יש מדקדק שהאריך לשונו על גדולים ממנו, בעבור שאמרו כי שרש וילך אברם ילך, כמו: וישב וירד. והוא אמר כי יסודו הלך. והנה טעה. כי הה"א לא ימצא לעולם נח באמצע המלה כחביריו שהוא או"י. והוא בסוף כדרך אל"ף. והנה היליכי את הילד הזה (שמות ב, ט), גם והולך מהרה (במדבר יז, יא) לעדים נאמנים על דברי חכמי ספרד. ומה שאמר שהם עוברים במצות לא תוסיפו (דברים ד, ב) גם זה שגעון, כי לא נאמר לא תוסיפו (שם) רק על המצות. ואם [אין] האמת כדבריהם שיסוד וילך - ילך ביו"ד, הנה לא הוסיפו רק החליפו כי במקומות רבים יתחלף היו"ד בה"א. (אבע"ז, שיטה אחרת לבראשית - דקדוק פי"ב ד)
היליכי כמו היניקי, כי שנים שרשים הם, ילך, גם הלך, והטעם אחד, כי אין הה"א מאותיות המשך, על כן ה"א אחרת כמוה. ועוד, כי האל"ף גם היו"ד והוי"ו ימצאו בתוך המלה, פעם נכתבים, ופעם נחים נמצאים במבטא לא במכתב ופעם נעדרים. והה"א לעולם באמצע היא נראית. ומלת בלטיהם (שמות ז, כב) איננה בלהטיהם (שם, יא) כאשר אפרש. (שם, שמות פ"ב ט)