הנה במגילת איכה מצינו פעמים רבות את הביטוי 'עוללים' ביחס לתינוקות, (ראה א,ה: ב,יא: ב,יט: ד,ד ועוד), ומשום מה רש"י ואב"ע על אתר לא פירשוהו.
אולם באיוב ג,טו: כעללים לא ראו אור. ופירש"י: תינוקות ולכך קורא אותם עוללים שכולם שחוק ולכלוך כמו ועוללתי בעפר, וכמו ויתעללו בה כל הלילה (שופטים יט,כח).
והנה במצודות שם פירש ש'ויתעללו' הוא ענין פועל ומעללים כמו אשר עולל לי.
וראה שמות י,ב: למען תספר...את אשר התעללתי במצרים. וברש"י: שחקתי כמו כי התעללת בי (במדבר כב,כט), הלא כאשר התעולל בהם (שמואל א ו), האמור במצרים ואינו לשון פועל ומעללים שא"כ היה לו לכתוב עוללתי כמו ועולל למו (איכה א,כב, וברש"י שם: ופעול למו כמו כי במעלליו יתנכר, וכפרי מעלליו), כאשר עוללת לי, אשר עולל לי. וכן פירש הרמב"ן שם.
אולם הרשב"ם פירש פעולת עלילות, וכן מבואר בת"א: עבדית.
אולם בפ' בלק שם גבי דברי בלעם לאתון תרגם: חיכת, וברש"י שם: כתרגומו לשון גנאי ובזיון.
ובישעיה ג,ד: ותעלולים ימשלו בם. וברש"י: שועלים בני אדם חלשים (דהיינו מלשון תעלא בעידנא סגיד ליה (ראה רש"י בראשית מז,לא), כלומר, ששועל הוא כינוי של חולשה, וכמו ששנינו באבות: הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, וכן בתרגום: חלשיא), ואני אומר לפי פשוטו תעלולים ליצני בני אדם המתעוללים בהם ומבזין אותם כמו ועוללתי בעפר קרני, את אשר התעללתי במצרים.
וראה רד"ק שם שפירש תעלולים כמו נערים וכן עוללים שאלו לחם.
ואנא זעירא לולי דמיסתפינא אמינא לחבר את האהל והיה אחד, דמעללים זה כינוי למעשי משובה ושחוק, פעולות בלתי חשובות ומעשים שכביכול אינם מכוונים. ובזה מבואר היטב הכתוב במשלי: במעלליו יתנכר נער, והיינו במעשי המשובה של הילדות יתנכר הנער, ואולי מהאי טעמא נמי מכונים התינוקות עוללים, על שום שכל מעשיהם במשובה ובשחוק ובלי דעת.
אודה לחכמים שיחיו שיאירו עיני בזה, וא-ל עליון ישיב להם כמעלליהם.