מי שברך לבולם פיו בשעת תפילה מהתוספות יום טוב?

[סוקר]

מצוי בסידורים, ונכתב בצידו שיסדו התוספות יום טוב, אחר מאורעות ת"ח ות"ט.
יש איזה מקור ליחוס המי שברך לתויו"ט ולמאורעות?

תודה לעונים

(בשערי אפרים מובא נוטח שונה מהמצוי בסידורים ואין זכר לכל היחוס הנ"ל).

[חכם באשי]

ב'מגילת איבה' לבעל תוס' יו"ט לא מופיע כלום? זכור לי שכן.

[עשוי לנחת]

יש ספר בית הלל שמביאים את זה בשמו
שמביא את זה בשם ספר עיר מבצר ח"א דף לב
[לא מכיר את המקורות, זה מקונטרס סערה לדממה על דיבור בשעת התפילה]

[בגולה]

המי שברך נדפס בשנת ת"י יחד עם סדר סליחות לכ' סיון - נמצא באוצר, שם כתוב שייסדו גאונניו הנ"ל, ואף שמו של התוי"ט חתום בסופו.
ובעצם הענין מקורו כבר מרבו המהר"ל מפראג.

מי שבירך תויט.jpg (156.61 KiB) נצפה 4845 פעמים

וראה כאן מש"כ במגילת איבה (מהדו' וורעשנער - נמצא באוצר)

וורעשנער.jpg (69.13 KiB) נצפה 4845 פעמים

----
ויש לציין שבנוסח הזה כתוב גם ובשעת קריאת ספר תורה שבציבור - שבסידורים ע"פ רוב ליתא.

[שבטיישראל]

יצויין שב"ממרבוך" השונים מצויים נוסחאות שונות של "מי שברך" לבולם פיו ולשונו בשעת התפילה וקריה"ת שהיו נהוגין בקהילות שונות (אם זכרוני אינו מטעני - לאברהם יערי יש מאמר ע"ז שם הוא מלקט כל הנוסחאות)

מה שמעניין הוא הנוסח שהיה נמהוג בק"ק וורמיישא הכולל ברכה להגוערים עד כדי נזיפה בהמדברים בעשת התפילה וקריה"ת

[כיצחק]

מה שמענין אותי
ראה בעמוד האחרון של ספר הזכרת נשמות של ק"ק ווירמישא
https://books.google.com/books?id=VIApA ... e&q&f=true תאריך פטירה המאוחר הוא יותר ממאתיים שנה אחרי פטירת התוי"ט
מה מקור לנוסח ווירמיישא? למה לא אמרו את נוסחתו של התי"ט?