובן]

כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).

החידוש במקרה זה הוא שהפולנים אומרים "אויבן" בחולם ולא בצירי דידהו. הלא כן?

גם "גלויבן" כשם עצם הם אומרים בחולם, ואילו כפועל בצירה (ואפשר שדווקא הרוסים הם שהתבלבלו כאן ואיחדו את שתי המלים בגלל הגייתן הזהה אצלם). אינני שולל את דבריך, אבל אין זו הוכחה גמורה.

עכ"פ אני לא הבנתי שהוכחת פותח האשכול היא מההגייה הפולנית, אלא מהאידיש הקלאסית (או האוקראינית-רומנית, או הליטאית דהאידנא), שבה הוגים צירה כמו הרוסים, ועל כך אמר הנ"ל שהגייתם "אייבישטער" היא חיקוי של הגיית "אויבערשטער" של הרוסים. ועל כך כתבתי שההגייה הפולנית היא קצת ראיה לסתור, כי אם הגייתם היא חיקוי להגיית הרוסים, היה להם להגות כמו הרוסים (ולאיית "עבישטער" וכיו"ב). אבל אכן אין זו קושיא גדולה.

[תוכן]

ההוכחה על מקורה של הביטוי, הוא מזה שהפולנים אומרים 'אייבישטער' בצירי ולא בחולם כפי שמתבקש בהיגוי שלהם.

לכל אלו שהביאו ראיה שהקב"ה נקרא 'עליון', אין הדברים נראים, כי שם מדובר בתואר, ואילו 'אייבישטר' הוא כנוי.

[דרומי]

אגב הדיון על הצירי והחולם המתחלפים במבטא הרוסי-ליטאי,

ובהתאם לכותרת האשכול אבל בעברית...

האם בהגיית שם אדנו"ת יש השפעה למבטאים השונים בתוך האשכנזים?

האם מצינו רוסים-ליטאיים שיבטאו את הד' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בצירי?

האם מצינו פולנים-גאליצייאנים שיבטאו את הנ' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בשורוק?

[צופה_ומביט]

אגב הדיון על הצירי והחולם המתחלפים במבטא הרוסי-ליטאי,

ובהתאם לכותרת האשכול אבל בעברית...

האם בהגיית שם אדנו"ת יש השפעה למבטאים השונים בתוך האשכנזים?

האם מצינו רוסים-ליטאיים שיבטאו את הד' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בצירי?

האם מצינו פולנים-גאליצייאנים שיבטאו את הנ' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בשורוק?

נ' כשורוק בוודאי שלא, כי יש אחריה עיצור.
לגבי ד' כצירי אתה אמור לדעת...

[דרומי]

ידוע לי שבדרך כלל לא עושים כן אלא מבטאים הד' בחולם הנפוץ, וכן הנ' בקמץ ולא בשורוק.

השאלה שלי היא האם מצינו חריגים שכן ביטאו כך?

[צופה_ומביט]

שוב, לגבי הנ' אין סיבה שתהיה נהגית בשורוק, כי יש אחריה י' עיצורית וההברה סגורה.
זה לא רק בשם ה' אלא כל "נָי" שהוא יהגו כקמץ.
ההוגים קמץ כשורוק עושין כן רק בהברה פתוחה.

[דרומי]

ייש"כ!

אז אפשר לומר לסיכום שכל האשכנזים אומרים את שם אד' באותה צורה?

[במסתרים]

לא, כי אין חולם אחד לכל האשכנזים.

[דרומי]

הוא אשר שאלתי. אנא פרט!

[הבאר ההיא]

כוונתו לחולם שנהגה ע"י יוצאי גרמניה באופן שונה מיוצאי מזרח אירופה, וממילא משפיע על הגיית האות ד' שבשם אדנות.

[עזריאל ברגר]

רבים אומרים באופן שנשמעת הד' בחיריק (ואין הבדל בקריאתם בין שם הוי' לבין עדינו העצני).

[בעל התפארת]

עי' בהקדמה לסידור אור החמה שהעיר על זה.