מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דף ועוד דף (מתעדכן)

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 06, 2020 7:47 am

דף ס קידושין: ע''מ שאראך מאתים זוז וכו': תנא לא נתכונה אלא לראות משלו: רש"י לא נתכוונה זו אלא לראות משלו. לפיכך אם הראה על השלחן שלפניו והוא שולחני והמעות אינם שלו אינה מקודשת:
וייש לעיין אם מראה לה מציאה כזו ברכות. ועל הטובה כו': היכי דמי כגון דאשכח מציאה אף על גב דרעה היא לדידיה דאי שמע בה מלכא שקיל לה מיניה השתא מיהא טובה היא:

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 06, 2020 7:59 am

דף סא ברכות : תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר {תהילים קט-כב} ולבי חלל בקרבי רשעים יצר רע שופטן שנאמר {תהילים לו-ב} נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו בינונים זה וזה שופטן שנאמר {תהילים קט-לא} יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו אמר רבא כגון אנו בינונים אמר ליה אביי לא שביק מר חיי לכל בריה ואמר רבא לא איברי עלמא אלא לרשיעי גמורי או לצדיקי גמורי אמר רבא לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו אמר רב לא איברי עלמא אלא לאחאב בן עמרי ולר' חנינא בן דוסא לאחאב בן עמרי העולם הזה ולרבי חנינא בן דוסא העולם הבא:
קידושין: בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב {בראשית ד-ז} אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ אלא לר' חנינא למה לי סלקא דעתך אמינא אם תיטיב אגרא אם לא תיטיב לא אגרא ולא דינא קא משמע לן

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 06, 2020 8:15 am

דף סב קידושין. אמר רבא מילחא גללניתא נהמא דשערי אקושא ובצלי דאמר מר פת פורני חריבה במלח ובצלים קשים לגוף כחרבות
ברכות: עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 06, 2020 8:39 am

דף סג ברכות. דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה וכו'
קידושין . מת הבן מלמדין האב לומר שאינו רוצה
אגב מאמר זה של בר קפרא הנמצא דף לפני סיום המסכת נמצא גם בקידושין בדף האחרון בסיום המסכת ואני מצרף מאמר שלי בענין זה
אשמח בהערות הארות ותגובות
קבצים מצורפים
אומנות נקיה וקלה.pdf
(181.12 KiB) הורד 29 פעמים

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 06, 2020 9:13 am

דף סד ברכות. ואמר רבי אבין הלוי מאי דכתיב {תהילים כ-ב} יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה: רש"י שיאחז בעובי הקורה. אם בא לטלטלה ממקום למקום לתתה בבנין כלומר יעקב שכל הבנים שלו וטרח בגידולם יבקש עליהם רחמים:
ואפשר שגם כשדואג לבני ולבנותיו להקים קורת ביתם זה בגדר שליחות בעלמא כשליח ציבר
קידושין : אפ''ה לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה: רש"י ומשני אין ואפ''ה לא שביק אינש. בתו קטנה דרמיא עליה להשיאה ומצוה הוא עליו דכתיב ואת בנותיכם תנו לאנשים (ירמיה כט): דלא רמיא עליה. אלא שליח בעלמא הוא והיא יש לה דעת להשיא את עצמה: וצריכא. לאיפלוגי בקדשתי את בתי הגדולה ובקדשתי את בתי הקטנה:

הדרן עלך מסכת ברכות בחברותא עם מסכת קידושין - הברכה והקדושה שחברו יחדיו, וכדברי רש"י בסיום תלמידי חכמים אין להם מנוחה מישיבה לישיבה וממדרש למדרש, כך ממסכת למסכת מברכות לשבת, ועל כך נרמוז בא שבת בא מנוחה זאת היא המנוחה ממסכת למסכת, וגם עם השבת החייבת בקידוש נמשיך בתחילתה לסיים את מסכת קידושין בעז"ה

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מרץ 09, 2020 4:58 am

בסיום מסכת ברכות ע"י המג"ש ר' פייביש סמוק שליט"א בבית מדרשינו "תפלה למשה" דזיבוי, אמר הרב הרה"ג אב"ד יחיאל מאיר הכהן כ"ץ שליט"א על הפסוק המסיים את המסכת ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, תחילת הפסוק שה' נותן עוז וגבורה לעמו, וסופו שלום שזה המשך לנאמר קודם תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, וביאר הענין ע"פ הנאמר במסכת קידושין דף ל: אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר {במדבר כא-יד} את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה, ע"כ תחילתם בגבורה ועוז להעמיד התורה כתיקנה ולבסוף מתברכים בשלום.

עוד חשבתי בעת תפילת ערבית בשבת ששלשת המסכתות רמוזים בחדא מחתא "מקדש השבת ומברך" קידושין שבת וברכות

ונתחיל בצוותא הראשונה
שבת דף ב. רש"י שהן ארבע. יש לך לרבות עוד שתים מריבוי הכתוב לכל אשר יבטא האדם לרבות לשעבר אכלתי ולא אכל לא אכלתי ואכל:
ואולי הכוונה לא סתם שאומר לא אכלתי אלא כוונתו כפי הנאמר בקידושין ס"ה: אמר אביי אמר לו עד אחד אכלת חלב והלה שותק נאמן ותנא תונא אמר לו עד אחד אכלת חלב והלה אומר לא אכלתי פטור טעמא דאמר לא הא אישתיק מהימן

בדף ס"ו בקידושיןלא מצאתי כלום לקשר לדף ג בשבת לקיים מה שנאמר כאן - א''ל ר' חייא לרב בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי
בכל אופן אם למישהוא יש רעיון אחר נקבלו בשמחה

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ג' מרץ 10, 2020 12:08 am

אהרן תאומים כתב:

בדף ס"ו בקידושיןלא מצאתי כלום לקשר לדף ג בשבת לקיים מה שנאמר כאן - א''ל ר' חייא לרב בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי
בכל אופן אם למישהוא יש רעיון אחר נקבלו בשמחה

במסכת קידושין סו: אמר רבי עקיבא משל לעומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה

במסכת שבת ג. אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר צידת צבי וצידת נחש ומפיס מורסא

כהן שיש בגופו מורסא הוא בעל מום, ואם מפיס את המורסא חזר לתמותו? ואם כן יש נפק"מ בדברי שמואל לדינא דר' עקיבא, כהן שעומד ע"ג המזבח ועובד עבודה בשבת ומצצא שיש בידו מורסא, מותר לו להפיס את המורסא כדי שעבודתו לא יפסל.

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מרץ 16, 2020 4:03 am

קודם כל ייש"כ יפה מאוד, אמנם קדושת השבת חיבור יותר קשה מקדושת הברכה אבל ב"ה קראו והתענגו יש כמה חיבורים מענינים
שבת ד. וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך, קידושין סז. כרבי דוסתאי ס''ל. לתנא דידן דאמר (שם) בנות ישראל מקוה טהרה לחללין ובתה כשרה לכהונה:
האם לצורך שהבנים יחזרו לכהונה ממליצים לכתחילה לישראלית להתחתן עם חלל או זה בגדר אין אומרים למרות שאין כאן חטא אלא נישואים ליחוס פגום.
וראה גם בדף סט ששייך גם בענין זה עצתו של ר' טרפון ליטהר ממזרים

שבת ה. מה לי הטעינו חבירו מה לי הטעינו שמים קידושין סח. וכי יש שנואה לפני המקום ואהובה לפני המקום (רש"י) וכי יש אהובה לפני המקום. כלומר וכי אהבתו או שנאתו של בעל חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך הכתוב לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה לא הוה ליה למיכתב אלא כי את הבכור יכיר ואנא ידענא לא שנא אמו אהובה ולא שנא אמו שנואה:

שבת ו: מצאתי מגלת סתרים קידושין ס"ט: בקשו כתבם המתייחשים ולא נמצאו

שבת ז. וכי הא דא''ל שמואל לרב יהודה שיננא, על המשמעות המיוחדת שקורא שמואל לרב יהודה - שיננא ורש"י נזהר מלפרשו כי נשמע לשתי פנים וראה בערוך , והיסוד לזהירותו של רש"י נבין מקידושין ע: א''ל ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידי קרית לי עבדא דאתינא מבית חשמונאי מלכא אמר ליה הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, וכו' ועוד כינויים ודברים בעמוד זה, ע"כ בהכרח שיש ליזהר מאוד בפירוש כינוי זה

שבת ח: אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו (רש"י) רקק. גרוויל''א ומים צפין עליו: ורשות הרבים מהלכת בו. שעוברין באותו רקק ברגליהם: קידושין עא: זעירי הוה קא מישתמיט מיניה דר' יוחנן דהוה אמר ליה נסיב ברתי יומא חד הוו קאזלי באורחא מטו לעורקמא דמיא ארכביה לר' יוחנן אכתפיה וקא מעבר ליה א''ל אורייתן כשרה בנתין לא כשרן וכו'
ורב יוחנן הרכיב את זעירי כי היה נמוך (כשמו) ויש לדון לפי זה בעומק המים שגבוה עובר בו ונמוך צריך שירכיבוהו

שבת ט: אמר אביי הני חברין בבלאי [תלמידי חכמים {צדיקים} שבבל] קידושין עב: היום נולד רב יהודה בבבל ...רב אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו

שבת י:
ארשב''ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא והאידנא דחיישי' לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף לי' מאותו המין איני וכו' (רש"י) שייף ליה משחא. ישפשפנו בשמן בין עיניו דבר הנראה שתשאלנו אמו מי עשה כן ויאמר לה התינוק פלוני עשה וגם פת נתן לי: ומלי ליה כוחלא. נותן כחול סביב עינו וכן לשונו בתלמוד: לכשפים. שתחשדנו שכשפו:
קידושין עג: שייף משחא ומלא כוחלא רמי חומרי תלי פיתקא ותלי קמיעא אין בו משום אסופי , בקידושין רש"י לא פירש וקחהו משבת

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ג' מרץ 17, 2020 1:55 am

אהרן תאומים כתב:
שבת ט: אמר אביי הני חברין בבלאי [תלמידי חכמים {צדיקים} שבבל] קידושין עב: היום נולד רב יהודה בבבל ...רב אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו




בשעת הלימוד חשבתי על קישור אחר

במסכת שבת ט: מאימתי התחלת אכילה רב אמר משיטול ידיו ור' חנינא אמר משיתיר חגורה, ולא פליגי הא לן והא להו ופירש"י שיש נפק"מ בין בני בבל לבני ארץ ישראל לגבי התחלת אכילה.

וכן בקידושין עב. למדנו מדין שיש חילוק בין בבל לארץ ישראל והוא ליוחסין, דארץ ישראל עיסה לבבל ליוחסין, אולם לדין אחד שוה בבל לארץ ישראל והוא לגיטין שא"צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם על גט המובא מבבל לאר"י כמו במביא גט מארץ ישראל לחוץ

(ועד היכן הוא גבול בבל, נחלקו בגמרא בין לענין יוחסין ובין לגיטין, ומה הדין לגבי התחלת סעודה?)

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ג' מרץ 17, 2020 3:14 am

אהרן תאומים כתב:שבת י: [/size][/b] ארשב''ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא והאידנא דחיישי' לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף לי' מאותו המין איני וכו' (רש"י) שייף ליה משחא. ישפשפנו בשמן בין עיניו דבר הנראה שתשאלנו אמו מי עשה כן ויאמר לה התינוק פלוני עשה וגם פת נתן לי: ומלי ליה כוחלא. נותן כחול סביב עינו וכן לשונו בתלמוד: לכשפים. שתחשדנו שכשפו:
קידושין עג: שייף משחא ומלא כוחלא רמי חומרי תלי פיתקא ותלי קמיעא אין בו משום אסופי , בקידושין רש"י לא פירש וקחהו משבת

בקידושין פירש רש"י מלי כוחלא. סביבות עיניו ליפותו.

וזה הוא הוספה שלא פירש רש"י בשבת

(ומהו כוונת רש"י בשבת 'וכן לשונו בתלמוד' היינו שבלישנא דגמרא קורא למכחול בלשון מילוי?)

-

עוד קשר בין שני הדפים, במסכת קידושין עב דנים בדין אסופי שאין מכירין אביו ואמו, ובמסכת שבת י: מזכיר את מכירתו של יוסף הצדיק למצרים מקום שבו לא הכירו את אביו ואת אמו ונאסף לביתו של פוטיפר.

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 17, 2020 6:39 am

מיללער כתב:
אהרן תאומים כתב:שבת י: [/size][/b] ארשב''ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא והאידנא דחיישי' לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף לי' מאותו המין איני וכו' (רש"י) שייף ליה משחא. ישפשפנו בשמן בין עיניו דבר הנראה שתשאלנו אמו מי עשה כן ויאמר לה התינוק פלוני עשה וגם פת נתן לי: ומלי ליה כוחלא. נותן כחול סביב עינו וכן לשונו בתלמוד: לכשפים. שתחשדנו שכשפו:
קידושין עג: שייף משחא ומלא כוחלא רמי חומרי תלי פיתקא ותלי קמיעא אין בו משום אסופי , בקידושין רש"י לא פירש וקחהו משבת

בקידושין פירש רש"י מלי כוחלא. סביבות עיניו ליפותו.

וזה הוא הוספה שלא פירש רש"י בשבת

(ומהו כוונת רש"י בשבת 'וכן לשונו בתלמוד' היינו שבלישנא דגמרא קורא למכחול בלשון מילוי?)

-

עוד קשר בין שני הדפים, במסכת קידושין עב דנים בדין אסופי שאין מכירין אביו ואמו, ובמסכת שבת י: מזכיר את מכירתו של יוסף הצדיק למצרים מקום שבו לא הכירו את אביו ואת אמו ונאסף לביתו של פוטיפר.

יי"כ כמדומני שרש"י מתכוון ללשון "מלי" מילוי שכל דבר הניתן בעין ובסביבותיו נכתב בלשון ממלא מילוי וכד'

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 17, 2020 7:02 am

שבת יא. (משנה ורש"י) לא יאכל הזב עם הזבה. וכ''ש טהור עם הזבה: מפני הרגל עבירה. מפני שמתוך שמתיחדין יבא לבעול זבה שהיא בכרת: רש"י הביא את חומרת העבירה שהיא בכרת , בקידושין ע"ד : תנינא איזהו ממזר כל שהוא {דברים כג-ג} בלא יבא דברי ר' עקיבא שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו וכו' ,
מקור המשנה ביבמות מט. והגמרא אומרת שאף ר"ש התימני מודה שבא על הנידה שאף שהוא בכרת הולד אינו ממזר, וכפי הנלמד שם שיש גם חייבי לאוים שהוולד ממזר, ומכאן נבין שחומרת העבירה בבא על הנדה\הזבה היא לא התכנות וולד ממזר אלא שחייב כרת

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מרץ 18, 2020 6:49 am

שבת יב: אמר רבא אם אדם חשוב הוא מותר, קידושין עה: אמר רבי יוחנן מן הבחירים שבעם

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' מרץ 19, 2020 6:23 am

שבת יג: פעם אחת נתארחתי אצלה ...... ואמרתי לה ברוך המקום שהרגו שלא נשא פנים לתורה, לכאורה לא היפך בזכותו
לעומת זה בקידושין עו: אמר אביי הלכך מאן דמשרי צורבא מדרבנן באושפיזיכניה לאשרי כרב אדא בר אהבה דידע למהפיך ליה בזכותיה

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 20, 2020 6:41 am

שבת יד. א''ר ביבי אמר רב אסי שבתחלה היו טובלין במי מערות מכונסין וסרוחין והיו נותנין עליהן מים שאובין התחילו ועשאום קבע גזרו עליהם טומאה מאי קבע אמר אביי שהיו אומרים לא אלו מטהרין אלא אלו ואלו מטהרין אמר ליה רבא מאי נפקא מינה הא קא טבלי בהנך אלא אמר רבא שהיו אומרים לא אלו מטהרין אלא אלו מטהרין
(רש"י)ה''ג היו טובלין במי מערה סרוחים מכונסין. שיש בה מ' סאה מי גשמים שהם כשרים לכל טמא חוץ מזב לבדו דכתיב ביה מים חיים: והיו נותנין עליהן. על גופן מים שאובין להעביר סרחון המקוה: התחילו. הטובלין ועשו השאובין קבע לפיכך גזרו על השאובין טומאה לטמא אדם אחר טבילתו אבל אין מטמא שום אוכל ומשקה אלא אם כן נטמאו בשרץ: לא אלו. דמקוה לבדה מטהרין אלא אלו ואלו מטהרין דמתוך שהורגלו הכל בכך לא היו יודעין שלהעביר הזוהמא היו השאובין באין אלא לטהר: מאי נפקא לן מינה. כיון שכולן טובלין תחלה במקוה מאי איכפת לרבנן אם עשאוה הטובלין קבע אחר טבילה: אלא אלו מטהרין. וחיישינן דילמא אתי לבטולי תורת מקוה וטובלין בשאובין והתורה אמרה אך מעין ובור מקוה מים וגו' (ויקרא יא):
מסקנת הדברים שעל מקוה יאמרו שאינו מקוה טהרה ועל המים שאובים יאמרו שזה מקוה טהרה
ויש עוד מקוה טהרה שאפילו מים אין בה כלל
בקידושין ע"ז. דתניא רבי דוסתאי בן יהודה אומר כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללים.
וכן מצינו שיש עוד מקוה שאינו לא מים זה הקב"ה שמטהר את ישראל כמקוה

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 24, 2020 5:59 am

שבת טו. שלח להם כך אמר אבא ק''פ שנה עד שלא חרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל פ' שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית מ' שנה עד שלא חרב הבית גלתה לה סנהדרין וישבה לה בחנויות
קידושין ע"ח: ומיום שחרב בית המקדש נהגו כהנים סילסול בעצמן כרבי אליעזר בן יעקב

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 24, 2020 6:19 am

שבת טז: מעשה בשל ציון המלכה שעשתה משתה {אולי נישואין} לבנה ונטמאו כל כליה ושברתן ונתנתן לצורף וריתכן ועשה מהן כלים חדשים ואמרו חכמים יחזרו לטומאתן הישנה
קידושין עט. מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות
ומעניני דיומא בדף זה בעמוד ב' דכולי עלמא בחזקת בריאים קיימי, השי"ת שכך תישאר החזקה

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 24, 2020 6:36 am

שבת יז : אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק נכרי שמטמא בזיבה שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו
קידושין פ . דתנן תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר''מ מטהר וחכמים מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח
בדף זה נפתחת סוגיא בענין נשים דעתן קלות, מאמר המסתעף ממעשה דברוריא ונוגע בהרחבה בענין זה מצורף כאן
קבצים מצורפים
ברוריא.pdf
(662.42 KiB) הורד 21 פעמים
ברוריא.docx
(30.79 KiB) הורד 23 פעמים

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' מרץ 26, 2020 8:03 am

שבת יח: ת''ר לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין ותניח לתוך התנור (הברייתא פתחה באישה שמתעסקת בתנור כי זה הדרך)
קידושין פא: הוה קא שגרא דביתהו תנורא

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' מרץ 26, 2020 8:36 am

שבת יט. ת''ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי (רש"י)מפליגין. מפרישין מן היבשה לים וזהו לשון [הפלגת] ספינה על שם שמפליג עצמו מן היישוב ומרבינו יעקב שמעתי בעירובין שאמצעיתו של ים נקרא פילגוס ואף בלשון לעז פילגס :
קידושין פב. הספנין רובן חסידים (רש"י) הספנין רובן חסידים. שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:

הדרן עלך מסכת קידושין הראשונה בחצי הש"ס השני וברכות מזל טוב לכל המסיימים במחזור לימוד זה, יה"ר שנוכל לילך מחיל אל חיל וכסיומא דקידושין וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים בזקנותו מהו אומר {תהילים צב-טו} עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו:
ומענין הנלמד אבות ותולדתיהן הלומדים אומנותם וזהירות מאומנות השכיחי בגזל נפתח במסכת בבא קמא הראשונה בסדר נזיקין ונלמד על אבות ותולדתיהן ושאר עניני משא ומתן ושומרים וזהירות מגזל

שבת כ. {ירמיה לו-כב} והאח לפניו מבערת מאי אח אמר רב אחוונא ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא
בבא קמא ב. ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער ,
אגב קשירת הדברים בעניני בעירה יש לדון כששילח את בעירה ביד חש"ו האם זה צריך להיות בוער היטב כדין עצים בשבת, ואם לא כעצים לגבי שבת יש לדון לפחות האם הגחל שנותן לחש"ו צריך להיות דולק זמן מה ואם היה אמור להכבה מיד יהיה פטור.
ובעוד אופן קשור דף זה בכללות למסכת שבת - גבי שבת תנן אבות מלאכות ארבעים חסר

ומענינא דיומא בר"ח ניסן לפתוח בלימוד דיני שור והיזקיו כנאמר במסכת ברכות דף ל"ג אמר שמואל הני מילי בשור שחור וביומי ניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ו' מרץ 27, 2020 12:55 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לענין
הודעות: 2851
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי לענין » ה' מרץ 26, 2020 10:56 am

מזל טוב!!!

יוֹסֶפֶר
הודעות: 200
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » ה' מרץ 26, 2020 11:21 pm

מזל טוב אשריכם ישראל

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 27, 2020 8:00 am

שבת כ"א: אמר ר' יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי
בבא קמא ג . מה רגל לא שנא מכליא קרנא ולא שנא לא מכליא קרנא
זה כחילופי מילים במשמעות שונה סימנא מילתא לזיכרון בעלמא לקיימא אף שאינו קשר
ועוד קשר של קיימא
שבת כא: חייב גמל שטעון פשתן והוא עובר ברשות הרבים ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנוני את נרו מבחוץ חנוני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור אמר רבינא (משום דרבה) זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה (ומפני שהוא מצוה אפשר לומר שאין תחילת עשיתו לנזק ולא מפקירו)
בבא קמא ג.: אלא אאבנו סכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו היכי דמי אי דאפקרינהו בין לרב ובין לשמואל היינו בור ואי דלא אפקרינהו אי לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור ואי לרב דאמר כולם משורו למדנו היינו שור מאי שנא בור שכן תחלת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך הני נמי תחלת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך

יערוסלב
הודעות: 82
הצטרף: ו' דצמבר 20, 2013 3:31 am

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי יערוסלב » ו' מרץ 27, 2020 5:25 pm

מזל טוב על סיום מסכת קידושין. לא הצלחתי לחבר לתכנית הזו מתחילתו, אבל אשתדל להתחיל סדר נזיקין - מס' בבא קמא בתוכנית זו.
ותודה גדולה להרב תאומים, כה לחי!

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » א' מרץ 29, 2020 6:23 am

אהרן תאומים כתב:שבת יט. ת''ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי (רש"י)מפליגין. מפרישין מן היבשה לים וזהו לשון [הפלגת] ספינה על שם שמפליג עצמו מן היישוב ומרבינו יעקב שמעתי בעירובין שאמצעיתו של ים נקרא פילגוס ואף בלשון לעז פילגס :
קידושין פב. הספנין רובן חסידים (רש"י) הספנין רובן חסידים. שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:


בלמדי הדפים הנ"ל חשבתי גם אני על השילוב ביניהם, וביותר לפי דברי הראשונים (מובא בר"ן כאן) על טעם האיסור להפליג בספינה בג' ימים קודם השבת משום חשש פיקוח נפש שקשור להפלגת הספינה, מובנים הדברים שהספנין רובן חסידים וכדברי רש"י ז"ל.

-

הדרן עלך מסכת קידושין ומזל טוב לכל המסיימים, ברוך הנותן ליעף כח שעזרנו להתחיל ולסיים מסכת קידושין, ותודה רבה להני חבראי כבוד הרב מהר"א תאומים שליט"א מייזם הרעיום ובריח התיכון של החבורה.


דעתן עלך מסכת בבא קמא

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » א' מרץ 29, 2020 6:28 am

אהרן תאומים כתב:
שבת כ. {ירמיה לו-כב} והאח לפניו מבערת מאי אח אמר רב אחוונא ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא
בבא קמא ב. ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער ,
אגב קשירת הדברים בעניני בעירה יש לדון כששילח את בעירה ביד חש"ו האם זה צריך להיות בוער היטב כדין עצים בשבת, ואם לא כעצים לגבי שבת יש לדון לפחות האם הגחל שנותן לחש"ו צריך להיות דולק זמן מה ואם היה אמור להכבה מיד יהיה פטור.



מחלוקת ר"י ור"ל לקמן אי מיירי שנתן ביד החש"ו גחלת או שלהבת

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מרץ 29, 2020 6:49 am

שבת כב. והבור רק איני יודע שאין בו מים אלא מה ת''ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, וכזרקוהו לבור זה בחינה של אדם דאזיק אדם ובדרך רמז אדם דאזיק שור הוא יוסף הצדיק בכור שור הדר לו, וכן יש לדון האם בעצם הנחתו בבור נתחייבו מפני שיש בו נחשים או שזה לא נקרא שנתכוונו להזיקו בידיים, ולא יתחייבו בתשלומי ארבעה דברים כדין אדם המזיק
בבא קמא ד.: האדם שחייב בארבעה דברים ......תרי גווני אדם תנא אדם דאזיק אדם ותנא אדם דאזיק שור

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מרץ 29, 2020 7:26 am

שבת כג. מפני גזל עניים שלא יראה בעל הבית שעה פנוייה ויאמר לקרובו עני הרי זו פאה, ומדוע זה נקרא גזל הרי זה אינו ניכר שעושהו באמירה בלבד
בבא קמא ה. היזקא דלא מינכרא

בדף זה לא מצאתי יותר מזה ואשמח לקבל רעיונות נוספים

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מרץ 29, 2020 7:28 am

מיללער כתב:
אהרן תאומים כתב:שבת כ. {ירמיה לו-כב} והאח לפניו מבערת מאי אח אמר רב אחוונא ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא
בבא קמא ב. ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער ,
אגב קשירת הדברים בעניני בעירה יש לדון כששילח את בעירה ביד חש"ו האם זה צריך להיות בוער היטב כדין עצים בשבת, ואם לא כעצים לגבי שבת יש לדון לפחות האם הגחל שנותן לחש"ו צריך להיות דולק זמן מה ואם היה אמור להכבה מיד יהיה פטור.



מחלוקת ר"י ור"ל לקמן אי מיירי שנתן ביד החש"ו גחלת או שלהבת

נכון מאוד זכרתי משהוא במעורפל ולכן כתבתי ויש לדון וישר כחכם

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מרץ 30, 2020 9:09 am

שבת כד. כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן ביום טוב חוץ משמן שריפה , ולכאורה זה הן על שמן והן על פתילת והם המוזכרים בדף כא ע"א אמר רבה פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מפני שהאור מסכסכת בהן שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מפני שאין נמשכין אחר הפתילה (וברש"י) מסכסכת. כמין סכין פגומה מסכסכת בבשר אנמילי''ד בלע''ז שאין אורו זקוף ונוח במקום אחד אלא נדעך וקופץ לישנא אחרינא מסכסכת בהן אינה נכנסת תוך הפתילה אלא סביב מבחוץ כמו סיכסכה אבניו ברואט''ש בלע''ז:
בבא קמא ו. לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו. (רש"י) לאתויי ליחכה נירו. שאם ליחכה האש חרישתו של חבירו או סכסכה אבניו חייב באבנים שייך לשון סכסוך שלא נשרפו לגמרי אלא שסכסכה ונדבקה האש בהן וסכסכה מעט כדאמרינן (חולין דף יז:) גבי פגימת סכין מסוכסכת מרוח אחת שלא נפגמה מב' צדדין לגמרי .

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 31, 2020 7:18 am

שבת כה: ת''ר איזה עשיר כל שיש לו נחת רוח בעשרו דברי רבי מאיר.....רבי טרפון אומר כל שיש לו ק' כרמים ומאה שדות וק' עבדים שעובדין בהן
בבא קמא ז. דתניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה וכו'
ואפשר ללמוד מכאן שאפשר להיות עם מאה שדות וכרמים ויכול להגיע להיות עני אבל מי שיש לו נחת רוח בעושרו אפילו במעט אינו נעשה עני

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אפריל 01, 2020 6:35 am

שבת כו: שלש על שלש לעניים הוא דחזיין לעשירים לא חזיין (רש"י)לעשירים לא חזיין. אין מקפידין להצניע ובטולי מבטלי להו לא אתיין בק''ו: (תוס')דכיון דחזו לעניים ולעשירים בגד חשוב הוא דמה לי שלשה על שלשה ומה לי ד' או ה' אמות כיון שגם זה ראוי כמו זה וכו'
בבא קמא ח. מה דרכו של אדם להוציא לחוץ פחות שבכלים
אפשר שבשיעור פחות שבכלים צריך עדיין שיהא ראוי לעניים ועשירים, או שהולכים לפי הדרך שהלווים הם עניים, עוד צריך להבין מה נקרא דרכו להוציא לחוץ\לזרוק והאם הכוונה שאין מקפידין להצניע\לשמור

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' אפריל 02, 2020 4:37 am

שבת כז: לאתויי ציצית ציצית בהדיא כתיב {דברים כב-יא} לא תלבש שעטנז צמר ופשתים וכתיב {דברים כב-יב} גדילים תעשה לך סד''א כדרבא דרבא רמי כתיב {במדבר טו-לח} הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים יחדיו הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין... (רש"י)כתיב הכנף מין כנף. דהאי כנף קרא יתירא הוא דהא כתיב על כנפי בגדיהם והוה ליה למכתב ונתנו על הציצית פתיל תכלת: מין כנף. מין הטלית יהא הציצית דהכי משמע ציצית של כנף תהא ואם של משי הוא ציצית של משי פוטר בה:
בבא קמא ט: אילימא שליש ביתו אלא מעתה אי איתרמי ליה תלתא מצותא ליתיב לכוליה ביתיה אלא אמר ר' זירא בהידור מצוה עד שליש במצוה (רש"י) שליש ביתו. שחייב אדם לבזבז במצות לולב או ציצית או ספר תורה שליש מה שיש לו: בהידור מצוה עד שליש במצוה. שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור דתניא (שבת דף קלג:) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה:
ואפשר שלכן נאמר טלית נאה וציצית נאה בנפרד לרמוז שאין הטלית והכנף צריכים להיות מאותו המין וכל אחד נאה בפני עצמו.
ואגב מה שכתבתי לדייק ברש"י זה בתחילה נקט הסדר לולב ציצית וס"ת וברש"י שאח"ז הביא הברייתא שסידורה ס"ת לולב ציצית והנה הברייתא סידורה נכון ופשוט דס"ת הוא חיוב כל הזמן שמי שאין לו מחויב לכתוב, ולולב חיובו אחת בשנה וציצית אינו חייב כלל רק כשלובש בגד ארבע כנפות, וההסבר ברש"י הוא מפני שהגמרא שואלת מיד דאיכא דאיתרמי לי תלתא יאבד כל כספו, והנה אם נעשה חשבון לדוגמא ס"ת 40K$, טלית עם עטרה מכסף 9 שורות 1K$, לולב עם אתרוג מהודר מאוד 500$ הרי שאם ס"ת זה שליש כספו נשאר לו 80 אלף ויוכל לקנות הטלית והלולב וישאר לו עדיין משא"כ כשלולב הוא שליש כספו וע"כ נקט בסדר הזה אז ברוב פעמים יגמר כספו ואפילו יש לו 40K ובזה אפשר ליישב דברי התוספות אילו איתרמיא ליה. אפילו מיירי בעשורייתא דרבי כדאשכחן בפרק מציאת האשה (כתובות דף סח.) מ''מ ידוע שלא היה חייב לבזבז כל כך:

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' אפריל 03, 2020 9:36 pm

שבת כח: מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים,
בבא קמא י: דתניא ה' שישבו על ספסל אחד ולא שברוהו ובא אחד וישב עליו ושברו האחרון חייב
שברי כלים - כגון ספסל מעץ שנשבר

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אפריל 06, 2020 4:54 am

שבת כט. דתנן ג' על ג' שאמרו חוץ מן המלל דברי ר''ש (רש"י) חוץ מן המלל. דרך תופרי בגדים למלול מן הבגדים לכופלן מעט סביב התפירה ואח''כ תופר וג' על ג' סופו לתפור לטלאי בבגד עני לכן אחשבוה להיות כלי הלכך צריך להיות בו יותר משיעור המלל כדי שיהא הטלאי שלש על שלש:
בבא קמא יא: אמר רב פפא פעמים אף מה שעליהן אין שמין משכחת לה בגדול אחי דניחא להו דלשתמעון מיליה (רש"י) בגדול אחי. גדול האחין העוסק בנכסים להכניס ולהוציא דעד השתא ניחא להו לאחין דליכסי מדידהו במלבושים נאים כי היכי דלשתמעון מיליה:
ובמלבושים נאים שאין בהם טלאי

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אפריל 06, 2020 5:04 am

שבת ל. כי טוב יום בחצריך מאלף טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח
בבא קמא יב: ואמר ר''נ אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בכור בזמן הזה דכיון דלא חזי להקרבה אית להו לכהנים זכייה בגוייהו אבל בזמן שבית המקדש קיים דחזי להקרבה לא
וכשאין ביהמ"ק ואי אפשר להקריב אז יכוליםם להגיע לטוב יום בחצריך

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אפריל 06, 2020 5:28 am

שבת לא. ישועות זה סדר נזיקין (רש"י) סדר נזיקין. מושיען מזהיר לפרוש מהיזק ומהתחייב ממון:
(סדר נזיקין) בבא קמא יג: לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל והכא במאי עסקינן שקבל עליו שמירת גופו (רש"י) לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל. וקאמר חייב משאיל לשלם ודקשיא לך הרי השואל מוטל לשומרו שלא יזיק: כשקבל עליו. השואל: שמירת גופו. שלא יזיקנו אחר:

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אפריל 06, 2020 5:50 am

שבת לב. מר עוקבא אמר רעיא חגרא ועיזי ריהטן אבב חוטרא מילי ואבי דרי חושבנא (רש"י) רעיא חגרא ועיזי רהיטין. קלים לרוץ ואינו יכול להגיען ולהלקותן על סרחונן: אבב חוטרא מילי. כשהיא באה לפני גדרות צאן שם הוא מדבר עמה להלקותה על פשעה ואבי דרי לבית הדיר של צאן באין לחשבון. גדרות צאן מתרגמינן חוטרין דען (במדבר לב) כלומר האשה כשהיא בבריאות פעמים שזכיותיה תולין ואין כח במקטרג להזכיר עונה אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לנסים שם מזכירין עונותיה ומעשיה אם ראויה היא לנס אם לאו:
בבא קמא יד. בחצר מיוחדת לזה ולזה בין לפירות בין לשוורים ההיא דרב יוסף בחצר מיוחדת לפירות ואינה מיוחדת לשוורים דלגבי שן הויא לה חצר הניזק דיקא נמי דקתני הכא דומיא דפונדק
מקום שמיועד לגדרות צאן\בקר הוי חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' אפריל 07, 2020 4:21 am

שבת לג. בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת חיה רעה רבה ובהמה כלה ובני אדם מתמעטין והדרכים משתוממין שנא' {ויקרא כו-כג} ואם באלה לא תוסרו לי אל תקרי באלה אלא באלה וכתיב והשלחתי בכם את חית השדה וגו' וכתיב בשבועת שקר {ויקרא יט-יב} ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך ובחלול השם כתיב {ויקרא כב-לב} ולא תחללו את שם קדשי ובחלול שבת כתיב {שמות לא-יד} מחלליה מות יומת ויליף חילול חילול משבועת שקר.
מעניני דיומא ר"ל, ואף שרוב העונשים וכו' בעמוד זה נאמרו בלשון זכר הרי ששייכים בשניהם כפי שנאמר כאן
בבא קמא טו. תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא {במדבר ה-ו} איש או אשה כי יעשו מכל חטאת השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה דבי רבי אלעזר תנא {שמות כא-א} ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה דבי חזקיה ורבי יוסי הגלילי תנא אמר קרא {שמות כא-כט} והמית איש או אשה השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה

אהרן תאומים
הודעות: 807
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אפריל 08, 2020 12:19 am

שבת לד. יאמרו זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן
בבא קמא טז: שכב חזקיהו עם אבותיו ויקברוהו במעלה קברי בני דוד ואמר ר' אלעזר במעלה אצל מעולים שבמשפחה ומאן נינהו דוד ושלמה {דברי הימים ב טז-יד} ויקברוהו בקברותיו אשר כרה לו בעיר דוד וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מאי בשמים וזנים רבי אלעזר אמר זיני זיני ר' שמואל בר נחמני אמר בשמים שכל המריח בהן בא לידי זימה: {ירמיה יח-כב} כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה וכו'
וצריך להבין מה הקשר לומר כזה משפט המקשר זונות ותלמידי חכמים (וכן בפסחים קיג :)ואפשר ע"פ הגמרא בבא קמא שהמקרא מסייעה שנאמר על חזקיה המלך ע"ה מלא בשמים וזנים ריחות טובים, וגם לשון זנות, וזה נאמר על המעולים שבמשפחה.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים