איתן נוי כתב:האם המשנ"ב מחוייב לדין סב"ל?
בתבונה כתב:כן כשמוכרע כספק, ולא שתמיד א"א להכריע ונחשב סב"ל
ולגבי האם יש איסור להחמיר בספק ברכות.
עי' בסימן רטו ס"ק כא ושם בשעה"צ ס"ק כ"א
איתן נוי כתב:בתבונה כתב:כן כשמוכרע כספק, ולא שתמיד א"א להכריע ונחשב סב"ל
ולגבי האם יש איסור להחמיר בספק ברכות.
עי' בסימן רטו ס"ק כא ושם בשעה"צ ס"ק כ"א
אני חושב דהאי גופה קושיה מאחר ודווקא במקומות שיש בהם ספק יהיה הדבר ניכר.
מאידך ניתן יהיה לומר שבכה"ג שהמשנ"ב כן פסק לברך אע"פ שיש ספק, הוא מאחר ואחז שלדידיה אין ספק אחר שהוא סומך על פוסק מסויים.
במשנ"ב סי' ר"י סק"א: ד"ה האוכל - "כל האוכלין מצטרפין לכזית לברך עליהן ברכה אחרונה הראויה להן. אם משבעת המינין ברכה מעין ג', אם שלא מזיי"ן מינים לענין בנ"ר".
ובשעה"צ ס"ק ב: ספק שמא קיימא לן כר"י דאפילו בפחות מכזית מז' מינים לבד נמי מברך בורא נפשות רבות, ואפילו להחולקין עליו, [דהיינו הרא"ש] מכל מקום כאן שאכל כזית בין הכל, שפיר מברך בורא נפשות רבות [כנסת הגדולה, עיין שם] עכ"ל:
היינו המנ"ב כותב להדיא שיש מח' של ר"י [והרא"ש] ואעפ"כ פוסק שכן לברך.
ונראה לי, שלא חש המשנ"ב לסב"ל מאחר דברירא ליה מילתא שבכה"ג שיש בין הכל כזית מברך בנ"ר.
כמעיין המתגבר כתב:איתן נוי כתב:האם המשנ"ב מחוייב לדין סב"ל?
דעתו שאיסור שם ה' בברכה הוא מדרבנן ולא דאורייתא, ולכן הוא לא מחוייב בכלליות לסב"ל.
איתן נוי כתב:מה הכונה בכלליות?
הלוא בדוגמא שהבאתי לעיל הוא פוסק על אף מח' הראשונים ואין סוף מהאחרונים. שכן לברך אעפ"כ.
נדמה לי שדרך הפוסקים בני ספרד שככל שיש אזושהי דעה כלשהי שזה ברכה לבטלה, אז לא שייך הכרעה וזה תמיד ספק ברכות להקל.כדכד כתב:יתכן שפוסקים אחרים כדוגמת הגרע"י יגדירו אופן כזה כספק ולכן יפסקו שלא לברך מדין סב"ל
בתבונה כתב:נדמה לי שדרך הפוסקים בני ספרד שככל שיש אזושהי דעה כלשהי שזה ברכה לבטלה, אז לא שייך הכרעה וזה תמיד ספק ברכות להקל.כדכד כתב:יתכן שפוסקים אחרים כדוגמת הגרע"י יגדירו אופן כזה כספק ולכן יפסקו שלא לברך מדין סב"ל
גם אם זה נגד פסק מחבר (כמו לגבי טרימא) נדמה לי שרובם נוקטים להקל כהרמ"א. (וע"ז יש דיון)
איש גבעות כתב:מה כוונתך נגד פסק המחבר בטרימא?
הלא בטרימא דעתו של הבית יוסף לברך ברכתו הראויה, וכך פוסק הגרע"י?
בתבונה כתב:איש גבעות כתב:מה כוונתך נגד פסק המחבר בטרימא?
הלא בטרימא דעתו של הבית יוסף לברך ברכתו הראויה, וכך פוסק הגרע"י?
הכוונה לא היתה לפוסקי דורינו
הכוונה לפוסקי בני ספרד בדורות הקודמים כמו הכנה"ג הבן איש חי החיד"א הכף החיים, שהם להדיא נקטו שבמחלוקת הרמ"א נגד המחבר אומרים ספק ברכות להקל.
הרב עובדיה נדמה לי שלא מקבל זאת, וטוען עוד שלא שייך בזה ספק ברכות להקל, שרוצה לומר שגם לשיטות שמברך שהכל, אבל אם בירך בורא פרי העץ אז אף שאבד צורת הפרי בדיעבד יוצא י"ח (אמנם ברמ"א שכתב שבטרימא מעוכה לגמרי יברך שהכל משום ספק ברכות רואים שלא סבירא ליה כך).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 146 אורחים