פרי יהושע כתב:
מה הכוונה מה שכתוב בספרים הקב"ה מצטער בצער השכינה?
גימפעל כתב:פרי יהושע כתב:
מה הכוונה מה שכתוב בספרים הקב"ה מצטער בצער השכינה?
השכינה היא הדרגה ששוכנת בתחתונים (מלכות) והיא נמצאת בגלות (שכינתא בגלותא), והקב"ה (ז"א) מצטער בצערה.
מה שנכון נכון כתב:יש גם שיטה שאומרים תחנון בט"ב.
שואב מים כתב:האם יש מי מהקדמונים המבאר מדוע יום זה איקרי מועד?
לעומקו של דבר כתב:מש"כ מר בספרי זמננו וכו' לא ברור, אה"נ היו הכרובים מעורים אבל הא גופא קשיא איך שייך לומר "ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה" קשיא רישא אסיפא.
(גם דברי הגרבשה"ד בצורה שהבאת צריך עוד תלמוד, אם הזמן מלמעלה הוא ניטרלי ובמעשינו הדבר תלוי, סו"ס כעת בגלל מעשינו הוא זמן עצב. או שתאמר שע"ש העתיד נקרא כבר זמן שמחה).
הביאור שהכי שבה את ליבי הוא הביאור על דרך המעשה הידוע בנפוליון/פרנץ יוזף/לובנגולו מלך זולו. (שהלך בליל ת"ב וכו' וראה וכו' ואמר שכיוון שישראל בוכים בת"ב על מה שחרב לפני כו"כ שנים אות הוא שיש להם עתיד גדול).
ובדרך יותר מדוקדק, הוא שבעוה"ר בחשוכא שרינן כל ימות השנה, ואפשר לחשוב שח"ו זהו המצב הטבעי שאנחנו אומה מן האומות בלי השראת השכינה, אבל האבילות מראה שאין זה המצב הטבעי שלנו היל"ת (דאל"ה מה שייך להתאבל כל שנה ושנה) אלא המצב הטבעי הוא אשכול הכופר דודי בין שדי ילין, רק שיש איזה פירוד זמני בעוה"ר וממילא מתחת האבל הגדול מונחת התקווה הנשגבה שקול דודי הנה זה בא ועליך יזרח השי"ת וכבודו עליך יראה.
עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?
גימפעל כתב:עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?
האם אומרים תחנון בת"ב נדחה ?
ש. ספראי כתב:הרעיון של הגרב"ש דויטש הוא שכל תאריך, הוא תאריך מסוגל, או לטוב, או לרע. אם יתבטל בו הרגע הרע, ממילא הוא זמן טוב.
תענית כ"ט ע"א כתב: ובשניה, מנלן? דתניא: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב. אמרו: כשחרב בית המקדש בראשונה אותו היום ערב תשעה באב היה ומוצאי שבת היה, ומוצאי שביעית היתה, ומשמרתה של יהויריב היתה, והלוים היו אומרים שירה ועומדין על דוכנם. ומה שירה היו אומרים - וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם. ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו, עד שבאו נכרים וכבשום, וכן בשניה.
וחובה על ידי חייב - היינו תשעה באב, דרגילין להיות בו רעות.
שומר מצווה כתב:אדרבה, מכאן ראיה, שמגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, שני הדברים יש כאן, ושניהם מתקיימים בט' אב, והרוצה להחכים יעיין במאמרו של הרב ה' הוא המלך בעניין למה בוכים בתשעה באב,
לעומקו של דבר כתב:שומר מצווה כתב:אדרבה, מכאן ראיה, שמגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, שני הדברים יש כאן, ושניהם מתקיימים בט' אב, והרוצה להחכים יעיין במאמרו של הרב ה' הוא המלך בעניין למה בוכים בתשעה באב,
א. רש"י כותב במפורש שת"ב הוא יום חייב ולא זכאי.
ב. אפשר לפתוח גם ניק שלישי...
שומר מצווה כתב:ב. כהנראה שלעומקו של דבר, גימפעל, יאיר, וכו'... זה ניק אחד.
עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?
פרי יהושע כתב:עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?
הרי ביום ראשון לא נאמר תחנון, וע"כ שנחשב מועד, ובשם החת"ס שלע"ל יהיה ביום ראשון השמחה, כי אז היה התענית והצער, [ואיני זוכר כעת דרושו].
ש. ספראי כתב:ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.
[/b]
לעומקו של דבר כתב:הגרשז"א היה אומר לתלמידיו, צאו וראו עד כמה בין דעת תורה לדעתנו, לדעתנו היה צריך להיות שבפורים אין אומרים תחנון ובת"ב אומרים, והנה דין הוא שבת"ב אין אומרים ובפורים יש שיטה בטור שאומרים. (ז"ל הטור בסי' תרצ"ג "כ' ר"ע ז"ל מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס ונגאלו בו צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם וכן המנהג"). הובא זה בס' הליכות שלמה.
עושה חדשות כתב:לעומקו של דבר כתב:הגרשז"א היה אומר לתלמידיו, צאו וראו עד כמה בין דעת תורה לדעתנו, לדעתנו היה צריך להיות שבפורים אין אומרים תחנון ובת"ב אומרים, והנה דין הוא שבת"ב אין אומרים ובפורים יש שיטה בטור שאומרים. (ז"ל הטור בסי' תרצ"ג "כ' ר"ע ז"ל מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס ונגאלו בו צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם וכן המנהג"). הובא זה בס' הליכות שלמה.
וז"ל רע"ג - ואין אומרים הלל בפורים. מ"ט, לפי שאין אומרים הלל על נס שבח"ל, לפיכך נופל אדם על פניו בפורים. וכך אמר רב עמרם בר ששנא ריש מתיבתא, כך מנהג במתיבתא שיורדין תנאין לפני גאון ואב ב"ד ואלופים וכל ישיבה כלה ומבקשים רחמים הרבה ונופלין על פניהם, שאין דומה פורים לכל המועדות ולחנוכה, שבכולן אנו אומרין את ההלל ואומרים זה היום עשה ה' נגילה, ואלו בפורים אין אומרים אותו. מ"ט, שנגאלו ישראל ממיתה לחיים, ואנו צריכים לרחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה.
מי יבאר כוונתו, הלא אדרבה ההצלה ממוות לחיים זה סיבה לומר שירה.
ואולי כוונתו לומר שניצלנו רק ממוות אבל אכתי עבדי אחשורוש אנן.
ועצ"ע.
חרסון כתב:אצל מי מצינו לראשונה שקורא על ת"ב שם מועד? האמנם יסודו רק בראשוני אשכנז?
ש. ספראי כתב:קטע מתוך ספרי הבא דבר למועד, יעזרני הבורא יתברך להוציאו בקרוב:
והוא עפ"מ באיכה רבה (ד', י"ד) כשישראל ראו שהוצת אש במקדש, שמחו, שמחה גדולה ואמרו מזמור שיר להקב"ה ששפך חמתו על עצים ואבנים.[/b]
סגי נהור כתב:ש. ספראי כתב:ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.
[/b]
ציין נא את מקור הדברים בספרי זמננו, ובתמורה אראה לך את המקור שממנו נטלו הללו את עיקרי דבריהם...
(כמובן מה שהקשו על כך לא קשיא כלל).
סגי נהור כתב:ש. ספראי כתב:ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.
[/b]
ציין נא את מקור הדברים בספרי זמננו, ובתמורה אראה לך את המקור שממנו נטלו הללו את עיקרי דבריהם...
(כמובן מה שהקשו על כך לא קשיא כלל).
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים