זקנו של האור שמח - ר' חנניה מו"צ דק"ק ווילקוביסק

[ערער בערבה]

בפרשתן מביא המשך חכמה דבר תורה מאת "אבי אבי ר' חנניה", וכן מביאו עוד באו"ש בהל' תשובה,
בשער האו"ש הוא מכנה את זקנו זה: "הגאון המפורסם בדורו ר' חנניה כהן",
בתולדות האו"ש מובא שהג"ר חנני' הוא אשר ייעץ לנכדו להדפיס אור שמח לפני המש"ח כדי שלא ייתפס כבעל דרשן,
בדברי מספד שכתב מהרי"ל דיסקין הוא מכנהו "הרב הגדול בתורה מו"ה חנני' מו"צ דק"ק ווילקאווישק",

מה ידוע עוד אודותיו? [בספר וולקאוויסק שבאוצר הוא אינו מוזכר]

אציין עוד שבספר 'דמויות הוד' (סורסקי) כתב שר' חנניה היה מ"גדולי תלמידיו" של רבינו יהונתן אייבשיץ מפראג זי"ע, ולא זכיתי להבין, הלא רבי יהונתן אייבשיץ נפטר בשנת תקכ"ד, וא"כ איך יתכן שאחד מגדולי תלמידיו ראה את החיבור 'משך חכמה' של האו"ש שנולד בתר"ג [ואולי לא ראה, דלא כמובא לעיל]?

[נוטר הכרמים]

בספר של רז"א רבינר על רמ"ש הוא כמעט מדלג על ר' חנניה כהן, ולא כותב עליו מאומה.

העצה הנ"ל משמו מספר הגרב"ש דויטש שליט"א ששמעה ממרן הגרא"מ שך זצ"ל, וכן שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, שבהזדמנות זו הוסיף כי לר' יהונתן היה ישיבה של ארבע מאות בחורים, וזקנו ר' חנניה הנ"ל היה מקומו בפרוזדור בחוץ...

[ערער בערבה]

ואיך תיישב את ב' השמועות אהדדי?
לכאורה, ראיה נוספת שלא היה מתלמידי הר"ר יהונתן: בחידוש שהובא משמו במש"ח מוזכר מכשיר הטלפון, וכמדומני לא היה קיים גם מאה שנה אחר פטירת הר"ר יהונתן. [בפשטות נראה שזה מגוף דברי זקנו, ואולי לא].

[איש_ספר]

כבר הערתי כאן פעם שאין להחליף בין ואלקוביסק לוילקוביסק. ואם דייקת בהעתקת דברי מהריל"ד אז אין פלא שלא מצאת ביזכור בוך שבאוצר.

[ערער בערבה]

דייקתי בהעתקת דברי מהריל"ד, ומי שהטעני הוא הר' סורסקי שכתב בלא י'.

[איש_ספר]

הטעות מצויה. וילקוביסק היא עיירה קטנה בליטא ואילו ואלקוביסק היא עיר חשובה סמוכה לגרודנא. לראשונה עמדתי ע"כ כשראיתי בספריה של פוניבז' חבל יעקב עם הגהות המחבר, שהיה הרב דואלקוביסק, אבל בשער ספרו כתבו וילקוביסק כמו שתראה בשער הספר שבאוצר, בין ההגהות הגיה המחבר את שער הספר ובו ציין את הטעות. והזכרתי כ"ז כאן בעבר.

[ערער בערבה]

בספר של רז"א רבינר על רמ"ש הוא כמעט מדלג על ר' חנניה כהן, ולא כותב עליו מאומה.

העצה הנ"ל משמו מספר הגרב"ש דויטש שליט"א ששמעה ממרן הגרא"מ שך זצ"ל, וכן שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, שבהזדמנות זו הוסיף כי לר' יהונתן היה ישיבה של ארבע מאות בחורים, וזקנו ר' חנניה הנ"ל היה מקומו בפרוזדור בחוץ...

עתה ראיתי שכת"י של ההספד שכתב מהריל"ד על ר' חנניה [ועל עוד ד' רבנים שנפטרו באותה תקופה] הוא משנת תר"י [מובא בספר 'אהלים' הנמצא באוצה"ח] וכן מצויין שם שר' חנניה נפטר בתר"ט, וע"כ שלא ראה את חיבור המש"ח ושמועה זו בשם הרב שך צ"ע. [ומאידך, ענין הטלפון והטלגרף צ"ל שאינו מגוף דברי זקנו].

[איש_ספר]

הסיפור עם זקנו שיעץ לו וכו' ידוע מכמה מקורות, גם ר"ח קרייזווירט היה מספר ע"כ ואני לא זוכר בשם מי, וצ"ל שזה אביו ולא זקנו. (וישל"ע גם בספר על הרב טייץ וכעת איני מוצאו)
בכל מקרה הכת"י של ספר משך חכמה הקדום ביותר (שנמצא חלקו בייוא וחלקו היה (?) בספרית הרב בוקסבוים, הוא משנת תרכ"ט, כשהמחבר היה בן 26 (רוצה לומר שכל הסיפור שכתב בילדותו גם הם אינם נכונים).

ועוד איני יודע מה שמועה שמע הרב הנוטר בשם הרב שך, כי נכדו של הרב שך בספרו שמושה של תורה, הקדיש כמובן פרק שלם לסיפורים ששמע מזקנו הגדול על האו"ש, ואין שם זכר לסיפור הזה.

[ערער בערבה]

ראה בקובץ קול התורה ס"ב שבאוצר, שם הובא מהגר"א פלצי'נסקי שהאו"ש סיפר לאביו הרשי"ל כנ"ל, וכן מביא הר' רבינר בספרו בשם הגר"א פלצינסקי.
מן הסתם נפלה טעות בשרשרת העברת השמועה.

[איש_ספר]

שם הגדולים השלישי-כתב יד.jpg (51.78 KiB) נצפה 4064 פעמים

לא ברור לי לאיזה קול שמחה הוא מתכון

[נוטר הכרמים]

הסיפור עם זקנו שיעץ לו וכו' ידוע מכמה מקורות, גם ר"ח קרייזווירט היה מספר ע"כ ואני לא זוכר בשם מי, וצ"ל שזה אביו ולא זקנו. (וישל"ע גם בספר על הרב טייץ וכעת איני מוצאו)
בכל מקרה הכת"י של ספר משך חכמה הקדום ביותר (שנמצא חלקו בייוא וחלקו היה (?) בספרית הרב בוקסבוים, הוא משנת תרכ"ט, כשהמחבר היה בן 26 (רוצה לומר שכל הסיפור שכתב בילדותו גם הם אינם נכונים).

ועוד איני יודע מה שמועה שמע הרב הנוטר בשם הרב שך, כי נכדו של הרב שך בספרו שמושה של תורה, הקדיש כמובן פרק שלם לסיפורים ששמע מזקנו הגדול על האו"ש, ואין שם זכר לסיפור הזה.

אמש שלח לי מישהו מבאי הפורום כמה תיקונים לשמועתי. את האמת לא אכחד, כי זכרוני בכזיב באשר לפרטים, [זאת בניגוד לשמועות אחרות שהעתקתי מרשימות מדויקות], וזו נוסח הכותב:

מרן הגראממ"ש לא סיפר כן להגרב"ש אלא שבעצמו יעץ לו להקדים ספרו עהש"ס (כמדומני עמ"ס ערכין) על פני ספרו עה"ת.
להאו"ש נתן את העצה אביו, ולא זקנו, כך שמעתי.
מה ששמעת ממרן הגרש"א, שמעתי בשמו כך: שהאו"ש היה מספר בשבחו של זקנו והיה אומר שבישיבתו של התומים היו שלשה סוגי תלמידים והיו יושבים לפניו לפי חשיבותם, העלויים ישבו בפנים, פחותים מהם עמדו בפנים, ויותר פחותים עמדו בחוץ, וזקני - היה מסיים האו"ש - עמד בפנים.

[ערער בערבה]

כעת ראיתי במעשה איש בשם הרש"ש קרליץ שאביו של האו"ש הוא שאמר לו כן. [והובא שם כעי"ז שהחזו"א אמר לרש"ש שלא ידפיס ראשונה חידושיו על ברכות כי היא נתפסת בעיני הרבה אנשים כ'מסכתא קלה'].