◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[יאיר אתמר]

https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles ... -sFile.pdf

[אשרי יושבי ביתך]

יש להסתפק בקטן המופלה הסמוך לאיש, שנשבע לבטל את המצוה, מי חלה שבועתו לבטל את המצוה או לא,
דהרי אינו עומד ומושבע - דאכתי אינו חייב בתורה ומצוות, ומאידך גיסא גבי נדרים ושבועות - דבריו קיימין.
(ואולי תלוי אם יש נשבע לבטל את המצוה במצוה דרבנן ,וצ"ע).

[הרבמס]

מה המקור של הרמב"ם בפ"ו מיו"ט שצריך אדם לשמח גם את בן בנו.

[יאיר אתמר]

צ"ל ובני ביתו, והמקור פסחים קט

[צולניק]

מיחם/כירה חשמלית שניתן להגביר בו את החום ולזרז את הבישול, אסור ליתן בו בשבת דבר שלא התבשל [כמאב"ד או בישול גמור], שמא יבוא להגביר את החום ולזרז את הבישול ויעבור על איסור בישול ומבעיר ושאר איסורים.

היאך הדין בזה ביום טוב?
לא מצינו גזירת שמא יחתה ביו"ט שהרי הותר בו בישול והבערה, אך בנידון מכשיר חשמלי שאף ביו"ט אסור לשנות את חומו, האם הוא בכלל הגזירה שמא יבוא לזרז את הבישול ע"י שיגביר את זרם החשמל?

[חיים סגל]

לכאורה כיון שהוא רק מדרבנן לא גזרינן גזירה לגזירה
ובכלל, בשבת לא היינו גוזרים זאת מעצמנו לולי גזירת חז"ל לענין גחלים, וממילא ביו"ט דליכא גזירה דחז"ל - אנן לא גזרינן.
ופוק חזי מאי עמא דבר - שמבשלים לכתחילה על כירות חשמליות ביו"ט ע"י הדלקתם מעיו"ט ע"י שעון שבת

[ברוך00]

שמעון חתם ערבות בנקאית לראובן, עבור 40,000 ש"ח, וראובן לא שילם. שמעון הגיע להסדר עם הבנק במקום לשלם 40 אלף הוא ישלם 20 אלף ₪.
האם שמעון יוכל לתבוע את ראובן (כשיעשיר)ב- 40 אלף?
וכן האם הוא יכול ללות את זה ממעשרות?

[פרנקל תאומים]

מצינו שישנה מעלה למי שנלב''ע ונקבר בפניא דמעלי שבתא. האם ה''ה במי שנלב''ע ונקבר בפניא דמעלי יו''ט?

[עובדיה חן]

השנה שיום שישי גם ערב ר"ח[ור"ח] וגם ערב שבת האם מותר להסתפר גם למי שכבר הסתפר בערב פסח?

[עזריאל ברגר]

מצינו שישנה מעלה למי שנלב''ע ונקבר בפניא דמעלי שבתא. האם ה''ה במי שנלב''ע ונקבר בפניא דמעלי יו''ט?

מסופר שהרב מיכאל דבורקין - http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%99%D7%9F - נפטר בערב חג השבועות תש"ט, והאדמו"ר מליובאוויטש האחרון (שאז היה "חתנא דבי נשיאה" - בחיי חותנו אדמו"ר הריי"צ) עשה מאמצים גדולים כדי שיקברוהו בו ביום, באמרו שאצלו "מונח" שהסימן יפה של מת ונקבר בעש"ק (שנאמר בגמרא) הוא גם לגבי מי שמת ונקבר בעיו"ט.

[יוסף חיים אוהב ציון]

השאלה איפה מונח?

[צביב]

המרכאות שציין הרב עזריאל הן למושג מונח אצל חב''ד,
כמדומה שההגדרה לזה
כך נראה מוסכם בדעתו ללא שקיבל כך,
רק מצירוף הידיעות שבליבו ומוחו, נתקבל בדעתו צורת הענין.

[עזריאל ברגר]

המרכאות שציין הרב עזריאל הן למושג מונח אצל חב''ד,
כמדומה שההגדרה לזה
כך נראה מוסכם בדעתו ללא שקיבל כך.

אכן.
זהו תרגום מביטוי ביידיש.

[שומע ומשמיע]

אני מכיר את הביטוי הזה מצוין.

[יאיר אתמר]

השנה שיום שישי גם ערב ר"ח[ור"ח] וגם ערב שבת האם מותר להסתפר גם למי שכבר הסתפר בערב פסח?

מ"ב תצג סק"ה, ופסקי תשובות.

[יאיר אתמר]

השנה שיום שישי גם ערב ר"ח[ור"ח] וגם ערב שבת האם מותר להסתפר גם למי שכבר הסתפר בערב פסח?

מ"ב תצג סק"ה, ופסקי תשובות.

שו"ר viewtopic.php?f=73&t=50463

[עושה חדשות]

האם ישנה שיטה בראש' או בפוס' שזמן קרי"ש כולל גם את הברכות,
ז"א שצריך לסיים את ברכת גאל ישראל לפני סו"ז קרי"ש?

[ומה בנוגע להשלמת רמ"ח תיבות ע"י החזן שכופל בסוף, האם זה צריך להיות בתוך הזמן?].

[עושה חדשות]

לגבי שירת הלויים, האם נזכר מה שרו קודם שדוד המלך חיבר את המזמורים?

[עושה חדשות]

כשאדם נפנה לצרכיו באמצע הסעודה, הוא צריך נט"י כששב לסעודה,
(ומנהג העולם לא לברך על נטילה זו).
האם זה גם באופן שאינו אוכל עוד פת, אלא רק את הדברים הבאים מחמת הסעודה?

[שומע ומשמיע]

כשאדם נפנה לצרכיו באמצע הסעודה, הוא צריך נט"י כששב לסעודה,
(ומנהג העולם לא לברך על נטילה זו).
האם זה גם באופן שאינו אוכל עוד פת, אלא רק את הדברים הבאים מחמת הסעודה?

זה לא מג"א מפורש [שחוששים שיבא לאכול פת]?

[שש ושמח]

לגבי שירת הלויים, האם נזכר מה שרו קודם שדוד המלך חיבר את המזמורים?

לא מצאתי מפורש, אבל כתב הרמב"ן בהשגות לסמה"צ שורש א' שהיה כל אחד לפי דעתו.
ומסתבר שהיו אומרים מהמזמורים שאמרו הזקנים הקודמים לדוד (ב"ב י"ד ב'),

[לבי במערב]

האם ישנה שיטה בראש' או בפוס' שזמן קרי"ש כולל גם את הברכות . .

להעיר מד' הרב"י (לטואו"ח סו"ס נח):

ורבינו שכתב: "אם נאנס ולא קרא - יכול לקרותה עם ברכותי' כל שעה רביעית", אם בדווקא נקט "נאנס", לומר דאם לא נאנס - לא, איני יודע זו מנין לו. ואפשר דלא נקטי' בדווקא, אלא אורחא דמלתא נקט - שאין דרך להתאחר מלקרוא קריאת שמע עד אחר שלש שעות, אם לא מחמת אונס . .

ועי' ב"ח וט"ז על אתר, ובערוה"ש שם סי"ט.

[יאיר אתמר]

האם ישנה שיטה בראש' או בפוס' שזמן קרי"ש כולל גם את הברכות,
ז"א שצריך לסיים את ברכת גאל ישראל לפני סו"ז קרי"ש?

[ומה בנוגע להשלמת רמ"ח תיבות ע"י החזן שכופל בסוף, האם זה צריך להיות בתוך הזמן?].

בשו"ת זית רענן ח"א ד"א ע"ד כ"כ בדעת תר"י.

[יאיר אתמר]

כשאדם נפנה לצרכיו באמצע הסעודה, הוא צריך נט"י כששב לסעודה,
(ומנהג העולם לא לברך על נטילה זו).
האם זה גם באופן שאינו אוכל עוד פת, אלא רק את הדברים הבאים מחמת הסעודה?

זה לא מג"א מפורש [שחוששים שיבא לאכול פת]?

בגמ' יומא ל נאמר שלשתיה נוטל היד ששפשף בו ופרש"י שמא יתן פרוסה לתוך פיו, ונפסק בשו"ע ר"ס קע. ולפי"ז בעשה צרכיו נוטל ב' ידיו. אך כ"ז בלי ברכה, וכמ"ש במ"א קע-ב ובמ"ב. וכ"כ בשו"ת משנה הלכות ח"ה סי' לז. וראה שערי ברכה פ"א הע' קמח* בשם הגריש"א. (ולגבי פת פחות מכביצה ע"ש הע' קנא שדן מדברי המ"ב תרלט-כט, והבי"ד הגרח"ק.)

[א גאליציאנער]

שאלה שנשאלתי לפני זמנים טובא, שהרי באיש עיתי נאמר שהיו סוכות מוכנות לו ובכל אחת אומרים לו הרי מזון הרי מים, ואם כן האם כהן גדול נידון כאיש עיתי [ובאיש עיתי גופא ישנה דעת התו"י שאוכל וממשיך, אולם הגבורת ארי חולק על כך בכל תוקף], ויכול לאכול ולעבוד עבודה או לא, ואם הוצרך לאכול מפסיק וממשיך זה שהתקינו תחתיו [ויש שרצו להביא ראיה ממועד קטן גבי חנוכת ביהמ"ק בימי שלמה, וכמדומה שהיא בשם מרן האמרי אמת מגור, אך יש לפקפק בראיה זו לכאורה].
יש שהעירו מהמשנה הראשונה במסכת יומא, דמתקינין כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול ורש"י מבאר דמיירי בפסול טומאה או קרי שימנע ממנו "לבוא למקדש", והיינו דרק פסול כזה יצריך שהכהן יחדל מעבודתו, אבל כשהוצרך לאכול, אין זה מונע ממנו עקרונית לבוא לבית המקדש וממילא אין זה נחשב לפסול שיצרכו לפרוש ולהמשך העבודה יעלה סגנו, אולם יש שאמרו שהרי אצל איש עיתי נאמר ואפילו בשבת ואפילו בטומאה, ואם כן, ייתכן שרק אצל איש עיתי שיש היתר של טומאה, שרי ליה לאכול, מה שאין כן אצל כהן שבטומאה לא שרי ליה לעבוד עבודה, ייתכן שאף אכילה אסורה עליו, וזה תלוי באם הוצרך לאכול הוא חמור או קל מטומאה, [ובאגב אעיר שבזכרוני שהרמב"ם אוחז גם כן כהתו"י].
אשמח למראי מקומות וראיות מחכמי המקום.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[יהודה בן יעקב]

האריך בזה הגאון רבי שמואל חיים דומב שליט"א בקונטרסו נר יוסף סימן ד.

[סעדיה]

לגבי שירת הלויים, האם נזכר מה שרו קודם שדוד המלך חיבר את המזמורים?

עי' פנ"י ר"ה ל"א.

[יאיר אתמר]

בנט"י לסעודה, האם יש לנגב את אוזן הכלי ממים שניים (הנטמאים בנגיעת ידיים שלא ניטלו, ש"ע קסב ד) שנשארו עליו מנטילה קודמת גם לדעת המ"ב (שעה"צ קסב מא ועוד)?

[נהר שלום]

אני לא בסוגיא ואני מחפש תבשיל העשוי מקמח, הוא חמץ דאורייתא?
אפשר מ"מ (זכור לי שזה בגמ')

[לבי במערב]

מקופיא: יעויין שו"ע סי' תסג, מפסחים דל"ז.

[יאיר אתמר]

אני לא בסוגיא ואני מחפש תבשיל העשוי מקמח, הוא חמץ דאורייתא?
אפשר מ"מ (זכור לי שזה בגמ')

מקופיא: יעויין שו"ע סי' תסג, מפסחים דל"ז.

הכוונה לדל"ט ב - מ א?
אמנם לא נז' שם אם הוא דאו'. אך אם נתחמץ, למה שלא, ראה מג א.

[לבי במערב]

הכוונה לדל"ט ב - מ א? . .

אכן, ובחפזי נשתבשתי.

[נהר שלום]

אני לא בסוגיא ואני מחפש תבשיל העשוי מקמח, הוא חמץ דאורייתא?
אפשר מ"מ (זכור לי שזה בגמ')

מקופיא: יעויין שו"ע סי' תסג, מפסחים דל"ז.

הכוונה לדל"ט ב - מ א?
אמנם לא נז' שם אם הוא דאו'. אך אם נתחמץ, למה שלא, ראה מג א.

האם גם בבישול תוך 18 דקות אמרי' דלא נתחמץ? או שאיננו יודעים השיעור

[לבי במערב]

שוב, מקופיא: עד כמה שזכורני, כבר כתבו דלא ידעינן שיעור חליטה. ושמא שייך אף לנדו"ד.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מחומרת שרויה לכאורה נראה שאפילו פחות מח"י דקים.

[לבי במערב]

אפי' אַחַר שהחלו להחמיר ב'שרוי'' - נהגו ב'חלוטה'; ופסקו מטעם הנ"ל (דלא בקיאינן בשיעורו).

[סליחות]

רמב"ם הלכות שמיטה פ"י ה"י:

מצות עשה לתקוע בשופר בעשירי לתשרי בשנת היובל, ומצוה זו מסורה לבית דין תחלה (שנאמר והעברת שופר תרועה) וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע שנאמר תעבירו שופר, ותוקעין בשופר תשע כדרך שתוקעין בר"ה, ומעבירין שופר בכל גבול ישראל.

אליבא דהסוברים שעיקר המצוה לתקוע בדווקא (ולא לשמוע), איך אדם שאינו יודע לתקוע יוצא י"ח?

[יאיר אתמר]

האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?

מה זה לבה?

[עזריאל ברגר]

האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?

מה זה לבה?

https://www.hamichlol.org.il/%D7%9C%D7%91%D7%94