מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ללשונות הרמב"ם:

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סליחות
הודעות: 1235
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

ללשונות הרמב"ם:

הודעהעל ידי סליחות » א' אפריל 12, 2020 4:50 pm

א. האם יש הבדל בין "לא" ל"אסור" בלשונות הרמב"ם? בחלק מהמקומות הרמב"ם כותב לא לעשות דבר מסוים, ובמקו"א כותב שאסור לעשות דבר מסוים אחר, האם יש הבדל בין הלשונות לא ואסור? אשמח לדעת דוגמאות, הוכחות, הפניות ותובנות. ייש"כ!

ב. "לא" במשמעות של לא מומלץ / לא ראוי, אע"פ שמותר: האם קיים בלשונות הרמב"ם מקום שבו מוכרח שלדעתו מותר לעשות משהו ואעפ"כ הוא כותב בפשטות לא לעשות כך בלי לומר בפירוש באותו מקום שמותר?


---
עריכה: כותרת האשכול נערכה מכיון שצורפו לכאן שאלות נוספות הנוגעות ללשונות הרמב"ם.
נערך לאחרונה על ידי סליחות ב ב' יולי 06, 2020 1:25 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

הורודנאי
הודעות: 147
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 1:50 pm

Re: ללשונות הרמב"ם: "לא" במשמעות של לא מומלץ / ראוי אע"פ שמותר

הודעהעל ידי הורודנאי » א' אפריל 12, 2020 8:39 pm

למה שיעשה כך?

יאיר אתמר
הודעות: 344
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ללשונות הרמב"ם: "לא" ו"אסור", מה ההבדל ביניהם?

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' מאי 22, 2020 9:17 pm

לגבי 'אסור' עיין שד"ח חלק ט עמ' 188.

סליחות
הודעות: 1235
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ללשונות הרמב"ם: "לא" ו"אסור", מה ההבדל ביניהם?

הודעהעל ידי סליחות » א' מאי 24, 2020 12:32 am

יאיר אתמר כתב:לגבי 'אסור' עיין שד"ח חלק ט עמ' 188.

יש באוצר שדי חמד אבל משום מה העמוד הזה לכאורה לא מופיע שם, כמו שהערתי כאן.
יחד עם זאת, בחיפוש באוצר בהגבלה לספרי שדי חמד ע"י המילים הרמב"ם + אסור, בחלק ט ישנן הרבה תוצאות רלוונטיות.

לבי במערב
הודעות: 3182
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ללשונות הרמב"ם: "לא" ו"אסור", מה ההבדל ביניהם?

הודעהעל ידי לבי במערב » א' מאי 24, 2020 1:14 am

נמצא בה"ב (ד"צ, נ.י. תשכ"ב).

סליחות
הודעות: 1235
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ללשונות הרמב"ם: "לא" ו"אסור", מה ההבדל ביניהם?

הודעהעל ידי סליחות » א' מאי 24, 2020 2:17 am

ייש"כ. אם כן, ראיתי את זה גם באוצר.
וזאת למודעי, עדיין לא ראיתי מקור שדן בשאלה המקורית מה ההבדל בין לא ל-אסור בדברי הרמב"ם (ראו למכביר בהלכות דעות פרק ה לארכו ולרחבו).

סליחות
הודעות: 1235
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מצווה או חובה?

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 06, 2020 3:30 am

שאלה חדשה - ולא קשורה לנושא הקודם:

לפענ"ד אם הרמב"ם רוצה לכתוב שהמצווה אינה חובה אז הוא כותב מצווה מן המובחר.
אך אם הוא כותב מצווה בלבד מה משמעותו?

רמב"ם, הלכות לווה ומלווה פ"ה ה"ז:
"מצוה להקדים הלואת ישראל בחנם להלואת עכו"ם ברבית".
מצווה או חובה?

סליחות
הודעות: 1235
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ללשונות הרמב"ם:

הודעהעל ידי סליחות » ג' יולי 07, 2020 2:47 am

לע"ע בינתיים מצאתי בשו"ת עטרת פז ח"א כרך ג, חו"מ סי' י אות ד':
ומילה בלשוני, כי הנה ראיתי עתה בשו"ת שיח כהן הנדפ"מ ח"ב (חחו"מ סי' ג) שג"כ עמד בהערה זו מדוע הרמב"ם נקט להאי דינא דהגמ' דבב"מ (עא ע"א) בלשון "מצוה", וכתב לתרץ שם, דהרמב"ם מיירי בגוונא שהישראל שרוצה ללוות בחינם, אינו צריך את הכסף לעיקר חיותו אלא רק להרוחה בעלמא עבור מסחר וכדו', דבכה"ג אין חיוב להלוות לו קודם לעכו"ם בריבית, אבל מ"מ מצוה מיהא איכא משום "ועשית הישר והטוב". והביא שם לחזק יתדותיו מדברי המאירי בב"מ (שם) שכתב, ישראל ועכו"ם שבאו ללוות מישראל ואי אפשר לו לקיים את שתיהן, מצוה להקדים לישראל בחינם, ולא לגוי בשכר, ומכל מקום אף לגוי בשכר, יש בו צד מצוה ומוסר, הואיל ובא לפניך אל תשיבהו ריקם, אלא שמכל מקום לא נצטוית בו להלות חינם וכו'. מכל מקום במה שדרשו במקרא זה ר"ל "אם כסף תלוה" נכלל צד מצוה בהלואתו מיהא בשכר ולא לנטשו מכל וכל, והוא שאמרו "אם כסף תלוה את עמי", עמי וגוי עמי קודם. "את העני", עני ועשיר עני קודם. "עמך", ענייך ועניי עירך ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין. הא למדת שאף הגוי נרמז במקרא. אלא שישראל בחינם קודם לו אף בשכר. ולא נאמר עליו לשון קדימה אלא שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר. עכ"ל. וסיים ע"ז, הרי מפורש דאין לישראל זכות קדימה, אלא מצד מצוה ומוסר ולא מדינא. עכת"ד. ע"ש. וכוונת דבריו דהרי סיים המאירי ולא נאמר עליו לשון קדימה אלא שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר, דהיינו בכה"ג שיש ישראל ועכו"ם אפילו שהישראל רוצה בחינם, יש להקדים הישראל מצד מצוה ומוסר. אולם במחילה מכת"ר לא דק שפיר, דהמעיין היטב ישר יחזו פנימו, דהא דסיים המאירי ולא נאמר עליו לשון קדימה וכו', לא על הישראל קאי, אלא על העכו"ם דביה מיירי המאירי. שהרי התחיל, מכל מקום מה שדרשו במקרא זה וכו' נכלל צד מצוה בהלואתו מיהא בשכר ולא לנטשו מכל וכל - דהינו הנכרי. וע"ז סיים, הא למדת שאף הגוי נרמז במקרא וכו' ולא נאמר עליו לשון קדימה, שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר - היינו העכו"ם. וכן נמי בתחילת דבריו התחיל המאירי לומר בלשון זה על העכו"ם שהרי התחיל וכתב: "ומכל מקום אף לגוי בשכר, יש בו צד מצוה ומוסר וכו', והרי דנקט לשון זה ד"מצוה ומוסר" על גוי, וממילא ה"נ אגוי קאי. וק"ל.


וצ"ע אם יש מקום להוכיח בוודאות ממקומות אחרים בדברי הרמב"ם, ש'מצוה' בלשון הרמב"ם היא "מצד מצוה ומוסר ולא מדינא". וככלל יש להבין מדוע לא כתוב שם מצווה מן המובחר.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים