ישוב בית אל

[משה ששון]

האם בשם הישוב בית אל
יש את שם ה' כך שיש להזכירו כראוי
או לאו
והאם דומה לשם - שלום?

[לייטנר]

הרב אבינר בספר 'במסילה העולה' דן להיתר.
אאל"ט, ראיתי שהרב זילברשטיין התייחס לכך באחד מספריו, כמו גם לשם היישוב אלקנה.

[חיימקה]

עיין בספר גנזי הקודש פרק ז ס' כח באריכות על כך

אא"ט גם בספר דרך שיחה יש התייחסות לכך ואינני זוכר היכן

[היא שיחתי]

אני גם זוכר שבדרך שיחה מדבר על זה ואולי בהקשר של מכתבים משם

וראה כאן http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1920
כן הדין לגבי שמות אנשים שמסתיימים בשם השם כגון: ישראל , שמואל , אריאל , או: ידידיה , טוביה . שהואיל ושמות אלו הפכו לשמות אנשים, אף שנקראו על שם ה', אין בכוונת כתיבתם קדושה, ומותר לזרוק דפים שיש בהם שמות אלו. וכן כאשר כותבים שם ידידיה אין צורך לכתוב קו מפריד בין ה'י' ל'ה' (ידידי-ה), ואין צורך להשמיט את ה'ה' שבסוף המילה (ידידי'), שכיוון שהכוונה לשם של אדם אין בזה קדושה (תשב"ץ ח"א קע"ז). וקל וחומר שכאשר כותבים גרמניה או אנגליה אין לעשות שום שינוי, שכן ברור שאין כל כוונה לרמוז שם לשם השם.
וכן הדין לגבי שם הישוב בית-אל, שכיוון שהכוונה להזכיר שם מקום ולא לקרוא בשם השם, מותר לומר בית-אל, וכן מותר לכתוב ולמחוק את שם הישוב בית-אל. (עיין פסחים קיז, א, ומהרש"א שם. ובשדי חמד קונטרס באר בשדי במכתב ב' מהרה"ג יוסף זכריה שטרן. ועיין מכתב י"ב שנוטה להחמיר לעניין בית אל).

[יאיר]

ושמעתי בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאין לקרוא לבת בשם "בתאל"/"בת-אל".

[משה ששון]

תודה לרבנים המשיבים
וכעת שלימדו אותי כאן היכן לחפש
אכתוב מה שראיתי
בשדי חמד שם כתב שיש מקום להחמיר, אם לא שזו תיבה אחת בת חמש אותיות
ובקסת הסופר בפרשת לך לך גם סובר שזה קדוש
וא"כ המקילים יאמרו שהם קוראים בתיבה אחת, אף שבתנ"ך בשתי תיבות