זקן ששכח כתב:הרי בין כך ובין כך אינו ביד האדם לשנות תואר פניו, ומאי נ"מ?
יעקב מאיר כתב:איפה מוזכר המאמר של רבי יהושע בן חנניא?
זקן ששכח כתב:הרי בין כך ובין כך אינו ביד האדם לשנות תואר פניו, ומאי נ"מ?
לייטנר כתב:"שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל" - במה תתהלל? ביופי ובחן שלה.
כלומר, כשהיופי הוא קנקן נאה ויאה למה שיש בו, הרי ראוי להתנאות באותו יופי, ואם לא, הריהו "נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם".
לולי דמיסתפינא כתב:ויופי באיש, הרצוי הוא אם לא?
יאיר כתב:עדיין יהיה קשה מהגמ' על ר' יוחנן דהיה יפה תואר ועוד אישים דמשמע דאת יופים השיגו מכח התורה וכמ"ש לעיל מהפס' "חכמת אדם תאיר פניו" ומשמע דבכח התורה ליפות ולהאיר את פני האדם א"כ איך אמר ר' יהושע דכיעורי עדיף טפי? וצ"ע.
בית שביעי כתב:מישהו זוכר "אברהם בן הרמב"ם" כי העיגול היפה שבצורות, לגבי המזבח?
יאיר כתב:בית שביעי כתב:מישהו זוכר "אברהם בן הרמב"ם" כי העיגול היפה שבצורות, לגבי המזבח?
http://www.otzar.org/aspcrops/159027_46 ... 012013.asp
יאיר כתב:לייטנר כתב:"שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל" - במה תתהלל? ביופי ובחן שלה.
כלומר, כשהיופי הוא קנקן נאה ויאה למה שיש בו, הרי ראוי להתנאות באותו יופי, ואם לא, הריהו "נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם".
היש עוד מפרש כך מלבד הגר"א?
ישיבישקייט כתב:בפרשות האחרונות אנו רואים שכל אימותינו היו יפות תואר, בתפילת הרמב"ן וכד' אנחנו מתפללים שיהיו בינינו ובנותינו בעלי קומה ויופי וחן, רבי אלעזר ברבי שמעון קרא למכוער ריקא כי ראה בכיעורו ביטוי לכיעור המעשים. וע"כ מובן שיופי האמהות הוא ביטוי ליופי המעשים.
מאידך מרבי יהושע בן חנניה למדנו שהיופי פוגם בכח ההשגה הרוחני.
אז יופי הוא רצוי או גורע?
ארי שבחבורה כתב:מן הראוי להביא כאן את דברי הרד"ק בפרשתנו שנוגע בנושא זה ממש. דברי הרד"ק מוסבים על הפסוקים "וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (בראשית כט,טז-יח), וז"ל:
ויש לשאול, אחר שכוונת הצדיקים לאשה לזרע למה היו מחזירים אחר אשה יפה כיון שאין כוונתם לתאוה, ויעקב אבינו בחר ברחל לפי שהיתה יפה מאוד ועבד בה שבע שנים והתרעם בלבן אחר שנתן לו לאה תמורתה לפי שלא היתה יפה כמו רחל? ויש לומר, כי כוונתם לטובה - לפי שהאשה יפה מעוררת התאוה, וכדי להרבות בנים היתה כוונתם לעורר תאוותם. ועוד, כדי שיהיו הבנים והבנות יפה מראה ויהיו דומים להם. ועוד, כי הצורה הנאה משמחת לב האדם - כל שכן הצורה שתהיה לפניו תמיד שתהיה שמחתו בה תמידי, וצריך שיהיה האדם שמח בעולמו ובחלקו שנתן לו האל - כי האלוהים מענה בשמחת אדם, ומזמין לצדיק אשה יפה, כמו שעשה לאבות ולשאר הצדיקים - שיהיו שמחים בחלקם ומולידים בנים כמותם.
עכ"ל.
ר_חיים_הקטן כתב:ארי שבחבורה כתב:מן הראוי להביא כאן את דברי הרד"ק בפרשתנו שנוגע בנושא זה ממש. דברי הרד"ק מוסבים על הפסוקים "וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (בראשית כט,טז-יח), וז"ל:
ויש לשאול, אחר שכוונת הצדיקים לאשה לזרע למה היו מחזירים אחר אשה יפה כיון שאין כוונתם לתאוה, ויעקב אבינו בחר ברחל לפי שהיתה יפה מאוד ועבד בה שבע שנים והתרעם בלבן אחר שנתן לו לאה תמורתה לפי שלא היתה יפה כמו רחל? ויש לומר, כי כוונתם לטובה - לפי שהאשה יפה מעוררת התאוה, וכדי להרבות בנים היתה כוונתם לעורר תאוותם. ועוד, כדי שיהיו הבנים והבנות יפה מראה ויהיו דומים להם. ועוד, כי הצורה הנאה משמחת לב האדם - כל שכן הצורה שתהיה לפניו תמיד שתהיה שמחתו בה תמידי, וצריך שיהיה האדם שמח בעולמו ובחלקו שנתן לו האל - כי האלוהים מענה בשמחת אדם, ומזמין לצדיק אשה יפה, כמו שעשה לאבות ולשאר הצדיקים - שיהיו שמחים בחלקם ומולידים בנים כמותם.
עכ"ל.
הרואה יראה שם דבר תמוה בדברי הרד"ק שמפרש דמה שכתוב שרחל היתה יפת מראה ר"ל "מראה הבשר שהיה לבן ואדום והשער שחור". וזה כמה ימים ושנים שכבר תמהני על כוונת הרד"ק האם כוונת לומר שזהו גדר יופי מי שיש לה בשר לבן ואדום ושער שחור או שכוונתו שיש לו קבלה שכך היתה מראה רחל או כוונתu שכן הוא סובר לעצמו בפירוש ענין יופי (דבאמת גדר היופי תלוי בכל אחד כפי מה שעיניו רואות וכדאיתא בספרי פ' כי תצא ואבן עזרא שם דברים כא:יא)?
ההוא תלמידא כתב:עניין אדמימות הבשר נזכר כמה פעמים בחז"ל בקשר ליופי, עי' בסוטה (יב.) שהיו פניו דומין כורד. וע"ע שם (לו:) גבי ארד. ועי' ברש"י נדה (יט:) ד"ה אמי. וע"ע בפירש"י בשבת (פ:) ד"ה אצבע, ובפירושו שם ( סד: צד:) גבי פוקסת. וגם בב"מ (פד.) משמע קצת שיופיו של ר' יוחנן היה בין היתר בגלל היותו אדום. וקרא כתיב: "דודי צח ואדום". ודי בזה.
ההוא תלמידא כתב:ר_חיים_הקטן כתב:ארי שבחבורה כתב:מן הראוי להביא כאן את דברי הרד"ק בפרשתנו שנוגע בנושא זה ממש. דברי הרד"ק מוסבים על הפסוקים "וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (בראשית כט,טז-יח), וז"ל:
ויש לשאול, אחר שכוונת הצדיקים לאשה לזרע למה היו מחזירים אחר אשה יפה כיון שאין כוונתם לתאוה, ויעקב אבינו בחר ברחל לפי שהיתה יפה מאוד ועבד בה שבע שנים והתרעם בלבן אחר שנתן לו לאה תמורתה לפי שלא היתה יפה כמו רחל? ויש לומר, כי כוונתם לטובה - לפי שהאשה יפה מעוררת התאוה, וכדי להרבות בנים היתה כוונתם לעורר תאוותם. ועוד, כדי שיהיו הבנים והבנות יפה מראה ויהיו דומים להם. ועוד, כי הצורה הנאה משמחת לב האדם - כל שכן הצורה שתהיה לפניו תמיד שתהיה שמחתו בה תמידי, וצריך שיהיה האדם שמח בעולמו ובחלקו שנתן לו האל - כי האלוהים מענה בשמחת אדם, ומזמין לצדיק אשה יפה, כמו שעשה לאבות ולשאר הצדיקים - שיהיו שמחים בחלקם ומולידים בנים כמותם.
עכ"ל.
הרואה יראה שם דבר תמוה בדברי הרד"ק שמפרש דמה שכתוב שרחל היתה יפת מראה ר"ל "מראה הבשר שהיה לבן ואדום והשער שחור". וזה כמה ימים ושנים שכבר תמהני על כוונת הרד"ק האם כוונת לומר שזהו גדר יופי מי שיש לה בשר לבן ואדום ושער שחור או שכוונתו שיש לו קבלה שכך היתה מראה רחל או כוונתu שכן הוא סובר לעצמו בפירוש ענין יופי (דבאמת גדר היופי תלוי בכל אחד כפי מה שעיניו רואות וכדאיתא בספרי פ' כי תצא ואבן עזרא שם דברים כא:יא)?
עניין אדמימות הבשר נזכר כמה פעמים בחז"ל בקשר ליופי, עי' בסוטה (יב.) שהיו פניו דומין כורד. וע"ע שם (לו:) גבי ארד. ועי' ברש"י נדה (יט:) ד"ה אמי. וע"ע בפירש"י בשבת (פ:) ד"ה אצבע, ובפירושו שם ( סד: צד:) גבי פוקסת. וגם בב"מ (פד.) משמע קצת שיופיו של ר' יוחנן היה בין היתר בגלל היותו אדום. וקרא כתיב: "דודי צח ואדום". ודי בזה.
אוהב אוצר כתב:לפי עניות דעתי הקלו' נראה לי שבירידת הדורות שלנו, בהחלט יהיה קשה למצוא אנשים ונשים בעלי יופי מיוחד וגם שיהיו יראי ה' במדרגה מאד גבוהה.
אני חושב שאם כל אחד יסתכל ויתבונן בסובבים אותו שהוא מכיר יראה הרבה צדק בדברי במציאות העכשיות.
מה שבטוח שאל לנו לנסות לחשוב שיש היום מציאות להגיע לרמה של הקדמונים יפי התואר שהיו ענקים ברוח. אין מצב היום לרמת יופי כזו ורמת רוחניות כזו.
חכמת אדם תאיר פניו, לא קשור לנושא זה כלל. מי שראה את מרן הגריש"א זצ"ל, הרב משאש זצ"ל יכול להבין מה כוונת מאמר זה. [יש עוד, רק שקדושים אלו עלו לי ברגע הכתיבה]
לייטנר כתב:"שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל" - במה תתהלל? ביופי ובחן שלה.
כלומר, כשהיופי הוא קנקן נאה ויאה למה שיש בו, הרי ראוי להתנאות באותו יופי, ואם לא, הריהו "נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם".
אגב, את אותה שאלה יכולת לשאול על יופיו של ביהמ"ק וכו'.
היא שיחתי כתב:לייטנר כתב:"שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל" - במה תתהלל? ביופי ובחן שלה.
כלומר, כשהיופי הוא קנקן נאה ויאה למה שיש בו, הרי ראוי להתנאות באותו יופי, ואם לא, הריהו "נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם".
אגב, את אותה שאלה יכולת לשאול על יופיו של ביהמ"ק וכו'.
כפירוש זה ידוע משם הגר"א
(לא עברתי על כל האשכול )
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים