תלמיד-חכמים כתב:יש לחלק בין אם נכנסה לצורך או לא, שהרי היא מחויבת בסמיכה בעזרה, ולכן מותר לה להיכנס, אבל להתפלל יכולה גם בחוץ, אין חיוב דוקא להיכנס.
אמנם אין חיוב אבל גם אין איסור, כדברי תוס'.
ולכן חנה, שהייתה מרת נפש והיה חשוב לה להתפלל דווקא בפנים, נכנסה.
תלמיד-חכמים כתב:ובגליוני הש"ס שם ציין לירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ג דאיתא התם: רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה, ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה. מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה, והא כתיב (שם) ואכלתם אותו בכל מקום בא ואוכלו עמו בקבר, אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה, אמר ליה והא כתיב (שם) אתם וביתכם, ואשה נכנסת לעזרה?!
ומשמע שאשה מן התורה אסורה להיכנס לעזרה.
א. ייש"כ על מ"מ חשוב זה.
ב. כיצד ניתן לומר שדבר אסור מן התורה בזמן שהוא לא כתוב בתורה בשום מקום?
לענ"ד כוונת הירושלמי שהיות ואין דרך נשים להיכנס לעזרה*, ומלשון הכתוב נשמע שמרבה מקום שדרך להיכנס בו אנשים ונשים, צ"ל שאין הכוונה לעזרה.
*כלשון התוספתא (ערכין פ"ב ה"א): "לעולם לא נראית אשה בעזרה אלא בשעת קרבנה בלבד ולא נראה קטן בעזרה אלא בשעה שהלוים אומרים בשיר".