שבות - בחולם או בשורוק?

[דרומי]

הורגלתי מאז ומעולם לומר 'שבות' בשורו"ק.

אולם לאחרונה ראיתי בכמה ספרים שמנקדים 'שבות' בחולם.

מי צודק?

[אגב אני נזכר שגם ברמ"א יש ויכוח איך מנקדים את "והכי נהוג" - בחולם (כהוראה) או בשורוק (כקביעת עובדה)]

[יוסף בניהו]

המנהג כדבריך לומר בשורוק
אך שמעתי ממרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז דאמר דנכון לומר בחולם
וטעמו שמושג זה הוא מן שביתה וקיצור של תשבות וא"כ זה בחולם
ושמעתי מת"ח שכנראה הטעות נבעה מפעם שלא היו מבדילים כ"כ בין חולם לשורוק
אך גם בספרי הישיבה כמדומני שמנוקד בשורוק
אשמח לדעת באיזה ספרים ראית שמנוקד בחולם

[מה שנכון נכון]

אצל אלו דדייקי לישנא (תימן) - בחולם.

[ביקורת תהיה]

הביטוי 'שבות' ככינוי לדברים האסורים לעשותם מדברי סופרים בשבת וביום טוב נובע מדרשת חכמים בתורת כהנים אקרא ד'שבתון' האמור ביום הכפורים:

מִנַּיִן שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּאִילָן, וְלֹא יִרְכַּב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְלֹא יָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא יְסַפֵּק, לֹא יְטַפַּח וְלֹא יְרַקֵּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'שַׁבָּתוֹן' – שְׁבֹת.

[ביקורת תהיה]

ברמ"א יש ויכוח איך מנקדים את "והכי נהוג".

אם אמנם יש ויכוח, הרי הוא במשמעות המלה בלבד, אך לא בהגייתה: נְהוּג.
אלא מאי? אם המשמעות היא 'וכן נְהַג' – הניקוד הוא 'נְהֻג', ואם 'וכן נָהֲגוּ' – הניקוד הוא 'נְהוּג'.
הבדל של מה־בכך.

[יאיר אתמר]

ראה במצורף (עמ' 68, 77, 79).

משקל פעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו.pdf

(1.98 MiB) הורד 278 פעמים

[ביקורת תהיה]

ראה במצורף.

ספק אם המלומדים שם הכירו את הציטטה מתורת כהנים שהובאה למעלה.

[מה שנכון נכון]

אגב, מצאנו לפעמים שגם שאר איסורים דרבנן (שאינם קשורים לשויו"ט) מכונים בשם 'שבות'. כנר' ע"ד הרחבת הלשון.

[ביקורת תהיה]

ויותר נראה, כי 'שבות' משמעהּ חדילה (ולא ניחה), כמו 'יום ולילה לא ישבותו'; וכאשר אמרו חכמים 'שבתון – שבות', הכוונה: חדל לחלוטין מעשיית מלאכה, ועל דרך זה ניתן לומר: חדל לחלוטין מחסימה ומסירוס וכל כיוצא באלה.

[יאיר אתמר]

ראה במצורף.

ספק אם המלומדים שם הכירו את הציטטה מתורת כהנים שהובאה למעלה.

מה מצאת שם? ואגב, בכת"י וטיקן 66 הידוע נקוד שורק.

[ביקורת תהיה]

מה מצאת שם?

את הגרעין שממנו התפתח השם 'שבות'.

[יאיר אתמר]

מה מצאת שם?

את הגרעין שממנו התפתח השם 'שבות'.

איך נשמע משם לנקד חולם?

[ביקורת תהיה]

לא אמרנו כי אם זאת, שראשית דבר יש לדעת יצור זה מאין בא.

[נוריאל עזרא]

מה מצאת שם?

את הגרעין שממנו התפתח השם 'שבות'.

איך נשמע משם לנקד חולם?

משמע כן ככל הנראה(לגרסא שצוטטה כאן) כי כתוב 'שבת' בלא ו' אחרי הבית וכפי הנראה יש לנקד בחולם חסר.

[יאיר אתמר]

מה מצאת שם?

את הגרעין שממנו התפתח השם 'שבות'.

איך נשמע משם לנקד חולם?

משמע כן ככל הנראה(לגרסא שצוטטה כאן) כי כתוב 'שבת' בלא ו' אחרי הבית וכפי הנראה יש לנקד בחולם חסר.

אחרי גי׳ כת״י וטיקן אין טעם לפלפל.

[נוריאל עזרא]

מה מצאת שם?

את הגרעין שממנו התפתח השם 'שבות'.

איך נשמע משם לנקד חולם?

משמע כן ככל הנראה(לגרסא שצוטטה כאן) כי כתוב 'שבת' בלא ו' אחרי הבית וכפי הנראה יש לנקד בחולם חסר.

אחרי גי׳ כת״י וטיקן אין טעם לפלפל.

בעקרון לא נכנסתי לזה רק ביארתי לשואל איך משמע מהגרסא שהובאה כאן שבחולם.
ובכלל, אע"פ שכתב יד זה נחשב לקדום ביותר והמהימן ביותר אינני בטוח בכלל שזה הופך כל דבר בו ל'פרה קדושה' עד כדי כך שלא נותר מקום לפלפל. בפרט שבין חכמי ארץ ישראל לבבל היו חילוקים באמירת מילים מסוימות ומסתמא כתב יד זה כפי צד אחד.

ואגב, בכתב יד ותיקן הנ"ל השין של המילה 'שבות' מנוקדת בפתח ולא בשוא כנהוג היום.

[יאיר אתמר]

בעקרון לא נכנסתי לזה רק ביארתי לשואל איך משמע מהגרסא שהובאה כאן שבחולם.
ובכלל, אע"פ שכתב יד זה נחשב לקדום ביותר והמהימן ביותר אינני בטוח בכלל שזה הופך כל דבר בו ל'פרה קדושה' עד כדי כך שלא נותר מקום לפלפל. בפרט שבין חכמי ארץ ישראל לבבל היו חילוקים באמירת מילים מסוימות ומסתמא כתב יד זה כפי צד אחד.

ואגב, בכתב יד ותיקן הנ"ל השין של המילה 'שבות' מנוקדת בפתח ולא בשוא כנהוג היום.

1. כתה"י היחיד (מבין שבעה! שלא לומר הדפוה"ר) שכתיבו שבת (חסר) הוא JTS 10741, החסר וגרוע. כת"י זה הוא עקבי בכתיבו המלא של צווי קל (כך: אכול אמור זרוק כוף עמוד, וגם מרבית המקרים של בוא), וגם שבות נכתב בו מלא פעם אחת. לכן, למרות שמדובר בכת"י תימני אשר מסורתם מעולם שבוֹת, לא ניתן ללמוד על כך מתוך כתיב חסר זה. (ייתכן גם שהוא שיבוש באשגרת 'שבת שבתון'.)

2. המסורות השונות ידועות ומתועדות. בכת"י קויפמן, פארמה, פריס, דפוס ליוורנו ועוד בא תמיד שבוּת. המסורה התימנית - שבוֹת (אינו ידוע אם כשם הפעולה [ואם כן - אם נשתמר בה צורה עתיקה או שזו תיקון יתר] או כצווי, ראה צ. קיסר, עדה ולשון כג, עמ' 289; אגב, שם בהע' 219 יש שגיאה: ייבין לא התכוון לכת"י פ"ב, אלא לכת"י פ, אשר בו האות ב' מנוקדת שורק). באשר לניקוד הבבלי - בוטיקן 66 (בבלי עתיק) מופיע ארבע פעמים שְבוּת (בשווא!), ובראשונה (177ב) צויין עה"ג שְַׁבֿוֹת(!). בק"ג CUL: T-S E1.47 (נ"ב בינוני-עתיק) מופיע פעם אחת שְבוֹת.

[נוריאל עזרא]

בעקרון לא נכנסתי לזה רק ביארתי לשואל איך משמע מהגרסא שהובאה כאן שבחולם.
ובכלל, אע"פ שכתב יד זה נחשב לקדום ביותר והמהימן ביותר אינני בטוח בכלל שזה הופך כל דבר בו ל'פרה קדושה' עד כדי כך שלא נותר מקום לפלפל. בפרט שבין חכמי ארץ ישראל לבבל היו חילוקים באמירת מילים מסוימות ומסתמא כתב יד זה כפי צד אחד.

ואגב, בכתב יד ותיקן הנ"ל השין של המילה 'שבות' מנוקדת בפתח ולא בשוא כנהוג היום.

1. כתה"י היחיד (מבין שבעה! שלא לומר הדפוה"ר) שכתיבו שבת (חסר) הוא JTS 10741, החסר וגרוע. כת"י זה הוא עקבי בכתיבו המלא של צווי קל (כך: אכול אמור זרוק כוף עמוד, וגם מרבית המקרים של בוא), וגם שבות נכתב בו מלא פעם אחת. לכן, למרות שמדובר בכת"י תימני אשר מסורתם מעולם שבוֹת, לא ניתן ללמוד על כך מתוך כתיב חסר זה. (ייתכן גם שהוא שיבוש באשגרת 'שבת שבתון'.)

2. המסורות השונות ידועות ומתועדות. בכת"י קויפמן, פארמה, פריס, דפוס ליוורנו ועוד בא תמיד שבוּת. המסורה התימנית - שבוֹת (אינו ידוע אם כשם הפעולה [ואם כן - אם נשתמר בה צורה עתיקה או שזו תיקון יתר] או כצווי, ראה צ. קיסר, עדה ולשון כג, עמ' 289; אגב, שם בהע' 219 יש שגיאה: ייבין לא התכוון לכת"י פ"ב, אלא לכת"י פ, אשר בו האות ב' מנוקדת שורק). באשר לניקוד הבבלי - בוטיקן 66 (בבלי עתיק) מופיע ארבע פעמים שְבוּת (בשווא!), ובראשונה (177ב) צויין עה"ג שְַׁבֿוֹת(!). בק"ג CUL: T-S E1.47 (נ"ב בינוני-עתיק) מופיע פעם אחת שְבוֹת.

ייש"כ על הבקיאות בזה.(אגב אתה מדבר קצר מידי, יש פה (גם אני)רבים שלא מבינים ולא מכירים מספיק את הנוסחאות והסגנון כדאי אם אפשר להרחיב קצת בדיבור).
בעניין השוא הסתכלתי שוב ואתה צודק. טעות שלי.

[יאיר אתמר]

בשמחה. על איזה פרט להרחיב?

[נוריאל עזרא]

בשמחה. על איזה פרט להרחיב?

1)אם תוכל לתת סקירה קצרה על כתבי היד הבולטים(ממש בכמה מלים שמם, תאריך מיוחס להם מידת אמינותם ועל מה זה מתבסס).
2)אם תוכל להפנות לספרים שעוסקים בכתבי יד ונוסחאות(התורה, סידורים מדרשים)
3)כנ"ל לגבי הניקוד הבבלי והטברייני כמה מלים והפניה לספר.

תודה רבה.

[יאיר אתמר]

בשמחה. על איזה פרט להרחיב?

1)אם תוכל לתת סקירה קצרה על כתבי היד הבולטים(ממש בכמה מלים שמם, תאריך מיוחס להם מידת אמינותם ועל מה זה מתבסס).
2)אם תוכל להפנות לספרים שעוסקים בכתבי יד ונוסחאות(התורה, סידורים מדרשים)
3)כנ"ל לגבי הניקוד הבבלי והטברייני כמה מלים והפניה לספר.

תודה רבה.

1. שבעת כתה"י שהזכרתי נמצאים (בתעתוק) פה (וניתנים להורדה), תיאורים נמצאים באתר כתיב ובספה"ל, וראה גם במבוא למהדו' אופק. (על כת"י וטיקן 66 נכתב הרבה.)

2. יש מאות כאלה, אולי תכתוב משהו ספציפי יותר.

3. סקירות יש בויק' ובאנציקלופדיות שונות (מקראית, עברית, יודאיקה, אמצ' לבלשנות עברית). בכולן יש הפנייה נוספת. לניקוד הבבלי יש את ספרו המונומנטלי של ייבין. (לניקוד הא"י אין הרבה, יש ספריהם של רוול ושל יהלום ומאמרים מועטים יחסית.) ג' כאן עסק גם בניקוד הטברני בספרו החדש על ההגייה הטברנית (פה). ר"י לויפר כתב כתבה על מערכות הניקוד לפני שנים.

רי לויפר.pdf

(4.07 MiB) הורד 115 פעמים

[נוריאל עזרא]

בשמחה. על איזה פרט להרחיב?

1)אם תוכל לתת סקירה קצרה על כתבי היד הבולטים(ממש בכמה מלים שמם, תאריך מיוחס להם מידת אמינותם ועל מה זה מתבסס).
2)אם תוכל להפנות לספרים שעוסקים בכתבי יד ונוסחאות(התורה, סידורים מדרשים)
3)כנ"ל לגבי הניקוד הבבלי והטברייני כמה מלים והפניה לספר.

תודה רבה.

1. שבעת כתה"י שהזכרתי נמצאים (בתעתוק) פה (וניתנים להורדה), תיאורים נמצאים באתר כתיב ובספה"ל, וראה גם במבוא למהדו' אופק. (על כת"י וטיקן 66 נכתב הרבה.)

2. יש מאות כאלה, אולי תכתוב משהו ספציפי יותר.

3. סקירות יש בויק' ובאנציקלופדיות שונות (מקראית, עברית, יודאיקה, אמצ' לבלשנות עברית). בכולן יש הפנייה נוספת. לניקוד הבבלי יש את ספרו המונומנטלי של ייבין. (לניקוד הא"י אין הרבה, יש ספריהם של רוול ושל יהלום ומאמרים מועטים יחסית.) ג' כאן עסק גם בניקוד הטברני בספרו החדש על ההגייה הטברנית (פה). ר"י לויפר כתב כתבה על מערכות הניקוד לפני שנים.

רי לויפר.pdf

שבוע טוב.
ייש"כ גדול! על ההפניות.

לגבי הספרים בסעיף 2 כוונתי ספר שזמין לקנייה שמסביר על כתבי היד הבדלי מסורת דן במידת אמינותם. האמת שאני לא כל כך יודע לפרט כי אינני מכיר את הנושא, עד היום למדתי בספרי דקדוק של הראשונים והקדמונים ואף עלה במוחי לכתוב ספר בעניין אך בגלל שעניין המסורות וכתבי היד משליך על זה הרבה אני מרגיש שאני צריך ללמוד נושא זה גם קודם שאכתוב משהו. אם תוכל לציין ספר פחות או יותר מתומצת ופשוט שממנו אפשר להתחיל ואיזה ספר כדי ללמוד אחר כך. ספר שעוסק בתנ"ך ספר אחר שעוסק במדרשים אם יש כדבר הזה.

בסעיף 3 מהו ספרו של ייבין איך הוא נקרא? מי זה ייבין?

[יאיר אתמר]

נגעת בתחומים רבים, ואינני מתמחה באף אחד מהם. אכתוב מה שזכור לי כרגע ויבואו החכמים ויוסיפו.

כתמיד, מומלץ מאוד לקרוא הערכים הרלוונטיים באנציקלופדיות השונות שציינתי (אוכל להעלות). ויש בהם הפנייה לספרות מרובה. ראה גם בספרו של טוב, ביקורת נוסח המקרא, פרק ב.

על כתה"י של המקרא עדיין חשוב מבואו של כ ד גינזברג. על המצחפים המזרחיים המפורסמים נכתב הרבה; ספר מעניין ונוח לקריאה שי"ל לאחרונה הוא זה של אהרן קסל, העולם המופלא של נוסח התורה. ספרו של ייבין 'כתר ארם צובא ניקודיו וטעמיו' וספרו של ר"מ ברויאר חשובים במיוחד. וראה גם מאמר זה וזה. על המסורה הטברנית יש את ספרו של ייבין 'המסורה למקרא', וספרו החדש של עופר (באנגלית). על מערכת הטעמים הטברנית יש את ספרו של וויקס (עם מבוא, המהווה סקירה חשובה על הנאמר בנושא, מאת אהרן דותן), וספרו של ר"מ ברויאר. מבוא פופולרי יש בספר תורת הטעמים.

כמה כת"י של המקרא בניקוד בבלי י"ל ע"י קהלה (פה). ספרים שלמים י"ל במסגרת מפעל Biblia Babilónica. על מערכת הניקוד הבבלית - י ייבין, מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי (ניתן להשיג בסימניה). מתועדים בספר זה גם הבדלי נוסח במקרא. על המסורה הבבלית לתורה יש את ספרו של עופר. על ההטעמה הבבלית - עה"ד של ר' שושני, 'מערכת הטעמים הבבלית: כללי ההטעמה והחלוקה, שלבי ההתפתחוה, והזיקה למערכת הטברנית'.

על נוה"מ הארצישראלי יש ספר באטלקית. (על מערכת הניקוד וההטעמה הא"י ראה ספריו של רוול. וראה גם מאמר זה.)

על נוה"מ האשכנזי בימי הביניים נכתבו כמה מאמרים בשנים האחרונות.

מהדורות של המקרא עם ש"נ - קניקוט (השלמות אצל דה רוסי), כ ד גינצברג. מבחר ש"נ חשובים מובאים בעלון תורת הקורא ב(כמעט) כל פרשה. בתחילת כל כרך של דעת מקרא יש רשימה של ההבדלים שבין המצחפים המזרחיים החשובים (ודפוה"ר) מאת ר"מ ברויאר.

לגבי מדרשים - הרבה מהם י"ל במהדורה ביקורתית, ראה למשל מבוא למדרשים מאת ענת רייזל.

נ.ב. לגבי מאמרו של ר"י לויפר שהעליתי - שכחתי להעלות מאמרו של אלדר בעניין. מאמר זה מקיף יותר, וייתכן שהוא שימש מקור לר"י לויפר.

מסורות ההגייה של העברית אילן אלדר.pdf

(1.43 MiB) הורד 261 פעמים

[נוריאל עזרא]

נגעת בתחומים רבים, ואינני מתמחה באף אחד מהם. אכתוב מה שזכור לי כרגע ויבואו החכמים ויוסיפו.

כתמיד, מומלץ מאוד לקרוא הערכים הרלוונטיים באנציקלופדיות השונות שציינתי (אוכל להעלות). ויש בהם הפנייה לספרות מרובה. ראה גם בספרו של טוב, ביקורת נוסח המקרא, פרק ב.

על כתה"י של המקרא עדיין חשוב מבואו של כ ד גינזברג. על המצחפים המזרחיים המפורסמים נכתב הרבה; ספר מעניין ונוח לקריאה שי"ל לאחרונה הוא זה של אהרן קסל, העולם המופלא של נוסח התורה. ספרו של ייבין 'כתר ארם צובא ניקודיו וטעמיו' וספרו של ר"מ ברויאר חשובים במיוחד. וראה גם מאמר זה וזה. על המסורה הטברנית יש את ספרו של ייבין 'המסורה למקרא', וספרו החדש של עופר (באנגלית). על מערכת הטעמים הטברנית יש את ספרו של וויקס (עם מבוא, המהווה סקירה חשובה על הנאמר בנושא, מאת אהרן דותן), וספרו של ר"מ ברויאר. מבוא פופולרי יש בספר תורת הטעמים.

כמה כת"י של המקרא בניקוד בבלי י"ל ע"י קהלה (פה). ספרים שלמים י"ל במסגרת מפעל Biblia Babilónica. על מערכת הניקוד הבבלית - י ייבין, מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי (ניתן להשיג בסימניה). מתועדים בספר זה גם הבדלי נוסח במקרא. על המסורה הבבלית לתורה יש את ספרו של עופר. על ההטעמה הבבלית - עה"ד של ר' שושני, 'מערכת הטעמים הבבלית: כללי ההטעמה והחלוקה, שלבי ההתפתחוה, והזיקה למערכת הטברנית'.

על נוה"מ הארצישראלי יש ספר באטלקית. (על מערכת הניקוד וההטעמה הא"י ראה ספריו של רוול. וראה גם מאמר זה.)

על נוה"מ האשכנזי בימי הביניים נכתבו כמה מאמרים בשנים האחרונות.

מהדורות של המקרא עם ש"נ - קניקוט (השלמות אצל דה רוסי), כ ד גינצברג. מבחר ש"נ חשובים מובאים בעלון תורת הקורא ב(כמעט) כל פרשה. בתחילת כל כרך של דעת מקרא יש רשימה של ההבדלים שבין המצחפים המזרחיים החשובים (ודפוה"ר) מאת ר"מ ברויאר.

לגבי מדרשים - הרבה מהם י"ל במהדורה ביקורתית, ראה למשל מבוא למדרשים מאת ענת רייזל.

נ.ב. לגבי מאמרו של ר"י לויפר שהעליתי - שכחתי להעלות מאמרו של אלדר בעניין. מאמר זה מקיף יותר, וייתכן שהוא שימש מקור לר"י לויפר.

מסורות ההגייה של העברית אילן אלדר.pdf

ייש"כ גדול מאוד!
אני מעריך את זה מאוד, אני כבר זמן מה רוצה ללמוד נושא זה ולא היה לי בכלל כיוון, ברכות יחולו על ראשך אמן.