נוטריקון 13 - דיון והערות

[אלי_ש]

שלום לחו"ר הפורום הנכבדים. בעקבות הצעת כמה מהמשתתפים, אני פותח בזאת אשכול לדיון בגליון 13 של "נוטריקון". אשמח להערות והארות מחכימות.
אלי שטרן

[אדג]

בנוסף להערות שכבר הערתי במ"א:
הטעם לכך שאין החכם מתיר הקידושין, משום דפשטיה דמילתא לאו דאסר לה אכולא עלמא כהקדש הוא, אלא דמיוחדת ומובדלת לי, וכמ"ש התוס'. ורק חכמים דרשו אותו ג"כ, ונקטו לשון זה במשנה טפי מקנויה מהאי טעמא. אולם, כנ"ל, משמעות הלשון בפשטות הוא הבדלה ויחוד, ולא הקדש.

(ואם תימצי לומר, שבאמת הוא ב' דינים נפרדים: מה שאוסר אותה על כוליה עלמא, ומה שקונה ומבדיל אותה לו. וכד דייקת שפיר בדברי הר"ם במז"ל (ריש הל' אישות) ניתן לדייק כן בדבבריו, שכתב וז"ל: "כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה". ובהלכה ב' כתב ". . ואשה שנקנית באחד משלשה דברים אלו היא הנקראת מקודשת או מאורסת". ובה"ג כתב: "וכיון שנקנית האשה ונעשית מקודשת אע"פ שלא נבעלה ולא נכנסה לבית בעלה הרי היא אשת איש". ולכאו' כפל ושילש דבריו. רק שבאמת הוא ב' דינים נפרדים שבאים כאחד, מה שקונה אותה לו, ומה שנאסרת אכו"ע כהקדש. ודו"ק).

[חקר]

בקשר לזמן השאלות בבית מדרשו של מהר"י חאגיז, לכאורה משמעות 'מידי שבת בשבתו' היא קביעות שבועית, והכוונה מידי שבוע בשבוע ביום השישי.

[איש_ספר]

גליון נפלא מאד!

לגבי הדיון המרתק על הלכות קטנות, יש להסמיך כאן את הפולמוס הידוע סביב השאלה המופיעה שם לגבי מליחה בסוכר, בו עלתה שאלת הספר ומגמתו בכל חריפותה.

ראשית דברי הגר"י נימרק החריפים על ספר הלק"ט

אשל אברהם.PDF

(311.64 KiB) הורד 394 פעמים

וע"ז באה תגובת הגרע"י (אחרי שהרצה באריכות את כל השיטות בענין:

שו"ת יביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן ב

(ז) ומעתה הבוא נבוא למ"ש הדר"ג (שליט"א) בספרו הבהיר אשל אברהם (דל"ו ע"ב), שהביא מ"ש המנחת חינוך בשם הלק"ט לענין מליחת הקרבן בסוכר. וכתב ע"ז, והנה מצד דחיית עשה לל"ת שבמקדש י"ל דהוי כעשה דלא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים תעשה לך (מהם) דעשה דחי ל"ת. וה"נ דכתיב כל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' וסמיך ליה וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ואתי עשה ודחי ל"ת. אלא שבעצם הדבר לעשות הצוקר למלח נבהלתי למראה עיני, ועיינתי בהלק"ט וראיתי לפני פטומי מילי, לא מצאתי לנכון להעתיקם מפני כבוד המחבר. ובשם הגדולים כ' על המחבר הגאון ר' יעקב חאג'יז שהיה שקדן גדול וסיים הש"ס י"ג פעמים. אבל אפי' אילו מצאנו דבר זה בבעל הלכות גדולות שדבריו ד"ק לא היינו מקבלים אותם, מכ"ש שלא נקבלם מבעל הלכות קטנות. שלא חיבר הספר אלא לחדד התלמידים. והספר נדפס שלא בחייו, ואולי כתב זה באמת בפורים, ובניו הכניסו זאת בטעות בספרו. וחבל על הנייר והדיו לבטל המבוטל וכו'. ולא שאני חושש שבמהרה יבנה המקדש וכו', אלא שאני חושש מפני שיש הרבה אנשים שבריאותם רופפת והמלח אסור להם, ואם ישמעו זאת יפלו על המציאה להמליך /לדמות/ הצוקר למלח וכו'. ע"ש. וכנראה שנעלם מעיני כת"ר שבאמת בס' עקרי הד"ט התיר בזה להלכה ולמעשה. (ובשו"ת פרי השדה ח"ב סי' מו כתב על העקרי הד"ט: שהיה פוסק גדול). וכן בס' מסגרת השלחן כתב שקיבל כן מרבותיו. וגם המזמור לדוד פארדו כ' כן להלכה בשם האחרונים. וכן פסק למעשה בשו"ת מעשה אברהם (חיו"ד סי' ל). שאילו ידע מר מספרי האחרונים הללו, לא היה יורה חציו נגד הלק"ט, שלא כתב כלום לענין מליחת הבשר להוציא מידי דמו, ולא כתב אלא הילכתא למשיחא להכשיר מליחת בשר הקרבן בסוכר, ומר ניהו רב דחייש לתקלה. ומה יענה ביום שידובר בו דברי כל האחרונים הנ"ל. הא ודאי שלא היה מן הראוי לצאת בסופה ובשערה נגד גאון ישראל ר' יעקב חאגיז ז"ל שגדול כבודו מומחה ופקיע כאריה רביע, וכמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מניה, וגדולי עולם סמכו עליו בהוראותיו. ורק הקיצור שבו נעשה לחדד התלמידים. (וגם אילו כתבו בפורים, הרי מר בריה דרב הוא הגאון ר' משה חאגיז (המני"ח), מח"ס שו"ת שתי הלחם ולקט הקמח ועוד, הוא המוציא והמביא בהוצאת ס' הלק"ט לאור. והיה גברא רבה ובעל הוראה.) לכן היה נכון יותר לכתוב במתינות יתר. בפרט שכמה אחרונים כתבו שאף הלק"ט אודויי מודה לענין מליחת הבשר להוציא את דמו דלא מהני. וכמ"ש בדברי חיים מצאנז (חיו"ד סי' כה). ובשו"ת רב פעלים ח"ב (חיו"ד סי' ד). ובהלכה רווחת (שהוא חיבור מיוחד על הלק"ט מרבני ירושלים ת"ו בדורות שלפנינו). ע"ש. והגאון יעב"ץ במור וקציעה (סי' שיח דכ"א ע"א) הביא דברי הלק"ט כדבר פשוט ומוסכם. ע"ש. וכת"ר כותב להלן בפשיטות: ולפלא בעיני שאף אחד מהמחברים שבס' השלמה על המנ"ח לא העיר בזה, ואולי חשבו שלא ימצא מי שידמה מליחה לבשר להכשירו למליחת הקרבנות, אף שאיני יודע לחלק ביניהם. ואנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא וכו'. ונעלם מעינו הבדולח דברי הדברי חיים מצאנז (חיו"ד סי' כה) ויתר האחרו' הנ"ל שכתבו לחלק בדברי טעם. ועכ"פ לענין דינא אפשר ואפשר לחלוק על דברי המתירים הנ"ל, דדברי תורה אמת כתיב בה. ואין לישא פנים בהוראה, וכמו שהזהיר בזה הגר"א את הגר"ח מוולוז'ין. כמ"ש בשו"ת חוט המשולש (סי' ט). ולכן העיקר לדינא כדברי רוב האחרונים שהבאתי לעיל בס"ד שהעלו לאסור בהחלט למלוח הבשר ולהכשירו בסוכר. וכסא כת"ר ירום ונשא וגבה מאד וכו'.
ידידו עוז ביקרא דאורייתא עובדיה יוסף

ותגובת הגר"י ולדינברג בציץ אליעזר, ובה התיחסות גם לנימת הערתו של הגרע"י לרב ניימרק:

שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן לה

וראיתי גם בספר משפטי עזיאל חיו"ד מהדו"ת סימנים ח' ט' שבא בבירור ארוך באיסור המליחה בצוקאר ומטריף הבשר אפילו בדיעבד, ובתוך דבריו הוא כותב גם על דברי ההלק"ט בזה שאף הוא לא כתב את דבריו כי אם בדרך לחדודי התלמידים כדרכו בכמה בתשובותיו עיין שם. וכבר הקדימוהו במתיחת בקורת על הרבה מתשובותיו של ההלק"ט כמה מגדולי דורות שעברו, וכן שכותב דברים שמתנגדים גם למציאות. יעוין לדוגמא בשו"ת מעיל צדקה סי' נ"ב שכותב בנוגע לתשובה אחת מתשובת הלק"ט דאלו שנדפסו בשם אביו הג' בודאי לא יצאו מפיו ותלמיד טועה העלם, וכן בשו"ת משיב מנחם סי' ל"ו בדברו על שאלה זאת עצמה של מליחה בצוקר מביא בשם ס' בית אהרן פולד בקונטרס משיבי מלחמה שערה סי' י"ז שכתב דס' הלכות קטנות לאו בר סמכא הוא למעשה ולא נכתב כלל למעשה וכמה דברים באו בו שאין לסמוך עליהם ע"ש. וכדאי לציין לדוגמא להאמור גם חקירתו המוזרה של ההלק"ט (בח"א סי' כ"ט וח"ב סי' מ"ד) שיועיל שאלה בקדושין, עד שהמגיה בעצמו מצא כבר לנחוץ להעיר ע"ז שאינה רק לחידוד התלמידים ולפלפולא בעלמא, ויעוין מ"ש עליו בכלי חמדה פ' וירא אות ג' עיין שם. וכמו"כ יעוי' בס' מלאכת שמים כלל י"ד בבינה אות ד' שכותב על הל' אחרת שאיתא בהלק"ט, שדבריו תמוהים ולא דסמכא הוא וגם המציאות אינו כדבריו כלל עיין שם. (כ"ז מצדיקים בחלקם הגדול של הדברים שכותב על ההלק"ט לדבריו במליחת הקרבנות בצוקער בספר אשל אברהם להגרא"י ניימרק ז"ל (תש"כ) בפירות גינוסר סי' כ' כיעו"ש, ואין מקום כמעט להקשות שדיבר אתו על כך בספר יביע אומר שם. ואורייתא הוא דקמרתחא ביה בהמחבר היקר אשל אברהם למען הסיר מכשול מדרך עמו. כאשר כתב במכתב תשובתו אליו שם).

לגבי סגנונו השנון של הספר, הרי שיש להביא גם את השאלה הידועה, (ח"א סי' ז) שנשאל הר"י די בוטון [הוא ר' יצחק די בוטון מחכמי הישיבה שם] האם יברך הטוב והמטיב על נישואין והשיב הרב אור שרגא [הוא המקובל האשכנזי רבי אורי שרגא פייבוש. ויש ממנו שמועות נוספות בכתבי חכמי דורו כמהרמב"ח ועוד. כקורויז יש לציין כי ביזד שבפרס היה צדיק בשם מולא- חכם אור שרגא, האריכו עליו בספר 'מיזד לארץ הקודש', ושם טעו לחשוב שהוא הוא, וזה כמובן מביא לידי גיחוך] עד שאתם שואלים על הטו"מ יש לשאול על דיין האמת.
---
כל אלה דברים ידועים ולא באתי לחדש מאום, אבל למען השלמת היריעה המפוארה, אמרתי כי טוב לצרפם.

[קלונימוס הזקן]

את הערותי לגליון זה שלחתי אמש בהודעה אישית ונבצר ממני לשחזרן כעת.

וכאן המקום לחזק ידי העורך שליט"א, להוציא עוד ועוד מפרי ידיו לאור מסכי המחשב, ולהחיש את קצב יציאת ה'נוטריקון', לעונג כולנו.

[איש_ספר]

עוד חתימה בצורת אניה.
ר"א יונה אב"ד ספרדים בויניציה וידידו של הרחיד"א

רבי אברהם יונה.jpg (15.2 KiB) נצפה 8446 פעמים

[קלונימוס הזקן]

כאן ניתן לראות בבירור ציור של אוניה (אולי גם משוטים?) ולא רק צורה כללית, ויתכן שיש כאן רמז לשם 'יונה' <יונה הנביא>

[ערער בערבה]

עוד חתימה בצורת אניה.
ר"א יונה אב"ד ספרדים בויניציה וידידו של הרחיד"א

רבי אברהם יונה.jpg

אגב, מה פיענוח המילה השניה והשלישית שבשורה התחתונה בכיתוב הנ"ל? (כף קטנה?)

[אלי_ש]

תודה לכל המגיבים והמאירים.
פענוח החתימה (המקסימה) הוא:
"אברהם בכ["]ר רפאל משה חיים יונה ס"ט".

[קלונימוס הזקן]

אגב, מה פיענוח המילה השניה והשלישית שבשורה התחתונה בכיתוב הנ"ל? (כף קטנה?)

אכן כן, "מלא כף קטנה"
ודאתינן להכי, אולי לא מצויירת כאן כלל אניה אלא כף??

[ערער בערבה]

אכן כן, "מלא כף קטנה"
ודאתינן להכי, אולי לא מצויירת כאן כלל אניה אלא כף??

נו, הכף כאן לא כ"כ קטנה...

גם צורת הירח כאן הושפעה מהקליגרפיה המוסלמית?

[קלונימוס הזקן]

גם צורת הירח כאן הושפעה מהקליגרפיה המוסלמית?

בהנחה שיש כאן ירח...

על כל פנים, א"א לדון כך על צורה ספציפית, יש לך הצעה אחרת לציור ירח?
נראה לי שהמייחסים לקליגרפיה המוסלמית התכוונו בעיקר לססגוניות הערבסקית של האיורים

[ערער בערבה]

התכוונתי להלצה בעלמא. הירח היא צורה נפוצה בסמלי העמים המוסלמים.

[אדג]

עוד חתימה בצורת אניה.
ר"א יונה אב"ד ספרדים בויניציה וידידו של הרחיד"א

אב"דונציה ואתה שואל על שום מה ספינה בחתימתו? אב"ד הספרדים או הלבנטינים?

[בגולה]

החלק הזה:

גונדולה.jpg (2.78 KiB) נצפה 8377 פעמים

נראה ממש כמו הגונדולה שבונציה.

[סוקר]

לא קראתי בעיון ראוי את המאמר של הרב שטרן, האם הביא שם את מאמרו של ר' שמעון שווארץ שהתפרסם בבית אהרן וישראל
הוא האריך שם וכנראה היה הראשון שעמד עת התופעה, ששאלות המופיעות בלק"ט מופיעות גם אצל שאר חכמי הישיבה.
מאמר מיוחד מאד.

[ישיבישקייט]

פלא הוא ההתעלמות שלו מהלק"ט מהדורת זכרון אהרן שכל דבריו הובאו בהקדמה עם תוספות רבות.

[אלי_ש]

פלא הוא ההתעלמות שלו מהלק"ט מהדורת זכרון אהרן שכל דבריו הובאו בהקדמה עם תוספות רבות.

אין צורך להתפלא כל כך, לא היתה כאן התעלמות מכוונת, פשוט לא ראיתי את המהדורה הנ"ל.

[ישיבישקייט]

אם כבר אצרף את הקדמת מהדיר ההלק"ט.

גן הלקט.pdf

(134.8 KiB) הורד 1430 פעמים

[עושה חדשות]

לגבי סגנונו השנון של הספר, הרי שיש להביא גם את השאלה הידועה, (ח"א סי' ז) שנשאל הר"י די בוטון [הוא ר' יצחק די בוטון מחכמי הישיבה שם] האם יברך הטוב והמטיב על נישואין והשיב הרב אור שרגא ... עד שאתם שואלים על הטו"מ יש לשאול על דיין האמת.

יש לציין מש"כ המג"א סי' רכב בשם ס"ח מי שהוכרח מחמת עניותו לקחת אשה עשיר' שלא בחפצו מברך הטוב והמטיב ודיין האמת.

[עושה חדשות]

לסוגיית הלכות קטנות ופורים, עי' להגר"מ מאזוז בבית נאמן מטות תשע"ו.

[אלי_ש]

עוד חתימה בצורת אניה.
ר"א יונה אב"ד ספרדים בויניציה וידידו של הרחיד"א

רבי אברהם יונה.jpg

שלום רב,
יש למישהו מושג מה המקור של החתימה הנ"ל שהביא הרב אי"ס?