איש-אחד כתב:גם וגם.
לקיחת הבנים היא אכזריות, אבל שליחת האם שלא תראה לקיחת הבנים היא רחמים.
סגן אלוף כתב:איש-אחד כתב:גם וגם.
לקיחת הבנים היא אכזריות, אבל שליחת האם שלא תראה לקיחת הבנים היא רחמים.
המצווה היא לשלח האם אם רוצה מעצמו לקחת את הבנים, ובכן דבריך אינם מובנים.
עליך עיננו כתב:האם יש אחד מן המפרשים שמבאר למה דוקא אריכות ימים במצוה זו?
שלח כתב:גם ברמב"ם יש 2 דרכים במורה נבוכים רחמנות ,בברכות האומר על כן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו
מגדל כתב:שלח כתב:גם ברמב"ם יש 2 דרכים במורה נבוכים רחמנות ,בברכות האומר על כן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו
לא משתקין אותו משום שבהכרח אינה רחמים, אלא מצד הבעייתיות ביומרה לדעת טעמן של מצוות.
מן מימרת חז"ל הזו אינך יכול ללמוד מאומה על טיבה של המצווה, אלא אך ורק על היחס של האדם אל המצוות.
מקדש מלך כתב:מגדל כתב:שלח כתב:גם ברמב"ם יש 2 דרכים במורה נבוכים רחמנות ,בברכות האומר על כן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו
לא משתקין אותו משום שבהכרח אינה רחמים, אלא מצד הבעייתיות ביומרה לדעת טעמן של מצוות.
מן מימרת חז"ל הזו אינך יכול ללמוד מאומה על טיבה של המצווה, אלא אך ורק על היחס של האדם אל המצוות.
אני מניח שכבודו לא ראה את דברי רמב"ן על התורה בשילוח הקן שהאריך בעניין
מגדל כתב:מקדש מלך כתב:מגדל כתב:שלח כתב:גם ברמב"ם יש 2 דרכים במורה נבוכים רחמנות ,בברכות האומר על כן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו
לא משתקין אותו משום שבהכרח אינה רחמים, אלא מצד הבעייתיות ביומרה לדעת טעמן של מצוות.
מן מימרת חז"ל הזו אינך יכול ללמוד מאומה על טיבה של המצווה, אלא אך ורק על היחס של האדם אל המצוות.
אני מניח שכבודו לא ראה את דברי רמב"ן על התורה בשילוח הקן שהאריך בעניין
ראיתי.
אבל אלו ההגדות אשר נתקשו על הרב, כפי דעתי ענין אחר להם, שרצו לומר שאין התועלת במצות להקב"ה בעצמו יתעלה, אבל התועלת באדם עצמו למנוע ממנו נזק או אמונה רעה או מדה מגונה, או לזכור הנסים ונפלאות הבורא יתברך ולדעת את השם. וזהו "לצרף בהן", שיהיו ככסף צרוף, כי הצורף הכסף אין מעשהו בלא טעם, אבל להוציא ממנו כל סיג, וכן המצות להוציא מלבנו כל אמונה רעה ולהודיענו האמת ולזוכרו תמיד:
וכן מה שאמרו (ברכות לג ב) לפי שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות, לומר שלא חס האל על קן צפור ולא הגיעו רחמיו על אותו ואת בנו, שאין רחמיו מגיעין בבעלי הנפש הבהמית למנוע אותנו מלעשות בהם צרכנו, שאם כן היה אוסר השחיטה, אבל טעם המניעה ללמד אותנו מדת הרחמנות ושלא נתאכזר. כי האכזריות תתפשט בנפש האדם, כידוע בטבחים שוחטי השורים הגדולים והחמורים שהם אנשי דמים זובחי אדם אכזרים מאד, ומפני זה אמרו (קידושין פב א) טוב שבטבחים שותפו של עמלק. והנה המצות האלה בבהמה ובעוף אינן רחמנות עליהם, אלא גזירות בנו להדריכנו וללמד אותנו המדות הטובות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים