הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

[בקרו טלה]

נג.

נפקא מינה למקח וממכר וכו׳

מרן הגרח"ק שליט''א

דרך שיחה.jpg (29.51 KiB) נצפה 200 פעמים

[כדכד]

נג:
"אמר רב יהושע דרש רבא"..
לא מצינו בשום מקום רב יהושע מתלמידי רבא.
היעב"ץ הגיה שצ"ל "רב יהושע בריה דרב הונא" אולם אני לא זוכר גם אמורא בשם רב יהושע שהיה בנו של רב הונא כי אם להיפך מצינו הבה "רב הונא בריה דרב יהושע" והוא היה מתלמידי רבא.
שמא יש להגיה "רב הונא בריה דרב יהושע? או שמא יש לומר "רב יהושע אביו דרב הונא" במקום "בריה דרב הונא" שבהגהות היעב"ץ?

[י. אברהם]

נג:
"אמר רב יהושע דרש רבא"..

בכת"י ליתא לתיבות אמר רב יהושע, עי' דק"ס והכי גרסינן.

[כדכד]

אין הכי נמי
ראיתי בעוז והדר שהביאו שבכת"י לא גרסו מלים אלו
שאלתי למי שכן גורס

[מיללער]

נג.

רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

[עמק חברון]

נג.

רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

נראה שלא נקט לה מפני שלא גרע מהמוציא את החי במטה שפטור (שבת צג, ב) ואין כאן משום מלאכת הוצאה

[שמואל דוד]

נג.

רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

עיין מהר״ם חלאווה שהזכיר טעם זה.

[שמואל דוד]

נז.

סדר קרבן פסח

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=29&t=14699

[י. אברהם]

רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

ראיתי מציינים לתוס' בע"ז י"ד ע"ב ד"ה ובן בתירא.
"ולא דק דודאי במיוחד לרכיבת אדם אמרינן בפ' המצניע דאפילו רבנן מודו דליכא חיוב חטאת משום דחי נושא את עצמו, ולא פליגי אלא בסוס המיוחד לעופות".

[מיללער]

תודה רבה

התוס' אינם מקשים אותה הקושיא על רש"י, אבל שם ברש"י נראה שמאחד ב' הענינים איסור השבות של רכיבה ע"ג בהמה (שהוא משום שמא יחתוך זמורה) עם הטעם של חי נושא את עצמו וזה צ"ע כמו שכתבתי, שלכאורה הם ב' ענינים נפרדים, השבות של אין רוכבים הוא על האדם הרוכב (אפי' על בהמה של עכו"ם) וההיתר של חי נושא א"ע הוא על מלאכת הבהמה שטסורה משום שביתת בהמתו (אפי' אם נכרי רוכב עליה).

התוס' רק הקשו שבזה אף רבנן דפליגי עליה דבן בתירא מתירים ולא נחלקו רק בסוס המיוחד לעופות אי גם בעופות אמרי' חי נושא את עצמו. (ועיי"ש בחי' הרעק"א)

[מיללער]

נט.

בשלמא לת"ק יבא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה דהשלמה שאין בו כרת, אלא לר"י בנו של ריב"ב מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה וכו' רב פפא אמר מעלה ומלינה בראשה של מזבח.

לתירוצו של רב פפא שיש עצה של מעלה ומלינה כדי שלא יעברו על עשה דהשלמה האם למעשה יעשו כן אף בערב פסח? ואע"פ שיש לומר יבא עשה שיש בו כרת וכו' אין זה אלא דחיה, אבל בכל מקום שיש לנו לקיים שניהם אין אומרין יבא עשה וידחה.

ועוד שהתוס' במס' שבת הובא כאן בגלה"ש הקשו וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך? ותירצו דמיירי שלא פשע. וכאן הקשו הרי בעידנא דמיעקר הלאו לא מקיים העשה וכו' ולפי תירוצו של רב פפא אולי אכן אין אומרים כן ורק מעלה ומלינה.