איש_ספר כתב:כנראה שיצאה בת קול שהלכה כמרדכי, שאל"כ לא היו הולכים בטליתות בלי תכלת וכמו שהרגיש בשאג"א.
עושה חדשות כתב:ובמחשבה נוספת,
לא די לחלק בין תכלת ללבן, הרי רבי ישמעאל ס"ל דד' ציציות אין מעכבין זא"ז, ואם יש לו ג' מטיל ג', ול"א דחייב לפשוט את הבגד. ועכצ"ל דעשה דוחה עשה (כמו שצידד השאג"א, וכמדומני שהקה"י העמיד תירוץ זה), ואין מכאן מקור לחידוש המרדכי וכנ"ל.
===
אולי אוכל להיעזר בכם עוד.
זכורני שהרבה אחרו' מחלקים דד' המרדכי שייכי לגבי מצ"ע בדוקא, אבל לגבי "לא תעשה" הוי איסור להכניס עצמו לחיוב כשהוא אנוס מלקיימו.
ותמיהני, הרי המרדכי סיים את דבריו בהוכחה ממצות מעקה, (אטו ייאסר לגור בבית כשאין אפשרות להתקין בו מעקה?), והתם איכא נמי לאו, "לא תשים דמים", וע"כ דבהא נמי שייך האי היתר.
עמדו בזה?
עושה חדשות כתב:ובמחשבה נוספת,
לא די לחלק בין תכלת ללבן, הרי רבי ישמעאל ס"ל דד' ציציות אין מעכבין זא"ז, ואם יש לו ג' מטיל ג', ול"א דחייב לפשוט את הבגד. ועכצ"ל דעשה דוחה עשה (כמו שצידד השאג"א, וכמדומני שהקה"י העמיד תירוץ זה), ואין מכאן מקור לחידוש המרדכי וכנ"ל.
איש_ספר כתב:כנראה שיצאה בת קול שהלכה כמרדכי, שאל"כ לא היו הולכים בטליתות בלי תכלת וכמו שהרגיש בשאג"א.
עושה חדשות כתב:על מה שהק' האחרו' על המרדכי, מהא דאסרי' לשחוט אם לא יוכל לכסות הדם, אני מכיר לע"ע ה' תירוצים.
א. ע"פ המג"א דלהמרדכי נמי יש בזה איסור דרבנן, ואדרבה זה המקור.
ב. אבי עזרי, דמצות הכיסוי היא חלק ממצות השחיטה, ולכן אינו יכול להיכנס לשחיטה בלי כיסוי.
ג. קה"י, דאסור כיון דיכול לשחוט ולכסות מחר, ולא דמי לציצית שהלבישה דהשתא אינה יכולה להיות מחר.
ד. הגר"ח שמואלביץ, דם לא מכוסה זאת בעיה, ואינו דומה לבגד שהוא רק מחוסר ציצית.
ה. הגר"ש רוזובסקי, דהענין של הכיסוי מתחדש רק אחרי השחיטה, משא"כ ציצית שגם בלי שלובש יש את הענין.
אתם מכירים עוד?
אבןטובה כתב:באיזה עולם אתה פורח?
לא ידעת כי היה לי ויכוח גדול ונורא בזה עם העילוי ישנו ועם הלמדן הפרי יהושע בבית המדרש בנושא סיוע לחבירו בקיום מצוה
ולולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי הם רצו לרוץ גלגלתי
אבל אני הקטן והשפל באתי עם להקת אח' המדברים בזה ועל כל גל וגל נעניתי להם את ראשי
עד ששתקו כולם והודו לדבריי
עיין שם ותמצא נחת במאות אח' שציינתי העוסקים בד' המרדכי ואז תשכיל ותבין את מה שלפניך
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:על מה שהק' האחרו' על המרדכי, מהא דאסרי' לשחוט אם לא יוכל לכסות הדם, אני מכיר לע"ע ה' תירוצים.
א. ע"פ המג"א דלהמרדכי נמי יש בזה איסור דרבנן, ואדרבה זה המקור.
ב. אבי עזרי, דמצות הכיסוי היא חלק ממצות השחיטה, ולכן אינו יכול להיכנס לשחיטה בלי כיסוי.
ג. קה"י, דאסור כיון דיכול לשחוט ולכסות מחר, ולא דמי לציצית שהלבישה דהשתא אינה יכולה להיות מחר.
ד. הגר"ח שמואלביץ, דם לא מכוסה זאת בעיה, ואינו דומה לבגד שהוא רק מחוסר ציצית.
ה. הגר"ש רוזובסקי, דהענין של הכיסוי מתחדש רק אחרי השחיטה, משא"כ ציצית שגם בלי שלובש יש את הענין.
אתם מכירים עוד?
הראש' בחולין דנים מה החילוק בין כיסוי הדם שצריך להסמיכו לשחיטה, ובין ברכהמ"ז שלא צריך להסמיכו לאכילה, (מדובר על אופן מסויים, ק' להאריך). אולי הישוב הוא, (ואולי נכלל בתירוציהם), דהחילוק הוא כמו לענין הדין של המרדכי, שהרי מותר לאכול גם כשלא יכול לברך, ואסור לשחוט כשלא יכול לכסות, וכנ"ל.
עושה חדשות כתב:ה. הגר"ש רוזובסקי, דהענין של הכיסוי מתחדש רק אחרי השחיטה, משא"כ ציצית שגם בלי שלובש יש את הענין.
ישנו כתב:עושה חדשות כתב:ה. הגר"ש רוזובסקי, דהענין של הכיסוי מתחדש רק אחרי השחיטה, משא"כ ציצית שגם בלי שלובש יש את הענין.
מה זה מתרץ? וכי בשביל שהעניין מתחדש אח"כ יש לאסור טפי?
(אא"כ כוונתו לומר שבציצית ממילא מבטל עשה כבר עכשיו ואין טעם שלא ילבש את הבגד, ומלבד שבזה עיקר את כל משמעות דברי המרדכי שלפ"ז לא אמר כלום, גם לגופו של דבר אינו נכון שהרי בוודאי ביטול העשה הוא רק מרגע שלובש ד' כנפות)
פלוריש כתב:
עושה חדשות כתב:לפי המצוי כעת לצערינו (בימי הקורונה) שיש מנינים רבים שאין להם ס"ת, האם נכון לומר שצריך להפסיד תפילה בציבור כדי לא להתחייב בקריאה"ת כאשר אינם יכולים לקיים? [וגם בימי החול שאח"כ מכיון שאפשר להשלים קריה"ת של שבת יהיה אסור להצטרף יחדיו].
עושה חדשות כתב:אמת, לא בימי החול, אבל עכ"פ במנחה בשבת.
משנה ברורה סימן קלה ס"ק ה -
אם בטלו וכו' - מחמת קטטה וכדומה ומיירי שלא קראו כל היום אבל אם בטלו רק בשחרית הקריאה ובמנחה כבר מצאו מנוחה אם יש פנאי לקרות כל הסדרה יקראו במנחה כל הסדרה ויקראו שבעה גברי כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה אבל אם גם במנחה לא היה מנוחה לא יקראו בשני או בחמישי כל הסדרה משבת העבר כי בחול יש בטול מלאכה לעם אלא יקראו רק הפרשה מן הסדר של שבת הבא ולא מן שבת העבר [דגמ"ר ע"ש מילתא בטעמא]:
עושה חדשות כתב:כעת אינני מוצא היכן כ"כ בשם החזו"א. נא עזרתכם.
אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך במאי זהיר טפי? אמר ליה: בציצית. יומא חד הוה קא סליק בדרגא, איפסיק ליה חוטא - ולא נחית ואתא כמה דלא רמיה.
ודע כשנפסלים הציצית צריך לפושטו, ולא מהני לעמוד על עמדו שלא ילך ד' אמות, דאין דין אמות אלא להולך בלא ציצית כדמוכח סוף (סר"ו) [סימן ח']. גם לא יתקן הציצית בעוד הטלית עליו, אלא פושטו ומתקנו, וכן משמע במגן אברהם סימן (י') [י"ג ס"ק ח']:
עושה חדשות כתב:יש"כ!
עוד רשום אצלי
שהגר"ד לנדוי שליט"א הוסיף בזה דה"ה בבגד שעטנז, דאינו צריך להסירו ממנו בזמן שהוא קושר בו את הציצית, דחשיב כמקיים המצוה ממש גם לענין דינא דעשה דוחה לא תעשה.
אימר דאמרינן אתי עשה ודחי את לא תעשה כגון מילה בצרעת, אי נמי סדין בציצית, דבעידנא דקא מעקר לאו, קא מוקים לעשה, הכא בעידנא דקא מעקר לאו לא מוקים עשה.
מיהו י"ל דמיד כשנפסק מחויב לפשטו ולתקנו וע' בשבת דף קי"ח
ועיין בשבת דף קי"ח. רצה להביא קצת משמעות דמיד שנפסק צריך לפושטו. וודאי לילך בטלית שנפסקו בו הציצית מלתא דפשיטא ליה דאסור, אלא רצה להביא קצת משמעות דאפילו עומד במקום א' ועליו טלית שנפסק בו ציצית צריך לפושטו. דאמרינן התם דאמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה, אבוך במאי הוי זהיר טפי, והשיב לו בציצית. וסיפר, יומא חד הוי סליק בדרגא אפסיק ליה ציצית ולא נחית עד שהטיל בו ציצית. וא"כ בשלמא אם הדין בכל אדם שצריך לפשוט הטלית מיד שנפסק, א"כ ודאי רבה ג"כ היה פושטו מיד, וא"כ כיון שלא היה לבוש טלית בת ד' כנפות היה מותר מצד הדין לירד מדרגא, דהא מצד הדין לפי מאי דקיימא לן חובת גברא כשאינו לבוש ציצית פטור, וגם אין צריך לקנות לו טלית להביא את עצמו לידי חיוב, כי אם שהוא טוב ונכון כדאיתא ריש סימן כ"ד, וא"כ לשעה מועטת עד שיתקן בו ציצית, וודאי דאין לחוש. וא"כ היינו רבותא דרבה שהחמיר על עצמו ולא ירד. אבל אי אמרת דמצד הדין אין צריך לפושטו מיד, א"כ ממה נפשך אי רבה לא היה פושטו, א"כ מאי רבותא דלא נחית מדרגא, הא לילך לבוש בטלית שנפסקו הציצית ודאי דאסור לכל אדם, ואי דבאמת רבה פשטו ואפילו הכי לא נחית והיינו רבותיה, א"כ עיקר רבותיה חסר מדברי בנו שהעיד עליו, והוה ליה למימר ופשטו ואף על פי כן לא נחית. אלא על כרחך צריך לומר דכל אדם צריך לפשטו, ולכן לא הוצרך להזכיר הפשיטה כי זהו מצד הדין בכל אדם:
ובשבת קי"ח ב' באפסק ציצית דקאי בדרגא, משמע לכאורה שם דרמי בעוד הטלית עליו,
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 183 אורחים