לבי במערב כתב:ובכן, כבר זכה הקשיש הלז לתואר 'חמור'.
גם עד עצם היום הזה...נוטר הכרמים כתב:(הקסקט הי' כביס).
לבי במערב כתב:כעת - האם יש טעם וענין בצנזור דבריו והתרשמותו האישית?!
לא חלקתי על־כך.מחולת המחנים כתב:ההתרשמות האישית של אדם כלפי אדם גדול נובעת גם כן מדרגתו והבנתו העצמית. אדם קטן מודד אדם גדול לפי מידותיו הוא. ולכן יראת שמים טהורה יכולה להתפרש עבורו כנערווין ועצבנות.
בן ירושלים כתב:בדרך עקיפה התוודעתי לשמו של ד"ר סולוביי שהיה רופא ידוע בלנינגרד בתקופת הקומוניסטים.
הוא היה מתלמידי החפץ חיים בראדין ולאחר מכן היה רופא בצבא הרוסי.
התברר שהשאיר אחריו חידו"ת רבים ומקוריים אבל זה לפעם אחרת .
בביתו היתה תמונה של החפץ חיים. יש ממשפחתו שמספרים שהח"ח חתום על התמונה. כיום אין לי מושג להיכן התמונה נעלמה.
האם מישהו מחברי הפורום יודע משהו על הענין? על האיש עצמו?
גיזונטע קאפ כתב:זה כיפת לילה
"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".
....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.
חרט כתב:התמונה הזאת שהועלתה לעיל (ומצורפת כאן שוב)
צופה_ומביט כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=680645#p680645
בתמונה הזו רואים שהח"ח עונד עניבה. גם זה חידוש אצלי.
מחולת המחנים כתב:לפעמים ניתן לשמוע מאנשים פשוטים סיפורים חסרי משמעות על אנשי גדולים, כי זה מה שהם ראו בעיניהם הגשמיות, ולא ידעו להבין ולהעריך את האדם הגדול שחי ביניהם.
מחולת המחנים כתב:לבי במערב כתב:כעת - האם יש טעם וענין בצנזור דבריו והתרשמותו האישית?!
ההתרשמות האישית של אדם כלפי אדם גדול נובעת גם כן מדרגתו והבנתו העצמית.
אדם קטן מודד אדם גדול לפי מידותיו הוא.
ולכן יראת שמים טהורה יכולה להתפרש עבורו כנערווין ועצבנות.
דוגמא לדבר מסופר על הדברי מצאנז זצ"ל שנודע לו פעם בליל שבת על אדם כפרי פשוט בקצה העיירה שעורך שלום זכר לרגל לידת בנו, באותו ליל שבת השתולללה בחוץ סופת שלגים והקור היה מקפיא, חשב לעצמו הדברי חיים מי ילך כעת בסופה המקפיאה לשמחת השלום זכר של אותו יהודי פשוט, ובאהבת ישראל שבערה בו קם ויצא אל תוך הקור הנורא והלך עד לקצה העיירה, כשהגיע פגש את בעל השלום זכר כשהוא היה כמובן לבדו, אמר לו היהודי הכפרי: ידעתי שהרבי אוהב מאד ארבעס, אבל לא ידעתי שעד כדי כך הוא אוהב ארבעס, עד שבלילה מקפיא כזה יבוא עד לקצה העיירה כדי לאכול מעט ארבעס..
כיוצא בזה מספר רבי מרדכי זילבר שליט"א מסטוצ'ין (כמדומני שהוא מצאצאי אחי הנוע"א מליזענסק זיע"א), שפעם אחת הגיע יהודי כפרי פשוט לפני הרבי רבי אלימלך מליזענסק זיע"א ותינה לפניו את צערו שנגנב ממנו סוסו שבו היתה תלויה פרנסתו ופרנסת ביתו, ועתה נשבר מטה לחמו, אמר לו הרבי שילך למקום פלוני וימצא שם את סוסו שנגנב, הלך האיש לאותו מקום ומצא שם את סוסו, לאחר מכן הגיב האיש הפשוט בנבערותו: אינני חושד את הרבי שהוא חלילה גנב את הסוס, אבל ודאי שהוא חלק מחבורת גנבי הסוסים, כי אחרת מהיכן הוא ידע איפה נמצא סוסי הגנוב...
לפעמים ניתן לשמוע מאנשים פשוטים סיפורים חסרי משמעות על אנשי גדולים, כי זה מה שהם ראו בעיניהם הגשמיות, ולא ידעו להבין ולהעריך את האדם הגדול שחי ביניהם.
חרט כתב:על "התמונה החדשה".
היתה כתבה בעיתון "משפחה" (א' שבט תשפ"א), על מציאת התמונה, ולעניננו, זיהוי התמונה כחפץ חיים:"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".
....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.
מילים יפות ומרשימות, אך עדיין: לא משכנע!
(אלימינציה = ככל שהמילה הזאת נשמע מרשימה, מדעית ומקצועית, פירושה: הוכחה על דרך השלילה).
אולי, אם נזכה לראות את התהליך המקצועי שהוביל למסקנה הזאת, נוכל יותר להשתכנע.
מה שכן, וזה חשוב עוד יותר מאשר תמונה כזו או אחרת של החפץ חיים, סוף סוף אנו זוכים לתיאור דמותו העלומה של ר' יוסף לוי חגיז זצ"ל ומפעלותיו במסגרת "אגודת תדח"ץ" (אגודה שעל קיומה אנו יודעים רק מהתנוססות סימלה בשערי כמה ספרים ישנים).
חרט כתב:על "התמונה החדשה".
היתה כתבה בעיתון "משפחה" (א' שבט תשפ"א), על מציאת התמונה, ולעניננו, זיהוי התמונה כחפץ חיים:"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".
....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.
מילים יפות ומרשימות, אך עדיין: לא משכנע!
(אלימינציה = ככל שהמילה הזאת נשמע מרשימה, מדעית ומקצועית, פירושה: הוכחה על דרך השלילה).
אולי, אם נזכה לראות את התהליך המקצועי שהוביל למסקנה הזאת, נוכל יותר להשתכנע.
.
מתעמק כתב:חרט כתב:על "התמונה החדשה". היתה כתבה בעיתון "משפחה" (א' שבט תשפ"א), על מציאת התמונה, ולעניננו, זיהוי התמונה כחפץ חיים:"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.
מילים יפות ומרשימות, אך עדיין: לא משכנע!
(אלימינציה = ככל שהמילה הזאת נשמע מרשימה, מדעית ומקצועית, פירושה: הוכחה על דרך השלילה).
אולי, אם נזכה לראות את התהליך המקצועי שהוביל למסקנה הזאת, נוכל יותר להשתכנע.
קול דברים אנו שומעים, "פרמטרים שונים" "מינוחים מיקצועיים" "מוטת כתפיים" "ניתוח תווים", אך תמונה איננו רואים, לא מובא אף מינוח אחת שעליה סמכו בזיהוי התמונה להחפץ חיים! יתכן שהם צודקים, הרי הם מקצועיים מוסמכים וחוקרים לפי עדות המספר, אך לא זכינו לשיתוף כלשהי בהוכחות עליהם בנו יסודם.
לעומת זאת, יש כתבה במגזין "אינטערעסאנט" באידיש, הכותב לא חוקר ולא מקצועי, אך משתף את הקוראים עם הנתונים עליהם בנה, ומראה למה לדעתו אין כאן שום דמיון לתמונת החפץ חיים.
מצורף סריקות ממגזין הנ"ל (י"ל לפני כשבועיים)
הולשטיין כתב:אף אחד מהטיעונים בכתבה באידית לא משכנע.
התמונה מטושטשת ממש, כך שאין במראה כדי להתיר עגונה. אולם אין סתירה מהותית בין קוי המתאר הוודאיים שבתמונה לבין דמותו של הח"ח. וניכר לפי ישיבתם ומעצם הצילום שזה אורח רם מעלה (הח"ח התארח לא מעט בבתי אחרים כאשר שהה במקומות שונים, והוא נסע גם בזקנותו, ולא רק לכנסיה הגדולה).
הדיוק מהקסקט הוא מגוחך. כאילו היה איזה אדמו"ר שמנהג אבותיו מחייבו בקסקט אחיד כל חייו. גם בשאר התמונות יש הבדלים בקסקט. מאידך זוית החבישה זהה.
ההוכחה ה"גדולה" שלו לא התחלתי להבין. הרי צד אד מוצף אור וצד אחד מוצלל לגמרי כך שאין מה לדייק "לא ראינו". אין סיכוי להבחין בכגון דא עם איכות צילום כזאת.
העובדא שראש המסובין מלובש בקסקט, לא מספיק כדי לזהות שום אדם. הרי הקסקט שימשה כלבוש מאות אלפים יהודים בתקופה ההיא. אדרבה אם כבר הי' הקסקט ראי' לסתור. (כאן מאריך הכותב לחלק בין קסקט לקסקט ומסיים) נכון שמשום זה בלבד אין להפריך יחוס התמונה, כי קסקט זה דבר שמחליפים ואינה מחלקי הגוף. אך אם כל ההוכחה לתמונה זו תהי' מכח הקסקט, הרי זה כבר ראי' לסתור כי הקסקט לא דומה כלל.
ירח מלא כתב:התמונה עם התפילין.
אגב ניסיתי בעבר (לאחר שיחה בענין עם רב''ש המבורגר) לבדוק אם הח''ח התעטף בטלית רק על הכתפים או כמנהג הישן (המובא בר''ח ויטאל)על [מקצת] הזרועות.
הברכות כתב:תמונה המתפרסמת בספר חדש על הרב יוסף לוי חגיז שנקרא 'סוד המאה ליטרא שקיבל החפץ חיים זצ"ל' - ובו מסופר באריכות עם גילוי פרטים חדשים אודות נסיון עליית החפץ חיים לארץ ישראל. חובר ע"י דן שלזינגר.
...
גיזונטע קאפ כתב:אולי זה יהודי מאמריקה שבא לבקר את אביו בפינסק שמתגורר אצל הבן שיושב בצד ימין ולכבוד זה ערכו את השולחן?,
באמונתו כתב:גיזונטע קאפ כתב:אולי זה יהודי מאמריקה שבא לבקר את אביו בפינסק שמתגורר אצל הבן שיושב בצד ימין ולכבוד זה ערכו את השולחן?,
לפי הנראה, אינך בקיא בהיסטוריה ובמצב שלפני פחות ממאה שנה. הצעירים נסעו לאמריקה, הזקנים נשארו באירופה.
גיזונטע קאפ כתב:באמונתו כתב:גיזונטע קאפ כתב:אולי זה יהודי מאמריקה שבא לבקר את אביו בפינסק שמתגורר אצל הבן שיושב בצד ימין ולכבוד זה ערכו את השולחן?,
לפי הנראה, אינך בקיא בהיסטוריה ובמצב שלפני פחות ממאה שנה. הצעירים נסעו לאמריקה, הזקנים נשארו באירופה.
הוא נסע צעיר, ואחרי כמה עשרות שנים בא לבקר
היו יהודים מבוגרים באמריקה לפני המלחמה, זאת יודע גם חסר בקיאות כמוני
באמונתו כתב:כאן יושב יהודי פשוט "בעל קסקט" בראש השולחן, כשלשני צדדיו יושבים אנשים בעלי רושם מכובד (רב, ראש קהל, גביר, בעל בית אמיד?) כשעיניהם נשואות אליו בהערצה הגלויה, וכאילו מצפים למוצא פיו.
איש_ספר כתב:באמונתו כתב:כאן יושב יהודי פשוט "בעל קסקט" בראש השולחן, כשלשני צדדיו יושבים אנשים בעלי רושם מכובד (רב, ראש קהל, גביר, בעל בית אמיד?) כשעיניהם נשואות אליו בהערצה הגלויה, וכאילו מצפים למוצא פיו.
מן הצד: ישיבה עם ידים משולבות כשהן מונחות על השולחן לא משדרת כבוד יוצא מגדר הרגיל, אדרבה.
באמונתו כתב:איש_ספר כתב:באמונתו כתב:כאן יושב יהודי פשוט "בעל קסקט" בראש השולחן, כשלשני צדדיו יושבים אנשים בעלי רושם מכובד (רב, ראש קהל, גביר, בעל בית אמיד?) כשעיניהם נשואות אליו בהערצה הגלויה, וכאילו מצפים למוצא פיו.
מן הצד: ישיבה עם ידים משולבות כשהן מונחות על השולחן לא משדרת כבוד יוצא מגדר הרגיל, אדרבה.
הלא אף בתפילה נמצא שילוב של הידיים.
מ"מ, מספיק להסתכל על צורת מושבם ומבע פניהם, שאומר את הכול.
(אגב, אם מדובר בתמונה משפחתית, איה הסבתא, איה הבנים והבנים, חתנים וכלות, נכדים ונכדות, כל הדורות והצאצאים? לפחות מקצתם? מי שיודע, אז צילום דבר גדול היה, ולא וויתרו על אף אחד. כן הוא אף בכל תמונות משפחתיות ששרדו מאותם ימים, אף במשפחתי. אם דבר אחר ברור כאן, הוא שלא בתמונה משפחתית מדובר).
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים