פרנקל תאומים כתב:מצינו שישנה מעלה למי שנלב''ע ונקבר בפניא דמעלי שבתא. האם ה''ה במי שנלב''ע ונקבר בפניא דמעלי יו''ט?
צביב כתב:המרכאות שציין הרב עזריאל הן למושג מונח אצל חב''ד,
כמדומה שההגדרה לזה
כך נראה מוסכם בדעתו ללא שקיבל כך.
עובדיה חן כתב:השנה שיום שישי גם ערב ר"ח[ור"ח] וגם ערב שבת האם מותר להסתפר גם למי שכבר הסתפר בערב פסח?
יאיר אתמר כתב:עובדיה חן כתב:השנה שיום שישי גם ערב ר"ח[ור"ח] וגם ערב שבת האם מותר להסתפר גם למי שכבר הסתפר בערב פסח?
מ"ב תצג סק"ה, ופסקי תשובות.
עושה חדשות כתב:כשאדם נפנה לצרכיו באמצע הסעודה, הוא צריך נט"י כששב לסעודה,
(ומנהג העולם לא לברך על נטילה זו).
האם זה גם באופן שאינו אוכל עוד פת, אלא רק את הדברים הבאים מחמת הסעודה?
עושה חדשות כתב:לגבי שירת הלויים, האם נזכר מה שרו קודם שדוד המלך חיבר את המזמורים?
להעיר מד' הרב"י (לטואו"ח סו"ס נח):עושה חדשות כתב:האם ישנה שיטה בראש' או בפוס' שזמן קרי"ש כולל גם את הברכות . .
ועי' ב"ח וט"ז על אתר, ובערוה"ש שם סי"ט.ורבינו שכתב: "אם נאנס ולא קרא - יכול לקרותה עם ברכותי' כל שעה רביעית", אם בדווקא נקט "נאנס", לומר דאם לא נאנס - לא, איני יודע זו מנין לו. ואפשר דלא נקטי' בדווקא, אלא אורחא דמלתא נקט - שאין דרך להתאחר מלקרוא קריאת שמע עד אחר שלש שעות, אם לא מחמת אונס . .
עושה חדשות כתב:האם ישנה שיטה בראש' או בפוס' שזמן קרי"ש כולל גם את הברכות,
ז"א שצריך לסיים את ברכת גאל ישראל לפני סו"ז קרי"ש?
[ומה בנוגע להשלמת רמ"ח תיבות ע"י החזן שכופל בסוף, האם זה צריך להיות בתוך הזמן?].
שומע ומשמיע כתב:עושה חדשות כתב:כשאדם נפנה לצרכיו באמצע הסעודה, הוא צריך נט"י כששב לסעודה,
(ומנהג העולם לא לברך על נטילה זו).
האם זה גם באופן שאינו אוכל עוד פת, אלא רק את הדברים הבאים מחמת הסעודה?
זה לא מג"א מפורש [שחוששים שיבא לאכול פת]?
עושה חדשות כתב:לגבי שירת הלויים, האם נזכר מה שרו קודם שדוד המלך חיבר את המזמורים?
נהר שלום כתב:אני לא בסוגיא ואני מחפש תבשיל העשוי מקמח, הוא חמץ דאורייתא?
אפשר מ"מ (זכור לי שזה בגמ')
לבי במערב כתב:מקופיא: יעויין שו"ע סי' תסג, מפסחים דל"ז.
אכן, ובחפזי נשתבשתי.יאיר אתמר כתב:הכוונה לדל"ט ב - מ א? . .
יאיר אתמר כתב:נהר שלום כתב:אני לא בסוגיא ואני מחפש תבשיל העשוי מקמח, הוא חמץ דאורייתא?
אפשר מ"מ (זכור לי שזה בגמ')לבי במערב כתב:מקופיא: יעויין שו"ע סי' תסג, מפסחים דל"ז.
הכוונה לדל"ט ב - מ א?
אמנם לא נז' שם אם הוא דאו'. אך אם נתחמץ, למה שלא, ראה מג א.
מצות עשה לתקוע בשופר בעשירי לתשרי בשנת היובל, ומצוה זו מסורה לבית דין תחלה (שנאמר והעברת שופר תרועה) וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע שנאמר תעבירו שופר, ותוקעין בשופר תשע כדרך שתוקעין בר"ה, ומעבירין שופר בכל גבול ישראל.
יאיר אתמר כתב:האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יאיר אתמר כתב:האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?
מה זה לבה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים