יאיר אתמר כתב:לגבי 'אסור' עיין שד"ח חלק ט עמ' 188.
ומילה בלשוני, כי הנה ראיתי עתה בשו"ת שיח כהן הנדפ"מ ח"ב (חחו"מ סי' ג) שג"כ עמד בהערה זו מדוע הרמב"ם נקט להאי דינא דהגמ' דבב"מ (עא ע"א) בלשון "מצוה", וכתב לתרץ שם, דהרמב"ם מיירי בגוונא שהישראל שרוצה ללוות בחינם, אינו צריך את הכסף לעיקר חיותו אלא רק להרוחה בעלמא עבור מסחר וכדו', דבכה"ג אין חיוב להלוות לו קודם לעכו"ם בריבית, אבל מ"מ מצוה מיהא איכא משום "ועשית הישר והטוב". והביא שם לחזק יתדותיו מדברי המאירי בב"מ (שם) שכתב, ישראל ועכו"ם שבאו ללוות מישראל ואי אפשר לו לקיים את שתיהן, מצוה להקדים לישראל בחינם, ולא לגוי בשכר, ומכל מקום אף לגוי בשכר, יש בו צד מצוה ומוסר, הואיל ובא לפניך אל תשיבהו ריקם, אלא שמכל מקום לא נצטוית בו להלות חינם וכו'. מכל מקום במה שדרשו במקרא זה ר"ל "אם כסף תלוה" נכלל צד מצוה בהלואתו מיהא בשכר ולא לנטשו מכל וכל, והוא שאמרו "אם כסף תלוה את עמי", עמי וגוי עמי קודם. "את העני", עני ועשיר עני קודם. "עמך", ענייך ועניי עירך ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין. הא למדת שאף הגוי נרמז במקרא. אלא שישראל בחינם קודם לו אף בשכר. ולא נאמר עליו לשון קדימה אלא שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר. עכ"ל. וסיים ע"ז, הרי מפורש דאין לישראל זכות קדימה, אלא מצד מצוה ומוסר ולא מדינא. עכת"ד. ע"ש. וכוונת דבריו דהרי סיים המאירי ולא נאמר עליו לשון קדימה אלא שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר, דהיינו בכה"ג שיש ישראל ועכו"ם אפילו שהישראל רוצה בחינם, יש להקדים הישראל מצד מצוה ומוסר. אולם במחילה מכת"ר לא דק שפיר, דהמעיין היטב ישר יחזו פנימו, דהא דסיים המאירי ולא נאמר עליו לשון קדימה וכו', לא על הישראל קאי, אלא על העכו"ם דביה מיירי המאירי. שהרי התחיל, מכל מקום מה שדרשו במקרא זה וכו' נכלל צד מצוה בהלואתו מיהא בשכר ולא לנטשו מכל וכל - דהינו הנכרי. וע"ז סיים, הא למדת שאף הגוי נרמז במקרא וכו' ולא נאמר עליו לשון קדימה, שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר - היינו העכו"ם. וכן נמי בתחילת דבריו התחיל המאירי לומר בלשון זה על העכו"ם שהרי התחיל וכתב: "ומכל מקום אף לגוי בשכר, יש בו צד מצוה ומוסר וכו', והרי דנקט לשון זה ד"מצוה ומוסר" על גוי, וממילא ה"נ אגוי קאי. וק"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 269 אורחים