פרטי דיני צירוף למנין כשמקצתן רואין אלו את אלו

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ה' אפריל 02, 2020 4:52 pm

קונטרס צירוף מרפסות

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ה' אפריל 02, 2020 5:25 pm

בשולי דברי מרן הגרש"כ שליט"א,
בנוגע לסעיפים ג' ד'.

לכאורה יש מקום לומר שכל דבריו [ודברי הפוסקים הקדמונים בענין זה] היינו רק כשהרשות חוצצת אם יש רשות מבדילה בין הבנינים כשביל היחיד או הרבים, אבל אם אדם אחד [לפחות] עומד באותה רשות ביניהם ומצטרף אליהם, הרשות לא חוצצת אלא מצטרפת ג"כ. ושוב אפשר לחשב את אלו שמשתי הרשויות משני הצדדים יחד למנין אחד.
האם זה נכון?

[שו"ר שכתב כך מסברא פשוטה בעל הקונטרס הנאה שבתגובה הקודמת בהערה מס' 2]

חיים פ. · הודעהעל ידי **חיים פ.** » ה' אפריל 02, 2020 7:12 pm

הוה אמינא כתב:בשולי דברי מרן הגרש"כ שליט"א,
בנוגע לסעיפים ג' ד'.

לכאורה יש מקום לומר שכל דבריו [ודברי הפוסקים הקדמונים בענין זה] היינו רק כשהרשות חוצצת אם יש רשות מבדילה בין הבנינים כשביל היחיד או הרבים, אבל אם אדם אחד [לפחות] עומד באותה רשות ביניהם ומצטרף אליהם, הרשות לא חוצצת אלא מצטרפת ג"כ. ושוב אפשר לחשב את אלו שמשתי הרשויות משני הצדדים יחד למנין אחד.
האם זה נכון?

[שו"ר שכתב כך מסברא פשוטה בעל הקונטרס הנאה שבתגובה הקודמת בהערה מס' 2]

לא הבנתי, השביל אינו מפסיק משום רשות שלישית, הרי אין בעיה לצרף כשיש רשות אחרת מפסיקה, וההפסק משום שעוברים בו, מעין אתו רבים ומבטלי מחיצתא, ומה יעזור שעומדים גם בו עצמו [ומי אמר שהעומדים בשביל עצמו מצטרפים].

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ה' אפריל 02, 2020 11:13 pm

לא הבנתי איך עומד בשביל,
לצורך תפילה מותר לגזול את השכנים מלעבור שם?

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ה' אפריל 02, 2020 11:29 pm

צביב כתב:לא הבנתי איך עומד בשביל,
לצורך תפילה מותר לגזול את השכנים מלעבור שם?

קבלתי בפרטי שלשה היתרים.
ולכאורה מנהג העולם להקל בזה, והזכות בשביל כדרך המקילים,

אבל נדמה לי שרבותי החמירו בזה,
ולכן אכתוב שאלות בזה

השאלה אם צריך מחילת אנשים נשים וטף, ג' פעמים ביום,
( אם ממש מוחלים על הדרך, אולי מתבטל שם שביל)
או שאין בכוחם למחות,

כשיש דרך רחבה,
האם עשויה לנוי, או שיש צורך לפעמים בכל הדרך,
( ואם אחד ירצה להחמיר ולא ללכת בד''א של מתפלל,
אולי עדיף כאן להחמיר שיוכלו הציבור כאן להתפלל,)

או שכופין זה על זה לבנות בית כנסת,
ולכן יש כח לציבור להפוך את השביל לחלק ממקום התפילה.

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ו' אפריל 03, 2020 12:01 am

הראש''ל הגר''י יוסף שליט''א (אוסר כמ''ש בשם אביו זצ''ל).
מצ''ב תשובתו בעניין.

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ו' אפריל 03, 2020 12:06 am

שמש כתב:הראש''ל הגר''י יוסף שליט''א (אוסר כמ''ש בשם אביו זצ''ל).
מצ''ב תשובתו בעניין.

עיי"ש שאוסר רק לספרדים הנוהגים עפ"י פסקי מרן, ולא לאשכנזים

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ו' אפריל 03, 2020 12:39 am

ומה בכך?

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ו' אפריל 03, 2020 1:00 am

סתם ציינתי, כדי שהאשכנזים לא ייכנסו ללחץ.....

יוצא פוניבז'

שמש כתב:הראש''ל הגר''י יוסף שליט''א (אוסר כמ''ש בשם אביו זצ''ל).
מצ''ב תשובתו בעניין.

ואשר על כן יש להשתדל להצטרף דרך הטלפון בשידור חי, למנין של עשרה הנמצאים ברשות אחת, שמתקיים באישור הרשויות, ורשאי לענות להם לקדיש וקדושה, ברכת כהנים, וברכות של קריאת התורה, ולכל דבר שבקדושה ללא שום חשש. [וי"א שנחשב לתפילה בציבור ממש, ויש חולקים שאינו ממש תפילה בציבור כמו בבית הכנסת. (עי' ילקו"י תפילה ח"א עמ' רפב). אולם לכל הדעות אינו נחשב תפילה ביחיד שמדקדקין עליה בשמים ביותר, אלא נחשב תפילה בשעה שהציבור מתפללין, והיא מתקבלת עם תפילת הציבור].
והדר בשכנות לאחינו האשכנזים המקיימים מנין מהמרפסות, ויש לו אפשרות או להצטרף אליהם, או למנין שמשודר דרך הטלפון, צריך להצטרף למנין שדרך הטלפון. [שלכל הדעות נחשב בשעה שהציבור מתפללים, משא"כ במרפסות, שלרוב הפוסקים נחשב תפילה ביחיד ממש. ולכן גם לאחניו האשכנזים יותר נכון דרך הטלפון].
וכשמצטרף למנין דרך הטלפון, לכתחילה יזהר מלדבר בשעת החזרה וכדו', לחוש לסוברים שנחשב תפילה בציבור ממש. ואם מתאחר מלהצטרף, ידלג להתחיל איתם הלחש, ולא יסמוך להתחיל עם החזרה, שיש לחוש למ"ד שאינו נחשב בציבור ממש.

מי יכול לבאר לי:
איך תפילה דרך הטלפון תהיה תפילה בציבור (מלבד הענין של שעה שהציבור מתפללים), הרי אין לו כל קשר למתפללים, בפרט בשמו"ע שלא נשמע קולם אף דרך הטלפון. כ"ש מה שהתיר לדלג בשביל להתחיל עמם תפילת הלחש יחד.
וגם מדוע יש לו להזהר מלדבר בחזרת הש"ץ, הרי את קולו של הש"ץ אינו שומע, כי אם ע"י הטלפון יודע מתי הש"ץ מסיים את הברכות, וגם אם נתיר לענות אמן (ולא נחוש לסוברים שיש בזה משום אמן יתומה, או לסוברים שטינוף מפסיק), אבל איזה ענין יש להקשיב לברכות הש"ץ, מלבד לשמוע את הסיום בכדי לדעת על איזה ברכה הוא עונה אמן.

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ו' אפריל 03, 2020 2:13 am

המקום הראוי לצירוף למנין | עולמות - לימוד בעיון.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ו' אפריל 03, 2020 2:24 pm

דברי ר' שטרנבוך לקוחים מ: https://www.bhol.co.il/news/1091585 .
האם למישהו יש את התשובה המקורית והמלאה?

בעקבות הפולמוס ההלכתי על היתר תפילה בציבור דרך מרפסות, כתב אמש (חמישי) זקן הפוסקים הגר"מ שטרנבוך מכתב מפורט לרבני הקהילות, בו פירט הוראות וההנחיות מדויקות להצטרפות בתפילה בציבור בימים אלו דרך המרפסות.

כזכור, לפני מספר שבועות פורסם כי רבני קהילות בארה"ב פנו בשאלה דחופה לזקן הפוסקיםעל השיטה שהומצאה לאחר סגירת בתי הכנסיות בארה"ב, לערוך מניינים על ידי "צירוף ראיה" של שכנים העומדים במרפסות ורואים אלו את אלו.

הגר"מ שטרנבוך השיב לרבני ארה"ב, כי אכן ניתן לסמוך על צירוף הראיה להיחשב כתפילה במנין, וכי אף ניתן לכבד בעליה לתורה שכנים המתגוררים במרפסות הסמוכות, וזאת על אף שאינם יכולים לגשת פיזית לספר התורה.

בעקבות הוראת זקן הפוסקים לרבני ארה"ב שהתפרסמה ברחבי העולם, החלו להיערך בכל רחבי ארה"ב מניינים במרפסות דרך "צירוף ראיה" כאשר גם כמה מגדולי האדמו"רים נהגו כך בשבתות האחרונות בהצטרפות בתפילת מרפסות.

בשבועיים האחרונים, לאחר שההנחיות בארץ הוחמרו, ובהוראת גדולי ישראל נאסר להתפלל בציבור, התפשטה תפילת המרפסות גם לארץ ישראל, ובעקבות כך התעורר פולמוס הלכתי נרחב על הדרכים השונות לצירוף, ושאלות רבות עלו לפתחי רבני הקהילות על פרטי ההלכות בסוגיא החדשה.

לאחר שבימים האחרונים פנו רבני קהילות בארץ ובעולם לזקן הפוסקים לברר ולשאול על כללי ההצטרפות למניין דרך המרפסות, נכנס זקן הפוסקים לעובי הקורה וערך תשובה מפורטת המתפרסת על פני כמה עמודים, בהם הרחיב לבאר את כללי ההצטרפות במניין בימים אלו.

את מכתבו פותח בדברי התעוררות נוכח המצב הקשה בארץ ובחו"ל: "הן כל לבב דוי וכל ראש לחלי בהגיע הידיעות הקשות על התפשטות מחלת הקורונה בארץ הקודש וברחבי העולם, כשרבים מאחב"י ובהם גדולי ישראל ומרביצי תורה ומנהיגי קהילות שוכבים על ערש דוי ומצפים לישועה, ישלח ה' דברו וירפאם במהרה, ובעוה"ר רבים נסתלקו לבית עולמם לאחר שנחלו במחלה זו, וחלקם אף הותירו יתומים ואלמנות ה"י, והשבר בבית ישראל גדול מאוד.

"אוי לנו כי חטאנו, והחובה מוטלת עלינו לפשפש במעשינו ולחשוב על מה עשה ה' לנו ככה, ולתלות עינינו לקב"ה בתפילה ובתחנונים שיסיר מעלינו את המכה הזאת".

בהמשך מכתבו קובע הגר"מ שטרנבוך כי המתפללים ביחידות בעקבות המצב, מקבלים שכר כאילו התפללו בציבור: "בוודאי הקב"ה נותן שכר לאותם הנמנעים בעת הזאת מלהתפלל בציבור, כאילו התפללו בציבור, וכמו שאמרו חז"ל (קידושין מ' ע"א) "חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה".

בדבריו ממשיך: "אכן באתי בזה לעורר בדבר כמה הלכות הנוהגים למתפללים בתוך ביתם", ובשלב זה עובר זקן הפוסקים למקורות ההלכה בנושא צירוף דרך המרפסות, כשמסקנת הדברים מכריע במכתבו שישה כללים בסיסים לצירוף דרך המרפסות:

א] עשרה שכנים הרואים אלו את אלו דרך החלון או מרפסת ביתם, וכולם שומעים את הש"ץ, מצטרפים למניין, וראוי שהש"ץ יוסיף תנאי שאם אין מצטרפין תהא תפילתו נדבה.

ב] באופן שיש שביל המפסיק בין הבתים, אותם העומדים במרפסות הגבוהות למעלה מעשרה טפחים יש להקל עכשיו שמצטרפים, אבל אותם העומדים מתחת עשרה טפחים אינם מצרפים למניין כשיש שביל המפסיק ביניהם.

ג] אם הש"ץ רואה את כולם די בזה, וחשיב רואין אלו את אלו, אבל אם אין הש"ץ רואה את כולם, לא מהני מה שיש אחד מתוך המניין הרואה את כולם.

ד] בקריאת התורה כשמצטרפים באופן הנ"ל על ידי מרפסות, יעלה לתורה תחילה הבעל קורא או אחרים הנמצאים בבית זה, ולאחריהם אפשר לכבד בעליות את השכנים הנמצאים בשאר המרפסות ששומעים את קריאת התורה.

ה] לדעת הרבה פוסקים מצוות קריאת התורה היא חובת ציבור ולא חובת יחיד, ולדעתם המתפלל בביתו ביחידות אינו חייב מעיקר הדין לשמוע בקריאת התורה.

ו] במניינים אלו הנערכים במרפסות, מוטב לעת עתה שיסלקו הכהנים עצמם מהמניין לפני "רצה", ולא יקראו להם לעלות לישא כפיהם.

את מכתבו חותם הגר"מ שטרנבוך בדברי התעוררות על חובת התפילה בימים אלו: "העיקר יש לזכור שמקור הישועה תלוי בתשובה והתפילה והצדקה שהם מעבירים את רוע הגזירה, וכמה שמוטל עלינו חיוב השתדלות לקיים תקנות הרופאים וכמו שנאמר "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", הרי ביותר מוטל עלינו חיוב להרבות בתפילות ותחנונים, ועל כן בימים אלו יש להרבות בצדקה לעניים ובני תורה שמגן ומציל כתריס מפני הפורענות, וכמו כן ראוי לכל אחד להוסיף בכל יום תפילת "אבינו מלכנו" בשחרית סמוך לתפילה, שתפילת "אבינו מלכנו" כלול בה כל התפילות המועילות לביטול הגזירה, וכמו כן יש לומר תהלים לאחר כל תפילה, להחדיר אמונתינו כי הכל מיד ה' ואין כאן מכה טבעית בעלמא ח"ו.

במכתבו הוסיף לעורר על נתינת הצדקה בימים אלו: "הקב”ה שלח לנו מכה כזאת שאין לה תרופה להראות שאנו תלויים אך ורק בהקב”ה ואין מקרה בעולם כלל, ובפרט לעמו ישראל שתלויין בהשגחה פרטית אין דרך להינצל אלא על ידי רחמי שמים, ועלינו להרבות בצדקה וחסד, שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, ובזה נזכה להימלט ממידת הדין ולהיות ניצולים במידת הרחמים, וכבר נפסק בשו"ע (סי' תכ"ט ס"א) שחוב גמור מן הדין לתת מעות חיטין לנזקקים שיהא להם כל צרכיהם לחוג את הפסח בשמחה, ובפרט בימים אלו שרבים מטה ידם ואין ידם משגת להביא לחם לפי הטף לכלכל את בני ביתם דבר יום ביומו, ועל אחת כמה וכמה שאין בידם לקנות את צרכי החג, הרי בוודאי החובה מוטלת עלינו לדאוג לעניים, ועי"ז הקב"ה ישמור אותנו.

יצויין כי בימים האחרונים נשאל זקן הפוסקים שאלה מעניינת על ההתייחסות לסגירת בתי הכנסיות בארץ ובעולם: "כיצד יש להסתכל על המציאות הזאת שסגר הקב"ה בעדנו דלתי בתי הכנסיות, האם יש לראות בזה בחינת "עבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו" – וכביכול אומר לנו הקב"ה אינני חפץ בתפילות שלכם בבתי הכנסיות, ועל מה עשה לנו ה' ככה".

בתשובתו השיב: להפך, הקב"ה הביא עלינו צרות אלו כיון שהוא מתאווה לתפילתנו, וכדי שנצעק אליו מעומק הלב הכביד הצרה באופן שלא היה לעולמים, אמנם בד בבד, עלינו לקבל על עצמינו החלטה כי נתחזק בשמירת כבוד בתי הכנסיות כשייפתחו בקרוב, ואולי בזכות זה נזכה שהקב"ה יפתח בעדינו דלתות בתי הכנסיות ובתי המדרשות".

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ו' אפריל 03, 2020 3:09 pm

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ו' אפריל 03, 2020 3:17 pm

תשובת ר' שטרנבוך לקוח מ: https://www.jdn.co.il/health/1305860/

מחולת המחנים

מכתב מרן פוסק הדור הגר''מ שטרנבוך שליט''א על כללי הצטרפות במניין דרך המרפסות.pdf: (1.38 MiB) הורד 439 פעמים

יואש · הודעהעל ידי **יואש** » ו' אפריל 03, 2020 5:31 pm

הגר"מ שטרנבוך כתב במכתבו מח' ניסן בס' ג וז"ל
ולפי"ז אם הש"ץ עומד בראש הקהל ופניו למזרח ואינו רואה את הקהל כל זמן שלא יסובב פניו. לא מהני להיחשב רואה את כולם. וצריך שהש"ץ יעמוד במקום שרואה את כולם.
ואני הדל איני מבין דבריו דלפ"ז אם הש"ץ עוצם עיניו לא יחשב לתפלה בצבור. ואם הוא סומא? ועוד מאן יימר דבזימון אותו האיש היושב על מפתן הבית ומצרפן צריך שיהא פניו כלפי שני החבורות. וצרך שיהא רואה אלו ואלו בבת אחת אולי אם יכול להפוך פניו לצד הבית ויראה חבורה זו ואם ירצה להפוך פניו לצד החוץ יראה חבורה האחרת יכול לצרפן?

הצעיר באלפי

: Resized______________(2).jpeg (213.64 KiB) נצפה 10277 פעמים

איש קריות · הודעהעל ידי **איש קריות** » ש' אפריל 04, 2020 10:42 pm

בנוגע לשביל המפסיק שהביא השו"ע בסימן קצ"ה לענין זימון, ולמד מזה הפמ"ג לגבי צירוף למנין.
הנה ביסוד הדברים נראה שיש חילוק עקרוני.
דלגבי זימון ברצוננו לחבר בין שתי הקבוצות האוכלות בב' בתים, ועד כמה שיש ביניהם רשות שלא שייך לאכול שם הרי שא"א לדון אותם כאוכלים יחד כיון שיש ביניהם רשות שלא שייך לאכול שם.
אמנם לגבי תפילה הרי שאין להחליט שאין רה"ר מקום הראוי לתפילה, ואדרבה מצינו פעמים שמתפללים דווקא ברה"ר כגון בתעניות ומעמדות שמוציאין התיבה לרחובה של עיר, ואם כן עד כמה שאין רה"ר מקום שאינו ראוי לתפילה א"כ מדוע שנחשיב אותו כמקום החוצץ ביניהם?
וביותר שפעמים שחלק מהעשרה עומד במרפסות וחלק ברה"ר עצמה (מצוי יותר בשבת) א"כ כיצד שייך לומר שהרשות שבה גופא מתאספים חלק מהמנין היא עצמה תהיה חציצה בין חלקים אחרים במנין?
(אפשר שדנו בזה קודם אך לא ראיתי ביאור מספיק בזה)

ונתנו ידידים

גם לי נראה כן, וכבר כתבתי כעין זה ע"פ הט"ז שם, בהודעה זו:

ונתנו ידידים כתב:
עזריאל ברגר כתב:
ונתנו ידידים כתב:ולכאורה גם במפסיק רה"ר או שביל הרבים איתא שם דהוא מחלוקת וא"כ בשעת הדחק אפשר להקל.

איפה איתא שזה מחלוקת?
עכ"פ בשו"ע הרב (קצה,א) פסק שדרך הרבים מפסקת לזימון, ללא דעה חולקת.

נכון טעיתי כי ראיתי במחבר שכתב י"א וחשבתי שיש בזה דיעה החולקת.
וראה את כל דברי הרב הניק יוסף משה מה שהביא מר' אשר וויס להתיר.
וחשבתי להוסיף סברא להתיר, כי ראיתי בט"ז שם דבסעודת חופה שמשני צידי הכביש אוכלים מאותו סעודה דהיינו סעודת החתונה מצטרפין אפי' כשיש הפסק דרך הרבים, ולכאורה הכונה משום דבאמת הצירוף בזימון ברואין זא"ז הוא קשה ביותר כי הרי לא אכלו יחד אלא שרוצין לברך יחד וסומכין על רואין, ולכן כל שיש דרך הרבים ביניהם אינן יכולין לזמן, וע"ז כתב הט"ז דכל שבאמת אכלו יחד אפי' משני צידי הרחוב מצטרפין, ויש להוסיף דהרי אין כונת הט"ז דאכלו יחד בפועל דהרי בב' בתים היו בב' צידי הרחוב אלא דכיון דמטרת הסעודה א' דהוא אותו חופה יש ביניהם צירוף.
ונראה דבתפילה שונה מזימון דכל שקבעו להתפלל יחד הרי זה כאכלו יחד ומצטרפין גם בשני צידי הרחוב, ואיני מן הראויין לפסוק אבל אולי זהו ההסבר בהני פוסקים שהביא הגר"א ווייס שלא חילקו בענין תפילה בכי האי גונא.

אמנם ברצוני לשאול אם נחמיר ולא נצרפם מה הדין כשהרחוב הוא קצת מעוקם והמרפסות הם על צד א' של הרחוב וא"כ דרך הבנינים ליכא דרך הרבים מפסיק אבל בקו אוירי יש דרך הרבים מפסיק?
עוד יש לי לשאול אם יש בין הבנינים דרך הרבים שסגרו אותו כגון גינה שסגרו לרגל המצב האם זה מפרידם?

איש קריות · הודעהעל ידי **איש קריות** » א' אפריל 05, 2020 1:04 am

ברוך שכיוונתי

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' אפריל 05, 2020 6:35 pm

צריך להבין מה המשמעות של ש"ץ כאשר מדובר על תפילת הלחש,
והן אמנם בשו"ע נה,טו מבואר שהש"ץ מצרפם, אבל אין הכרח דאיירי אף לענין תפילת לחש.
(והרבה פעמים מתחלף החזן בין קרי"ש וברכותיה ובין חזרת הש"ץ, ומי מהם קובע?)

: מתוך מכתב הגר''מ שטרנבוך שליט''א.png (194.81 KiB) נצפה 10143 פעמים

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' אפריל 05, 2020 6:51 pm

איש קריות כתב:בנוגע לשביל המפסיק שהביא השו"ע בסימן קצ"ה לענין זימון, ולמד מזה הפמ"ג לגבי צירוף למנין.
הנה ביסוד הדברים נראה שיש חילוק עקרוני.
דלגבי זימון ברצוננו לחבר בין שתי הקבוצות האוכלות בב' בתים, ועד כמה שיש ביניהם רשות שלא שייך לאכול שם הרי שא"א לדון אותם כאוכלים יחד כיון שיש ביניהם רשות שלא שייך לאכול שם.
אמנם לגבי תפילה הרי שאין להחליט שאין רה"ר מקום הראוי לתפילה, ואדרבה מצינו פעמים שמתפללים דווקא ברה"ר כגון בתעניות ומעמדות שמוציאין התיבה לרחובה של עיר, ואם כן עד כמה שאין רה"ר מקום שאינו ראוי לתפילה א"כ מדוע שנחשיב אותו כמקום החוצץ ביניהם?
וביותר שפעמים שחלק מהעשרה עומד במרפסות וחלק ברה"ר עצמה (מצוי יותר בשבת) א"כ כיצד שייך לומר שהרשות שבה גופא מתאספים חלק מהמנין היא עצמה תהיה חציצה בין חלקים אחרים במנין?
(אפשר שדנו בזה קודם אך לא ראיתי ביאור מספיק בזה)

ראה סברא נוספת לחלק בין תפילה לזימון לענין הפסק רה"ר במצורף אות ג

שיעור הגרש''צ רוזנבלט.pdf: (88.42 KiB) הורד 276 פעמים

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' אפריל 05, 2020 7:02 pm

: ממכתב הגר''מ שטרנבוך.png (118.46 KiB) נצפה 10130 פעמים

המקור של הט"ז דשביל היחיד נמי מפסיק הוא ממתני' דאלו מפסיקין לפאה,
האם גם שם י"ל דלמעלה מעשרה טפחים אינו מפסיק?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' אפריל 05, 2020 7:22 pm

ולגבי מש"כ הגרמ"ש שליט"א -

: ,.png (58.54 KiB) נצפה 10124 פעמים

ע"ע במצו"ב לענין זימון, בסעיף ו ובהערה שם, האם צריך הטיית הגוף למקום שרואים.

כיצד מזמנין.pdf: (2.96 MiB) הורד 213 פעמים

איש קריות · הודעהעל ידי **איש קריות** » א' אפריל 05, 2020 7:27 pm

עושה חדשות כתב:
איש קריות כתב:בנוגע לשביל המפסיק שהביא השו"ע בסימן קצ"ה לענין זימון, ולמד מזה הפמ"ג לגבי צירוף למנין.
הנה ביסוד הדברים נראה שיש חילוק עקרוני.
דלגבי זימון ברצוננו לחבר בין שתי הקבוצות האוכלות בב' בתים, ועד כמה שיש ביניהם רשות שלא שייך לאכול שם הרי שא"א לדון אותם כאוכלים יחד כיון שיש ביניהם רשות שלא שייך לאכול שם.
אמנם לגבי תפילה הרי שאין להחליט שאין רה"ר מקום הראוי לתפילה, ואדרבה מצינו פעמים שמתפללים דווקא ברה"ר כגון בתעניות ומעמדות שמוציאין התיבה לרחובה של עיר, ואם כן עד כמה שאין רה"ר מקום שאינו ראוי לתפילה א"כ מדוע שנחשיב אותו כמקום החוצץ ביניהם?
וביותר שפעמים שחלק מהעשרה עומד במרפסות וחלק ברה"ר עצמה (מצוי יותר בשבת) א"כ כיצד שייך לומר שהרשות שבה גופא מתאספים חלק מהמנין היא עצמה תהיה חציצה בין חלקים אחרים במנין?
(אפשר שדנו בזה קודם אך לא ראיתי ביאור מספיק בזה)

ראה סברא נוספת לחלק בין תפילה לזימון לענין הפסק רה"ר במצורף אות ג

שיעור הגרש''צ רוזנבלט.pdf

יישר כוח.
לכאורה היכא שחלק עומדים משני צידי רה"ר, ויש שעומדים ברה"ר עצמו נראה פשוט שיש לצרפם, מיגו דחשיב מנין כשכולם ברה"ר וכמו שמצינו בתעניות ובמעמדות דמוציאין התיבה לרחובה של עיר.
אמנם מספקא לי היכא שחלק עומדים במרפסות וחלק על המדרכה אבל בכביש אין עומדים בגלל הרכבים העוברים שם.
האם נימא שהכביש חוצץ ביניהם כיון שהוא מקום שאינו ראוי לתפילה או נימא דכיון שבחלק מרה"ר דהיינו המדרכות עומדים חלק מהמנין וממילא הוא מקום הראוי לתפילה ואינו חוצץ, גם הכביש לא יחצוץ דהכל (המדרכה והכביש) רשות אחת היא?

יואל שילה · הודעהעל ידי **יואל שילה** » א' אפריל 05, 2020 7:32 pm

דבר חדש שמעתי כעת
קפצתי לשכן כדי שיגביה את הערוב חצרות, כבכל שנה, והוא אמר שהוא ממהר לערבית, שאלתי בתמהון - האם אתה מתפלל במנין? וענה - שיש מנין דרך הטלפון, תמהתי - האם אתה עונה על קדיש וקדושה וחזרת הש"צ? ענה - בודאי, גדולים התירו זאת.
כעת נראה לי שהכוונה שיש מנין אחד בהיתר, ומעבירים את התפילה בטלפון, וזה כמובן משהו אחר.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' אפריל 05, 2020 11:03 pm

מה דעתכם?
יש לי שתי אפשרויות. א' להתפלל עם השכנים מהבנין ממול. איני רואה את החזן אך אני רואה עשרה אנשים או רוב מנין עומדים בחלונותיהם. אך החסרון הוא שיש בינינו כביש גדול מפסיק.
ב' מאידך אני יכול להתפלל עם השכנים בבנין שלי (שאז אני מרויח שאין את הכביש), אבל בשעת התפילה איני רואה אפילו אחד מהם, ורק אם אשרבב ראשי למטה מן הגג אראה מיעוט מהם.
מה עדיף מבין השנים?

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' אפריל 05, 2020 11:14 pm

כמוני כמוך.
ובחרתי בחלון שממנו אני רואה את כל האנשים, מסיבת הרגשה. שככה מרגישים יותר במניין.
אצלי הכביש הוא שקט מאוד, אולי בכביש סואן יותר זה מרגיש אחרת. אבל איזה כביש סואן היום?

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' אפריל 05, 2020 11:22 pm

וכאן המקום לציין שבאמת גם אם אין לזה דין של מנין כלל, וגם אם בבית מכוונים יותר, לענ"ד יש חשיבות גדולה לשמור על 'צורה של תפילה'. עשרה אנשים שעומדים ברצינות עם כובעים וחליפות, ואומרים 'ברוך הוא וברוך שמו' או קדושא דסידרא בנעימה ישיבתית, זה מה שמחזיק אותנו!
זכר לדבר, עזריאל ברגר שלבש גרטל כל השבת במבצע עופרת יצוקה.
אם נתרגל לאט לאט לתפילה ביחידות, זה יכנס אצלנו להרגל בנפש, ואחר כך יהיה קשה לא 'להבריז' מדי פעם תפילה במנין.
כששומרים על הצורה של התפילה, אדרבה מרגישים את הכמיהה וההשתוקקות לחזרה לבתי חיינו [למרות העובדה שיש משהו ממכר ומשכר בעונג של התפילה בבית, לא ממהרים בגלל החזן, קרבנות ופסוקי דזמרא מילה במילה, אין לחץ מלעכב את המתפלל שלפני, אין הפרעה מהמנין הבא...]
ה' יושיענו.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' אפריל 05, 2020 11:27 pm

ראיתי הנהגה מעניינת.
בשחרית של שבת הצטרפו בחצר הסמוכה לי עשרה אנשים דרך המרפסות, וכאשר העידו כבר מרנן חברי הבד"ץ במכתבם כי בצוק העתים הנוכחי נהגו ישראל להצטרף מהחצרות והגזוזטראות.
ובכן, כנראה הם חששו לברכה לבטלה, אז בימות החול הש"ץ מתנה על דעת נדבה, אבל בשבת דליכא למיעבד הכי, מה עשו?
כאשר הגיעו לברכת גאל ישראל, התחיל הש"ץ לומר את תפילת הלחש בקול רם, והציבור התפלל עמו בלחש, קדושה אמרו כולם ביחד, ואז אחרי שאמר הש"ת בקול רם ברכת האל הקדוש (וכולם עמו בלחישה) המשיכו כולם -כולל השץ- להתפלל בלחש.
האם מצאנו לכך מקור, שאפשר לעשות כן בתפילת שחרית?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' אפריל 06, 2020 12:16 am

ולמה לא?

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ב' אפריל 06, 2020 12:25 am

מפורש בשו"ע סי' קכ"ד שאפשר

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' אפריל 06, 2020 12:28 am

לענין כתב:ראיתי הנהגה מעניינת.
בשחרית של שבת הצטרפו בחצר הסמוכה לי עשרה אנשים דרך המרפסות, וכאשר העידו כבר מרנן חברי הבד"ץ במכתבם כי בצוק העתים הנוכחי נהגו ישראל להצטרף מהחצרות והגזוזטראות.
ובכן, כנראה הם חששו לברכה לבטלה, אז בימות החול הש"ץ מתנה על דעת נדבה, אבל בשבת דליכא למיעבד הכי, מה עשו?
כאשר הגיעו לברכת גאל ישראל, התחיל הש"ץ לומר את תפילת הלחש בקול רם, והציבור התפלל עמו בלחש, קדושה אמרו כולם ביחד, ואז אחרי שאמר הש"ת בקול רם ברכת האל הקדוש (וכולם עמו בלחישה) המשיכו כולם -כולל השץ- להתפלל בלחש.
האם מצאנו לכך מקור, שאפשר לעשות כן בתפילת שחרית?

כך מבואר כאן viewtopic.php?f=73&t=50029&p=613850#p613700

יוצא פוניבז'

לענין כתב:מה דעתכם?
יש לי שתי אפשרויות. א' להתפלל עם השכנים מהבנין ממול. איני רואה את החזן אך אני רואה עשרה אנשים או רוב מנין עומדים בחלונותיהם. אך החסרון הוא שיש בינינו כביש גדול מפסיק.
ב' מאידך אני יכול להתפלל עם השכנים בבנין שלי (שאז אני מרויח שאין את הכביש), אבל בשעת התפילה איני רואה אפילו אחד מהם, ורק אם אשרבב ראשי למטה מן הגג אראה מיעוט מהם.
מה עדיף מבין השנים?

במה זה נקרא שאתה מתפלל עם עם הבנין שלך, אם אתה לא רואה אותם כלל, והם ברשות אחרת. אם בבנין ממול יש עשרה במקום אחד, או עכ"פ רואים אלו את אלו ללא הפסק כביש, תוכל להצטרף אליהם בראיית פנים, והכביש לא בהכרח מפסיק לענין זה אחרי שיש עשרה במקום אחד.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ב' אפריל 06, 2020 7:21 am

אני הבנתי שספיקו של הרב לעניין, האם צריך רואין בפועל או די בכך שיכול לראות (זכור לי שהוא ספק של המהרש"ם לעניין קידוש). וכיון שיכול לראות על ידי כיפוף הראש, אולי נחשב כיכול לראות.
ואני כתבתי שאני כמותו. ואמנם אצלי אני רואה ממש את מיעוטן, גם בלי להתכופף. ולמרות זאת אני מתפלל במקום שאני יכול לראות את כולם, על אף שמפסיק כביש (הם עשרה בלעדי), בגלל שזה מרגיש הרבה יותר מניין.

עושה חדשות

קיבלתי

דיני צירוף למנין מהחלונות בעידן הגבלות הקורונה.pdf: (84.47 KiB) הורד 338 פעמים

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ב' אפריל 06, 2020 11:51 am

עוד קובץ בנושא. קבלתי.

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ב' אפריל 06, 2020 12:10 pm

בעה"י
דיני צירוף מנין במרפסות ממורנו הגר"צ ובר שליט"א

יש להקדים כי כל דינים אלו אמורים בשעת הדחק, אך לכתחילה אין לנהוג כן, כמבואר במ"ב סימן נה ס"ק נז.
ולכן מי שמכוון יותר כשמתפלל ביחידות, עדיף שיתפלל ביחידות.

א. אם יש עשרה אנשים בכמה מרפסות. אם רואים כל העשרה זה את זה מצטרפים, ויתפללו תפילה שלימה כולל חזרת הש"ץ (נה סעי' יד).

ב. גם אם אינם רואים אלו את אלו, אך כולם רואים את החזן, הוא מצרפם. ואע"פ שהוא לא רואה אותם. ואם אחד רוצה להצטרף ואינו רואה את הש"ץ או עשרה מהמתפללים, לא נחשב לו תפילה בציבור, אולם יכול לענות עמהם קדיש קדושה ואמן (נה סעיף טו).

ג. אי"צ לראות בפועל, אלא כיון שיכולים לראות אע"פ שמטים ראשם לצד אחר, מצטרפים (א"א בוטשאטש סימן קצה).

ד. גם באופן שלא רואים את הש"ץ ולא רואים אלו את אלו, ורק שומעים את הש"ץ ניתן לענות קדיש וקדושה, אלא לא נחשב תפילה במנין (נה סעיף כ).

ה. צירוף זה מועיל גם לענין נשיאת כפים (קכח ס"ק א), וגם לענין קריאת התורה, שאם רואים אלו את אלו, או שעשרה רואים את הבעל קורא, הם מצטרפים למנין.

ו. אם יש רשות הרבים ביניהם, או שביל שקבוע להילוך היחיד בקיץ ובחורף אין מצטרפים (וכניסה ליחידה פרטית אינה מפסקת, רק כניסה לבנין), אולם אם יש רחבה בין הבניינים שמשרתת את הבנין (מגרש משחקים, חניה) היא טפילה לבנין ואינה נחשבת להפסק (קצה סעיף א).

ז. אם יש רק אחים בקריאת התורה, אפשר לקוראם זה אחר זה.

ח. בשבת, אם יש פחות מח' מתפללים במקום שהס"ת נמצא, יעלה אחד כמה פעמים, ולא מועיל להעלות אחד שעומד רחוק מהס"ת, אלא צריך לעמוד ליד הס"ת, ואם יש רק בעל קורא ע"י הס"ת, הוא יעלה את כל הז' עליות ויברך על כל עליה לפניה ואחריה (קמג סעיף ה). אך מכיון שיש חשש שיעמדו קרוב אחד ליד השני בעת הקריאה, לכך העצה שיכינו כמה בעלי קריאה וכל אחד יברך ויקרא את העליה שלו, או שאם הבעל קורא והעולה מאותה משפחה אין לחוש, אלא שבאופן זה יקרא לסירוגין (ראשון ראובן, שני שמעון, שלישי ראובן וחוזר חלילה).

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ב' אפריל 06, 2020 12:14 pm

הרב מיכה הלוי שולל את מנין המרפסות כששביל היחיד עובר ביניהם (מצ"ב)

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' אפריל 06, 2020 2:39 pm

ז"ל הערוה"ש - וכתב רבינו הב"י בסעיף י"ד מי שעומד אחורי בהכ"נ וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משום מצטרף עמהם לעשרה עכ"ל כן הביא בספרו הגדול בשם גאון ע"ש וס"ל דראיית הפנים בענין זה הוי ככל הגוף ואפשר דכיון דכל בי עשרה שכינתא שריא ועיקר השראת השכינה היא על הפנים כדכתיב [שמות לד, כט] כי קרן עור פניו.

האם כונתו גם לחומרא, שאין מצטרפים אלא בראיית פנים ולא בראיית רוב הגוף.

-

עוד קובץ שקיבלתי

דיני צרוף למנין מכמה מרפסות.pdf: (368.35 KiB) הורד 311 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר