אין תשלומין לנ"ח שלא יאמרו כב"ש הוא דעביד - היכי משכחת לה?

[חצקל]

שבלי הלקט חתוך.jpg (199.05 KiB) נצפה 11400 פעמים

בספר שבלי הלקט הל' חנוכה סי' קפ"ו כותב שאין תשלומין לנרות חנוכה מפני שיחשדוהו שנוהג כמו בית שמאי דאמרי פוחת והולך.
חשבון קצר מעלה שאין באף יום מן הימים אפשרות כזאת.
להלן החשבון:
שכח ביום הראשון מדליק ביום השני 2+1=3, לב"ש מדליקים 7
שכח ביום השני מדליק ביום השלישי 3+2=5, לב"ש מדליקים 6
שכח ביום השלישי מדליק ביום הרביעי 3+4=7 לב"ש מדליקים 5
מכאן אפשר להמשיך לבד.
קושיא נוראה זו שמעתי לפני מספר שנים מהגאון ר' צבי שטיינברג [ביחד עם הג"ר טוביה שולזינגר].
נכון להיום יש לנו 6 תירוצים, הציבור מוזמן להביע את דעתו.
בעזרת ד' בין אם יהיו כאן תירוצים נכונים ובין אם לאו, בימי החנוכה הקדושים יעלה כאן כל יום תירוץ אחד בבחינת מוסיף והולך. [בל"נ]
אני תקוה שהתירוצים שנכתוב יהיו ס י כ ו ם למה שהלומדים החשובים יכתבו.

[עשוי לנחת]

אתה בטוח שכונתו לתשלומין של יום האתמול בלבד??
שמא מתכון שמי שלא הדליק ביום ראשון ושני יכול להשלים ביום השלישי את כל הימים, והיינו (3+2+1) שש נרות, והרי זה כבית שמאי??

[חצקל]

אתה בטוח שכונתו לתשלומין של יום האתמול בלבד??
שמא מתכון שמי שלא הדליק ביום ראשון ושני יכול להשלים ביום השלישי את כל הימים, והיינו (3+2+1) שש נרות, והרי זה כבית שמאי??

נו באמת, אתה לא יודע שבשמונה עשרה א"א להשלים שני תפילות?

[היא שיחתי]

אתה בטוח שכונתו לתשלומין של יום האתמול בלבד??
שמא מתכון שמי שלא הדליק ביום ראשון ושני יכול להשלים ביום השלישי את כל הימים, והיינו (3+2+1) שש נרות, והרי זה כבית שמאי??

נו באמת, אתה לא יודע שבשמונה עשרה א"א להשלים שני תפילות?

לא הבנתי במה דחית תירוצו, למה שלא ישלים ביום הג' ב' הימים שלפני בג' הדלקות אחת אחת, אחת שתים ואחת שלוש
ומכל מקום אין תירוצו נראה דסתם דברי שבלי הלקט משמע דאיירי בכל הימים ודבריו שייכים רק בסיטואציה מסויימת ביום אחד
וכן תירוציך לעתיד נקווה שלא יתאימו ליום ספציפי באיזה מקרה רחוק

על כל פנים
יישר כח על הרעיון, מקווה אני שתרתק את החברים בתשובותיך לאורך ימי החנוכה
ידוע שרא קוטלר דרש כל יום בשבע ברכות מהלך אחר בחרדל

ומכאן פניה לחברי הפורום: לימדו וכן עשו, נושא מעניין וכמה מהלכים לאורך הימים לעורר הסקרנות והלבבות

[היא שיחתי]

בשביל נוחות הקריאה
ספר שבולי הלקט ענין חנוכה סימן קפו

דין מי שלא הדליק נר חנוכה באחד מן הלילות אם יש לה תשלומין וכן מי שלא הדליק בליל ראשון אם מברך מכאן ואילך שהחיינו.
ומי ששכח ולא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות אין לו תשלומין בלילה אחר וכן מצאתי שנשאל רבינו יצחק זצ"ל יורנו רבינו ויאיר עינינו בשאלתי מי ששכח ולא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות ונזכר לו למחר מהו שידליק מיד כשנזכר או ימתין לערב וידליק עם האחרים שמדליק או אינו צריך להדליק כלל ונדחה והשיב כך דעתי נוטה שכיון שלא הדליקה בלילה שוב אינה מדליקה ודחוי כדתנן מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ואמרינן דאי לא אדליק מדליק ומשמע דמכאן ואילך לא עשה מצוה מן המובחר בין כך ובין כך בלילה צריך להדליק ולא למחר משום פרסומא ניסא ובלילה דאיכא נישפא טפי הוי אור הנר פרסומי ניסא אבל ביום דאיכא נהורא לא הוי אור פרסומי ניסא וכל שכן בשאר לילות דלא מדליק דעבר יומו ודחוי הוא ועוד הלכה כבית הלל ואי הוה עביד בשאר לילוותא טובא וקאי חזי ליה אינשי אמרי עובר הוא על דברי חכמים הילכך הואיל ודחוי דחוי וממילא שמעת מי שהיה בדרך או שהולך בספינה ולא הי' לו נר להדליק כשבא לביתו באמצע ימי חנוכה אין לו להדליק אלא כמו שמדליקין שאר בני אדם באותה הלילה ולא יותר ומה שעבר דחוי הוא ועוד מצאתי בתשובות הגאונים אני יקר יש לי לשאול שאילה זו (אם) מי שבא בדרך או בספינה ולא הדליק בלילה [הראשון] אם מברך אחרי כן שהחיינו אם לאו מי אמרינן כיון דלא בריך בלילה קמא הדר בעי ברוכי כדאמרי' לגבי יו"ט זמן אומרו אפי' בשוק ואפי' כל שבעה או דילמא כיון דלא ברוך בזמנו בליליא קמא לא ליבריך כלל משום שאמרו חכמים המדליק בליל ראשון מברך שלש והרואה מברך שתים עד כאן דבריו ורבינו ישעיה זצ"ל כתב שאין להסתפק בדבר דודאי חייב לברך שהרי על המצוה הבאה לו לאדם משנה לשנה חייב לברך וכיון שלא בירך עליה בזמנה מברך עליה כל זמן שתגיע לידו והכי אמרינן בפ' בכל מערבין הכי נמי מסתבר דאי סלקא דעתא זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליומא אחרינא (למה לא) [ולא] אמרי' כיון שלא בירך בזמנו הפסיד הברכה:

[היא שיחתי]

שמא יש ליישב בדוחק
דאין הכוונה שהוא עושה כבית הלל אלא כלשונו "ועובר על דברי חכמים" והיינו דיש לו שיטה חדשה משלו בהדלקה...

[אגרת]

בפשטות י"ל שביום ג' טעה והדליק ב' נרות וביום ד' מוסיף את האחד הנוסף מיום האתמול כך שביום ד' מדליק ה' וכך הוא גם לב"ש. אך נראה שאין זה יום מסויים בדווקא אלא כוונתו לכל הימים ולכן נראה שאין כוונתו שהעושה כן הוא כדברי ב"ש דלא כ"כ אלא שאי"ז כב"ה שבכל יום עושה כמניין שתיקנו חכ' לב"ה.

[זלמן]

מכאן ראיה ל"אבי עזרי", דההידור הוא לאו דווקא כמניין הנרות המדויק באותו היום, וכמו דלבית הלל כשיש לו ביום ג' רק שני נרות ידליקם, כך גם לבית שמאי צריך להדליק למשל ביום ב' שלוש נרות אם זה כל מה שיש לו, ומתברר מה דנחשוש אם ביום ב' ידליק שלוש נרות דסבר כבית שמאי. (וצ"ע בזה דיתכן דכל הטעם שייך לבית הלל דטעמם: מעלין בקודש, אבל לב"ש דטעמם: כנגד פרי החג א"א לומר הכי, וכל שאין לו בשביל שימעט וילך כל ימי חנוכה לא מקיים ההידור כלל)

[חצקל]

אתה בטוח שכונתו לתשלומין של יום האתמול בלבד??
שמא מתכון שמי שלא הדליק ביום ראשון ושני יכול להשלים ביום השלישי את כל הימים, והיינו (3+2+1) שש נרות, והרי זה כבית שמאי??

נו באמת, אתה לא יודע שבשמונה עשרה א"א להשלים שני תפילות?

לא הבנתי במה דחית תירוצו, למה שלא ישלים ביום הג' ב' הימים שלפני בג' הדלקות אחת אחת, אחת שתים ואחת שלוש

אני חוזר שנית. בהלכות תשלומין לשמו"ע מבואר שאם שכח שחרית ומנחה לא יתפלל מעריב ג' פעמים, ניתן להשלים רק את התפילה האחרונה ששכח, וה"נ כאן.

[חצקל]

שמא יש ליישב בדוחק
דאין הכוונה שהוא עושה כבית הלל אלא כלשונו "ועובר על דברי חכמים" והיינו דיש לו שיטה חדשה משלו בהדלקה...

שוין

[היא שיחתי]

שמא יש ליישב בדוחק
דאין הכוונה שהוא עושה כבית הלל אלא כלשונו "ועובר על דברי חכמים" והיינו דיש לו שיטה חדשה משלו בהדלקה...

שוין

אתה מסתבך בכך שעל 6 ! תירוציך להיות יותר טובים...

[חיים]

ולכן נראה שאין כוונתו שהעושה כן הוא כדברי ב"ש דלא כ"כ אלא שאי"ז כב"ה שבכל יום עושה כמניין שתיקנו חכ' לב"ה.

וכעי"ז כתב 'היא שיחתי',
וכך מסתבר,
וקושיא מעיקרא ליתא.

[חצקל]

חבל שלא מתייחסים ברצינות לשאלה, ועל תשובות מפוקפקות כותבים "קושיא מעיקרא ליתא".
כשתקראו את התשובות הפשוטות והיפות אני משוכנע שתמחקו את הודעותיכם.

[חיים]

מה לך מכביר במילים, תראה לנו איפה כתוב שיגידו שהוא נוהג כב"ש?

[עת לעשות לד']

יש לומר בפשיטות דהלכה כבה היינו דמעלין בקודש ואין מורידין אם למשל לא הדליק ביום השני וביום השלישי משלים את השתים של היום השני נמצא מדליק חמש ולמחרת ביום רביעי ידליק רק ד' ונמצא שמוריד דלא כבה.

[מבקש להבין]

בס"ד
ייתכן והתשובה היא, שנוהג כדברי ב"ש שפוחת והולך למחרת, לדוגמא: שכח ביום השני , מדליק ביום שלישי חמשה נרות (2+3), וביום הרביעי הרי מדליק ארבעה נרות.
נראה תירוץ מתיישב טוב מצד חשבון ,אבל בפשטות כמו שכבר כתבו , לא כתוב שם שעושה כב"ש, אלא הלכה כב"ה ועובר על דברי חכמים.

[עשוי לנחת]

לאחרונה ראיתי כמה מוספי שבת קודש ישנים מימי חנוכה ושם היתה התכתבות שנשתנה עג"ב כמה גליונות על שאלה זו שהביא חצקל בתחילת האשכול, כמדומה שהיה מר' טוביה הנ"ל, ועוד רבנים.
הצטערתי שאין עימי עתונים אלו כעת, אך אכן עלו שם כמה תירוצים. ויתכן שהתירוץ הראשון שעלה כאן בדעתי אכן נלקח בתת מודע משם.

[היא שיחתי]

אם נמחק נמחק

[יאיר]

בס"ד
ייתכן והתשובה היא, שנוהג כדברי ב"ש שפוחת והולך למחרת, לדוגמא: שכח ביום השני , מדליק ביום שלישי חמשה נרות (2+3), וביום הרביעי הרי מדליק ארבעה נרות.
נראה תירוץ מתיישב טוב מצד חשבון ,אבל בפשטות כמו שכבר כתבו , לא כתוב שם שעושה כב"ש, אלא הלכה כב"ה ועובר על דברי חכמים.

הקדימך ר' "עת לעשות" בדקה...

[מבקש להבין]

בס"ד
ייתכן והתשובה היא, שנוהג כדברי ב"ש שפוחת והולך למחרת, לדוגמא: שכח ביום השני , מדליק ביום שלישי חמשה נרות (2+3), וביום הרביעי הרי מדליק ארבעה נרות.
נראה תירוץ מתיישב טוב מצד חשבון ,אבל בפשטות כמו שכבר כתבו , לא כתוב שם שעושה כב"ש, אלא הלכה כב"ה ועובר על דברי חכמים.

הקדימך ר' "עת לעשות" בדקה...

בס"ד
נו נו...
בשבילך ר' יאיר היקר ננסה עוד תירוץ: לא כתוב שם בשבלי הלקט את מספר הנרות, והרי מעיקר הדין חייבים להדליק רק נר אחד בכל לילה, ומה שמדבר השה"ל שלא הדליק כלל, ואדרבה ייתכן שאם עושה בתורת תשלומין אין לו להדליק את כל ההידור, משום שכל ענין המהדרין לדעת בית הלל הוא כנגד היום הזה, ואין ענין להשלים (גם לפי השאלה) את מספר הנרות של אתמול אלא את עצם ההדלקה.
ולכן זה התירוץ שננסה לומר: שכח ולא הדליק ביום השלישי, האם צריך להדליק ביום הרביעי נר נוסף בשביל עצם המצוה של אתמול, כך שס"ה ביום הרביעי ידליק חמשה, וע"ז כתב השה"ל שהלכה כב"ה, ואם ידליק חמשה הוא יעשה כב"ש.
אבל למען האמת תירוץ זה וגם התירוץ הקודם דחוק, משום שא"כ מדובר על יום אחד בלבד, ומשמע בתשובה שמדבר על כל הימים
נעשה את החשבון לתירוץ הראשון:
שכח ביום א' מדליק למחרת 3, וביום השלישי מדליק 3, אין כאן פוחת והולך.
שכח ביום ב', מדליק למחרת חמשה וביום הרביעי מדליק ארבעה. מסתדר לפי התירוץ הנ"ל.
שכח ביום ג' למחרת מדליק 7, וביום החמישי מדליק 5, ולדעת ב"ש 4.
שכח ביום ד' מדליק למחרת 9, וביום השישי מדליק 6.
את ההמשך תעשה לבד.
אמנם גם בכה"ג מהיום השלישי ואילך הוא פוחת והולך אבל לא כפרי החג, כך שלא עושה כדעת ב"ש או שנאמר לפי התירוץ הראשון שאעפ"כ כיון שפוחת והולך זה להיפך מדברי ב"ה.
נעשה את החשבון לתירוץ השני שמשלים את אתמול רק בנר נוסף אחד:
שכח ביום א' מדליק למחרת 3 נרות (לדעת ב"ש 7)
שכח ביום ב' מדליק למחרת 4. (לדעת ב"ש 6)
שכח ביום ג' מדליק למחרת 5. מסתדר לפי התירוץ.
שכח ביום ד' מדליק למחרת 6 (לדעת ב"ש 4)
מיום ה' תעשה את החשבון לבד.
לכן נלענ"ד שהתירוץ הוא פשוט יותר כמו שכבר כתבו שלא מוזכר שם ב"ש, אלא שאינו עושה כב"ה וכמספר הימים אלא מספר אחר.
(אני מתנצל, ראיתי שכבר אגרת כתב תירוץ כעין זה, אבל הוא כתב שאם הוא טעה ולא הדליק ביום ג' ג' נרות אלא ב' נרות, ולענ"ד גם אם לא הדליק כלל, ביום ד' ידליק ה' ותו לא לדעת השואל).

[חצקל]

אשריכם ישראל!
אני מנסה להתאפק ולא לחזק את ידי הכותבים כדי להשאיר את אפקט הסקרנות לימי החנוכה,
אבל מה לעשות... אני מוכרח לעדכנכם שנכתבים כאן דברי טעם ממש, וחלק עלו על חלק מהתירוצים. בעז"ה אני מקוה לציין ליד כל תירוץ מי כבר כתב אותו כאן.
רק נקודה אחת: רוב התירוצים מיישבים את השאלה בגוונא שרק ביום אחד דבריו של השבה"ל מתורצים ולא בכל הימים. לתשומת לבכם.
להגדיל תורה ולהאדירה.

[חיים]

יש לומר בפשיטות דהלכה כבה היינו דמעלין בקודש ואין מורידין אם למשל לא הדליק ביום השני וביום השלישי משלים את השתים של היום השני נמצא מדליק חמש ולמחרת ביום רביעי ידליק רק ד' ונמצא שמוריד דלא כבה.

לפי"ז הבעיה תצוץ רק למחרת, בעת שידליק כמו כולם.
אבל בשבלי הלקט ברור שהבעיה היא בעת שמדליק ריבוי של נרות, שיגידו אנשים שהוא עובר על מצות חכמים.

[חוקר]

חשבתי כדלהלן אך אינו מתישב בלשונו, רק לחידודא.
(למעשה: כל מה דכתבו כאן לא מתישב בלשון, מלבד התירוץ שהוא כתב רק שאינו כמנין הנרות דב"ה והוא הפירוש האמיתי והנכון)
שמדובר שלא הדליק חלק מהנרות, שביום ג' הדליק רק ב', וצריך להדליק מחר 4 לחובת היום ו-1 להשלמה וביחד 5 כב"ש.

[חיים]

לא כתוב שם בשבלי הלקט את מספר הנרות, והרי מעיקר הדין חייבים להדליק רק נר אחד בכל לילה, ומה שמדבר השה"ל שלא הדליק כלל, ואדרבה ייתכן שאם עושה בתורת תשלומין אין לו להדליק את כל ההידור, משום שכל ענין המהדרין לדעת בית הלל הוא כנגד היום הזה, ואין ענין להשלים (גם לפי השאלה) את מספר הנרות של אתמול אלא את עצם ההדלקה.
ולכן זה התירוץ שננסה לומר: שכח ולא הדליק ביום השלישי, האם צריך להדליק ביום הרביעי נר נוסף בשביל עצם המצוה של אתמול, כך שס"ה ביום הרביעי ידליק חמשה, וע"ז כתב השה"ל שהלכה כב"ה, ואם ידליק חמשה הוא יעשה כב"ש.

על זה הדרך, אך להיפך: את ההידור אי אפשר להשלים, אך כשמדליק את הנר של אתמול מוסיף נרות להידור כפי מנין של היום. לפי זה, אם לא הדליק ביום השני, יצטרך להדליק ביום השלישי 3 נרות בשביל היום, ועד 3 נרות בשביל אתמול ס"ה 6 נרות כדעת ב"ש.

אך לשני האופנים קשה שיוסיף או שיפחית את נרות ההידור כדי שלא יהיה כב"ש, ולא ימנע לגמרי מלהדליק.

[מבקש להבין]

יש לומר בפשיטות דהלכה כבה היינו דמעלין בקודש ואין מורידין אם למשל לא הדליק ביום השני וביום השלישי משלים את השתים של היום השני נמצא מדליק חמש ולמחרת ביום רביעי ידליק רק ד' ונמצא שמוריד דלא כבה.

לפי"ז הבעיה תצוץ רק למחרת, בעת שידליק כמו כולם.
אבל בשבלי הלקט ברור שהבעיה היא בעת שמדליק ריבוי של נרות, שיגידו אנשים שהוא עובר על מצות חכמים.

בס"ד
מנין לקחת זאת? אדרבה בשה"ל כתב "בשאר לילוותא" לשון רבים.

לא כתוב שם בשבלי הלקט את מספר הנרות, והרי מעיקר הדין חייבים להדליק רק נר אחד בכל לילה, ומה שמדבר השה"ל שלא הדליק כלל, ואדרבה ייתכן שאם עושה בתורת תשלומין אין לו להדליק את כל ההידור, משום שכל ענין המהדרין לדעת בית הלל הוא כנגד היום הזה, ואין ענין להשלים (גם לפי השאלה) את מספר הנרות של אתמול אלא את עצם ההדלקה.
ולכן זה התירוץ שננסה לומר: שכח ולא הדליק ביום השלישי, האם צריך להדליק ביום הרביעי נר נוסף בשביל עצם המצוה של אתמול, כך שס"ה ביום הרביעי ידליק חמשה, וע"ז כתב השה"ל שהלכה כב"ה, ואם ידליק חמשה הוא יעשה כב"ש.

על זה הדרך, אך להיפך: את ההידור אי אפשר להשלים, אך כשמדליק את הנר של אתמול מוסיף נרות להידור כפי מנין של היום. לפי זה, אם לא הדליק ביום השני, יצטרך להדליק ביום השלישי 3 נרות בשביל היום, ועד 3 נרות בשביל אתמול ס"ה 6 נרות כדעת ב"ש.

אך לשני האופנים קשה שיוסיף או שיפחית את נרות ההידור כדי שלא יהיה כב"ש, ולא ימנע לגמרי מלהדליק.

אודה ולא אבוש, לא העלתי בדעתי צד כזה, ייתכן מאוד שאתה צודק.
אבל המשך דבריך במחכ"ת נכונים רק לפי האופן הב'.
א'. לפי האופן הראשון (שזכינו לתרץ) מדליק ביום הרביעי 5 נרות, ומה הצעתך שידליק ס"ה 4 וכך "יפחית" מהיום נר 1? הרי בכה"ג אינו מפחית אלא מדליק היום כתיקונו, וגם אם ידליק פחות כך שס"ה ידליק 3 (1 של אתמול, ו2 של היום בשביל להפחית) אין הוא "משלים" את יום האתמול , אלא גורע במספר נרות של היום, האופן היחיד שעושה השלמה הוא ע"י שמוסיף על ההידור של היום.
ב'. לפי האופן השני (שהדר"ג שליט"א תירץ), הצעתך שביום השלישי ידליק חמשה נרות במקום ששה? כלומר כדי שלא יעשה כב"ש ידליק בשביל היום שלשה, ובשביל אתמול שתים, זה ודאי לא מסתבר (גם לפי דעת מרן זצ"ל שיש ענין בריבוי אבל כל עוד זה יום אחר יום, או עכ"פ ריבוי נרות של היום , אבל אם כל מה שמדליק היום שלש הוא מפאת יום האתמול, אלא שמשלים לפי היום הזה (לפי סברת הדר"ג שליט"א), כל עוד הוא משלים לפי היום אבל אם לא עושה לפי הנרות של היום אין כאן מהדרין אלא עושה את יום האמול וזה אינו כפי מש"כ בהערה הקודמת שאין ענין להשלים מהדרין אם אינו של אותו יום. כן נראה).
אלא מה שנכון הוא שידליק ארבעה ס"ה, ובשביל אתמול 1 כדי שלא יעשה כב"ש.
ג'.מה כ"ת כתב "שיוסיף" במחכ"ת זו שגגה, אין שום מקום לומר שידליק נרות נוספים שאינם בתקנה כדי לא לעשות כדברי ב"ש, בכה"ג ודאי שעובר על דברי ב"ה וב"ש כאחד.
נ.ב. מה שכתבו כאן לתרץ שאם לא הדליק ביום ג' ג' נרות אלא ב' ידליק למחרת ה' כדי להשלים נר אחד של אתמול, לא נראה כן, שלא מצאנו בשום מקום תשלומין על ההידור.

[חיים]

בס"ד
מנין לקחת זאת? אדרבה בשה"ל כתב "בשאר לילוותא" לשון רבים.

כתוב "בשאר לילוותא טובא", והיינו שאם יעשה בשאר הלילות "טובא" הרבה נרות, יאמרו אנשים שהוא עובר על מצות אנשים.
המשמעות הפשוטה היא שמיד שיראו את ריבוי הנרות יגידו שהוא עובר על מצות חכמים.
אבל אתה צודק. לחידודא אפשר גם לומר תירוץ זה.

בנוגע להמשך דבריך, אמרתי דבר כזה:
במקרה שהדלקת נרות ההידור, או אי הדלקתם, גורמת להתנגשות עם שיטת ב"ש, אפשר להחליט לפי הענין להדר או שלא להדר.
אבל לא אמרתי שיוסיף או יפחית "חלק" מהנרות. לכן ביום הרביעי (כהצעתך) הוא ידליק 7 נרות, 4 של היום ו3 של אתמול, ומה בכך שאין צריך להשלים את ההידור. אלא אם נקבל את טענתך שעל הצד שאין צורך להשלים את ההידור, אין זה הידור אלא תוספות מיותרת.
לפי הצעתי, התכוונתי שיוסיף נר אחד בלבד להשלמה, ויוותר באותו יום על ההידור כאשר הדבר מתנגש עם ב"ש.

[מבקש להבין]

בס"ד
מנין לקחת זאת? אדרבה בשה"ל כתב "בשאר לילוותא" לשון רבים.

כתוב "בשאר לילוותא טובא", והיינו שאם יעשה בשאר הלילות "טובא" הרבה נרות, יאמרו אנשים שהוא עובר על מצות אנשים.
המשמעות הפשוטה היא שמיד שיראו את ריבוי הנרות יגידו שהוא עובר על מצות חכמים.
אבל אתה צודק. לחידודא אפשר גם לומר תירוץ זה.

בנוגע להמשך דבריך, אמרתי דבר כזה:
במקרה שהדלקת נרות ההידור, או אי הדלקתם, גורמת להתנגשות עם שיטת ב"ש, אפשר להחליט לפי הענין להדר או שלא להדר.
אבל לא אמרתי שיוסיף או יפחית "חלק" מהנרות. לכן ביום הרביעי (כהצעתך) הוא ידליק 7 נרות, 4 של היום ו3 של אתמול, ומה בכך שאין צריך להשלים את ההידור. אלא אם נקבל את טענתך שעל הצד שאין צורך להשלים את ההידור, אין זה הידור אלא תוספות מיותרת.
לפי הצעתי, התכוונתי שיוסיף נר אחד בלבד להשלמה, ויוותר באותו יום על ההידור כאשר הדבר מתנגש עם ב"ש.

בס"ד
ר' חיים היקר
ראשית עונג גדול הוא לי לשוחח (אמנם בצורה מוזרה של דיבור ל"עצים ולאבנים" במהדורה משופרת של מחשב ומקלדת) עם כת"ר שליט"א, מתענג אני על למדנותו.
א.בקשר למה שכתב כת"ר בתחילת דבריו, אכתי לא הבנתי לילוותא הוא לשון רבים, ואין משמעות בשה"ל שמדובר על לילה אחד בלבד.
ב. מה שכתב כת"ר בקשר להצעתי, יש הגיון רב בדברי כבודו, אלא שכמו שהעיר כבודו, יש בזה סברא לכאן ולכאן.
ג.מה שכתב כת"ר בקשר להצעתו, אם הבנתי נכון זה מה שהשבתי, אם אני טועה תתקן אותי.

[חיים]

א ...אכתי לא הבנתי לילוותא הוא לשון רבים, ואין משמעות בשה"ל שמדובר על לילה אחד בלבד.

ברור, אך הנידון הוא אם החשש מפני 'הרואים' הוא בלילה שבו מוסיף נרות להשלמה, או בלילה הבא אחריו שבו הוא חוזר להדליק כמו כולם, שיאמרו 'הרואים' פלוני זה נמנה על הפוחתים והולכים כדעת ב"ש (כפי שבקש לטעון אחד הכותבים הנכבדים). אין ספק, שהצד הראשון הוא הפשוט והישר, השאלה היא עד כמה ניתן לדחוק כמו הצד השני.

[אחד מן התלמידים]

לכאורה נכתבו כאן תשובות מצוינות וטובות מזה. בכל זאת אולי אפשר לומר בדוחק כך:
מדובר ששכח ביום החמישי ולכך ביום השישי מדליק 11 נרות והרואים אומרים שהוי של ב' בני אדם כי לא יכול להיות שמדליק יותר משמונה ולכך מחשבים שיש כאן אדם אחד שהדליק שמונה כמו כל הימים ועוד אחד שהדליק שלוש והינו כבית שמאי.

[חיים]

בעזרת ד' בין אם יהיו כאן תירוצים נכונים ובין אם לאו, בימי החנוכה הקדושים יעלה כאן כל יום תירוץ אחד בבחינת מוסיף והולך. [בל"נ]

מה קורה?

[חצקל]

לרבים השואלים ועוד רבים שרוצים לשאול ולא לפי כבודם, איפה חצקל השקרן שהבטיח להביא תירוצים לקושיא שלו ועשה "ויברח", חלק ממכם כנראה הבטיח תשובות לשווער\חברותא\שכן, והתאכזב.
אז דבר ראשון אני מתנצל מאד, היו לנו אי אלו אילוצים לנתק את האינטרנט לתקופת זמן בלתי ידועה, ובינתיים אני ממחשב של שכן.
דבר שני, להלן התירוצים במלואם:

הדגשה לקורא: למרות שהתירוצים מסתדרים רק בציור ספציפי של יום א', בכל אופן י"ל שתקנו שכיון שיום אחד אין תשלומין - בשאר הימים גם לא יהיה.

א. אין הנידון של התשלומין על כל הנרות אלא רק על הנר היחיד של עיקר המצוה, מפני שלא מצינו באף מקום תשלומין להידורים. מעתה אם שכח להדליק ביום השלישי נמצא שביום הרביעי אמור להדליק חמשה - זהו מניין הנרות לדעת ב"ש. [תירוץ זה אמר לי לפני 4 שנים מרן בעל איילת השחר שליט"א]
ב. בגוונא ששכח ביום ראשון ושני, ביום השלישי כשבא להשלים שניהם ידליק ו' נרות - המניין של ב"ש. בברכות ריש פ"ד נחלקו בזה הראשונים אם יש תשלומין לב' תפילות והשבלי הלקט עצמו פסק שאין תשלומין לשני תפילות - מה שמעמיד את התירוץ הזה כלא רלוונטי.
ג. שילוב של שני תירוצים הקודמים: הנר העיקרי הוא היחיד הניתן להשלמה, ואפשר להשלים שני ימים, א"כ אם שכח שלושה ימים ראשונים ובא להדליק ביום הרביעי ה' נרות - נמצא שעשה כמו ב"ש.
ד. אם אינו נוהג כהמהדרין ומדליק כל יום נר אחד בלבד. כששכח ביום השישי ובא להדליק ביום השביעי מדליק שניים - המניין של ב"ש.
ה. אם לא הדליק ביום ב' וביום ג' שצריך להדליק ה' לתשלומין יחשדוהו שנוהג כמו ב"ש, ולמרות שלפי ב"ש צריך להדליק ביום השלישי שש נרות, יחשדוהו שנוהג כמו ר' לייזר שך שפסק שהיכא שאין לו מספיק נרות לאותו יום ידליק כל מה שיש לו.
ו. אי נימא שיש תשלומין להידור והחסיר ביום ג' נר א' - ידליק ביום ד' ה' נרות וזהו כב"ש. [זה מסתדר רק לאבי עזרי, כי לפי הבית הלוי חשיב שהחסיר את כל ההידור ולא חלקו. ואכמ"ל]
ז. קיי"ל בתשלומין שבתפילות שאם שכח מנחה של ער"ש מתפלל פעמיים של שבת, וא"כ ה"ה שצריך להשלים הנרות לפי אותו יום, מעתה אם שכח ביום השני צריך להדליק ביום השלישי ו' נרות - כי הולכים לפי קדושת אותו יום. זהו המניין של ב"ש.
ח. אם שכח ביום ד' ובא להדליק ביום ה' את החיוב והתשלומין - מהראוי שיסדר את הנרות של החיוב והתשלומין בפנ"ע - א"כ יחשדוהו שמדליק גם כב"ש וגם כב"ה, דלב"ש ביום הה' מדליקין ד'.

שמונת התירוצים מכוונים בשרשם העליון נגד שמונת הנרות. יהי רצון שנזכה לקבל את השפע הבא מכוח התורה וכוח הנרות, ושנזכה שיהיה לנו הכלים לקבל השפע.
יש תח"י עוד קצת אריכות דברים ומי שמעוניין יכול לפנות אלי.
אני מבקש את סליחת הכותבים הנכבדים על כך שלא מצויין ליד כל תירוץ קרדיט למי שכתב אותו, מרוב אריכות דבריכם היקרים היה קשה עליי לעבור על הכל, אבל תודות על המאמצים והפידבק.

[מבקש להבין]

לרבים השואלים ועוד רבים שרוצים לשאול ולא לפי כבודם, איפה חצקל השקרן שהבטיח להביא תירוצים לקושיא שלו ועשה "ויברח", חלק ממכם כנראה הבטיח תשובות לשווער\חברותא\שכן, והתאכזב.
אז דבר ראשון אני מתנצל מאד, היו לנו אי אלו אילוצים לנתק את האינטרנט לתקופת זמן בלתי ידועה, ובינתיים אני ממחשב של שכן.
דבר שני, להלן התירוצים במלואם:

הדגשה לקורא: למרות שהתירוצים מסתדרים רק בציור ספציפי של יום א', בכל אופן י"ל שתקנו שכיון שיום אחד אין תשלומין - בשאר הימים גם לא יהיה.

א. אין הנידון של התשלומין על כל הנרות אלא רק על הנר היחיד של עיקר המצוה, מפני שלא מצינו באף מקום תשלומין להידורים. מעתה אם שכח להדליק ביום השלישי נמצא שביום הרביעי אמור להדליק חמשה - זהו מניין הנרות לדעת ב"ש. [תירוץ זה אמר לי לפני 4 שנים מרן בעל איילת השחר שליט"א]
ב. בגוונא ששכח ביום ראשון ושני, ביום השלישי כשבא להשלים שניהם ידליק ו' נרות - המניין של ב"ש. בברכות ריש פ"ד נחלקו בזה הראשונים אם יש תשלומין לב' תפילות והשבלי הלקט עצמו פסק שאין תשלומין לשני תפילות - מה שמעמיד את התירוץ הזה כלא רלוונטי.
ג. שילוב של שני תירוצים הקודמים: הנר העיקרי הוא היחיד הניתן להשלמה, ואפשר להשלים שני ימים, א"כ אם שכח שלושה ימים ראשונים ובא להדליק ביום הרביעי ה' נרות - נמצא שעשה כמו ב"ש.
ד. אם אינו נוהג כהמהדרין ומדליק כל יום נר אחד בלבד. כששכח ביום השישי ובא להדליק ביום השביעי מדליק שניים - המניין של ב"ש.
ה. אם לא הדליק ביום ב' וביום ג' שצריך להדליק ה' לתשלומין יחשדוהו שנוהג כמו ב"ש, ולמרות שלפי ב"ש צריך להדליק ביום השלישי שש נרות, יחשדוהו שנוהג כמו ר' לייזר שך שפסק שהיכא שאין לו מספיק נרות לאותו יום ידליק כל מה שיש לו.
ו. אי נימא שיש תשלומין להידור והחסיר ביום ג' נר א' - ידליק ביום ד' ה' נרות וזהו כב"ש. [זה מסתדר רק לאבי עזרי, כי לפי הבית הלוי חשיב שהחסיר את כל ההידור ולא חלקו. ואכמ"ל]
ז. קיי"ל בתשלומין שבתפילות שאם שכח מנחה של ער"ש מתפלל פעמיים של שבת, וא"כ ה"ה שצריך להשלים הנרות לפי אותו יום, מעתה אם שכח ביום השני צריך להדליק ביום השלישי ו' נרות - כי הולכים לפי קדושת אותו יום. זהו המניין של ב"ש.
ח. אם שכח ביום ד' ובא להדליק ביום ה' את החיוב והתשלומין - מהראוי שיסדר את הנרות של החיוב והתשלומין בפנ"ע - א"כ יחשדוהו שמדליק גם כב"ש וגם כב"ה, דלב"ש ביום הה' מדליקין ד'.

שמונת התירוצים מכוונים בשרשם העליון נגד שמונת הנרות. יהי רצון שנזכה לקבל את השפע הבא מכוח התורה וכוח הנרות, ושנזכה שיהיה לנו הכלים לקבל השפע.
יש תח"י עוד קצת אריכות דברים ומי שמעוניין יכול לפנות אלי.
אני מבקש את סליחת הכותבים הנכבדים על כך שלא מצויין ליד כל תירוץ קרדיט למי שכתב אותו, מרוב אריכות דבריכם היקרים היה קשה עליי לעבור על הכל, אבל תודות על המאמצים והפידבק.

בס"ד
חנוכה שמח ר' חצקל.
אנסה בעניותי לסכם:
תירוצים ד' וה' הם מסתדרים נכון ולא נכתבו ע"י אחרים, תודה ויישר כח!
תיירוץ א' וז' תירצו המגיבים.
תירוץ ב' וג' אינו נכון כפי שכתב כת"ר (כבר דחה זאת כת"ר לאחד המגיבים).
תירוץ ו': לענ"ד בזה ודאי אין הו"א שישנו צד להשלים את ההידור, ואפילו את"ל שכן, לא זו השאלה שנמצאת בשה"ל, להדיא ששכח להדליק אותו יום.
תירוץ ח': אין לו שחר.
תזכה להגדיל תורה חילך לאורייתא.

[עושה חדשות]

ראה גם כאן - viewtopic.php?f=17&t=26956&hilit&p=317818#p317818

[יושב סתר]

ראה גם כאן - viewtopic.php?f=17&t=26956&hilit&p=317818#p317818

זה לא ההגדרה "ראה גם כאן", זה פשוט המקור והעתקה של כל האשכול...