תנאים ואמוראים שהושיעו/נושעו באמצעות תפילה

[חכם באשי]

אני זקוק להפניות בנוגע לתנאים ואמוראים שהושיעו/נושעו באמצעות תפילה, ודווקא תפילה!
המקום הבודד ש'עליתי' עליו הוא משנה, ברכות, ה ה: "אמרו עליו, על רבי חנינא בן דוסא, כשהיה מתפלל על החולים, ואומר זה חי וזה מת".
ועי' ברכות לד סע"ב.
ועי' גם תענית סביבות דף כד, אלא ששם, לפום ריהטא זה לא היה בכח התפילה אלא יותר בחינת 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'.

תודה על כל עזרה.

[קלונימוס הזקן]

לפו"ר. ישנן לשונות של 'בעי רחמי עליה ואיתסי וכדו'. מיד אבדוק

[קלונימוס הזקן]

ברכות דף נה עמוד ב
כי הא דרבא כי הוה חליש יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה פוק אכריז רבא חלש מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי


תענית דף כג עמוד א
אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי ואתי מיטרא


שם דף כה עמוד א (וכאן לכאורה מבואר שלא היה 'גזירת צדיק' כמו שהרהר החכם, אלא בקשת רחמים ואח"כ נס גדול)
אמרה ליה דביתהו עד אימת ניזיל ונצטער כולי האי אמר לה מאי נעביד בעי רחמי דניתבו לך מידי בעא רחמי יצתה כמין פיסת יד ויהבו ליה חד כרעא דפתורא דדהבא חזיא בחלמא עתידי צדיקי דאכלי אפתורא דדהבא דאית ליה תלת כרעי ואיהו אפתורא דתרי כרעי אמר לה ניחא לך דמיכל אכלי כולי עלמא אפתורא דמשלם ואנן אפתורא דמיחסר אמרה ליה ומאי נעביד בעי רחמי דנשקלינהו מינך בעי רחמי ושקלוהו תנא גדול היה נס אחרון יותר מן הראשון


כתובות דף סב עמוד ב
בעי עלה רחמי ואיתסיאת



ורבים כהנה

[קלונימוס הזקן]

בראשית רבה (אלבק) פרשת וישלח פרשה עה:
אותה שעה עמד יעקב בתפילה לפני הקב"ה, אמר [לפניו] רבון כל העולמים כתבתה בתורה ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו...

[חכם באשי]

תודה רבה, רבינו הזקן.
(אך לא ביקשתי מקורות על אישי התנ"ך [יעקב, בדוגמא שהבאת], אלא רק תנאים ואמוראים).

[היא שיחתי]

המעשה עם חוני המעגל
וחפש בתוכנות המילים "בעי רחמי עליה ואיתסי" ובטוחני שתמצא כמה וכמה
מגילה ו רבא ביקש שר' זירא ישוב לתחיה

[קלונימוס הזקן]

אגב, תפילת הדרך. היא גם תפילה למטרת ישועה מסויימת (ספציפית) ולא בקשה כללית.

[עשוי לנחת]

איך שכחתם את הגמ' הידועה בקידושין כט ע"ב "כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי, כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה, א"ל: אנא עדיפא מינך, תוב את דאיזיל אנא. שמע אביי דקא הוה אתי, הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי, דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי, אמר להו: לא ליתיב ליה אינש אושפיזא, אפשר דמתרחיש ניסא. על, בת בההוא בי רבנן, אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה, כל כריעה דכרע נתר חד רישיה. אמר להו למחר: אי לא איתרחיש ניסא, סכינתין" ע"כ.
וברש"י שם ד"ה כל כריעה דכרע - רב אחא מתפלל על אותו מזיק נתר חד רישא עכ"ל.

ואגב, אולי זה יועיל לחכם באשי, א"א שלא לציין את היסוד הנפלא של המהרש"א באותו מקום שכותב שם בח"א "אפשר דאתרחש ניסא כו' ק"ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי"ל דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא"ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו' שהיה מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו שמנכין לי מזכיותי ודו"ק".
ואשר מבואר מדבריו שתפילה זה לא דרך נס כלל, אלא זה דרך הטבע [ואביי חשש שיהיה לו נס לפני שיספיק להתפלל]. והרי זה יסוד נפלא בכח התפילה שפועלת בדרך הטבע!

[חכם באשי]

תודה רבה לכולם!
עשוי לנחת, תודה גם לך.
ובנוגע לדברי מהרש"א, שבתפילה אינו נס, מצאנו למבי"ט, ב'בית א'להים' שכתב להפך, שכל בקשה שנתקיימה מחמת שנתפלל על כך - הרי הוא נס, ומשום כך - הוא מסיף לחדש - אסור להתפלל אלא על דבר שהוא נצרך לו ביותר!
חידוש מפליא!

[עשוי לנחת]

עוד מקורות

הגמ' הידועה על ריו"ח ור"ל בב"מ פד ע"א יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי אמר ליה אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה משעת גמר מלאכתן ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אומר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים אמר ליה לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש אתאי אחתיה קא בכיא אמרה ליה עשה בשביל בני אמר לה עזבה יתמיך אני אחיה עשה בשביל אלמנותי אמר לה ואלמנותיך עלי תבטחו נח נפשיה דרבי שמעון בן לקיש והוה קא מצטער רבי יוחנן בתריה טובא אמרו רבנן מאן ליזיל ליתביה לדעתיה ניזיל רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה אזל יתיב קמיה כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך אמר את כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפרקינא ליה עשרין וארבעה פרוקי וממילא רווחא שמעתא ואת אמרת תניא דמסייע לך אטו לא ידענא דשפיר קאמינא הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר היכא את בר לקישא היכא את בר לקישא והוה קא צוח עד דשף דעתיה [מיניה] בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה וכו' עיי"ש. [ולפי הענין זה היה ישועה]

ואם כבר בעו רבנן אז גם:
ברכות ו ע"א - רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק. בעו רבנן רחמי עליה ואתסי. עיי"ש הגמ' באריכות הקשר הדברים.
שבת קמז ע"ב - רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם, אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה. כי הדר אתא, קם למיקרי בספרא, בעא למיקרא החדש הזה לכם, אמר החרש היה לבם. בעו רבנן רחמי עליה, והדר תלמודיה עיי"ש.

ברכות י ע"א "הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה ליה ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה ע"כ.

[איסתרא בלגינא]

וכמובן המעשה הידוע במגילה ז:

רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה שחטיה לרבי זירא למחר בעי רחמי ואחייה לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא

ומידי חפשי "בעי רחמי עליה ואחייה" להעתיק הציטוט מצאתי גם מעשה דרבי חמא בעבודה זרה י:

ה''ל ההיא נקרתא דהוה עיילא מביתיה לבית רבי כל יומא הוה מייתי תרי עבדי חד קטליה אבבא דבי רבי וחד קטליה אבבא דביתיה א''ל בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך יומא חד אשכחיה לר' חנינא בר חמא דהוה יתיב אמר לא אמינא לך בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך א''ל לית דין בר איניש א''ל (אימא) ליה לההוא עבדא דגני אבבא דקאים וליתי אזל ר' חנינא בר חמא אשכחיה דהוה קטיל אמר היכי אעביד אי איזיל ואימא ליה דקטיל אין משיבין על הקלקלה אשבקיה ואיזיל קא מזלזלינן במלכותא בעא רחמי עליה ואחייה ושדריה אמר ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתים מיהו בעידנא דאתינא לא נשכח איניש קמך