ושמעתי מפי הגאון רבי יוסף פטרוף שליט"א שאמר בזה בהקדם דברי הגמ' ביומא (עז, א),
וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא. אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתיירו משונאיהן של ישראל שריד ופליט... [אמר רבי יוחנן באותה שעה הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד, ומחיוהו שיתין פולסי דנורא... אייתוה לדוביאל שרא דפרסאי, ואוקמיה בחריקיה, ושמש עשרים ואחד יום. היינו דכתיב ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס.
ובמהרש"א חידושי אגדות שם, וז"ל,
ואמר ואוקמיה בחריקיה כו' עומד לנגדי כ"א יום וגו'. לנגדי כמו במקומי או מנגד וענין כ"א יום יש לכוין כי הצרה שעל שונאי ישראל הם במספר כ"א יום כמ"ש מקל שקד אני רואה וגו' שגידולו כ"א יום כשיעור הימים שבין י"ז בתמוז לט"ב. ואמר ואני נותרתי שם וגו'. הוא הוראה שיהיו ישראל משועבדים תחת יד מלכי פרס.
ונראה שאותם הכ"א יום הם כ"א יום שהם נתונים לשליטת האומות ולא לשלטון ישראל, וזהו דאיתא במדרש איכה (פרשה א),
ד"א כל רודפיה השיגוה בין המצרים ביומין דעקא, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קטב מרירי מצוי כמד"א מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים... ר' יוחנן הוה מפקד לספרייא ומתנניא דלא ליהוון טעונין ערקתא מינוקיא באילין יומי.
ונפסק ברמ"א סי' תקנא סעיף יח.
אולם תשעה באב אינו תחת שליטת אותם הכוחות אלא זה תחת שליטת הקב"ה בעצמו, ויום ט' באב אינו חלק מימי בין המצרים, והקב"ה הצית אש בציון ולא נעשה זה ע"י המזיקין.
[ולא הביא מקורות לדבריו, וטעון בירור].