בלמדי סוגיא זו, נתעוררתי בזה.
למסקנת הגמ' מבואר דכדי להוציא שוכר מבית, צריכים להודיעו שלשים יום קודם, אבל בימות הגשמים אין להוציאו, משום שלאן יפנה בימות הגשמים. ע"כ כבר שלשים יום לפני ימות הגשמים צריכים להודיעו שרוצה להוציאו, ואם לא עשה כן, אין לו להוציאו עד פסח. ולכן יום ט"ו אלול הוא יום הודעת המשכירים להשוכרים (וכן כתב בלוח דבר בעתו של הרב גנוט בט"ו אלול לעורר את הרבים לזה).
והנה אם יאמר המשכיר להשוכר ביום י"ז אלול שרוצה להוציאו, בהגיעו ליום י"ז תשרי לא יהיה לו לאן לפנות, וימות הגשמים הם. ויש להעיר בתרתי, קודם דמה צריך בית בי"ז תשרי, הרי ימי סוכות הם, ואינו דר בבית אלא בסוכה, ויום ההודעה עליו להיות בכ"א אלול. ועוד, דהרי אין מתפללים על הגשמים עד הושע"ר כדי שלא ירדו גשמים בחג, ואיך נקרא ימות הגשמים מיום ראשון של החג?