לבי במערב כתב: (אם יהא ביקוש - אוכל להעלות ולציין דוגמאות אופייניות, בל"נ).
דרומי כתב:כמדומני שהביטוי "הערצה" ביחס לבן-דורו לא נמצא בכתבי הרבי אלא ביחס לבבא סאלי בלבד.
חרסון כתב:לבי במערב כתב: (אם יהא ביקוש - אוכל להעלות ולציין דוגמאות אופייניות, בל"נ).
יש.
דרומי כתב:המכתב של הרבי לבאבא סאלי הוא ללא ספק אותנטי ומדוייק.
כזית כתב:כאן המקום לציין שהיה בקיא בספרי חסידות רבים על בוריים בע"פ והיה מחבב אותם מאד,
במקביל, גם מהחזו"א התפעל מאד, ואף נפגש עמו פעמיים, ואף את ספריו למד מכריכה לכריכה והיה בקיא בהם.
כמו"כ העריך מאד את גאונותו של רבי עזרא עטיה ר"י פורת יוסף, עמו למד בחברותא כשבא לבקר בארץ בצעירותו, אז אמר רבי עזרא לשואליו: כשרבי ישראל כאן אין לכם מה לשאול אותי, תשאלו אותו.
היה איש אשכולות בידיעת התורה על כל חלקיה, בעיון עמוק בחריפות ובפלפול, בהלכה בחסידות ובקבלה, כל הש"ס וארבעה חלקי השו"ע ונו"כ וספרי שו"ת רבים היו שגורים על לשונו ומונחים בכיסו הפלא ופלא.
את גדלותו בתורה הסתיר מעין כל בחכמה ובתחבולות, היה גאון בצניעות ובענוה באופן שאין דומה לו, עד שהשומעים על גדלותו בתורה תמהים על כך...
אשרי הדור שזכה שאיש אלוקים מופלא היה שרוי בתוכו, מלאך ה' צבאות, חבל על דאבדין ולא משתכחין, לא מיניה ולא מקצתיה, הלואי בבואה דבבואה מזיו יקריה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אתמול שמעתי מנכדו של סידנא הרב ראי"ה שאמר, את המגיד ראינו ודיברנו עמו. את הבעש"ט שמענו ולא ראניו ומאז קיבלנו על עצמנו דרך החסידות.
אבני גזית כתב:דרומי כתב:המכתב של הרבי לבאבא סאלי הוא ללא ספק אותנטי ומדוייק.
נראה לי שהמדובר כאן על מכתבו של הבבא סאלי. הוא המזוייף. לא מכתב הרבי מליובאויטש.
פולסברג כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:אתמול שמעתי מנכדו של סידנא הרב ראי"ה שאמר, את המגיד ראינו ודיברנו עמו. את הבעש"ט שמענו ולא ראניו ומאז קיבלנו על עצמנו דרך החסידות.
באר נא דברי[ו][ך] הקדושים
ויצא (ל א), הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי.
אמר לי מהר"ר משה מלכא ז"ל (ראש ישיבת אהל משה בבני ברק) שאמר לו מהר"ר ישראל אביחצירא ז"ל (אב"ד ארפוד), שיעקב אבינו שאמרו עליו חז"ל [ביבמות עו ע"א וב"ר פצ"ח סימן ד ופצ"ט סימן ו ומדרש תנחומא פר' ויחי סימן ט] שלא ראה טיפת קרי מימיו, כמו כן לאחר נישואיו לא הזריע כי אם להרות נשותיו. ולכן אמרה לו רחל 'הבה לי בנים', דהיינו שיזריע ועל ידי כן תתעבר, וענה לה יעקב שאין הדבר בידו, אלא הקב"ה מכוין כשתהרינה שיזריע. עכת"ד. ועי' בס' כרם ד"ל (פר' ויצא עה"פ ויאמר יעקב אל לבן וגו') שהביא דברי המקובלים שיעקב אבינו בא לתקן עוון אדה"ר בענין ג"ע ושז"ל. ולפי"ז מובן גודל פרישותו לאידך גיסא כדי להשלים התיקון. ויתירה מזו כתב בשו"ת רב פעלים ח"ג (חאו"ח סימן י ד"ה ואשר שאלת) כי יעקב אבינו ע"ה בשעת התשמיש לא היה לו תאוה גשמית בזה כי אם תאוה רוחנית נפשיית, ולא הרגיש במעשה, ולא חישב וצייר בדעתו בעת דבקות גופא בגופא את אשתו, וכאילו אותה שעה אינו משמש עם אשה. ע"ש.
וראיתי בס' שערי אהרן (ויחי מט ג) שכתב בשם הרב פענח רזא ז"ל והריב"א ז"ל והרב אור החיים ז"ל בזה"ל: וראשית אוני. פרש"י, היא טיפה ראשונה שלו, שלא ראה קרי מימיו וכו'. והקשה ר' ת"ם מאורליינש, דאמרינן [יבמות לד ע"א] אין אשה מתעברת מביאה ראשונה. וי"ל שמיעכה בתוליה באצבעותיה וכו'. אמנם צ"ע, דאיך יתכן לפרש טיפה ראשונה ממש, שהרי כתוב בפרשת ויצא [כט לא] וירא ה' כי שנואה לאה וגו' ורחל עקרה ותהר לאה וגו', מדכתיב ורחל עקרה קודם ותהר משמע דהריון דראובן היה [כצ"ל] אחר נישואי רחל, והם היו אחר נשואי לאה ז' ימים, שנאמר [שם כז] מלא שבוע זאת. ע"כ [ועי' בס' כרם ד"ל (פר' ויצא עה"פ וירא ה' כי שנואה לאה וגו') שכתב שהתעברה לאה לאחר מכן מזרעו של ישקב שהטיל בה בלילה ראשונה, שכן ש"ז אינה מסרחת עד ג' ימים. ע"ש. ודבריו צ"ע, שכן עבר לפחות שבוע ימים עד שהרתה וכנ"ל. ואולי לכן כתב על דבריו מהר"ע יוסף ז"ל (מח"ס יביע אומר ועוד) בהסכמתו לספרו שיש להשיב על תירוצו]. ולדברי מהר"י אביחצירא ז"ל הנ"ל מיושב, שכן בביאתו הראשונה אל לאה לא הזריע, כי אם לאחר מכן שהרתה הימנו [אלא שדברים אלו הם דלא כהזוהר הקדוש (בראשית דף רכב ע"ב) שכ' שבליל נישואיו ללאה נתעברה מראובן]. ושו"ר בהגהות יעב"ץ (יבמות עו ע"א) שג"כ כתב שלא הזריע יעקב בביאתו הראשונה אל לאה. וכן הוא בתוספות השלם עה"ת (ויצא ל כב סוף אות ב, ויחי מט ג אות י). וכ' עוד בתוספות השלם הנ"ל (ויחי מט יג אות יא) שברחל שהיתה יפת תואר לא מחזקינן כולי האי לומר שיעקב כבש מעיינו. ע"ש. ולדברי מהר"י אביחצירא ז"ל הנ"ל כן היה דרכו כל הימים שלא להזריע כי אם בשעת ההריון.
וראיתי במושב זקנים לבעלי התוס' (ויצא כט כה) שכ' שיעקב כבש מעייניו ולא בא על לאה בלילה ראשונה. והו"ד בתוספות השלם עה"ת (שם אות ה). והקשה בס' למיסבר קראי (בהערותיו למושב זקנים שבסוה"ס) שקרא בהדיא קאמר שבא אליה. וי"ל דכוונת בעלי התוס' היא שלא הזריע. וכנ"ל.
עוד ראיתי בס' למיסבר קראי (מהדו"ב בהערות לפי' רס"ג שבסוה"ס ויצא ל כב) כתב עה"פ 'ויפתח את רחמה' הנאמר גבי רחל, שאין לפרש שהיה רחמה סתום ולא נכנס בה הזרע כלל, דאולי בכה"ג חשיב השחתת זרע. וצ"ע. עכ"ל. ולדברי מהר"י אביחצירא ז"ל הנ"ל י"ל שרחמה היה סתום ממש, ומ"מ לא היה השחתת זרע, שכן כבש מעיינו בבואו אליה.
ובעיקר דברי מהר"י אביחצירא ז"ל הנ"ל יש להעיר מדברי שער המצוות להאר"י ז"ל (ר"פ בראשית) שכ' שאף כי היו נשותיהם עקרות, מ"מ לא נמנעו אברהם יצחק ויעקב מן הזווג בלי ספק כדי לברוא נשמות חדשות. ע"ש. והו"ד בקצרה בכף החיים (ר"ס רמ). וע"ע בשער המצוות (פר' כי תצא) מש"כ בזה. ויש לעיין האם גם בלא להזריע אפשר לברוא את הנשמות החדשות.
ועתה ראיתי בפי' הרד"ק (וישלח לה כב) שכתב שלאחר לידת בניו פירש יעקב מן האשה. ע"ש. ולכאורה מדברי האר"י ז"ל הנ"ל נראה דלא ס"ל הכי.
[נדפס בקובץ פני חמה (פר' ויצא תשע"ב)].
עתניאל בן קנז כתב:פולסברג כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:אתמול שמעתי מנכדו של סידנא הרב ראי"ה שאמר, את המגיד ראינו ודיברנו עמו. את הבעש"ט שמענו ולא ראניו ומאז קיבלנו על עצמנו דרך החסידות.
באר נא דברי[ו][ך] הקדושים
שהיה לו התגלות של המגיד ממעזריטש, והוא ראה אותו ודיבר עמו.
וכן היה לו התגלות של הבעש"ט, אבל לא זכה לראות, ורק לדבר עמו ולשמוע קולו.
[אגב, זכורני שבעבר שמעתי הגירסא, שאת הנועם אלימלך הוא ראה, ואת הבעש"ט לא. ויתכן שא' הגירסאות מוטעית].
. . סיפר הרב אברהם בליקשטיין, אחד מצאצאיו (הסיפור פורסם באתר "כיכר השבת"):
פעם שמעתי סיפור מלפני כמה שנים שבבא סאלי הגיע לצרפת. הייתה ישיבה של חב"ד בצרפת, שם הי' מוצא את שלוות הנפש בנסיעותיו לחו"ל, ובפרט בשל היותה מרוחקת.
וסיפרו, שפעם אחת כשהגיע לישיבה, בבא סאלי הי' כבר בן שבעים וארבע, והגיע מנסיעה ארוכה ממרוקו לצרפת. עם הגעתו, מיד התמקם בחדרו הקבוע שהיו מכינים לו מראש. מתוך סקרנות גדולה למעשיו ולפועלו של הצדיק, החליטו הבחורים להעמיד שומר לפי תור מול הדלת. אותם ה"שומרים" היו מסתכלים דרך חור המנעול במהלך הלילות בהם שהה הבבא סאלי בחדרו בישיבה.
המחזה שנגלה אליהם לא נמחק מזיכרונם, כיצד יהודי זקן בא בימים, נוטש את המיטה המוצעת ומניח מחצלת על רצפת החדר. על הרצפה הי' מתיישב ללמוד מתורת הנסתר אחרי עשר שעות של נסיעה רצופה. הבבא סאלי הי' אז בן שבעים וארבע, ולמרות טורח הדרך והנסיעה הארוכה למד תורה ביגיעה תוך מיעוט הנאות ובקדושה נוראה. במשך שבע שעות רצוף, משמונה בערב עד שלוש בבוקר.
בשלוש בבוקר עוד הי' מדפדף ולומד, עד שלפנות בוקר הגיע לעמודים האחרונים, וראו כיצד מנשק הוא את הספר עם סיומו, ומכין עצמו לקראת טבילה במקווה. ה"שומר" התורן שעמד ליד החור של המנעול כבר התעייף ומדי פעם נרדם וביקש שיחליפו אותו. אותם ה"שומרים" סיפרו שלא ראו אותו מרים את העיניים מהספר, במשך שעות רצופות.
זה הי' בבא סאלי, בגיל שבעים וארבע, אחרי עשר שעות נסיעה, יושב ולומד שבע שעות רצוף עד שגומר את הספר, ואז קם ו... "ווייטער" הולכים למקוה להתכונן לתפילת שחרית.
בכל שנה עורך ר' יוסי וייצמן מכפר חב"ד סעודת "הילולא" לכבוד הבבא סאלי, ברוב עם, בהשתתפות נכדו הרב מנחם אדרעי, בנו של ר' ישר אדרעי, חתנו של הבבא סאלי.
השנה, נחגגה ההילולה בחוג מצומצם ביותר בשל הקורונה. במהלך ההתוועדות ר' מנחם סיפר את הסיפור הבא, על הקשר המיוחד בין הרבי והבבא סאלי:
רב קהילה מפורסם, שאינו נמנה על חסידי חב"ד, כתב בעצת ידידו מכתב לרבי, אחרי שנים ארוכות שהוא ורעייתו לא נפקדו בפרי בטן. הרבי השיב לו שעליו לדייק בשמירת הלכות, ובכך תבוא הישועה שלו. אותו רב מפורסם, מורה הלכה ברבים ומנהיג עדה בישראל, נפגע מכך, שהוא מקבל כזאת 'הערה' מהרבי להתחזק, בעוד שהוא עצמו מורה הלכה ברבים.
באותו שבוע, דרש אותו רב בבית הכנסת, ושיתף את הציבור בתחושותיו, מכך שנפגע שעליו "לדייק בלימוד הלכות", והרי הוא עצמו מורה הוראה לרבים...
לאחר שמצבו לא השתנה והישועה בוששה להגיע, ייעצו לו להגיע ל'בבא סאלי' בנתיבות, אולי משם תבוא הישועה. מיד כשנכנס, אמר לו הבבא סאלי באותה הלשון בדיוק, שכתב לו הרבי במענה על מכתבו: "כבודו צריך לדייק בלימוד הלכות ומזה תבוא לו הישועה". הרב נדהם והשתומם, ושאל את הבבא סאלי, "יש לך קשר עם הרבי?..."
הבבא סאלי השיב לאותו רב: "את הרבי אני מכיר, ויש לי איתו קשר נפשי". הבבא סאלי הוסיף ואמר לו: "הרבי לא דיבר איתי בעניין שלך, ואם הוא ואני אומרים לך - בוודאי אתה צריך לעשות כן. ויתר על כן: אם דיברת עליו ברבים - תכתוב לרבי בקשת מחילה ותתנצל".
מיודעינו הרב מיהר לעשות כן, וכתב לרבי בבקשו מחילה. הרבי ענה לו שבעניין התשובה אנו למדים שתשובת המשקל היא בהתאם למה שנעשה. ואכן הרב דרש בבית הכנסת, סיפר בפני הקהל את השתלשלות העניינים עם הרבי והבבא סאלי, וביקש מחילה ברבים.
ואכן, הוא ורעייתו נפקדו, ולא רק בילד אחד...
[עמם המחילה על איחור השליחה].נוריאל עזרא כתב:גא"מחרסון כתב:יש.
לי א רוזן כתב:בכינוס הילולא אתמול בשכונת קראונהייטס סיפר ר"א חן (בתור עד ראי') שפעם נכנס לחדר הבבא סאלי בערב שבת לפני חצות, והוא אמר לו אם היית נכנס לפה קצת קודם, היית רואה הרבי מליובאוויטש. והוא מספר בהמשך שהתקשר אז למזכירות הרבי כו'
כאן דקה 42 ואילך
היא שיחתי כתב:לי א רוזן כתב:בכינוס הילולא אתמול בשכונת קראונהייטס סיפר ר"א חן (בתור עד ראי') שפעם נכנס לחדר הבבא סאלי בערב שבת לפני חצות, והוא אמר לו אם היית נכנס לפה קצת קודם, היית רואה הרבי מליובאוויטש. והוא מספר בהמשך שהתקשר אז למזכירות הרבי כו'
כאן דקה 42 ואילך
נורא ואיום, סיפור הזוי ומופרך
אבני גזית כתב:דרומי כתב:המכתב של הרבי לבאבא סאלי הוא ללא ספק אותנטי ומדוייק.
נראה לי שהמדובר כאן על מכתבו של הבבא סאלי. הוא המזוייף. לא מכתב הרבי מליובאויטש.
מכון חכמי ספרד כתב:בקובץ המצ"ב יש שיחה מרתקת מנכדו הגה"צ ר' משה אביחצירא שליט"א, ושם יש תיאורים רבים על תורתו ודרך לימודו של זקנו הקדוש זי"ע.
לבי במערב כתב:בפשטות הכוונה להקדמתו לשעה"ק (וצע"ג לפו"ר).
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D ... 7%95%D7%AAפולסברג כתב:התוכל להביא דבריו?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 108 אורחים