מהרי"ל דיסקין עה"ת - בירורים- רשימה: 'סדר היום' של מהריל"ד

[חוקר]

viewtopic.php?f=7&t=6940#p61522
כפי שכתבתי בקישור דלעיל, קטעים רבים שבס' הנ"ל שנרשם ע"י תלמידים שלכאורה שמעו מפיו, אינם מקוריים ומופיעים בספרים קדומים יותר למהרי"ל (הרבה יותר מן הרגיל בשאר ספרים), וכנראה נתיחסו בטעות למהרי"ל, האם מישהו ראה פעם איזו שהיא התיחסות בספר כלשהו לענין זה.
יש להביא בחשבון שהספר נבנה ממספר מקורות כדאי' בהקדמה, ויתכן וחלקם אותנטיים וחלקם לא.
למשל החשבון הנפלא של "עשרת מונים" לא ידוע ממקור אחר.

[איש_ספר]

לאחרונה גילה הרה"ג ר' אליעזר דן רלב"ג דבר מפליא בנוגע לענין זה. פרטים יבואו.

[ציבור]

האם לקראת יומא דהילולא ייחשפו הדברים?

[איש_ספר]

רא"ד רלב"ג יפרסם את הדברים כאשר ימצא לנכון, לא קבלתי את רשותו לכן לא אפרט, אבל רק אומר שחלק מסוים בספר (ואופיים: דברים דרושיים ולא חריפים) נכנס באחת המהדורות מתוך מקור מסוים, והוברר על ידו באופן נעלה מכל ספק, שלשווא יוחסו הדברים למהריל"ד.

[ספרן]

רא"ד רלב"ג יפרסם את הדברים כאשר ימצא לנכון, לא קבלתי את רשותו לכן לא אפרט, אבל רק אומר שחלק מסוים בספר (ואופיים: דברים דרושיים ולא חריפים) נכנס באחת המהדורות מתוך מקור מסוים, והוברר על ידו באופן נעלה מכל ספק, שלשווא יוחסו הדברים למהריל"ד.

אבל אפשר כבר לפרסם דברים רבי עניין מכת"י המהריל"ד שראד"ר הואיל לחשוף לאחרונה בקונטרס שחולק בבר"מ של בנו. (איננו עדיין ברשותי) כנראה יעורר ויכוח למשל, הפיענוח של המו"ל למלה "השכלה" שהמהריל"ד מעיד בכת"י שלו עצמו, שנהג לעסוק בה בעתות ערב ...

[איש_ספר]

אכן, רא"ד רלב"ג גילה פתק ובו רשם מהריל"ד את סדר יומו, משהו מופלא מאד. הפתק התפרסם בקונטרס שי"ל לרגל שמחת בר המצה של בנו יניק וחכים.
רציתי בעבר לעלות את הדברים כאן, אלא שרא"ד מנעני משום שרצונו לפרסם במקום פומבי אחר, אך הוא לא לקח בחשבון את עיניו הצופיות של הרב ספרן אשר הולכות מתחילת העולם ועד סופו. אולי עתה יעתר.

[חוצפא יסגא]

ר' יהושע ליב מזכיר שם בין לימודיו ספרי "דרוש, מחקר, פילוספי' והשכלה", ומעניין שהמו"ל הבין שפילוסופיה היינו מו"נ והשכלה היינו ספרי קבלה. ויל"ע לאור הידוע אודות "הכורם" ויש להאריך ואכמ"ל.

[איש_ספר]

מאמרו של רא"ד רלב"ג אודות הקטעים שהשתרבבו לתוך מהריל"ד עה"ת יופיע בישורון הקרוב בעז"ה
כל הקטעים הינם ממקור אחד. והם יצאו מפי גדול אחד מחוגו של מהריל"ד. שאר הפרטים יבוארו שם.
(לדבריו רוב הספר הינו אותנטי לגמרי, ויש עדויות על רבים מן הקטעים שם ויחוסם למהריל"ד)
-----------
בנוגע לסדר היום. קבלתי את רשותו של הרא"ד להעלות הדברים לכאן,
כל הזכויות שמורות לו, על כל שימוש ופרסום במקום אחר.
----------
הפתק ובו רשם מהריל"ד את סדר היום, נדפס לראשונה בתוך חוברת זו

שער.jpg (48.44 KiB) נצפה 16464 פעמים

וזו תמונתו

Scan1.JPG (340.72 KiB) נצפה 16464 פעמים

וכאן פענוחו עם הערות נלוות של הרא"ד רלב"ג שליט"א

סדר היום_Page_1.png (116.71 KiB) נצפה 16464 פעמים

סדר היום_Page_2.png (138.04 KiB) נצפה 16464 פעמים

[איש_ספר]

בצד הדברים ראוי לציין, כי היחוס למהריל"ד הינו קרוב לודאי ונעשה לפי שווין כתב היד. כך גם סבור הרה"ג רי"י וויס שליט"א.
------

א. האם מהריל"ד לא התפלל ביחידות?
ב. השכלה ככינוי לקבלה ידוע בחב"ד, האמנם?

[צh33]

מה הקשר חב"ד? או שזה נסיון לעורר על מילה בעייתית בפענוח שדורשת פתרון...

[איש_ספר]

לא ידוע לי על קשר בין מהריל"ד לחב"ד, אני לכשעצמי גם חושב שהשכלה פירושה כאן ספרי חקר אלוקה -קבלה, ואני יודע שבחב"ד כך מכנים לחסידות - קבלה בלשון השכלה, אני מנסה לברר האם הכינוי הזה יחודי לחב"ד או לא.

[גוראריה]

לא ידוע לי על קשר בין מהריל"ד לחב"ד, אני לכשעצמי גם חושב שהשכלה פירושה כאן ספרי חקר אלוקה -קבלה, ואני יודע שבחב"ד כך מכנים לחסידות - קבלה בלשון השכלה, אני מנסה לברר האם הכינוי הזה יחודי לחב"ד או לא.

גם בחב"ד זה לא הכינוי הרגיל ללימוד חסידות וקבלה, רק כאשר באים להקביל אותו למשהו אחר: "השכלה" ו"עבודה" למשל.

[הבונה]

לא ידוע לי על קשר בין מהריל"ד לחב"ד, אני לכשעצמי גם חושב שהשכלה פירושה כאן ספרי חקר אלוקה -קבלה, ואני יודע שבחב"ד כך מכנים לחסידות - קבלה בלשון השכלה, אני מנסה לברר האם הכינוי הזה יחודי לחב"ד או לא.

כמדומה שאינך מדייק, מבדילים אצלם בין חקר-אלוק שהוא תורת החסידות בדרך חב"ד השואבת אמנם רבות מן הקבלה והיא המכונה השכלה, לבין הקבלה עצמה.

[ישבב הסופר]

אינני בקי בטרמינולוגיה החב"דית, אך אאל"ט יש כינוי לידיעת אלוקות [קבלה] והוא 'מושכלות'.

[הבונה]

ונכונים גם דברי גוראריה שהכינוי השכלה בא בד"כ בניגוד לעבודה.
דהיינו יש משכיל שבמחשבתו עוסק בספירות הגבוהות של החסידות ויש עובד שעובד בפועל בלי לחשוב הרבה
מעניין שלמרות שהם לכאורה חב"ד בעוד אצלם חסידי פולין הם חג"ת יש איזה סיפור אצלם שעדיף עובד ממשכיל

[גוראריה]

ונכונים גם דברי גוראריה שהכינוי השכלה בא בד"כ בניגוד לעבודה.
דהיינו יש משכיל שבמחשבתו עוסק בספירות הגבוהות של החסידות ויש עובד שעובד בפועל בלי לחשוב הרבה
מעניין שלמרות שהם לכאורה חב"ד בעוד אצלם חסידי פולין הם חג"ת יש איזה סיפור אצלם שעדיף עובד ממשכיל

לפי הספרות החבדית עובד מקדים עבודה להשכלה [מלמטה למעלה] אבל משתדל גם בהשכלה ומשכיל להיפך [מלמעלה למטה]

[חוצפא יסגא]

הטענת מובנים אלה במלים הפשוטות צריכה ראיה.

[גוראריה]

הטענת מובנים אלה במלים הפשוטות צריכה ראיה.

אבל להחליט שמהרי"ל דיסקין קבע זמן ללימודי השכלה, במובן שהמילה הזו מובנת כיום, צריכה ראיה גדולה יותר.

[חוצפא יסגא]

הטענת מובנים אלה במלים הפשוטות צריכה ראיה.

אבל להחליט שמהרי"ל דיסקין קבע זמן ללימודי השכלה, במובן שהמילה הזו מובנת כיום, צריכה ראיה גדולה יותר.

מבחינת משמעות המילה, אין כל הבדל בין ימינו לימיו של הגרי"ל.
גם אין להתעלם מההקשר בו מופיעה המלה: "מחקר פילוסופיה והשכלה". אילו היתה המלה מופיעה בהקשר אחר, למשל: "חכמה אמונה והשכלה", אין סבירות שהכוונה למשמעות הרווחת. בכל מקרה מדובר באנרכוניזם.
וכפי שהבאתי לעיל, הלוא על עובדת "הכורם" אין עוררין, ואם כן מדוע לא נאמר שהכוונה לזה?

[גוראריה]

גם אם לא היינו מודעים לאישיותו וקדושתו של מהריל"ד, הרי שמתוך היכרות עם הסביבה בה חי בירושלים לא יעלה על הדעת ש'קבע לימודו בספרי השכלה'

מחקר ופילוסופיה של מהריל"ד אינם חכמה ואמונה? אלא מה, הוא ניתח את ניטשה ושילר ועסק בזואולוגיה?
ודאי שהכוונה, כפשוטו, ללימודו מחשבת היהדות לסוגיהם.

[סוקר]

תודה על המסמך המדהים, וחבל שלא מנתחים את הנשמע ממנו ומתעסקים בטפל.

צודק גור אריה, שדוקא מילת 'מחקר שלגביה אין ספק שמדובר בספרי 'חקירה', יכולה ללמד על 'השכלה', וצודק גור אריה שבירושלים והחוג הקנאי שהקיף את מהרי"ל דיסקין והיווה את בסיס כוחו, לא שייך במציאות עיון קבוע בספרי השכלה, וזה א"צ לפנים.

הזכרת הכורם אינה ראיה לכלום, מדובר בהזכרה חד פעמית של ספר שאם מציצים בו בעיון קל אי אפשר לעמוד על מכלול אופיו שלו ושל מחברו, ומה גם שאין לנו ראיה שמהריל"ד ראה את הדברים בפנים ואולי קלט אותם מכלי שני מבלי שידע את מהות הספר ומחברו.

[חוצפא יסגא]

אני מניח שאתם צודקים. אבל אשאל שאלה אחרונה: מניין בדיוק שאובות ידיעותיכם על החוג בירושלים שהקיף את הגרי"ל?

[סוקר]

חברה ודת של מנחם פרידמן.

[חוצפא יסגא]

חברה ודת של מנחם פרידמן.

ומה הוא מספר שם למשל?

[סוקר]

בהזדמנות נייחד שעת סיפור.
בנתיים תעיין בספר, אולי תמצא שם שטעיתי ומקורביו היו למשל ר' חיים הירשנזון, ר' מיכל פינס, ישראל דב פרומקין ויואל משה סלומון.
(ישנה גם עבודת דוקטורט על חייו של מהרי"ל דיסקין, מכותב בשם רוטלוי. יש שם פרק המונה את מקורביו, שרובם היו ידועים בקנאותם).

[טפח]

לא ידוע לי על קשר בין מהריל"ד לחב"ד.

אבל ידוע הוא לר' דוב אליעזרוב זצ"ל רבה של קטמון המספר על כך בספרו על התורה 'דבר ציון', עי' במצורף. ["הסבא מוהרשיל"א" שבדבריו הוא כמובן ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב, רבה של חברון.]

[איש_ספר]

הרב טפח, תודה אבל כמובן שהתכוונתי לקשר לתורת חב"ד ולא לידידיות עם ת"ח שהיו בין היתר גם חסידי חב"ד.

[אדג]

אני חושב שקצת מוזר לתלות התבטאות של מהרי"ל דיסקין הליטאי, לכל הדעות, בסגנון פנים חבד"י לכל הדעות.
(לשאלה עצמה: ידועה אמרתו של ר' שמואל גרונם, שהלומד חסידות לשם 'השכלה' מוטב שנהפכה שליתו על פניו, כך שגם ה'משכיל' הוא 'עובד', ולא ימצא משכיל (אמיתי) שאינו עובד).

בכל אופן, השערתו של הכותב הנכבד נראית בעיני ישרה, וכידוע גודל הצנעא (במיוחד אצל תלמידי ותלמידי תלמידי הגר"א) בלימוד הקבלה.

[צh33]

בדיוק כעת ראיתי בכפר חב"ד של השבוע כך:
הרב יהושוע ליפקין נאמן בית היתומים דיסקין העיד שראה בעיניו ספר תניא קדישא ועליו חתימת קודשו של הרי"ל דיסקין. ע"כ.
ב. לגופו של ענין נראה לי מוגזם להתפלפל בתוכנית שכתב מהריל"ד לעצמו. זה לא חידושים זה רק תוכנית!... ופשוט שיתכן שיש כמה מילות כפולות ותו לא.
עוד מעט מהרשימה למכולת שתיחשף כמובן מגנזיו של גביר פלוני אלמוני בבר מצוה של היניק וחכים וכו'... גם כן יעשו פלפולים. זה הצצה יפה לעולמו של שרף אבל זהו לא יותר...

[משה ששון]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6940#p61522
למשל החשבון הנפלא של "עשרת מונים" לא ידוע ממקור אחר.

בשפתי חכמים יש חשבון קרוב

[תוך כדי דיבור]

לפני הדיון במשמעויות המילים, חשוב לברר, עד כמה מוכח שהפתק נכתב בירושלים דווקא? ראיתי שהמהדיר הסביר את השעות לפי "שעון ירושלים" אבל אפשר שיש להן מובן גם במקומות אחרים. האם מפני שהפתק נמצא בירושלים? הרי היה יכול לבוא עם מהרי"ל דיסקין בכליו. לכאורה הסיבה העיקרית היא מה שמזכיר את "הישיבה" וגם אין זכר לעיסוקי רבנות.

נ.ב. עבודתו של רוטלוי אינה דוקטורט אלא MA. בכל אופן, כמו שכבר העירו פה, אין מה להיות בספק אודות חוגו של מהרי"ל דיסקין בירושלים.

[ישבב הסופר]

תכ"ד, קס"ד שמהרי"ל דיסקין בעת רבנותו במדינת ליטא היה קם בשעה עשר בשעון שלנו?!

[תוך כדי דיבור]

מי אמר בשעון שלנו? (דרך אגב "השעון שלנו" היום אינו זה שהיה בשימוש בימי החת"ס למשל, שבו שעה 12 גם בשעות הקבועות לעולם יצאה על חצות היום). מסתמא הכוונה ב'שעון ירושלים' לשעון של שעות זמניות, שהשעה הראשונה אחרי 12 היא אכן השעה הראשונה של היום וכך הלאה. מעתה אמור נא, מדוע אי אפשר ששעון זמני מעין זה היה בשימוש גם באיזה ממקומות מושבות מהרי"ל דיסקין באירופה? (איני בקיא בנושא זה ואני כך שזוהי שאלת תם)

[בן המחבר]

בכל אופן, כמו שכבר העירו פה, אין מה להיות בספק אודות חוגו של מהרי"ל דיסקין בירושלים.

השאלה היא האם חוג הקנאים באותה תקופה היה מאופיין בקנאות לכתבי משכילים (כמו החומש עם הביאור, ע"ע 'הכורם') כפי שהנטייה האנרכוניסטית מציעה, בגלל הקנאות בת ימינו. בפורום סו"ס הביא מאן דהו לפני זמן מה מחוברת פרסומת של תלמוד תורה 'עץ חיים' שלומדים שם חומש מתוך הביאור.

[תוך כדי דיבור]

אני לא חושב שיש כאן משהו אנכרוניסטי. מערכת הלימודים בעץ חיים ייצגה את חוג הגרש"ס שכידוע נשתנה בהרבה עניינים מחוג מהרי"ל דיסקין. באמת שאיני יודע מקום ספק בזה.

[בן המחבר]

אני לא חושב שיש כאן משהו אנכרוניסטי. מערכת הלימודים בעץ חיים ייצגה את חוג הגרש"ס שכידוע נשתנה בהרבה עניינים מחוג מהרי"ל דיסקין. באמת שאיני יודע מקום ספק בזה.

השאלה היא האם אכן מצאנו אסמכתאות מפורשות לכך (ולא סברות הכרס ונטיות לב ומלמולי שפה) שכבר בימיו הראשונים של הגרי"ל דיסקין בירושלים היה יחס הקנאים לכתבי משכילים כפי שהוא בימינו. הרי סוף סוף אין להכחיש את 'הכורם' (ואני מתנצל שאני נופל על המציאה שוב ושוב), שהוא אומר דרשני.
אגב, תוכל להפנות בטובך לאותו פורום בסו"ס?

[תוך כדי דיבור]

א. אזכור הכורם אינו מחוג מהרי"ל דיסקין אלא ממהריל"ד עצמו, ויש הבדל, וגם די ברור שמקור האזכור בתקופתו בחו"ל (ז"א אפילו אם יוברר שהאזכור הועלה על הכתב בירושלים, מה שאיני יודע, מכל מקום אין ספק שהמפגש עם המקור היה באירופה)
ב. הבה נפרוט את מקורבי מהרי"ל דיסקין בירושלים הידועים, אחד לאחד, ונשאל, אצל מי מהם בדיוק מצאנו יחס מתון לכתבי משכילים? אצל משפחת אורנשטיין אולי? או משפחת רלב"ג? או הגריח"ז וסביבו? הדברים ובדוקים היטב עד שתמוה לדוש בזה (אלות הברית הוא מלמולי שפה? החרם על רימ"פ הוא נטיית הלב?)

נ.ב. לגבי בקשתך. יש לי מה להוסיף בנושא מהרי"ל דיסקין עצמו. אולי אח"כ.

[איש_ספר]

כנראה הוא מתכון לר' זרח ברוורמן או לר' יעקב בלומנטל.
---
שעון אר"י (ולא ירושלים) היה נהוג בכל ארצות המזרח, והוא הושפע מהערבים שזמן תפילתם צמוד לזמני היום. ולפי קריאת המגרב (שהוא זמן ידוע קודם השקיעה) היו מכוונים את השעונים. לכן אין מקום להסתפק שהשעות מורות על מקום שבתו בירושלים.

[גוראריה]

ואולי לרבנית סוניה בעצמה...

[תוך כדי דיבור]

תודה על ההבהרה בעניין השעון.

-----
ובכן לגבי מהרי"ל דיסקין עצמו ומה שנרמז למעלה לכאן ולכאן, יעויין כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2608922&forum_id=19616
ויש אצלי עוד מה להוסיף על שהובא שם, אבל לא כאן עת האסף בזאת. רק אצטט עדות אחת:

"ששמעתי מפ"ק [=של מהרי"ל דיסקין] איך שהחכם [חיים זליג] סלונימסקי הי' נושא פניו עבור חוכמתו, שהי' מכירו שהוא מחכמי התכונה. וכך הי' המעשה, פ"א כשהי' בוורשא ע"ד בריאותו, בא אצלו חכם הנ"ל והי' ספרו [=בחכמת התכונה, אסטרונומיה] בידו וביקש ממנו לעיי' ולהסכים עימו להוציאו לאורה, אז השיב לו אדמו"ר, איני יודע בחכמה הזאת אין ביכולתי [להשיבך], כי אחר העיון אדע ג"א ככל חכמי התכונה, אבל להסכים על סיפרך אין ביכולתי עד שתתן אותו אל ביתי, ובתנאי שלא נמצא שם דברים מתנגדים נגד רז"ל, אזי וודאי אסכים על האמת. אבל אם נמצא שם דברים מדברים נגד כבוד רז"ל או סותרים דבריהם, אז יהי' לי רשות לשרפו. כששמע החז"ס לקח את ספרו ועזב את הבית והלך"

(לכן אילו היתה פיתקא זו נכתבת בשקלוב למשל, על פניו היה מקום לפרש את ההשכלה הנ"ל כספרי חכמות. אמנם בירושלים זה בלתי אפשרי... ואמנם יש להעיר שסיפור זה הנ"ל, אודות הפגישה עם חז"ס, לא נמנע בעל המעשה מלספרו בשנותיו האחרונות בירושלים).