העילוי הנורא הגרא"י צוקר איננו !

חרט · הודעהעל ידי **חרט** » א' נובמבר 20, 2011 2:28 pm

שמעתי בשם אחד מעורכי רמב"ם פרנקל:
בעת עריכת הרמב"ם, הצביע הגרא"י על אחד מלשונותיו, כי מקורם בדברי רבי שמואל בר חפני גאון.
לכששאלוהו, היכן ראה את דברי ר"ש ב"ח גאון, ואיך לציין אליהן?
אמר, בילדותי, בהיותי כבן שתים עשרה, ביקרתי באיזה מוזיאון באנגליה, ושם הוצג כתב יד זה - אבל איך לציין אליו ואיך להגיע אליו - לא אדע!

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' נובמבר 20, 2011 2:33 pm

תמונת הוד תארו. הזכויות שמורות - באזהרה חמורה. לצפייה בכל התמונה, לחצו עליה פעם אחת. נא לא לפנות אלי בענין, אני בקושי שליח.

: י צוקר.jpg (31.06 KiB) נצפה 17363 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' נובמבר 20, 2011 2:43 pm

ירושלמי תודה. [התמונה היא מהזמן האחרון, כשהוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו, ומכאן 'ההוד']

איש שלום · הודעהעל ידי **איש שלום** » א' נובמבר 20, 2011 2:49 pm

באות טז מביא שזיהה את זיוף הירושלמי עפ"י העתקת הצנזורות. זה פלא גדול דעד דאתי הגרא"י צוקר לא נתגלה דבר זה לכל גדולי ישראל שחקרו בדבר?
האם מישהו יכול למצוא דוגמא לדבר?

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » א' נובמבר 20, 2011 4:02 pm

בנוגע לאות טו בקונטרס על הראש ישיבה מפורסם שדוחה בקש אגלה סודו שהכוונה להרב שטיינמן

איש שלום · הודעהעל ידי **איש שלום** » א' נובמבר 20, 2011 6:00 pm

באות טו בתחילתה יש ט"ס ליכנס לחדר אחד עם "המת" צ"ל עם החי. הלא כן???
ואולי מישהו יוכל להסביר מדוע השאלה אינה נכונה?

קלונימוס הזקן

צh33 כתב:בנוגע לאות טו בקונטרס על הראש ישיבה מפורסם שדוחה בקש אגלה סודו שהכוונה להרב שטיינמן

איני יודע אם כנים הדברים. אך בשל נימת הביקורת אכתוב רק זאת:
כשעלה הגרא"י שליט"א לארה"ק היה הגראי"ל שטיינמן מכרו וגואלו הקרוב, וכמדומה אף התאכסן בביתו זמן מה
כשהוציא הגרא"י לאור את התורת כהנים במהדורתו, שלח להגראי"ל שטיינמן את א' העותקים הלא כרוכים (כלו' תיכף לאחר ההדפסה ולא רצה להשתהות)
ובאופן כללי מכבדו מאד

חוקר · הודעהעל ידי **חוקר** » א' נובמבר 20, 2011 6:39 pm

איש שלום כתב:באות טז מביא שזיהה את זיוף הירושלמי עפ"י העתקת הצנזורות. זה פלא גדול דעד דאתי הגרא"י צוקר לא נתגלה דבר זה לכל גדולי ישראל שחקרו בדבר?
האם מישהו יכול למצוא דוגמא לדבר?

למעלה הוגה כתב את הסיפור בצורה אחרת:

בילדותו ראה בספריית אביו (יהודי חסידי בחו"ל כמדומני), "ירושלמי קדשים", ולתומו החל לומד בו.
אבל... כדרכו עד היום (שה' ישלח לו רפו"ש), וא"כ כבר מאז... לא הסתפק בלימוד דברי הירושלמי על מקומם, אלא השווה למקבילות מאמרי האמוראים וברייתות וכו'.
עד שהגיע למקום אחד, בו הוא רואה שהירושלמי מצטט תוספתא, אבל הבעיה שבירושלמי הזה, שנדפס מכת"י קדמון מאוד, מצוטטת נוסח התוספתא יחד עם ט"ס שבה, טעות דמוכח שנתחדשה בדפוסים...
דבר זה הפליא אותו מאוד, עד שניגש לאביו ושאלו על כך, וזה אמר לו: "מה אתה לא יודע שהירושלמי הזה מזוייף....".

ואם זה כך, הרי יתכן שכבר קדמוהו, במכתב הידוע של הרוגאצ'ובי על הירושלמי, מביא דוגמה להוכחת הזיוף, שמעתיק תוספתא שנפלה בה טעות עם הטעות.

: תוספתא.JPG (30.79 KiB) נצפה 17305 פעמים

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » א' נובמבר 20, 2011 7:55 pm

אין זה הרב צוקר ליד הרב הלוי אלא הרב טורצין שגם היה בתשב"ר

ישבב הסופר

תודה על המכתב מהראגוטשובי, פעם ראשון שאני רואה ממנו 'מליצה' סגנונית, הוא קורא לספר בסוף מכתבו "הכרך הנורא"...

שחר · הודעהעל ידי **שחר** » א' נובמבר 20, 2011 10:25 pm

מהעבר כתב:אין זה הרב צוקר ליד הרב הלוי אלא הרב טורצין שגם היה בתשב"ר

קבלתי! ובהצטרף להכותבים הנ"ל שג"כ מעידים כך, ובנוסף גם בררתי אצלי מי שהביא לי התמונה, אכן זהו הרב טורצין זצ"ל, פשוט את הרב טורצין לא הכרתי בפניו, והדמיון בתמונה ליבדלח"ט הרב צוקר הוא ממש נותן מקום לטעות (עכ"פ למי שהכירו בשנים קדמוניות).

אמת לאמיתה

הנראה בתמונה עומד מאחורי הגרא"י הוא הצדיק הרב טריגר [שהסתופף בצילו שנים רבות בפוניבז] בנו של הרה"צ רבי שמואל יוסף טריגר זצ"ל מחיפה ואחיו של הרב טריגר המפורסם במסירות נפשו לנערי ישראל

פרי_העץ · הודעהעל ידי **פרי_העץ** » ב' נובמבר 21, 2011 2:37 am

איש שלום כתב:באות טז מביא שזיהה את זיוף הירושלמי עפ"י העתקת הצנזורות. זה פלא גדול דעד דאתי הגרא"י צוקר לא נתגלה דבר זה לכל גדולי ישראל שחקרו בדבר?
האם מישהו יכול למצוא דוגמא לדבר?

שמעתי שייחסו טענה זו לר' מאיר שמחה זצ"ל. ובהקדמת המו"ל של הירושלמי המזויף לזבחים הוא מתייחס לטענות אלו.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49587&st=&pgnum=12

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ב' נובמבר 21, 2011 1:20 pm

קבלתי בפרטי את הדברים הבאים בשם ניק שמואל מאיזה מקום, ונתבקשתי להעלות לכאן:

בזמנו סיפרו בישיבה, שהוא הלך לשאול את ר' מיכל פיינשטיין למה משחת שיניים זקוקה להכשר לפסח, והגר"מ ענה שזה לא נפסל מאכילת כלב. לא יהודי כר' צוקער ייבהל, הוא הרעיב כלב, ואחרי יומיים העניק לו משחת שיניים, הכלב האומלל סירב לטעום מהמטעמים. הגרא"י מיהר להגר"מ פינשטיין לספר לו את החדשות, משחת שיניים אכן אינם ראויים לאכילת כלב. ניפנף אותו הגר"מ: כלבי דורינו מפונקים הם, גדלו בדור של שפע ואין מביאים ראיה.

הוספה שלי: לא כתוב שכלב נעשה רעב רק אחרי 3 ימים?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' נובמבר 21, 2011 1:44 pm

חיים כתב:קבלתי בפרטי את הדברים הבאים בשם ניק שמואל מאיזה מקום, ונתבקשתי להעלות לכאן:
בזמנו סיפרו בישיבה, שהוא הלך לשאול את ר' מיכל פיינשטיין למה משחת שיניים זקוקה להכשר לפסח, והגר"מ ענה שזה לא נפסל מאכילת כלב. לא יהודי כר' צוקער ייבהל, הוא הרעיב כלב, ואחרי יומיים העניק לו משחת שיניים, הכלב האומלל סירב לטעום מהמטעמים. הגרא"י מיהר להגר"מ פינשטיין לספר לו את החדשות, משחת שיניים אכן אינם ראויים לאכילת כלב. ניפנף אותו הגר"מ: כלבי דורינו מפונקים הם, גדלו בדור של שפע ואין מביאים ראיה.

הוספה שלי: לא כתוב שכלב נעשה רעב רק אחרי 3 ימים?

זה מזכיר לי, את זה שבדק בגן חיות כיצד היא שאגת האריה, כדי לדעת מהו הגיית החולום האמיתי. ואמרו לו, שאין בדיקתו יפה, כי האריות בשבי שואגים אחרת. (עי' שרשי מנהג אשכנז, ח"א).

ישבב הסופר

חיים כתב:קבלתי בפרטי את הדברים הבאים בשם ניק שמואל מאיזה מקום, ונתבקשתי להעלות לכאן:

בזמנו סיפרו בישיבה, שהוא הלך לשאול את ר' מיכל פיינשטיין למה משחת שיניים זקוקה להכשר לפסח, והגר"מ ענה שזה לא נפסל מאכילת כלב. לא יהודי כר' צוקער ייבהל, הוא הרעיב כלב, ואחרי יומיים העניק לו משחת שיניים, הכלב האומלל סירב לטעום מהמטעמים. הגרא"י מיהר להגר"מ פינשטיין לספר לו את החדשות, משחת שיניים אכן אינם ראויים לאכילת כלב. ניפנף אותו הגר"מ: כלבי דורינו מפונקים הם, גדלו בדור של שפע ואין מביאים ראיה.

הוספה שלי: לא כתוב שכלב נעשה רעב רק אחרי 3 ימים?

בילדותי שמעתי את הסיפור הזה, בנוסחא אחרת. הוא בא לרב ואמר לו שהכלב סירב לאכול, ענה לו הרב "בטלה דעתו אצל כל הכלבים."

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' נובמבר 21, 2011 3:37 pm

לא מובן מה שהשיב אביו לאמו שבודאי יצטרך את כל העבדים, אבל היא שאלה לשם מה ולא ענה על כך.

לומר לחיים בקידוש הוא מדרש. מי יודע היכן המדרש?

אין חובה לרצות שיבא עכשיו משיח? קשה להולמו. והיכן כתוב שכאשר יבוא משיח לא נוכל לשוב בתשובה?

מדוע שקריאת שמע תיקח יותר מכפול מברכת המזון? בגלל שחוזרים שוב ושוב אם יש חשש שלא אמרו כהלכה?
האם אצלו ארך קרי"ש וברכת המזון שיעורים אלו? האם היה חוזר תיבות שוב בקרי"ש?

לגבי הסיפור עם הכלב, מה עם צער בעלי חיים? אולי לצורך ידיעת ההלכה זה מותר.

מותיב ומפרק

מדי דברי... מן הנכון להעלות על נס דמותו הנפלאה של החברותא הנצחית צדיק נשגב תמים במעשיו גאון מובהק הרב פריימן שליט"א... יבואו ויגידו...

בחושךאור1 · הודעהעל ידי **בחושךאור1** » ב' נובמבר 21, 2011 4:12 pm

המנהג לומר לחיים בקידוש מובא בדעת זקנים/חזקוני עה"ת אאל"ט בפרשת שמיני או אחרי מות לגבי איסור שתיית יין לכהנים.

קלונימוס הזקן

אכן ראוי הוא לאשכול בפני עצמו, אך דמותו הצבעונית פחות, זועקת בדממה: הניחו לי

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' נובמבר 21, 2011 5:25 pm

מתפעל כתב:היכן כתוב שכאשר יבוא משיח לא נוכל לשוב בתשובה?

viewtopic.php?f=7&t=1874
http://www.otzar.org/aspcrops/144914_66 ... 112011.asp

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ב' נובמבר 21, 2011 6:27 pm

קלונימוס הזקן כתב:
צh33 כתב:בנוגע לאות טו בקונטרס על הראש ישיבה מפורסם שדוחה בקש אגלה סודו שהכוונה להרב שטיינמן

איני יודע אם כנים הדברים. אך בשל נימת הביקורת אכתוב רק זאת:
כשעלה הגרא"י שליט"א לארה"ק היה הגראי"ל שטיינמן מכרו וגואלו הקרוב, וכמדומה אף התאכסן בביתו זמן מה

א. ביקורת? אולי התכוונת לביקורת של הרב צוקער...
ב. הכנסת אורחים מופלגת לא מעידה על כלום

כשהוציא הגרא"י לאור את התורת כהנים במהדורתו, שלח להגראי"ל שטיינמן את א' העותקים הלא כרוכים (כלו' תיכף לאחר ההדפסה ולא רצה להשתהות)
ובאופן כללי מכבדו מאד

זה נראה בכלל כבא לברך ונמצא מקלל...

קלונימוס הזקן

א. הקונטרס כותב בשם רא"י שליט"א על ראש ישיבה שדוחה בקש כדרכו, כשהדבר נאמר בע"פ הוא מושם אוטומטית בקונטקסט המדוייק והמכובד, מאידך כשהוא נכתב הוא נשמע כביקורת,
מושם כך השמיט עורך הקונטרס את שם ראש הישיבה, ולא כהסתייגות מדרכו של רבו רא"י שליט"א כמובן.
אתה באת וקיימת בעצמך הולך רכיל מגלה סוד, והעמדת את הדבר על קלקולו. משום כך מצאתי בדבריך רצון לביקורת והעמדתי הדברים על דיוקם שמכיון שבאופן כללי דהיינו בכל עניניו הרב צוקער מכבד את הגראיל"ש
מאד, הרי שבדבריו לא היתה אמורה להיות טענה כי אם ציון עובדה. מכאן גם ביטול הערת הסיום שלך על מברך שנמצא מקלל.
ועצם הדגשתך את הענין מריחה רצון לקלל, תקן אותי אם טעיתי 'והייתם נקיים'.
ב. לא מעידה על כלום? זו מהמעלות שנשתבח בהם אברהם אבינו עליו השלום. וספציפית - הסברתי מפורשות שהבאתי זאת רק להראות שהוא מכרו וגואלו, וכמובן שאין זה סותר חילוקי דעות

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ב' נובמבר 21, 2011 7:06 pm

אם זה היה משהו מקומי אז מה העניין בכל הסיפור וכל סיפור בא ללמד משהו ואם על החידושי תורה שבסיפור היה צריך לכתוב שרא"י אמר שזו דחיה בקש ולא להוסיף כדרכו בקודש שזה בדיוק הנוסח וזה אני מעיד לך..
ב. אפשר ודאי להבין שמחבר הספר אילת השחר אופן לימודו שונה מספר בד קודש למשל וסגנונות ספרי שניהם יעידו אם כן אין בעיה אם לדעתו תירוציו בדרכו בקודש הם דחיה בקש כמו שלבריסקער תירוצים של פולישער הם פלפולי....
ג. למה הוא מכבדו רק באופן כללי לדעתו הוא מכבדו גם באופן פרטי.. ועיין דעת רבינו פרץ על גדול בדורו הובא ברעקא לברכות לא גבי עלי ושמואל כנודע
ד. לדעתי גילוי שם הראש ישיבה רק מבהיר ויתן קצת טעם בסיפור וממנו יראו לא לישא פנים בהלכה וכו
בקיצור אין הבדל גדול בינינו ונסיים בטוב

לולי דמיסתפינא

קוויתי לקרוא על הברקות רוגוצביות, בקיאות ר' ראובן מרגליות, שנינות גוראיות, פיקחות דברי יואליות, למדנות בריסקאות, מחקרים מדעיות (שכן הוא בקי בכתבי יד). אך מאומה במקום זה. זה שאדם גדול אומר כאלו דברים לא נורא, אך כאשר מדפיסים את הדברים בתור מילין חכימין, זה מראה על ליקוי מאורות וחוסר הבחנה משווע.

מה הבעיה עם שורות אלו?

ישבב הסופר

ר' לולי, באמת אין בדבריו הללו מידעם ביש, אני מניח שאיש שלום התנגד לדבריו או משום שראה הודעות אחרות של החכם הנ"ל ושיער שיש גם בהודעה זו דברים שיש בהם משום אי-כבוד להגרא"ם שך זצ"ל, או שמא ר' איש שלום שוויא להחכם אתנחתא אנפשיה כאיסור גברא.
טענותיו של אתנחתא כאן מזכירות לי את האשכול ההוא על ר' שמואל אשכנזי וא"ב תנייתא... ואולי זה תמיד ככה, שכששומעים שמעו של איש אגדי, כשלבסוף נחשפים לדברים מפיו, ובפרט בכלי שני, עלולים להתאכזב באפס מה.

מותיב ומפרק

אלו המתאוננים לא ראו מעולם ולא ישבו תחת קורת גג אחד עם הגאון הנ"ל.. אלו שאכן היו במחיצתו יום יום.. וראו עמל תורתו, עבודתו, סיגופו, גאונותו בכל מכמני תורה, שואלים אותו בכל מקום ויודע.. ואח"כ רואים קצת שיחת חולין שלו יודעים שאין הקונטרס בנ"ל משקף ומתאר את דמותו הפלאית כלל...
הייתי מציע להזהר בגחלתן של ת"ח אמיתי...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 21, 2011 11:27 pm

אילו אני הייתי מלקט דברים מפי הרב צוקער לא הייתי קורא לזה 'חכימא דיהודאי', ולא משום שהוא טיפש ח"ו, אלא משום שהדגל שלו זה לא חכמה. זה יותר מתאים לאסופת וורטים מהאמרי חיים, למשל. הרב צוקר הוא אכן עילוי במלא מובן המילה, בחינת נער ישראל ואוהבהו. מלבד מומחיותו, בתחום גאונים וראשונים וגם מדרשי ההלכה, ידיעה מקיפה על השתלשלות והסתעפות ושייכות וכו' וכו', לצד בקיאות עצומה בתוכן עצמו, דבר שכמובן מציב אותו גבוה מעל גבוה מכל המומחים האחרים, מלבד כל זה מדובר באדם ירא"ש מרבים, צדיק נשגב ודחיל חטאין . הוא אינו איש מחשבה ופילסופיה, הוא מאמין בכל לב בדברי חז"ל כפשוטן, ובינהם על הסגולה של לומדי תורה לשמה הזוכין לדברים הרבה, ומכאן היחס שלו לראשי הישיבה הק' דפוניבז' כמו לעוד רבים מחכמי ישראל. ומובן שרבים מתקשים להכיל בריה משונה שכזו, אדם שבקי גם בפרסומים האקדמאים אבל פרומער שאין כדוגמתו. ואכן מן הדברים שאסף הכותב הנ"ל, ניכר בכמה מקומות הירא"ש המופלגת שלו: לב מי לא רעד בקוראו את התיאור על הרב צוקר המסיט את הוילון, מביט בשמש השוקעת ופורץ בבכי על כי בוטל התמיד. ואם אבן הוא נימוח. סופר על ההתמדה שלו שאין לה דמיון וכו' וכו'. ועוד. לכן מי שדמיין אותו כר' שאול ליברמן של שנות האלפיים התאכזב, ומי שחשב שהוא ר' נתן לובראט גם הוא מן הסתם לא בא על סיפוקו. ולסיכום אין ספק שהכותב האיר זווית מאד מאד מצומצמת מאישיות רבגונית זו, אבל גם צד זה ראוי לתשומת לב וללקיחת לקח.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ב' נובמבר 21, 2011 11:29 pm

ישבב הסופר כתב:ר' לולי, באמת אין בדבריו הללו מידעם ביש, אני מניח שאיש שלום התנגד לדבריו או משום שראה הודעות אחרות של החכם הנ"ל ושיער שיש גם בהודעה זו דברים שיש בהם משום אי-כבוד להגרא"ם שך זצ"ל, או שמא ר' איש שלום שוויא להחכם אתנחתא אנפשיה כאיסור גברא.
טענותיו של אתנחתא כאן מזכירות לי את האשכול ההוא על ר' שמואל אשכנזי וא"ב תנייתא... ואולי זה תמיד ככה, שכששומעים שמעו של איש אגדי, כשלבסוף נחשפים לדברים מפיו, ובפרט בכלי שני, עלולים להתאכזב באפס מה.

אלא מאי, באשכול על ר' שמואל אשכנזי יפה היה למתוח ביקורת ולהשמיע דעות נוספות "מזווית שונה", מה שאין באיש אשר המלך חפץ ביקרו, בו נסתתמו כל הביקורות ונסתיימו כל המורכבויות, ודו"ק וק"ל ופשוט ועיין והבן.

היא שיחתי

האגדה מספרת שכשהגיע לישיבה לא היה מקום ישיבה (או שינה?) ובעוד כולם מתרוצצים לחפש מקום וכו' התיישב הוא על המדרגות והתחיל ללמוד

היא שיחתי

בן המחבר כתב:ודו"ק וק"ל ופשוט ועיין והבן.

אולי תסביר

לולי דמיסתפינא

איש ספר. דברי פי חכם חן שפתיים ישק. (ס"ה העתקתי דברי אתנחתא, בלי אחריות עצמית).

ישבב הסופר

איש ספר, יפה דנת. מעולם לא עלה בדעתי להטיל ספק בגדלותו של האיש הגרא"י שיחי', כי שמוע שמעתי עליו גדולות ונצורות מפי אנשים נאמנים עלי כבי תרי. ודבריך היו לי למשיב נפש.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ב' נובמבר 21, 2011 11:49 pm

אני תמה איך לא הזכירו את המעשה המפורסם עליו,
שכשדן הגר"ש רוזובסקי בשיעור כללי האם יש קנין למת,
קם הרא"י והקנה את סודרו לקורח בן יצהר
ותמה - התריס: למה אין הסודר נבלע מיד באדמה ככל שאר חפציו של קרח?

שמא הזכירוהו מקודם
ושמא בטעות מיוחס לו

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ג' נובמבר 22, 2011 12:28 am

שני מעשים ששמעתי לפני כחמש עשרה שנה מפי עדים נאמנים שהיו בשעת מעשה:
א. לפני נישואיו קבע הגרא"י עם כלתו המיועדת, שבשעת קידושין לא יענוד את טבעת הקידושין על אצבעה, אלא יניחנה בכף ידה, כי חשש לשיטת אחד הראשונים שאין זו דרך קנין. הרב שך השגיח בדבר והורה לה להקנות את הטבעת לחתן שנאלץ לקדשה שוב ככל האדם.
ב. גרסה שונה מעט לנאמר בקונ' אות ד. לפי גרסה זו התבטא הגרא"י לפני כמה אברכים שאין לראש ישיבה סמכויות יתר בדבר קביעת תפקידים מאשר לטבח במטבח הישיבה, וכשם שאין הטבח ראשי למנות את חתנו לתפקיד במטבח, כך אין ראש ישיבה רשאי למנות את חתנו לר"מ. הדבר הגיע לאזני הגר"ד ובאותו לילה הפילה אשתו. מיד תלה הדבר בעלבון הנ"ל ולמחרת הגיע לישיבה וקיבל על עצמו נידוי וחלץ נעליו בפתח בית המדרש ורכן עד מקומו של ראש הישיבה וביקש ממנו מחילה כדין השו"ע. נענה הגר"ד שמעולם ידע שהוא גאון, אבל עד עתה לא ידע שהוא גם צדיק.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' נובמבר 22, 2011 1:37 am

הסתובב בפוניבז' איזה פסק שלו בעניין המזגנים מחשמל הישיבה

הוגה ומעיין

איש_ספר כתב: הוא אינו איש מחשבה ופילסופיה, הוא מאמין בכל לב בדברי חז"ל כפשוטן,

את חטאי אני נזכר ומזכיר: לפני שמיטה שאלתי אותו על דברי הגמרא בכורות נ"ה שכל העולם כולו מנהר פרת הוא שותה, אם יש לפרש "כל העולם כולו" על איזור המזרח התיכון, כפי שמובא בשם רג"נ (עמוד קיח), ולפרש ששותה ממנו דרך אקוויפרים מחוברים. הוא ענה, כמובן בצעקה (הרשתי לעצמי כיון שלא שאלתי בתוך ביהמ"ד אלא בפרוזדור היוצא מהמדרגות העולות לעז"נ לכיוון אגף צפון), שלא זו כוונת דברי חז"ל אלא כפשוטם. שאלתיו, שלפי פירושו קשה מנין להם לחז"ל דבר זה. הוא התחיל ללכת וענה: מאיפה הם ידעו? מאיפה שהם ידעו ששתי טיפות גשם הפוגשות זו את זו מחריבות את העולם.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' נובמבר 22, 2011 8:08 am

איני זוכר בוודאות אך דומני ששאילתיו אם אדם שהורג עצמו עובר בלא תרצח והראני פלוגתא בזה
(איני זוכר הספר שבו הראה אך יתכן שאחד מבעלי הפלוגתא מסתיים שם ספרו בדוד, וד"א דומני שיש מנח"ח בעניין וגם בזה איני בטוח...)

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' נובמבר 22, 2011 9:32 am

הוגה ומעיין כתב:
איש_ספר כתב: הוא אינו איש מחשבה ופילסופיה, הוא מאמין בכל לב בדברי חז"ל כפשוטן,

את חטאי אני נזכר ומזכיר: לפני שמיטה שאלתי אותו על דברי הגמרא בכורות נ"ה שכל העולם כולו מנהר פרת הוא שותה, אם יש לפרש "כל העולם כולו" על איזור המזרח התיכון, כפי שמובא בשם רג"נ (עמוד קיח), ולפרש ששותה ממנו דרך אקוויפרים מחוברים. הוא ענה, כמובן בצעקה (הרשתי לעצמי כיון שלא שאלתי בתוך ביהמ"ד אלא בפרוזדור היוצא מהמדרגות העולות לעז"נ לכיוון אגף צפון), שלא זו כוונת דברי חז"ל אלא כפשוטם. שאלתיו, שלפי פירושו קשה מנין להם לחז"ל דבר זה. הוא התחיל ללכת וענה: מאיפה הם ידעו? מאיפה שהם ידעו ששתי טיפות גשם הפוגשות זו את זו מחריבות את העולם.

אגב, כאן יש גם דגש כפול: "כל העולם כולו מנהר פרת הוא שותה".

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 22, 2011 9:41 am

היא שיחתי כתב:איני זוכר בוודאות אך דומני ששאילתיו אם אדם שהורג עצמו עובר בלא תרצח והראני פלוגתא בזה
(איני זוכר הספר שבו הראה אך יתכן שאחד מבעלי הפלוגתא מסתיים שם ספרו בדוד, וד"א דומני שיש מנח"ח בעניין וגם בזה איני בטוח...)

בפסיקתא דרשו איסור מאבד עצמו לדעת, לא תרצח לא תתרצח, והגרי"פ הרחיב בזה, וצוין לזה בגליון דברי המנ"ח של מכון י"ם.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר