- לבקוביץ-1.pdf
- (95.81 KiB) הורד 678 פעמים
גל של אגוזים כתב:לענ"ד אי אפשר לומר כדברי אותו כותב שכל מי שפטור מהתענית פטור גם משאר העינויים.
א] מפני שלא אישתמיט לשום אחד מהפוסקים לומר כדבר הזה.
ב] מפני ששורשו בהנחה שעיקור האבילות מתקיים ע"י התענית, וברמב"ם מבואר דהתענית היא משום תשובה [ולא משום אבילות] וכן נפסק במשנה ברורה [שהביא רק טעם זה], ודלא כשאר ראשונים שסוברים שהיא מצד האבילות.
ואפילו לשיטת הראשונים שהתענית משום אבילות מ"מ אין כל סיבה לומר שבה תלוי שאר העינויים, וכמש"כ דלא אישתמיט לשו"א מהפוסקים לומר כן.
אראל כתב:ספרים וועלט כתב:לחתם סופר פשיטא ליה להיפוך!
הכותב מזכיר ד' החת"ס, ומביא החולקים ע"ז
אראל כתב:ספרים וועלט כתב:לחתם סופר פשיטא ליה להיפוך!
לא קרית
הכותב מזכיר ד' החת"ס, ומביא החולקים ע"ז
אהרן תאומים כתב:אפשר מ"מ למשנ"ב הנ"ל?
הפצת המעיינות כתב:
גם, הביאור הלכה בסי' תקנד ס"ו פירש להדיא 'שבזה לא נעקר התענית לגמרי' והיינו, להורות לשואל בט"ב במקום שאין המחלה חאלערי חזקה כו' שיאכל בשיעורים. (אגב, לשון הביאור הלכה הוא לשון הצמח צדק מלה במלה בתשובה).
אהרן תאומים כתב:ייש"כ וקצת פלא שהמשנ"ב כתב לכאורה להלכה שזה מדין תשובה, דהרי כל התעניות בטלו וחזור ויסדום מפני שנחרב הבית שוב, ויותר סברא שהוא כראשונים שזה מפני אבילות על חורבנו
גל של אגוזים כתב:ראיתי פעם בתשו' חת"ס שכתב דע"כ צריך לומר כהרמב"ם שהיא תענית צשום תשובה ולא משום צער ואבילות דלא מצינו בתורה מושג של תענית אלא על תשובה [יוהכ"פ]. איני מוצא עכשיו התשובה, ואודה למי שיחזיר אבידתי.
והנה רמב"ם כתב רפ"ה מתענית, יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהי' זה זכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם, עכ"ל.
הנה גילה לנו מה שלא היינו מעלים על דעתינו, שהיינו חושבים שהתעניתים הללו אינם על דרך התשובה אלא על דרך האבל והצער ביום שאירע רע כמו השמחה ביום שאירע טובה, וכן משמע קצת פ"ק דמגלה [ה' ע"א] דקאמר ט"ב שחל בשבת מאחרין ולא מקדימין מ"ט אקדומי פורענותא לא מקדימין, ובוודאי אקדומי תשובה זריזין מקדימין, מ"מ הודיענו הרמב"ם דלא כן הוא, ועל פיו נהגו לומר וידוים וסליחות באותן הימים (חוץ מט"ב דאיקרי מועד) משום שנקבעו על התשובה, ומ"מ לא הודיעונו נושאי כליו מנ"ל הא.
ולכאורה היינו משום (א"כ) [דא"כ] מנ"ל לנביאים לחדש דבר שלא מצינו כיוצא בו בתורה, בשלמא לקבוע יום שמחה ביום טובה כגון חנוכה ופורים דאורייתא הוא מק"ו, משיעבוד לגאולה אומרים שירה בפסח ממיתה לחיים לא כ"ש [מגילה י"ד ע"א], וק"ו דאורייתא הוא, ואבאר עוד בסמוך אי"ה, אבל לקבוע אבל עולם על צער לא מצינו כיוצא בו, אלא ע"כ על התשובה הוקבעו כדכתיב [ויקרא כ"ו מ'] והתודו את עונם, ותענית מסוגל לכפרה ותשובה ובוודאי אבוהון דכולהון יה"כ וצדקו דברי רמב"ם.
ממזרח שמש כתב:גם, הביאור הלכה בסי' תקנד ס"ו פירש להדיא 'שבזה לא נעקר התענית לגמרי' והיינו, להורות לשואל בט"ב במקום שאין המחלה חאלערי חזקה כו' שיאכל בשיעורים. (אגב, לשון הביאור הלכה הוא לשון הצמח צדק מלה במלה בתשובה).
ביאור הלכה סימן תקנד
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל:
מכון חכמי ליטא כתב:רחמנא ליצלן מהאי דעתא
נוטר הכרמים כתב:ממזרח שמש כתב:גם, הביאור הלכה בסי' תקנד ס"ו פירש להדיא 'שבזה לא נעקר התענית לגמרי' והיינו, להורות לשואל בט"ב במקום שאין המחלה חאלערי חזקה כו' שיאכל בשיעורים. (אגב, לשון הביאור הלכה הוא לשון הצמח צדק מלה במלה בתשובה).
ביאור הלכה סימן תקנד
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל:
היה לי ע"ז ויכוח עם ת"ח שגר לא רחוק ממני. שנינו לא צמנו היום עקב המחלה עם תסמינים. הוא טען לי שהוא אוכל ושותה שיעורים על סמך דברי הביה"ל הזה.
אני הבנתי מדברי הביה"ל שהוא דיבר על מי שאינו חולה כלל, אלא שאינו צם מפני החשש ממגיפת הכוליר"ע, כפי שהיה נהוג בזמנם לחזק את המערכת החיסונית,
שאף אחד לא יצום וכו', (והארכנו לפני שנים באשכול על הוראת הגרי"ס בוילנא), וע"ז המליץ כדי שלא תשתכח תורת תענית, והיינו במקום שכולם לא צמים מחמת המגיפה,
ולמי שאינו חולה. משא"כ אנחנו שבודאי נידונים כחולה שאיב"ס מפורש בפוסקים וכן מורים כל הרבנים שאין ענין של שיעורים.
מה נראה לכם בקריאת הביה"ל?
אהרן תאומים כתב:כד הוינא טליא בין חכמי ליטא רעניא ולא זכיתי למימרא כהכא אלא הכל דניא בסברא ובדינא,מכון חכמי ליטא כתב:רחמנא ליצלן מהאי דעתא
נוטר הכרמים כתב:ממזרח שמש כתב:גם, הביאור הלכה בסי' תקנד ס"ו פירש להדיא 'שבזה לא נעקר התענית לגמרי' והיינו, להורות לשואל בט"ב במקום שאין המחלה חאלערי חזקה כו' שיאכל בשיעורים. (אגב, לשון הביאור הלכה הוא לשון הצמח צדק מלה במלה בתשובה).
ביאור הלכה סימן תקנד
דבמקום חולי וכו' - עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל:
היה לי ע"ז ויכוח עם ת"ח שגר לא רחוק ממני. שנינו לא צמנו היום עקב המחלה עם תסמינים. הוא טען לי שהוא אוכל ושותה שיעורים על סמך דברי הביה"ל הזה.
אני הבנתי מדברי הביה"ל שהוא דיבר על מי שאינו חולה כלל, אלא שאינו צם מפני החשש ממגיפת הכוליר"ע, כפי שהיה נהוג בזמנם לחזק את המערכת החיסונית,
שאף אחד לא יצום וכו', (והארכנו לפני שנים באשכול על הוראת הגרי"ס בוילנא), וע"ז המליץ כדי שלא תשתכח תורת תענית, והיינו במקום שכולם לא צמים מחמת המגיפה,
ולמי שאינו חולה. משא"כ אנחנו שבודאי נידונים כחולה שאיב"ס מפורש בפוסקים וכן מורים כל הרבנים שאין ענין של שיעורים.
מה נראה לכם בקריאת הביה"ל?
אהרן תאומים כתב:ובכגון דא אמרינא אל תען וכו' וכשם שמצוה וכו' ועוד
עליך עיננו כתב:נוטר הכרמים כתב:היה לי ע"ז ויכוח עם ת"ח שגר לא רחוק ממני. שנינו לא צמנו היום עקב המחלה עם תסמינים. הוא טען לי שהוא אוכל ושותה שיעורים על סמך דברי הביה"ל הזה.
אני הבנתי מדברי הביה"ל שהוא דיבר על מי שאינו חולה כלל, אלא שאינו צם מפני החשש ממגיפת הכוליר"ע, כפי שהיה נהוג בזמנם לחזק את המערכת החיסונית,
שאף אחד לא יצום וכו', (והארכנו לפני שנים באשכול על הוראת הגרי"ס בוילנא), וע"ז המליץ כדי שלא תשתכח תורת תענית, והיינו במקום שכולם לא צמים מחמת המגיפה,
ולמי שאינו חולה. משא"כ אנחנו שבודאי נידונים כחולה שאיב"ס מפורש בפוסקים וכן מורים כל הרבנים שאין ענין של שיעורים.
מה נראה לכם בקריאת הביה"ל?
לכא' בפשטות הוא דיבר על מי שעדין לא חולה וכמו שמשמע מלשונו..אבל כמו שכבר העירו אינו דומה כלל המחלה הנ"ל לקורונה מכמה סיבות...ובפרט גבי צעירים כך שלכא' היה מקום להתחיל לצום..או לאכול ולשתות בשיעורים..
נוטר הכרמים כתב:לעצם הענין, לגבי חולה עם תסמינים כאשר הוא סובל מהתסמינים בעת הצום, עוד לא ראיתי רב אחד שהמליץ להתחיל לצום,
לא ר' מרדכי גרוס ולא ר' משה שאול קליין ולא אחרים, ואני לא מדבר על המקילים יותר.
אהרן תאומים כתב:א. קובץ זה שוכתב ללא ידיעת הכותב מתוך תעתיק של כתב ידו כקוויטל שהוגש לאדמו"ר,
לא ידעתי שכותבים מס' פלא' בקוויטל...אהרן תאומים כתב:וכמובן שהופץ ללא רשותו וללא ידיעתו
דרופתקי דאורייתא כתב:נוטר הכרמים כתב:לעצם הענין, לגבי חולה עם תסמינים כאשר הוא סובל מהתסמינים בעת הצום, עוד לא ראיתי רב אחד שהמליץ להתחיל לצום,
לא ר' מרדכי גרוס ולא ר' משה שאול קליין ולא אחרים, ואני לא מדבר על המקילים יותר.
מאי משמע 'סובל' ? שהוא לא מריח או שאין לו חוש הטעם? נו נו. 'סובל' שדיברו הרבנים הוא אדם שנחלש משמעותית "בגלל הצום", ושיש לו חום וכדו'.
אבל בלא"ה דינו כשפעת קלה לכל דבר, לכל הצעירים והבריאים, ואין בה אלא קצת להכביד על הצום ותו לא.
וצום איננו מזיק לזה, כמו שכתבו הרבה רבנים שביררו זאת עם רופאים.
ודעתו של ר"א וויס שכולם לא יצומו כלל, (כמו ששמעתי בשמו), מוזרה בהחלט.
מי שחולה ונחלש מעבר לרגיל וכדו' בודאי דשאני.
אהרן תאומים כתב:אבהיר כמה דברים לאחר שדיברתי עכשיו בטלפון עם הרב הנ"ל:
א. קובץ זה שוכתב ללא ידיעת הכותב מתוך תעתיק של כתב ידו כקוויטל שהוגש לאדמו"ר, וכמובן שהופץ ללא רשותו וללא ידיעתו
ב. כמובן שאין כאן שום פסיקת הלכה אלא דו"ד
ג. יסוד נוסף שהובהר שהרעיון המרכזי הוא קביעת אדם "כחושב"ס" לגבי כל ההלכות, ולפיכך הוספתי אני מסברא שאר דינים האמורים להקשות על האנשים הרגילים על מנת שירגישו צער, יכול להיות שאצל אדם זה שממילא מצטער לא שייך בהנ"ל,
ד. על המגיבים לעיין היטב במ"מ שצוינו בדבריו וללמדם לעומק, וכפי שזה שמעלי כתב "טוב יעשו לפטר המו"צ" שהוא דברי טרול בעלמא, ועוד כתב שזה מסברא "נגד" השו"ע, אף שאפילו מראה מקום אחד לא הביא שהשו"ע או נו"כ כתבו להיפך במפורש שגם החולה שהתירו לו לאכול אסור ברחיצה וכו', וכפי שכתבתי לא פסק יש ולא דין אלא סיכום של לימוד שעלו בו סברות לכאן ולכאן,
מכון חכמי ליטא כתב:בקיצור ה"רב" עומד על דעתו שדבריו ראוים לבוא בבית המדרש וא"כ בודאי טוב יעשו לפטרו כדי שלא ימשיך להכשיל.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד