וטעם "ושמח באשת נעוריך" (משלי ה יח), לפי שאז מתדבקת נפשו בה ולא תפרד אהבתו ממנה אל אשה אחרת. וכל שלכן בא הצווי והאזהרה בעבד עברי, שאם לא היה לו אשה קודם לכן, שאין רבו רשאי לתת לו אשה כנענית להוליד לו ממנה בנים, שנאמ'ר (שמות כא ג): "אם בגפו יבא, בגפו יצא", ותרג'ם אונקילוס (שם): אם בלחודוהי יעול, בלחודוי יפוק. ופירשוהו חז"ל כך על פי התרגום, כמו שפי'רש רש"י בפי'רוש התורה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:דומני שגם הגר"יח סופר שליט"א כתב על זה.
הוגה ומעיין כתב:כנראה לא ירדתי לסוף דעתך למרות הפירוט.
הרי מה שעליך לעשות הוא לבצע חיפוש בפרויקט השו"ת, תוך צמצום תחום החיפוש לספרות חז"ל, וכך לחפש "#מתרגמינן", ולנפות מתוך התוצאות את השייכות לנ"ך. מה שיישאר תואם בד"כ את תרגום אונקלוס, ומהווה הוכחה להסתמכות חז"ל עליו.
אם חשוב לך לציין למקור מחקרי ולא לבצע מחקר עצמאי, תוכל להפנות למבוא לתרגום אונקלוס שבמהדורת מקראות גדולות - עוז והדר, הרחב ומפורט בעניין.
חד ברנש כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:דומני שגם הגר"יח סופר שליט"א כתב על זה.
היכן?
חד ברנש כתב:אני מחפש מקורות המוכיחים שחז"ל הכירו את תרגום אונקלוס והסתמכו עליו (ולא שת"א הוא כשיטת חז"ל).
...אבל כל שהוא קבוע ודבוק בעור הדג ואינו נפרד מן העור כלל אינו קשקשת ...
וזהו תרגומו של אונקלוס שאמר קלפין, שהן קליפין שעל העור, נפשטין ונקלפין ממנו כקליפי האילנות והפירות.
החומרא שהמציא רבינו הרמב"ן בפירוש התורה בפרשת שמיני שאם אינם נקלפים כלל לא נחוש בו לסימן טהרה, אלמלא אֲמָרָהּ אדם אחר הייתי דן כנגדו, ומה בכך שאינם נקלפים, והיכן הוזכר הקילוף בבבלי או בירושלמי או בתורת כהנים. אדרבה במשנה (חולין נט.) אמרו 'קשקשים הקבועים בו' וכו'. אבל מה אעשה ורבינו הגדול הרמב"ן אמרה, והרב המגיד בפ"א ממאכלות אסורות (הל' כד) הביאו, והרב בית יוסף בריש סי' פג (יורה דעה, ד"ה וסימני) הביאו, ורמ"א קבעו בהג"ה (יו"ד פג, א), צריכין אנו לכוף אזנינו ולשמוע דבריהם באימה.
גרשיים כתב:הראיתי את הצד ההפוך - שבדרך כלל התעלמו חז"ל מדברי אונקלוס ולא הזכירוהו.
לנתר בהן על הארץ, ומתרגם לקפצא בהון על ארעא
גרשיים כתב:הראיתי את הצד ההפוך - שבדרך כלל התעלמו חז"ל מדברי אונקלוס ולא הזכירוהו.
נדיר למצוא שהביאו את אונקלוס בתור דעה הלכתית, בדרך כלל הוא מובא בש"ס רק לביאורי מילים שאין להם משמעות הלכתית (וכמדומני שהמקום היחיד שהובא בתור דעה הלכתית הוא בנזיר לט. ואולי אפשר להוסיף גם חולין פ.; ובזבחים נד. נחלקו בנוסח התרגום).
צופה_ומביט כתב:והוא פלא, הלוא חז"ל בעצמם אמרו שתרגום זה ניתן מסיני יחד עם התורה!
צופה_ומביט כתב:גרשיים כתב:הראיתי את הצד ההפוך - שבדרך כלל התעלמו חז"ל מדברי אונקלוס ולא הזכירוהו.
נדיר למצוא שהביאו את אונקלוס בתור דעה הלכתית, בדרך כלל הוא מובא בש"ס רק לביאורי מילים שאין להם משמעות הלכתית (וכמדומני שהמקום היחיד שהובא בתור דעה הלכתית הוא בנזיר לט. ואולי אפשר להוסיף גם חולין פ.; ובזבחים נד. נחלקו בנוסח התרגום).
והוא פלא, הלוא חז"ל בעצמם אמרו שתרגום זה ניתן מסיני יחד עם התורה!
נתאר לנו שמישהו ימצא את האבנים שכתב עליהן משה את התורה בשבעים לשון, ויראה כיצד תרגם משה בעצמו [מפי הגבורה?] מילים ופרשיות, וכשיבוא לפרש את הפרשה ו/או לפסוק הלכה - יתעלם מזה וילמד אחרת.
ואולי מכאן יסוד חזק לשיטת הרמב"ן ועוד, א. שפשוטו של מקרא לחוד ופסק ההלכה לחוד, ב. שבפשוטו של מקרא יכול אדם לפרש מדעתו דלא כקודמיו הגדולים.
חד ברנש כתב:כך למשל במענהו הארוך של הרב גרשיים. הוא כתב דברים מאלפים ומחכימים, אבל עברתי על דבריו פעמיים בתקווה למצוא את הקשר לשאלתי.
אם מישהו רוצה להטות את הנושא לעניינים קרובים, לכל הפחות שיכתוב בראש דבריו הערת אזהרה...
אמר רב יוסף, כמאן מתרגמינן: מפורצנין ועד עיצורין? כר' יוסי.
גרשיים כתב:ב. במקומות שהתרגום היא שיטה שלא מוזכרת בגמרא (ראה לעיל ויקרא יט, לב ועוד), תמוה למה לא הביאוהו יחד עם שאר התנאים.
עתניאל בן קנז כתב:אם נתייחס לפירוש אונקלוס וסמכותו, אין כאן 'תורה מסיני', אלא שיטת ר"א ור' יהושע בפירוש הפסוקים, כפי שהיה מקובל אצלם.
מסתמא שהיו גם שיטות תנאים אחרים שחלקו - כפי שמצאנו מחלוקות על שיטתם בכל התלמוד.
עדיאל ברויאר כתב:צופה_ומביט כתב:והוא פלא, הלוא חז"ל בעצמם אמרו שתרגום זה ניתן מסיני יחד עם התורה!
בנוגע לאמירתך שחז"ל אמרו שהתרגום מסיני, ראה במאמרו של ר"ב פוזן, 'תרגום מסיני', סידרא טו
צופה_ומביט כתב:עתניאל בן קנז כתב:אם נתייחס לפירוש אונקלוס וסמכותו, אין כאן 'תורה מסיני', אלא שיטת ר"א ור' יהושע בפירוש הפסוקים, כפי שהיה מקובל אצלם.
מסתמא שהיו גם שיטות תנאים אחרים שחלקו - כפי שמצאנו מחלוקות על שיטתם בכל התלמוד.
אז מעניין מדוע חז"ל חייבו אותנו ללמוד דוקא את הפירוש הזה כל שבוע יחד עם קריאת המקרא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 238 אורחים