בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:אמנם לגופה של ראיה ניתן להשיב שזה שייך רק בתחילתו באונס ממש, ולא כשהמעשה כולו נעשה ברצון.
כך אכן פשטות משמעות הדברים, וצ"ב בסברא.
הסברא נראית לי פשוטה. מלה"ד, לרכב בעל מערכת בלמים תקינה, שלעולם ביכולתו לבלום מלבד כאשר הוא כבר באמצע ההידרדרות. תחילת ההידרדרות יכולה להיות ברצון (ועז"נ שהרשעים הם ברשות לבם, היינו שלאחר שהלכו אחר לבם ברצון נעשו שבויים ברשותו) ואז האדם נענש על הרצון בתחילת המעשה, או באונס, ואז הוא פטור כדין כל אונס.
זו סברא טכנית, אבל ברגע שהסכמת עקרונית שייתכן אונס על הרצון ונתת דבריך לשיעורין, שוב מנלן שלא ייתכן בשום אופן מצב שבו ישנו אונס על הרצון כבר בתחילת המעשה. ולכאורה צריך למצוא סברא עקרונית יותר.
לא מזמן ניסה פוקר ידוע להשתמש בסברא זו כדי להתיר לבעלי נטיות כו'.
להבנתי הסברא העקרונית היא שהאדם הבריא אחראי למעשיו אשר נעשים לעולם מרצונו החפשי ובבחירתו כמ"ש הרמב"ם בהל' תשובה, כי המוח שליט על הלב בתולדתו, וכמשל מערכת הבלמים הנ"ל. ושאני הכא שחלק מהמעשה לא היה מרצונה, וכמשל מערכת הבלמים הנ"ל.