אראל כתב:יש ע"ז תורה מפורסמת משמיה דהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע
כל הטמאים שהצריכם הכתוב כפרה לטהרתן (זב וזבה, יולדת ומצורע, ונזיר שנטמא) - קרבן חטאתם עוף הוא, מלבד מצורע עשיר.לענין כתב:הנה יפלא מפני מה מביאה היולדת עוף לחטאת ולא בהמה?
וי"ל.משנה. הנודר משחורי הראש - אסור בקרחין ובעלי שיבות; ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:
גמרא. מאי טעמא? מדלא קאמר 'מבעלי שער':
"ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין 'שחורי הראש' אלא אנשים": מאי טעמא? אנשים - זימנין דמיכסו רישייהו, וזימנין דמגלו רישייהו; אבל נשים לעולם מיכסו, וקטנים לעולם מיגלו:
לבי במערב כתב:וי"ל.משנה. הנודר משחורי הראש - אסור בקרחין ובעלי שיבות; ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:
גמרא. מאי טעמא? מדלא קאמר 'מבעלי שער':
"ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין 'שחורי הראש' אלא אנשים": מאי טעמא? אנשים - זימנין דמיכסו רישייהו, וזימנין דמגלו רישייהו; אבל נשים לעולם מיכסו, וקטנים לעולם מיגלו:
שייף נפיק כתב:שאין לזה שם קרחה כי אין משמעות לקרחתה מפני שאינה נגלית ונראית
שייף נפיק כתב:כמדומה שאין חילוק כלל ורק שבעה, וכימי נדת דוותה היינו כסדר נדה שהו ז' ימים. וראיה לדבר מרש''י טו, כד.
מאידך גיסא יש לומר: התורה אמרה 'ותהי נדתה עליו', ונדתה של זו שבועים היא.שייף נפיק כתב:'כימי נדת דוותה' היינו כסדר נדה שהוא ז' ימים.
שייף נפיק כתב:כמדומה שאין חילוק כלל ורק שבעה, וכימי נדת דוותה היינו כסדר נדה שהו ז' ימים. וראיה לדבר מרש''י טו, כד.
אין שום ראיה מלשון הרמב"ם, כי 'אין הבדל בטומאה' אפשר להתפרש אדרבה:אליהו חיים כתב:מדברי הקדמת פיה"מ לטהרות מבואר דרק ז' ימים.
מאידך גיסא יש לומר: התורה אמרה 'ותהי נדתה עליו', ונדתה של זו שבועים היא.[/quoteביקורת תהיה כתב:שייף נפיק כתב:'כימי נדת דוותה' היינו כסדר נדה שהוא ז' ימים.
ביקורת תהיה כתב:אין שום ראיה מלשון הרמב"ם, כי 'אין הבדל בטומאה' אפשר להתפרש אדרבה:אליהו חיים כתב:מדברי הקדמת פיה"מ לטהרות מבואר דרק ז' ימים.
הכל שוים להיטמא כטומאת הטמאה שבעלו.
שייף נפיק כתב:כמדומה שאין חילוק כלל ורק שבעה, וראיה לדבר מרש''י טו, כד.
נראה לי ברור, דאף אם ראתה דם בתוך ימי הספירה וסתרה להנקיים, מ"מ הבועל אינו טמא רק שבעה ימים, דהא עיקר דין בועל זבה דנטמא ג"כ שבעה לא כתיב בתורה, רק דילפינן מנדה, א"כ א"א להחמיר בבועל זבה יותר מנדה, דדיו להיות הלמד כהמלמד. ועוד, כיון דאמרינן בתו"כ, והובא ברש"י בחומש, דיכול דיעלה לרגלה ת"ל 'וטמא שבעת ימים', למד דלעולם טמא שבעה ואפילו בבא עליה ביום ז' לנדתה. וא"כ מהך קרא איכא למילף לקולא נמי, דלעולם אינו טמא רק ז' ולא יותר.
וכן יש ללמוד מזה דגם בבועל יולדת נקבה אינו טמא רק ז', דהא חזינן מהתו"כ דהך 'וטמא שבעת ימים' הוא דווקא [וזה כארבעים שנה למפרע שמעתי מכבוד מו"ר הגאון מוהר"י באריט זצ"ל שנסתפק בזה]. ואמנם לענ"ד הדבר פשוט כמש"כ.
נחומצ'ה כתב:נשאלתי היום, מדוע בפסוק ז' בריש תזריע מופיע בכתוב 'זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה'.
הרי עדיין לא סיימו עם כל הקרבנות שלה, ומיד אח"כ מתחיל הכתוב "ואם לא תמצא וכו'.
[בדרך צחות אמרתי לפרש, ע"פ מאמר חז"ל 'בא תינוק וכיכרו בידו'. א"כ אין מציאות בלידת זכר ל'ואם לא תמצא ידה'..].
אך השאלה במקומה עומדת. ומי יתרץ.
נוטר הכרמים כתב:נחומצ'ה כתב:נשאלתי היום, מדוע בפסוק ז' בריש תזריע מופיע בכתוב 'זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה'.
הרי עדיין לא סיימו עם כל הקרבנות שלה, ומיד אח"כ מתחיל הכתוב "ואם לא תמצא וכו'.
[בדרך צחות אמרתי לפרש, ע"פ מאמר חז"ל 'בא תינוק וכיכרו בידו'. א"כ אין מציאות בלידת זכר ל'ואם לא תמצא ידה'..].
אך השאלה במקומה עומדת. ומי יתרץ.
שאלה ידועה מאוד, עי' בכלי חמדה כאן ובפנים יפות פר' צו ובהרבה ספרים,
ויש בזה גם בשם אדמור"י בעלזא,
הכיוון הכללי שבאמירה 'תורת היולדת' שעוסק בתורת יולדת במקום להביא קרבן ועולה לו, העני יכול לומר פרשת עשיר,
וזהו ונשלמה [b]פרים שפתינו.[/b]
נוטר הכרמים כתב:נחומצ'ה כתב:נשאלתי היום, מדוע בפסוק ז' בריש תזריע מופיע בכתוב 'זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה'.
הרי עדיין לא סיימו עם כל הקרבנות שלה, ומיד אח"כ מתחיל הכתוב "ואם לא תמצא וכו'.
[בדרך צחות אמרתי לפרש, ע"פ מאמר חז"ל 'בא תינוק וכיכרו בידו'. א"כ אין מציאות בלידת זכר ל'ואם לא תמצא ידה'..].
אך השאלה במקומה עומדת. ומי יתרץ.
שאלה ידועה מאוד, עי' בכלי חמדה כאן ובפנים יפות פר' צו ובהרבה ספרים,
ויש בזה גם בשם אדמור"י בעלזא,
הכיוון הכללי שבאמירה 'תורת היולדת' שעוסק בתורת יולדת במקום להביא קרבן ועולה לו, העני יכול לומר פרשת עשיר,
וזהו ונשלמה פרים שפתינו.
תירוצים אחרים, עי' משך חכמה
מהרי"ל דיסקין
העמק דבר
הרחב דבר.
מאת הלוי כתב:בפרשת הנגעים מוזכר המושג "מראה עמוק". וברש"י ביאר שזה מראה לבן. ובפרשת נגע שחין מוזכר "מראה שפל". וגם על זה אי' ברש"י שהוא מראה לבן. וצ"ב אם כן מדוע פעם מכונה כשפל ופעם כעמוק? ושמא איכא שוני קצת ביניהם.
אבל כך נראה לי הענין הזה שיש לובן נותן זוהר ולטישות בעינים כמראה החמה והעין איננו מקבל גוון הלובן ההוא ולכן יראה אצלו כעומק כמראה החמה שהיא עמוקה מן הצל בעבור שהעין מקבל גוון השחרות ונקבע בו וגוון הלובן מפזר כח הראות ויתרחק לו ולכן יראה כעמוק והנה לובן הבהרת שהוא בהיר ועז כשלג הראות נחלש ממנו כאשר יחלש במקום החמה ובלבד שלא יהיה בו שער שחור כי אז יתפוס כח הראות בשחרות וממנו יתפשט בכל מראה הנגע ולא יברח ממנו והשאת היא לבנה אבל אין הלובן מזהיר ולא יחליש הראות ויתפשט ויתקרב אליו ויראה כקרובה אצלו ומוגבהת כענין הראות בכוכבים שהן נראים כמו גבוהין ברקיע והזכיר הכתוב בשחין (פסוק יט) שני מראות שאת לבנה או בהרת פתוכה באדמדמות ואמר בה (פסוק כ) מראה שפל לא עמוק כי הבהרת ההיא אע"פ שהיא לבנה עזה האדמדמות שבתוכה מגרעת ממנו העומק ויחזור לשפלות מעט
לעמל יולד כתב:מאת הלוי כתב:בפרשת הנגעים מוזכר המושג "מראה עמוק". וברש"י ביאר שזה מראה לבן. ובפרשת נגע שחין מוזכר "מראה שפל". וגם על זה אי' ברש"י שהוא מראה לבן. וצ"ב אם כן מדוע פעם מכונה כשפל ופעם כעמוק? ושמא איכא שוני קצת ביניהם.
עי' דברי הרמב"ן שכתב:אבל כך נראה לי הענין הזה שיש לובן נותן זוהר ולטישות בעינים כמראה החמה והעין איננו מקבל גוון הלובן ההוא ולכן יראה אצלו כעומק כמראה החמה שהיא עמוקה מן הצל בעבור שהעין מקבל גוון השחרות ונקבע בו וגוון הלובן מפזר כח הראות ויתרחק לו ולכן יראה כעמוק והנה לובן הבהרת שהוא בהיר ועז כשלג הראות נחלש ממנו כאשר יחלש במקום החמה ובלבד שלא יהיה בו שער שחור כי אז יתפוס כח הראות בשחרות וממנו יתפשט בכל מראה הנגע ולא יברח ממנו והשאת היא לבנה אבל אין הלובן מזהיר ולא יחליש הראות ויתפשט ויתקרב אליו ויראה כקרובה אצלו ומוגבהת כענין הראות בכוכבים שהן נראים כמו גבוהין ברקיע והזכיר הכתוב בשחין (פסוק יט) שני מראות שאת לבנה או בהרת פתוכה באדמדמות ואמר בה (פסוק כ) מראה שפל לא עמוק כי הבהרת ההיא אע"פ שהיא לבנה עזה האדמדמות שבתוכה מגרעת ממנו העומק ויחזור לשפלות מעט
וע"ש ביתר דבריו. ועכ"פ מפורש שלמד שעומק ושפל שתי דברים הם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים