ת"ר מהלקטין את המילה ואם לא הילקט ענוש כרת מני א"ר כהנא אומן מתקיף לה רב פפא אומן לימא להו אנא עבדי פלגא דמצוה אתון עבדיתו פלגא דמצוה אלא אמר רב פפא גדול מתקיף לה רב אשי גדול בהדיא כתיב ביה וערל זכר אשר לא ימול אלא אמר רב אשי לעולם אומן וכגון דאתא בין השמשות דשבת ואמרו ליה לא מספקת ואמר להו מספקינא ועבד ולא איסתפק ואישתכח דחבורה הוא דעבד וענוש כרת.
מתוך דברי הגמ' משמע דאין כאן מזיד קלאסי, אלא טעות בחישוב הנתונים הגורמת למוהל להיכנס לריזיקה, מן הסתם מתוך כוונה טובה, כדי להספיק למול את התינוק ביום השמיני. אמנם האנשים שלידו מגלים אחריות ומזהירים אותו שלא יספיק. הוא לא שומע לעצתם הנבונה, ועל הטעות הוא משלם ביוקר, עונש כרת.
אמנם בתורא"ש על המקום לא ניח"ל בזה ומפרש דאיירי במשומד היודע אליבא דאמת שהצדק עם המזהירים, ומאידך עי' ברמב"ם הל' שגגות שהעתיק את הסוגיא על חיוב חטאת ולא על עונש כרת.
עכ"פ יש לדון אימתי לכו"ע חשיב מזיד אפי' שתלה עצמו בצד רחוק שלא יעבור על דברי תורה.
בחיפוש קליל באוצרינו מצאתי את זה -
- הגריפ גולדווסר.jpg (40.82 KiB) נצפה 1486 פעמים