בדברי יהונתן (תשא): דאיתא בש"ס, מנצפ"ך, אחר כל האותיות הם במנין.
מישהו מכיר חז"ל קדום כזה?
חד ברנש כתב:כדומני במדרש במדבר רבה, נדרשו אותיות מנצפ"ך כממשיכות את הערך הגימטרי המסתיים ב-ת (400).
אבל כנודע, חלקו הראשון של המדרש הזה הוא לא מדרש חז"לי מקורי אלא מבית מדרשו של ר"מ הדרשן (וכבר הבחין בזה רד"ל בהגהותיו למדרש שם בכמה מקומות)
תורה מפוארת כתב:בדברי יהונתן (תשא): דאיתא בש"ס, מנצפ"ך, אחר כל האותיות הם במנין.
מישהו מכיר חז"ל קדום כזה?
פלגינן כתב:תורה מפוארת כתב:בדברי יהונתן (תשא): דאיתא בש"ס, מנצפ"ך, אחר כל האותיות הם במנין.
מישהו מכיר חז"ל קדום כזה?
כנראה הכוונה לפרשנות בש"ס, של רש"י ואולי כבר של הערוך. הנה מהרשום עמי:
ראה רש"י סוכה (נב:) באטב"ח - אלפא ביתא הוא, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו הרי עשיריות, י"צ כ"פ ל"ע מ"ס הרי מאות, ק"ץ ר"ף ש"ן ת"ם הרי אלפים וכו' עיי"ש, וראה מהרש"ל שם שכתב שדברים אלו הם מפירוש הערוך אבל ברש"י בספרים מדויקים אינו מונה את אותיות מנצפ"ך כמאות, ובמרגליות הים (סנהדרין יב.) ציין לספר ערוגת הבושם (לרבינו אברהם ב"ר עזריאל, ח"ב עמוד 283) שרמז יודעי בינה לעתים, עתי"ם בגימטריא תתר"ף - חלקים שבשעה בחשבון העיבור, והיינו עפ"י הגימטריא הנ"ל...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים