◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[בקרו טלה]

אולי יש טעות בציון.

ישורון כב

[שייף נפיק]

עיני כל חי למהר''ח פאלאג'י קסז, ב
מי יודע באיזה יוסף אומץ מדובר?? (או גם מקור אחר לשדים במקדש)
נחוץ לי מאוד!
והמסייע שכמ''ה!

20200816_151852-1.jpg (1.58 MiB) נצפה 8230 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

למרן החיד"א סימן ל"ז.

[שייף נפיק]

למרן החיד"א סימן ל"ז.

יישר כחך!! תזכה לכל הברכות!!

[יהודה בן יעקב]

בהגהות רחמים לחיים [להגר"ח פלאג'י] על שו"ת הרשב"א ח"ה סימן מ הערה ב כתב:

וכ"כ הריטב"א בחי' לסוכה לדכ"ג ע"א יע"ש. וראיתי בס' שב שמעתתא בשער הו' אות ח' שהביא דברי הריטב"א הללו ויחסם ע"ש רבינו המחבר הרשב"א ז"ל יע"ש. ועמו הסליחה רבתי. דאע"ג שנדפס בחי' סוכה בתוך ז' שיטות הרשב"א מ"מ המפורסמות א"צ ראיה שחי' סוכה הם מתלמידו הריטב"א כידוע.

לאיזה ספר שב שמעתתא כוונתו והיכן ?

[בקרו טלה]

לאיזה ספר שב שמעתתא כוונתו והיכן ?

שערי חכמה - שב שמעתתא עמ' 65

שב שמעתתא.png (36.79 KiB) נצפה 8147 פעמים

[יהודה בן יעקב]

יישר כח

[ושא_נס]

אין ספק כי הרב שב שמעתתא נתכוין למסכת חולין דפוס דיהרנפורט תקס"ב, ולהגהת ר' ישעיה ברלין שם בגליון. ונתכוין אך ורק לדפוס זה ולא לאף דפוס אחר כמוכח מסדר השנים.
ומכאן נלמד כי הוא ז"ל כינה הש"ס הנדפס עם הגהות ר' ישעיה ברלין "ש"ס חדשים", ומצוי זה כבר באחרונים אחרים כלפי שסי"ם מוקדמים יותר.

[דרופתקי דאורייתא]

היכן הדברים בסדר היום לבא"ח?

[יוסף חיים אוהב ציון]

צודק בהערתך והוא בספר בא"ח ויתוקן בארחות ציון במהודרא תנינא.

[דרופתקי דאורייתא]

צודק בהערתך והוא בספר בא"ח ויתוקן בארחות ציון במהודרא תנינא.

אין כזה דבר בבן איש חי שאומר לומר ברכת המפיל אם ניעור בלילה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הקפידא לומר קודם חצות.

[איקטורין]

ברכות י: "נעשה נא עליית קיר קטנה רב ושמואל חד אמר עלייה פרועה היתה וקירוה וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים, בשלמא למ"ד אכסדרה היינו דכתיב קיר אלא למ"ד עלייה מאי קיר שקירוה".
ובשוטנשטיין כתבו בהערה קצרה - ובביאורי הגר"א הביא נפק"מ להלכה בזה.
אודה מאוד למראה לי כוונתם.

[בקרו טלה]

.
ובשוטנשטיין כתבו בהערה קצרה - ובביאורי הגר"א הביא נפק"מ להלכה בזה.
אודה מאוד למראה לי כוונתם.

[איקטורין]

.
ובשוטנשטיין כתבו בהערה קצרה - ובביאורי הגר"א הביא נפק"מ להלכה בזה.
אודה מאוד למראה לי כוונתם.

תודה רבה

[דרופתקי דאורייתא]

מי המחבר?
היכן ניתן להשיג משם חאו"ח סי' ס?

תודה מראש

[אראל]

מי המחבר?
היכן ניתן להשיג משם חאו"ח סי' ס?

תודה מראש

לא הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך משימלוי?

[בסתר המדריגה]

מישהו יודע על ספר זה ומיהו כותב המכתב

[במסתרים]

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=161

[דרופתקי דאורייתא]

מי המחבר?
היכן ניתן להשיג משם חאו"ח סי' ס?

תודה מראש

לא הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך משימלוי?

כנראה שלא
בחיפוש באוצה"ח מצאתי כמה שמביאים משו"ת "לחם שלמה תניינא" ולא ידעתי מהו

[יוסף חיים אוהב ציון]

זה הוא ולא אחר בבהמ"ד נדבורנא בניא ים כב' ימצאנו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

[יהודה בן יעקב]

מכתב רבי נתנאל ווייל זצ"ל:

ומה שכתבת בשם הסמ״ג ס״ס קפ״ד הוא בסי׳ קצ״ז. ואדרבא ריש סי׳ ש״מ באו״ח אומר מ״א דבקל דחינן האידנא הטבילה, ומראה באצבע על סי׳ קצ״ז.

לא מצאתי את דברי הסמ"ג המצויינים.
ההפניה לסי' קצ"ז, לכא' הכוונה לשו"ע יו"ד סעיף ב' בהג"ה.

[וונדרבר]

כפול.

[וונדרבר]

מכתב רבי נתנאל ווייל זצ"ל:

ומה שכתבת בשם הסמ״ג ס״ס קפ״ד הוא בסי׳ קצ״ז. ואדרבא ריש סי׳ ש״מ באו״ח אומר מ״א דבקל דחינן האידנא הטבילה, ומראה באצבע על סי׳ קצ״ז.

לא מצאתי את דברי הסמ"ג המצויינים.
ההפניה לסי' קצ"ז, לכא' הכוונה לשו"ע יו"ד סעיף ב' בהג"ה.

נכון שההפניה לסי' קצ"ז הכוונה לשו"ע יו"ד שם, כפי שמביא בהמשך שהמגן אברהם באו"ח ריש סי' ש"מ כתב דבקל דחינן האידנא, ועיי"ש במג"א שכותב "כמ"ש בי"ד סי' קצ"ז".

[יהודה בן יעקב]

עדיין אשמח למצוא את דברי הסמ"ג המצויינים

[וונדרבר]

מכתב רבי נתנאל ווייל זצ"ל:

ומה שכתבת בשם הסמ״ג ס״ס קפ״ד הוא בסי׳ קצ״ז. ואדרבא ריש סי׳ ש״מ באו״ח אומר מ״א דבקל דחינן האידנא הטבילה, ומראה באצבע על סי׳ קצ״ז.

לא מצאתי את דברי הסמ"ג המצויינים.

אולי בנו כתב לו בשם הסמ"ג דס"ל טבילה בזמנה מצוה אף בזמן הזה, (הובא בבית יוסף סי' קצ"ז), וע"ז עונה לו אביו שהמג"א אומר דבקל דחינן וכו'.

[אולי ההעתקה מהכת"י אינה מדוייקת, ושם לא כתוב סמ"ג?
בתחילה חשבתי אולי הכוונה לס' פמ"ג, (כי אות ס' ואות פ' דומים לפעמים בכת"י). אך זה לא יתכן, משום שס' פרי מגדים (יו"ד) נדפס לראשונה בברלין תקל"א, והכותב שהוא הגאון בעל קרבן נתנאל נפטר בשנת תקכ"ט, ותאריך המכתב הוא משנת תקי"ט].

[א. חיים]

כ.png (19.1 KiB) נצפה 7681 פעמים

חשוב לי לדעת אם דברי הגרעק"א נדפסו באיזה מקום? אולי ברעק"א הכחולים עמ"ס חולין (קיים?) דף טז ע"ב, כרך זה אינו בהישג ידי.

[דרופתקי דאורייתא]

בן איש חי שנה ראשונה פרשת נצבים סעיף כב

וכשאומר היום הרת עולם אם כבנים אם כעבדים כתב רבינו הרש"ש ז"ל כשאומר כן כל עצמותיו יאחזמו רעד, לכי יפקוד הקדוש ברוך הוא אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי, וכן יאמרו זה במתון ושברון לב, ולכן המנהג שגם בחזרה אומרים זה הציבור בקו"ר מלבד הש"ץ:

היכן הם דברי הרש"ש?

[וונדרבר]

בן איש חי שנה ראשונה פרשת נצבים סעיף כב

וכשאומר היום הרת עולם אם כבנים אם כעבדים כתב רבינו הרש"ש ז"ל כשאומר כן כל עצמותיו יאחזמו רעד, לכי יפקוד הקדוש ברוך הוא אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי, וכן יאמרו זה במתון ושברון לב, ולכן המנהג שגם בחזרה אומרים זה הציבור בקו"ר מלבד הש"ץ:

היכן הם דברי הרש"ש?

המהדירים של ס' בן איש חי, וכן המהדירים של הסדרה "אוצרות חיים", ושאר המביאים את הדברים הנ"ל, לא ציינו את המקור בדברי הרש"ש, וכנראה לא מצאו אותו.
(ואולי צריך לבדוק אם הוא ט"ס בדברי הבן איש חי).

יש לציין שבס' עוד יוסף חי (דרושים) פ' וירא (ד"ה ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה) הובאו דברי "רבינו הרש"ש ז"ל בסוד אם כבנים אם כעבדים שאומרים בהיום הרת עולם בראש השנה", אך שם יש דברים אחרים.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=38&book=166897
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=49&book=5395

[יוסף חיים אוהב ציון]

וכן שמעתי מהגר"מ צדקה שכנראה הוא ט"ס.

[מרדכי וינטרויב]

רבי משה חאגיז, לקט הקמח, יורה דעה, אמסטרדם, תס״ז, דף צו ע״ב:

ועיין בתשובה שלי שכתבתי באורך לק״ק ניצה על רישומים שנעשו בס״ת ע״י אצבע הכסף שביד הקורא לסימנים וטעמים דאורייתא דקא עבד שצריך להעבירם וככתיבה דנתי אותם עיי״ש.

האם תשובה זו נדפסה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

אור החיים על בראשית פרק ב פסוק א
ומקובלני מפי זקני תורה כי טעם שעשה ה' העולם כדורי , הוא כדי שיעמוד ויתקיים בהשואות כחי חלקיו ופירושן של דברים הוא, יש לך לדעת שאין תשוקה בעולם עריבה וחביבה ונחמדה ונאהבת ונתאבת ומקוות לנבראים ובפרט לחלקי הרוחני המכיר ויודע בחינת אור האלהות כהדבקות באורו יתברך ואליו יכספו כל נפש חיונית המגעת להכיר קצת מנועם אורו יתברך תצא נפשם לחזות בנועם ה':
ולך לדעת כי כל אשר ברא ה' בעולמו יצר בו ה' בחינת ההשכלה וההבחנה כפי בחינתו, בעלי חיים מדברים ובלתי מדברים וצומח ודומם, יש לכל אחד כח מההשכלה להכיר יוצרו כפי השגתו, ובזה תשכיל לדעת העמדת העולם באיזה דבר הוא תלוי ועומד מבלי התנועעות כי ה' גילה סודו אל יראיו (עמוס ג ז), ובאמצעות ההערות הנאמרים הושג המורגש, והוא כי באמצעות כי אורו הנערב והמקווה אשר יסובב כדוריות העולם בהשואה וכל חלק וחלק מהסובב של העולם יתעצם בכח אש התשוקה הבוערת בו להתקרב לבחינת כללות נצר המקווה, ולהיות כי כל בחינת סיבוב העולם תשוה בו שיעור התשוקה בין מצד מה שממנו כי אין תאות חלק אחד רבה על חבירו שבאמצעות זה יתרבה התעצמות החלק ההוא ויחלש שכנגדו, בין מצד מה שאליו הוא האור הנעים כי אינו קרוב לחלק מהסובב יותר מחבירו שבזה יגדל חלק מהעולם בכח התעצמותו יותר מחלק אחר אלא הכל בהשואה, וכל חוט השערה מכל חלקי הסובב של העולם יתעצם להתקרב ומושך לצד הפונה אליו, ובאמצעות התעצמות הנמשך מכל סביבות כדוריות העולם נמצא העולם עומד וקיים, וכל חלק מעמיד את חברו באמצעות האמור ונמצא כל העולם תקוע ביתדות ומסמרי חשק הבורא לצד כלות ונטות רוחניות שבו להתקרב להנערב יתעלה שמו, ובזה אתה משיג טעם שברא ה' העולם כדורי והבן ובזה גם כן מצינו טעם למה העולם נרקע ונתקע בלי התנועעות, כי ההתנועעות תתהוה לצד הגברת והחלשת חלק מחלקי המעמיד מה שאין כן במציאות זה אי אפשר להתנועע בשום אופן:

[צולניק]

מתוך ספר 'קצה המטה' סי' תקפ"א.
מי הם ה'אחרונים' שכתבו שלא לומר פסוקים שלפני הבדלה, כשההבדלה אינה במו"ש

[וונדרבר]

מתוך ספר 'קצה המטה' סי' תקפ"א.
מי הם ה'אחרונים' שכתבו שלא לומר פסוקים שלפני הבדלה, כשההבדלה אינה במו"ש

בסדור רבינו הזקן עם ציונים עמ' שנ"ה (שורה 2 מלמטה), כתוב שבס' שמירת שבת הלכתה (ח"ב פ"ס הע' סו) הביא דעות כאלו, אולי כדאי לבדוק שם.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[לבי במערב]

בשש"כ שם ציין ל'קצה המטה' הנ"ל...

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף כח ע"ב
שלא יארע תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה. נראה לי דבר תקלה היינו הוראה לענין המעשה, ודבר הלכה אינו לענין מעשה אלא לימוד הלכה לתלמידים, או נראה לי בס"ד מכשול בדבר הלכה, היינו טעות בגוף הדין עצמו, שהתיר את האסור בטעות, ודבר תקלה הוא שהדין אמת אבל הענין היה מרומה, או שהעדים שהעידו להתיר האשה שמת בעלה טעו בדדמי והבעל עודנו חי, וכאשר נמצא כמה מעשיות כיוצא בזה, וכאשר מספרים מעשה נורא שהיה בזמן הגאון בעל משנה למלך ז"ל, ועל זה התפלל שלא יהיה היתר בתקלה על ידו, ובספר ויען אברהם להרב מהרא"ף נר"ו כתב מפי השמועה, דמר"ן ז"ל ומור"ם ז"ל היו חולקים בענין אחד דעיגונא, ומר"ן ז"ל אסרה ומור"ם ז"ל התירה ונתן רשות בחתימת ידו שתנשא, וגילה המגיד למר"ן ז"ל ואמר לו אתה כונת אל האמת לאוסרה מפני שהעדים טעו בדדמי, והעידו שבעלה מת והיה חי אך בו ביום שכתב מור"ם ז"ל רשות שתנשא הנה באותו היום מת בעל האשה במקום אחר שהיה שם, ולא באה תקלה על ידו של מור"ם ז"ל יעיין שם.
היכן המעשה?

[יוצא פוניבז']

ספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף כח ע"ב
שלא יארע תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה. נראה לי דבר תקלה היינו הוראה לענין המעשה, ודבר הלכה אינו לענין מעשה אלא לימוד הלכה לתלמידים, או נראה לי בס"ד מכשול בדבר הלכה, היינו טעות בגוף הדין עצמו, שהתיר את האסור בטעות, ודבר תקלה הוא שהדין אמת אבל הענין היה מרומה, או שהעדים שהעידו להתיר האשה שמת בעלה טעו בדדמי והבעל עודנו חי, וכאשר נמצא כמה מעשיות כיוצא בזה, וכאשר מספרים מעשה נורא שהיה בזמן הגאון בעל משנה למלך ז"ל, ועל זה התפלל שלא יהיה היתר בתקלה על ידו, ובספר ויען אברהם להרב מהרא"ף נר"ו כתב מפי השמועה, דמר"ן ז"ל ומור"ם ז"ל היו חולקים בענין אחד דעיגונא, ומר"ן ז"ל אסרה ומור"ם ז"ל התירה ונתן רשות בחתימת ידו שתנשא, וגילה המגיד למר"ן ז"ל ואמר לו אתה כונת אל האמת לאוסרה מפני שהעדים טעו בדדמי, והעידו שבעלה מת והיה חי אך בו ביום שכתב מור"ם ז"ל רשות שתנשא הנה באותו היום מת בעל האשה במקום אחר שהיה שם, ולא באה תקלה על ידו של מור"ם ז"ל יעיין שם.
היכן המעשה?

עי' בן יהוידע יבמות קכא

[רציני]

עי' בן יהוידע יבמות קכא

ועיין בניהו יומא דף פז ד"ה כל המזכה. בשם בנו רבי יעקב. אולם לא באריכות.

[צולניק]

מתוך שו"ת באר משה ח"ו סי' כב. יש היודע איה מקור הדברים? היכן במשנה ברורה מופיע ענין זה? [הציון לסי' שיח סעי' יג נראה כלא נכון].