תוכן כתב:נראה שמדובר בספר משנת ר' אליעזר לר' אליעזר ב"ר יוסף יוזפא טרילנגר שנדפס בשנת תס"ח בפרנקפוטר דאודר (http://hebrewbooks.org/44979), בסוף ספר זה אמור היה להיות חלק אמרי שפר אלא שזה לא נדפס. ונראה שבעל שמנה לחמו ראה ספר זה בכת"י וקראו בשם אמרי שפר, ובחות יאיר חדש קראו בשם שבו נדפס היינו משנת ר' אליעזר. באשר ליפ"ת לא אדע כוונתו ולכאורה צריך למצוא ספר אהבת עולם אולי זה מגיע משמה.
הוגה כתב:אכן ככה"נ מדובר בספר זה,
אבל דבריך תאוריה, על סמך מה?
הוגה כתב:א. מעניינת תגלית זו, שלר' אליעזר טרילנגר בעל "משנת דרבי אליעזר" היה ספר בשם "אמרי שפר". במפעל הביבליוגרפיה נכתב עליו: "אמרי שפר לא נדפס" ! - גם אין זכר לדפוס קדום לספר משנת דר"א, מלבד מהדורת תס"ח הנפוצה (בודאות, כנכתב בקולפון הספר). גם בנו בהקדמה ובהסכמות לא נזכר דפוס קודם.
ותינוק ללמדו ספר... ולהגות באמרי שפר בכל פינות ומחנות...
חכם באשי כתב:מדוע הדפוסים ישנים יקבעו לנו אם יש להוסיף ד' בפרקי דר"א או לא? הרי בראשונים מצאנו שהוסיפו דל"ת. לדוגמא, הרוקח רגיל לקרוא את המדרש: "פרקים דרבי אליעזר".
זיבענבערגין כתב:אם אתה רוצה לכתוב "פרקים דרבי אליעזר" הרי טוב, אבל לכתוב "פרקי דרבי אליעזר", אינו מתאים כלל לפי משפט הלשון, ואז צריך לכתוב "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.
אחשדרפנטובסקי כתב:זיבענבערגין כתב:אם אתה רוצה לכתוב "פרקים דרבי אליעזר" הרי טוב, אבל לכתוב "פרקי דרבי אליעזר", אינו מתאים כלל לפי משפט הלשון, ואז צריך לכתוב "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.
טעות בידך זיבער, מדובר בלשון ארמית, ופרקי בארמית פירושו פרקים. ולכן מתאים מאד לפי משפט הלשון לומר פרקי דרבי אליעזר.
אחשדרפנטובסקי כתב:זיבענבערגין כתב:אם אתה רוצה לכתוב "פרקים דרבי אליעזר" הרי טוב, אבל לכתוב "פרקי דרבי אליעזר", אינו מתאים כלל לפי משפט הלשון, ואז צריך לכתוב "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.
טעות בידך זיבער, מדובר בלשון ארמית, ופרקי בארמית פירושו פרקים. ולכן מתאים מאד לפי משפט הלשון לומר פרקי דרבי אליעזר.
אמר ליה רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הוי
פרק אל תעמוד על הפרק [עבדיה א יד] פירוש מקום פנוי שמשם יתפרקו הדרכים בלשון אשכנז בלוס לשון ויתפרקו [שמות לב ג] שהוא לשון הפרשה וכן קראו לחלקי הספרים פרקים והוא מה שקורין בלשון הקודש פרשה כמו שיתבאר בשרשו.
וגם נוכל לומר כי פרק לשון אבר מלשון רבותינו זכרונם לברכה באמרם פרק של היד פרק של הזרוע גם הפרק של הספר הוא אבר וחלק של הספר.
הבונה כתב:ומדוע נתנו שם ארמי לספר שכמעט כולו על טהרת לה"ק?
מעיין כתב:אמר ליה רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הוי
ומ"מ עליך להביא הראי' שהשם היא בארמית
זיבענבערגין כתב:ערבך ערבא צריך, דעל זה גופא אנו דנין אם שמו "פרקי דרבי אליעזר" כמו שהוא שגור בימינו, או שמו "פרקי רבי אליעזר" כמו שמצינו בספרים ישנים, וגם בדפוסים ישנים של הספר פרקי רבי אליעזר (בדוק באוצר, ובהיברו-בוקס),
ותו, אם הוא לשון ארמי, היה צריך לכתוב "פירקי" כמו שהוא בגמ' (ע"ז י"ד:) שציינת
ודוק
הוגה כתב:במחילה חברים.. אבל אני בהלם שאתם עדיין רבים על זה
הוגה כתב:שמתי לב כעת, לקטע נוסף בהמשך דברי "עיר דוד" ו"שמנה לחמו", בו שניהם מביאים דבר בענין הנ"ל (של פתיחת האשכול), בשם ספר "דרש משה", ובאותה לשון.
אך מיותר לציין... של"מ דברים אלו, לא ב"דרש משה" מפיזנץ, קראקא שמ"ט, ולא ב"דרש משה" אלבילדה, ונציה שס"ג.
והרי לפניך הקטעים המקבילים, בצד ימין "שמנה לחמו" - תס"א (מהדו' פודגוז'ה תרנ"ז, דף י"ז ע"ג) - ובצד שמאל "עיר דוד" (אמטרדם תע"ט דף נ"ה ע"ב):
כאמור, פתרון התעלומה צריך להימצא, בספר שנדפס בין שנת ת"ב (שנת הו"ל "אהבת עולם"), לבין שנת תמ"ג (שנת סיום כתיבת "עיר דוד" לכל המאוחר).
זהו המקור שאסף וסידר ענין זה, תחילה הביא "אהבת עולם" ותוספת היפ"ת/אמרי שפר עליו, וגם הביא "דרש משה" הנ"ל.
מאותו מקור עלום, העתיקו "עיר דוד" ו"שמנה לחמו" (כי כאמור לא יכול להיות שהעתיקו אחד מהשני).
[חפשתי בספר "זרע ברך" שנד' לראשונה בשנת ת"ו, ועמד לפני "עיר דוד" ו"שמנה לחמו". אך לע"ע עדיין ל"מ. (הוא י"ל מחדש ועדיין אינו באוצר)].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 129 אורחים