עיק כתב:לגבי המקור הקדום ביותר להוספת "ת"ו" - כך יכול להתפרש בתהילים מח "א-לוהים יכוננה עד עולם".
זה לא מ'תבנה ותכונן עיר סיחון'?
עיק כתב:לגבי המקור הקדום ביותר להוספת "ת"ו" - כך יכול להתפרש בתהילים מח "א-לוהים יכוננה עד עולם".
כלבאשבוע כתב:מכל הדיון לא הצלחתי להבין משהו אחד:
למאי נפקא מינא?
האם להכתיר כל עיר בישראל בתואר עיר הקודש הוא פסול?
האם לברך כל עיר בישראל שתבנה ותכונן אינו טוב?
על מה נסוב כל הדיון?
איש גלילי כתב:וכפרפרת בעלמא, מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה, שפעם אמר לו מאן דהו: "תל אביב איז א טמא'נע שטאט" (-תל אביב היא עיר טמאה), וצוה עליו הרה"ק לשטוף את פיו ולומר ג"פ: "תל אביב איז א הייליגע שטאט" (-תל אביב היא עיר קדושה).
אשרי יושבי ביתך כתב:איש גלילי כתב:וכפרפרת בעלמא, מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה, שפעם אמר לו מאן דהו: "תל אביב איז א טמא'נע שטאט" (-תל אביב היא עיר טמאה), וצוה עליו הרה"ק לשטוף את פיו ולומר ג"פ: "תל אביב איז א הייליגע שטאט" (-תל אביב היא עיר קדושה).
ידוע למישהו נאמנות מעשה זה?
יש לזה מקור היכנשהוא?
גם כיום, בת"א עצמה אין מבתי־תיפלתם. וצ"ע אם באיחודה ליפו (בה יש כעשרה מבנים כאלה) נתבטל הענין.גביר כתב:[לפחות אז לא היו בה]
מקדש שביעי כל שביעי כתב:האשכול הזה נפתח לפני כמה שנים ועדיין לא מצאו כאן מקור.
רק לא הבנתי, כל עיר בא"י היא עיה"ק כי היא נמצאת בארץ הקודש. וכל עיר תבנה בעתיד ועל כן נכון לכתוב על כל עיר בא"י ת"ו
כדכד כתב:טבריה מסופקת ולא הוכרעה ההלכה שלא
גביר כתב:הגיע לכאן ספר משפטי שאול : עיונים, תשובות, הערות וביאורים בהלכות הארץ והמדינה / מאת הרב שאול בן הרה"ג בנימין איזראעליט ישראלי : הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"פ, ושם עמ' נה סימן יט 'בענין יריחו ודושנה' ישנו מכתב לרב ישראל רוזן מיום כז מנא תשל"ד שבו ישנה הערה על כך שכתב בחיבורו 'אתרי סגולה' - 'ת"ו' על יריחו, לדעת ר"ש ישראלי, אין לכתוב כך על יריחו, שכן האיסור שהטיל יהושע בחרם על בנייתה במקומה עודנו בעינו.
קו ירוק כתב:גביר כתב:הגיע לכאן ספר משפטי שאול : עיונים, תשובות, הערות וביאורים בהלכות הארץ והמדינה / מאת הרב שאול בן הרה"ג בנימין איזראעליט ישראלי : הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"פ, ושם עמ' נה סימן יט 'בענין יריחו ודושנה' ישנו מכתב לרב ישראל רוזן מיום כז מנא תשל"ד שבו ישנה הערה על כך שכתב בחיבורו 'אתרי סגולה' - 'ת"ו' על יריחו, לדעת ר"ש ישראלי, אין לכתוב כך על יריחו, שכן האיסור שהטיל יהושע בחרם על בנייתה במקומה עודנו בעינו.
זה אכן פשוט מסברא. כי יש איסור לבנות את יריחו עצמה גם בשם אחר, ויש איסור לבנות עיר אחרת בשם יריחו. והטעם משום שהיא תרומת א"י, והוחרמה לגבוה.
ממילא איך אפשר לומר 'ת"ו' כשהיא חרם לגבוה.
(אף שאם בנאוה מותר לגור בה, כדמצינו אצל דוד, 'שבו בִּירֵחוֹ עד יצַמַח זקנכם').
זו הסיבה שאדמורי רוז'ין באו לגור בתל אביב ולא בירושליםגביר כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:איש גלילי כתב:וכפרפרת בעלמא, מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה, שפעם אמר לו מאן דהו: "תל אביב איז א טמא'נע שטאט" (-תל אביב היא עיר טמאה), וצוה עליו הרה"ק לשטוף את פיו ולומר ג"פ: "תל אביב איז א הייליגע שטאט" (-תל אביב היא עיר קדושה).
ידוע למישהו נאמנות מעשה זה?
יש לזה מקור היכנשהוא?
אולי קצת קשור לדברים ששמעתי לפני הרבה מאד שנים, אאל"ט מר' ידל קולודצקי, על מהר"א מבעלזא או על המנחת אלעזר [מסתבר יותר שמהר"א מבעלזא, על המנחת אלעזר מספרים שכשנסע שם ביקש להוריד את הווילונות של הרכב כדי שלא יראה את המקום כלל] שייחס חשיבות או אפילו קדושה מיוחדת לת"א בשל העובדה שאין בה [לפחות אז לא היו בה] בתי ע"ז.
לייטנר כתב:יישר כוחך שחיזקת את דבריו של הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל
קו ירוק כתב:להיכן אזל איסור החרם של יהושע.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 98 אורחים